צה"ל כצבא העם

היום השני של הכנס עסק בפקודת השירות המשותף, מודל הגיוס למגזר החרדי, עתידו של השירות הלאומי-אזרחי ובהשלכותיו של חוק הלאום על העדה הדרוזית בשירות הצבאי.

להלן עיקרי הדברים ממושב פקודת השירות המשותף:

יאיר שלג מהמכון הישראלי לדמוקרטיה: "מקומם העולה בחברה של הנשים והדתיים בחברה הישראלית, החל לבלוט יותר ויותר גם בצבא. הפטרונים הציבוריים של קבוצת הנשים והדתיים עומדים על זכויותיהם, והצבא כלוא ביניהם".

אלינור דוידוב משדולת הנשים בישראל: "הצבא לא מתנהל על פי הרצון לשלב נשים ולהשוות את מעמדן, אלא מתוך צורך. גם פסק דין אליס מילר קרה מתוך אילוץ של בג"ץ ולא כהחלטה יזומה של הצבא. אמנם 85% מתפקידי הצבא פתוחים לנשים, אך הן עדיין לא מאיישות את כל התפקידים הפתוחים להן. צריך לזכור, שיש הבדלי כוחות גדולים בין הכוח הפוליטי והכלכלי שיש לממסד הרבני לעומת זה של ארגוני הנשים".

הרב עמיחי גורדין, ישיבת הר עציון: "אנחנו לא שונאי נשים ולא חשוכים, וחשוב לנו שנשים תממשנה את עצמן, אבל אנחנו כן חושבים שיש הבדלים בין גברים לנשים. בניגוד למה שנטען כלפינו, חברי הכנסת של הבית היהודי לא עזרו לנו ואין לנו מנופים פוליטיים מול הצבא".

אל"מ (מיל') עו"ד פנינה שרביט ברוך: "אין שום דרישה הלכתית שאומרת שגבר לא יכול להיות במקום בו נוכחות נשים. יצירת ה"מרחבים נטולי נשים" הם קו אדום מובהק. לא יכול להיות שבשל חשש מ"קלקול" החייל החרד"לי, ידירו נשים מהמרחב הציבורי".

ד"ר עידית שפרן גיטלמן, המכון הישראלי לדמוקרטיה: "אם פעם ראינו את צה"ל ככור היתוך, כשהמחלוקות החברתיות נשארו מחוץ לבקו"ם, הדיון סביב הפקודה הזו מוכיח שהיכולת לראות בצה"ל מנגנון הגנה מפני המחלוקות הללו מוטלת בספק. אי אפשר להתעלם מהעובדה שהמאבק בהדרת נשים קשור למאבק בביטויי ההדתה במרחבים הציבוריים הכלליים ומובל על ידי אותם הגורמים".

להלן עיקרי הדברים ממושב שעסק בנושא חוק הלאום והשלכותיו על בני העדה הדרוזית:

תא"ל (מיל') אמל אסעד: "חוק הלאום מבטא אמירה שהמדינה הולכת לכיוון של הפרדות בין אוכלוסיות, ואיך שלא נקרא לזה, אם נגיע להפרדה לא יהיה כאן משטר דמוקרטי אלא משטר פשיסטי- תקראו לזה אפרטהייד. אנחנו עוד לא שם, אבל יש פגיעה במרקם החברתי, ואנחנו מתחילים להרגיש את החדרת הרגש הלאומני בקרב הציבור, בעיקר בקרב הצעירים, ובעתיד זה ייתן לגיטימציה לפגוע בכל מה שהוא לא יהודי. החוק הזה טלטל את העדה הדרוזית. אני מדבר עם קצינים וחיילים דרוזים בתוך הצבא, והם מאבדים מהמוטיבציה שלהם וזו סכנה למדינת ישראל".

