הפועל המזרחי
נוסדה בשנת 1922
אחת משתי המפלגות המייסדות של המפד"ל. נוסדה ב-1922 כהתארגנות של פועלים דתיים לאומיים השותפים לבניין הארץ ברוח התורה על יסוד עבודה. המפלגה הייתה בעלת מאפיינים של מפלגת המון ועסקה בפעילות חברתית (תנועת הנוער בני עקיבא ואיגוד הספורט אליצור) ובפעילות התיישבותית, ובמסגרתה הוקמו הקיבוץ הדתי ואיגוד המושבים של הפועל המזרחי. הפועל המזרחי הייתה הפלג המתון מבין שתי מפלגות האם של הציונות הדתית (השנייה הייתה המזרחי) הן מבחינה מדינית והן מבחינה כלכלית (ציבור הבוחרים היה בעל גוון פועלי).
בבחירות הראשונות התמודדה המפלגה יחד עם עוד שלוש מפלגות במסגרת "החזית הדתית המאוחדת". החזית התפרקה במהלך הכנסת הראשונה, ובבחירות 1951 התמודדה הפועל המזרחי באופן עצמאי וקיבלה שמונה מנדטים. ב-1955, לקראת הבחירות לכנסת השלישית, חברה המפלגה אל המזרחי לרשימה משותפת בשם "חזית דתית לאומית", רשימה שהפכה שנה מאוחר יותר למפלגה הדתית הלאומית (מפד"ל).
משה שפירא, זרח ורהפטיג, יוסף בורג.
משה שפירא היה נציג הפועל המזרחי בממשלות הראשונות והופקד על שלושה תיקים: בריאות, עלייה ופנים. בממשלות שכיהנו בכנסת השנייה עלה ייצוג המפלגה בממשלה לשני שרים, כאשר אל שפירא הצטרף יוסף בורג.