תגובת המכון לתזכיר חוק שירות ביטחון - הארכת משך שירות החובה של גברים ולתזכיר חוק שירות המילואים - הארכת משך שירות המילואים והעלאת גיל
לעמוד "מתגייסים לשוויון" בנושא חוק הגיוס
תזכיר חוק שירות ביטחון התשפ"ד–2024 מציע להאריך את משך שירות החובה של גברים ל-36 חודשים כברירת מחדל (להלן: תזכיר חוק שירות החובה); חוק שירות המילואים התשפ"ד–2024 מציע לאפשר קריאתם של אנשי מילואים לפרקי זמן ממושכים יותר וכן להעלות את גיל הפטור משירות מילואים (להלן: תזכיר חוק שירות המילואים). שניהם פורסמו להערות הציבור ב-18 בינואר 2024.
לצד ההכרה בצורך החיוני לתת מענה מידי לצורכי כוח האדם של צה"ל, אנו מתנגדים לתזכירי החוק הן לאור ההסדרים המהותיים שהם מציעים – קיבוע לטווח ארוך של הכבדת נטל השירות הצבאי על משרתי החובה והמילואים, תוך הגדלה בלתי-חוקתית של אי-השוויון בין אוכלוסיית המשרתים למי שאינם משרתים, ותוך מתן משקל מכריע לכאורה לשיקולים הביטחוניים על-פני שיקולים חיוניים רלוונטיים נוספים; הן לאור האופן שבו מבקשת מערכת הביטחון לקבוע בחקיקה הסדרים אלה, ללא כל דיון ציבורי משמעותי.
לעמדתנו, קביעה לטווח ארוך של נטל השירות הצבאי, בחובה ובמילואים, מחייבת הקמה של ועדה מקצועית, חיצונית למערכת הביטחון, בעלת מומחיות בהיבטים הרלוונטיים. ועדה כזו תוכל לשקול את כלל השיקולים וההשלכות הנוגעים לעניין, לרבות בהיבטים הנורמטיביים, הכלכליים, החברתיים והארגוניים, וכן תידרש לסוגיית התגמול למשרתים. לצד זאת, אנו קוראים לדחות את הניסיון להפריד בין הכבדת הנטל על המשרתים לבין הרחבת גיוס החרדים. הכבדת הנטל על האוכלוסיות המשרתות, תוך התעלמות מגיוס החרדים, אינה לגיטימית וחותרת תחת עקרון צבא העם וההיגיון המסדר של כלל חובת השירות בישראל. לבסוף, בטווח הזמן המידי, נדרש לתת מענה לצורכי צה"ל שעל הפרק. מענה זה יוכל להתבסס זמנית על הארכת משך שירות החובה של משרתי החובה הרלוונטיים ועל הכבדת הנטל על משרתי המילואים. אולם, יש להקפיד לעשות כן תוך פגיעה מינימלית ככל האפשר במשרתים, הן מבחינת היקף הנטל הנוסף שיוטל עליהם והן מבחינת תוקף ההסדרים שייקבעו. כמו כן, יש למצות חלופות אפשריות נוספות, כגון התנדבות של משרתי חובה לשירות סדיר נוסף בתנאי קבע ושימוש בצווי 8.