ד"ר עידית שפרן גיטלמן, המכון הישראלי לדמוקרטיה: "שירות בצה"ל לא יכול להיות כרטיס להקניית שוויון אזרחי. כאן מגיע הקושי של הציבור להירתם למאבק של העדה הדרוזית, כי יש בו משהו שמשריש את הנורמה שאומרת ששירות בצה"ל שווה אזרחות. אנחנו חייבים לתת לדרוזים שוויון לא כי הם שירתו בצה"ל, אלא מעצם היותם אזרחים".

להלן עיקרי הדברים מהמושב שעסק במודל הגיוס למגזר החרדי:

יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה: "אנחנו בנקודה שבין צבא העם לצבא מקצועי, וזה מצב לא יציב. הגורם המשפיע ביותר על כך הוא שיעורי הגיוס הנמוכים בקהילה החרדית, והוא משמעותי מאוד ביכולת להמשיך ולקיים את צבא העם. יש כמעט אפס עניין ציבורי בפרטי הסוגיה, עד כדי סוג של ייאוש".

עו"ד איתי אופיר, היועץ המשפטי למערכת הביטחון: "אנחנו מנסים לתת לסוגיית חוק הגיוס את השקט התעשייתי שהיא זקוקה לו. יצרנו מקלות וסנקציות כלכליות שלא בטוח שיהיו יעילים ולא יפגעו דווקא בחברה החרדית".

ישראל כהן, רדיו קול ברמה: "אנחנו נמצאים בשבוע קריטי לקביעת חוק הגיוס לחרדים, והממשלה עלולה ליפול על הסוגיה הזו. בשנים האחרונות, בגלל "החרדים החדשים", פתאום יש אנשים שמתנדבים בשירות לאומי ובארגונים אזרחיים שונים. פתאום אלו הם הגיבורים, ולאו דווקא לומדי התורה. הם עלולים להחליף את האליטה החרדית ולהיות האליטה האלטרנטיבית".

פרופ' יובל שני, המכון הישראלי לדמוקרטיה: "כמי שעוסק בזכויות, אני חושב שהרעיון שיטילו על כל "קבוצת החרדים" אחריות על גיוס של הפרטים הוא בעייתי. אי אפשר שזה יהיה באחריות הרבנים או הישיבות- הם לא קבלני כוח אדם. התפיסה צריכה להיות גיוס אוניברסלי עם מסגרות חלופיות והסדרים קונקרטיים".

ד"ר גלעד מלאך, המכון הישראלי לדמוקרטיה: "צה"ל לא יכול להיות צבא מקצועי, אבל הוא צריך להיות מקצועי יותר. בהיבט החרדי, הדרך ליישם את הקונספט הזה היא בדרך של מיקוד השירות לתרומה מקסימלית של המשרת, ובחשיבה על החוסן הלאומי לא רק בהקשרים ביטחוניים אלא גם בהקשרים כלכליים".

ד"ר אסף מלחי, המכון הישראלי לדמוקרטיה: "כדי להגביר את התגייסות החרדים לצה"ל, הצבא נוקט בתמריצים כלכליים. כך, נוצרים מסלולי גיוס דיפרנציאליים לאוכלוסיות שונות בציבור הישראלי, הפוגעים ביכולת לחתור לשוויון אליו אנו שואפים. לכל הפחות, יש לנו את האחריות לכך שמסלולים אלו יכללו שירות משמעותי שתורם לחברה ולפרט החרדי".

אלוף (מיל') עמי אילון, המכון הישראלי לדמוקרטיה: "המושג 'שוויון בנטל' משמש כסות פוליטית על מנת להיבחר לכנסת, אבל יש בו מעט מאוד תוכן. קבענו שהגברים החרדים שווים לגברים החילונים ולכן כפינו עליהם שוויון, אבל נשים חרדיות לא שוות בהכרח לנשים החילוניות, ועליהן אנחנו לא כופים גיוס".

להלן עיקרי הדברים מהמושב שעסק בעתידו של השירות האזרחי:

ד"ר ראובן גל, מוסד שמואל נאמן בטכניון ולשעבר ראש מנהלת השירות האזרחי: "השירות האזרחי למען הקהילה יוצר אפקט לטווח ארוך, גם לדורות הבאים. התהליך שהביא להקמת השירות האזרחי התבסס על  ערכי התנדבות, אזרחות, חיזוק הפרט ותרומה לקהילה. הדגשים הם לא ביטחון ולא הגנת המולדת אלא אזרחות טובה. כדי להביא לשירות אזרחי שיקיים את ייעודו, יש להיצמד למודל הראשוני ולהתאים אותו לזמננו".

עו"ד בשאיר פאהום ג'יוסי, יוזמות קרן אברהם: "הדיון במסגרת שירות אזרחי לאוכלוסייה הערבית לא רלוונטי כי הוא נעשה ללא שיח עם נציגות החברה הערבית. חשוב לקיים הידברות ולקבל הסכמות בנוגע לאופן בו המודל יעבוד. בנוסף, כשמדובר בחברה בסטטוס סוציו- אקונומי נמוך, קשה לשכנע אנשים להתנדב למען הקהילה, כשהחלופה היא לצאת לעבוד ולהתפרנס".

ראובן פינסקי, מנכ"ל רשות השירות הלאומי-אזרחי: "ברור שישנם כשלים בשירות האזרחי לחרדים ולכן צריך לבדוק מה לא עובד, להגביר את הפיקוח, להסדיר את השיטה ולהוסיף ערך לשירות. יש סדרת תקנות שאנחנו כותבים עכשיו, גם בהקשרים של דיווחי נוכחות וביקורות פתע, וסדרה של כלים שאנחנו מגבשים כדי לשנות את המצב". בנוגע לשירות האזרחי לערבים, ציין פינסקי, כי: "כיום משרתים למעלה מ-4,000 ערבים במסגרות השירות האזרחי, לעומת 1,000 בלבד ששירתו בשנת 2010. ניתן היה אף להרחיב את היקפי המשרתים הערבים אם היה ניתן לכך התקציב המתאים".

הרב בצלאל כהן, ראש ישיבת "חכמי לב" ירושלים: "נשים חרדיות, לעומת בחורי הישיבות, מורגלות באוריינות, לוחות זמנים ושאר הפרמטרים של העולם המודרני. החרדים שפונים אקדמיה ולשוק התעסוקה מתקשים אפילו עם שעת הקימה בבוקר או עם כתיבת המטלות".

יום שני | 19.11

09:30– 10:00 | פתיחה

• יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה
• ד"ר אלכסנדר ברקל, מנהל קרן קונרד אדנאואר בישראל
• אלוף (בדימוס) עמי אילון, המכון הישראלי לדמוקרטיה

10:00–11:30 | המשמעויות החברתיות והצבאיות של מודל השירות הצבאי

יו"ר המושב: טלי ליפקין-שחק, גלי צה"ל

• אלוף (מיל') עוזי דיין, יו"ר פורום מבטחי
• פרופ' ידידיה שטרן, המכון הישראלי לדמוקרטיה ואוניברסיטת בר-אילן
• ד"ר ציפי ישראלי, המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS)
• פרופ' יגיל לוי, האוניברסיטה הפתוחה

12:00–13:30 | דרג  צבאי, דרג מדיני והחברה האזרחית בישראל

יו"ר המושב: פרופ' עמיחי כהן, המכון הישראלי לדמוקרטיה והקריה האקדמית אונו
הצגת המחקר: פרופ' (אמריטוס) סטיוארט כהן, אוניברסיטת בר-אילן

• ח"כ מרב מיכאלי, המחנה הציוני; חברת ועדת החוץ והביטחון
• ח"כ ד"ר מייקל אורן, סגן שר במשרד ראש הממשלה
• פרופ' מרדכי קרמניצר, המכון הישראלי לדמוקרטיה, האוניברסיטה העברית בירושלים
• אלוף (מיל') גרשון הכהן, לשעבר מפקד המכללות הצבאיות ומפקד הגיס הצפוני בצה"ל

13:30–14:30 | הפסקת צהריים

14:30–16:00 | מודל הגיוס: בין צבא העם לצבא מקצועי

יו"ר המושב: אלופה (מיל') אורנה ברביבאי, לשעבר ראש אגף כוח אדם בצה"ל

• פרופ' תמר הרמן, המכון הישראלי לדמוקרטיה והאוניברסיטה הפתוחה
• תא"ל (מיל') ד"ר אריאל היימן, מנכ"ל משותף "אור - יעוץ לארגונים, ניהול, אסטרטגיה והערכה"
• רס"ן (מיל') רינת משה, אוניברסיטת בר-אילן והמכללה האקדמית אשקלון

16:15–18:00 | נורמות צבאיות מול נורמות אזרחיות: הקוד האתי במציאות משתנה

יו"ר המושב: ד"ר עידית שפרן גיטלמן, המכון הישראלי לדמוקרטיה ואוניברסיטת חיפה
הצגת סקר ערכים בלחימה: פרופ' תמר הרמן ואור ענבי, המכון הישראלי לדמוקרטיה

• פרופ' משה הלברטל, האוניברסיטה העברית בירושלים  ואוניברסיטת ניו יורק
• פרופ' (אמריטוס) אסא כשר, אוניברסיטת תל אביב
• אלוף (מיל') פרופ' ישי בר, המרכז הבינתחומי הרצליה
• פרופ' דניאל סטטמן, אוניברסיטת חיפה

יום שלישי | 20.11

09:30–11:00 | פקודת השירות המשותף: דתיים ונשים בצבא העם

יו"ר המושב: יאיר שלג, המכון הישראלי לדמוקרטיה ו"מקור ראשון"

• אלינור דוידוב, שדולת הנשים בישראל
• הרב עמיחי גורדין, ישיבת הר עציון
• ד"ר עידית שפרן גיטלמן, המכון הישראלי לדמוקרטיה ואוניברסיטת חיפה

11:15–12:00 | חוק הלאום, משמעויותיו והשלכותיו על בני העדה הדרוזית

תא"ל (מיל') אמל אסעד, ממובילי המאבק לתיקון חוק הלאום

12:00–13:00 | הפסקת צהריים

13:00–14:30 | מודל הגיוס למגזר החרדי

יו"ר המושב: יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה

• פרופ' יובל שני, המכון הישראלי לדמוקרטיה והאוניברסיטה העברית בירושלים
• עו"ד איתי אופיר, היועץ המשפטי למערכת הביטחון
• ישראל כהן, רדיו קול ברמה
• ד"ר גלעד מלאך, המכון הישראלי לדמוקרטיה
• ד"ר אסף מלחי, המכון הישראלי לדמוקרטיה 

14:45–16:15 | עתידו של השירות האזרחי

יו"ר המושב: אלוף (בדימוס) עמי אילון, המכון הישראלי לדמוקרטיה

• ד"ר ראובן גל, מוסד שמואל נאמן, הטכניון
• עו"ד בשאיר פאהום ג'יוסי, יוזמות קרן אברהם
• ראובן פינסקי, מנכ"ל רשות השירות הלאומי-אזרחי
• הרב בצלאל כהן, ראש ישיבת "חכמי לב" ירושלים

16:30 | סיכום

עו"ד איתי אופיר, היועץ המשפטי למערכת הביטחון

ח"כ ד"ר מייקל אורן, סגן שר במשרד ראש הממשלה

אלוף (בדימוס) עמי אילון, עמית בכיר, המכון הישראלי לדמוקרטיה

תא"ל (מיל') אמל אסעד, ממובילי המאבק לתיקון חוק הלאום

אלוף (מיל') פרופ' ישי בר, בית ספר הארי רדזינר למשפטים, המרכז הבינתחומי הרצליה

אלופה (מיל') אורנה ברביבאי, לשעבר ראש אגף כוח אדם בצה"ל; מנכ"ל הקרן למיזמים לאומיים

ד"ר אלכסנדר ברקל, מנהל קרן קונרד אדנאואר בישראל

הרב עמיחי גורדין, ישיבת הר עציון

ד"ר ראובן גל, עמית מחקר בכיר וראש תחום חברה ותכנון ארוך טווח, מוסד שמואל נאמן, הטכניון; מייסד ומנהל ראשון של מנהלת השירות האזרחי-לאומי

אלינור דוידוב, מנהלת תחום המאבק בהדרת נשים, שדולת הנשים בישראל

אלוף (מיל') עוזי דיין, יו"ר פורום מבטחי, לשעבר סגן הרמטכ"ל וראש המועצה לביטחון לאומי

תא"ל (מיל') ד"ר אריאל היימן, מנכ"ל משותף "אור - יעוץ לארגונים, ניהול, אסטרטגיה והערכה", בעבר קצין המילואים הראשי בצה"ל

אלוף (מיל') גרשון הכהן, לשעבר מפקד המכללות הצבאיות ומפקד הגיס הצפוני בצה"ל

פרופ' משה הלברטל, החוגים למחשבת ישראל ופילוסופיה, האוניברסיטה העברית בירושלים;  אוניברסיטת ניו יורק

פרופ' תמר הרמן, עמיתה בכירה והמנהלת האקדמית של מרכז גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות, המכון הישראלי לדמוקרטיה; האוניברסיטה הפתוחה

ד"ר ציפי ישראלי, ראש התוכנית לחקר דעת קהל וביטחון, המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS)

הרב בצלאל כהן, ראש ישיבת "חכמי לב" ירושלים

ישראל כהן, פרשן פוליטי ולענייני חרדים, רדיו קול ברמה

פרופ' עמיחי כהן, עמית בכיר וראש התוכנית לביטחון ודמוקרטיה ע"ש אמנון ליפקין-שחק, המכון הישראלי לדמוקרטיה; הפקולטה למשפטים, הקריה האקדמית אונו

פרופ' (אמריטוס) סטיוארט כהן, המחלקה למדע המדינה, אוניברסיטת בר-אילן

פרופ' (אמריטוס) אסא כשר, החוג לפילוסופיה, אוניברסיטת תל אביב; חתן פרס ישראל לפילוסופיה לשנת 2000

פרופ' יגיל לוי, המחלקה לסוציולוגיה, מדע המדינה ותקשורת, האוניברסיטה הפתוחה

טלי ליפקין-שחק, מנהלת תוכניות תחום צבא וביטחון,  גלי צה"ל

ח"כ מרב מיכאלי, המחנה הציוני; חברת ועדת החוץ והביטחון של הכנסת

ד"ר גלעד מלאך, ראש התוכנית "חרדים בישראל", המכון הישראלי לדמוקרטיה

ד"ר אסף מלחי, חוקר בתוכנית לחרדים בישראל ובתוכנית לביטחון ודמוקרטיה על שם אמנון ליפקין-שחק, המכון הישראלי לדמוקרטיה

רס"ן (מיל') רינת משה, המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה אוניברסיטת בר-אילן והמכללה האקדמית אשקלון

פרופ' דניאל סטטמן, ראש החוג לפילוסופיה, אוניברסיטת חיפה

אור ענבי, חוקר, מרכז גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות, המכון הישראלי לדמוקרטיה

עו"ד בשאיר פאהום ג'יוסי, יו"ר שותפה, יוזמות קרן אברהם

ראובן פינסקי, מנכ"ל רשות השירות הלאומי-אזרחי

יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה

פרופ' מרדכי קרמניצר, עמית בכיר, המכון הישראלי לדמוקרטיה והפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים

יאיר שלג, עמית מחקר, התוכנית לדת ומדינה, המכון הישראלי לדמוקרטיה; עיתונאי, מקור ראשון

פרופ' ידידיה שטרן, סגן נשיא למחקר, המכון הישראלי לדמוקרטיה; הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר-אילן

ד"ר עידית שפרן גיטלמן, התוכנית לביטחון ודמוקרטיה ע"ש אמנון ליפקין-שחק, המכון הישראלי לדמוקרטיה; הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה

פרופ' יובל שני, סגן נשיא למחקר, המכון הישראלי לדמוקרטיה; הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים