עצמאותו המחשבתית של חבר הכנסת: על גבולות המשמעת הסיעתית והקואליציונית

עצמאותו המחשבתית של חבר הכנסת: על גבולות המשמעת הסיעתית והקואליציונית
מאמר דעה

14 בדצמבר 2010 | ראובן (רובי) ריבלין

בימים שבהם משמעת קואליציונית ומשמעת סיעתית חורצות גורלן של הצעות חוק והכרעות מדיניות, קורא יו"ר הכנסת ראובן (רובי) ריבלין, במאמר בלעדי לאתר המכון, לתת מקום רב יותר לעצמאות ההחלטה של חברי הכנסת ולמוסר האישי שלהם.

ראש הממשלה המנוח מנחם בגין היה חוזר ואומר שגם המובן מאליו - טוב שייאמר. עצמאותו של חבר כנסת וההכרח לאפשר לו חופש מחשבה בקבלת החלטות ובהצבעות הייתה בעבר עניין מובן מאליו, שהרי אנחנו חיים בדמוקרטיה ולא בדיקטטורה. דא עקא: אופיים התובעני של החיים הפרלמנטריים ושורה של התרחשויות והתנהלויות שנחשפו בהקשר של עבודת הח"כים שָׁחקו במרוצת השנים את ה"מובן מאליו" הזה, עד שגדל ההכרח לשוב ולחדד את הדברים.

הנושא שב ונעור לפני שבועות אחדים משאמור היה איש סיעת העבודה, חה"כ דניאל בן סימון, להיכנס לתפקידו החדש כיושב ראש ועדת העלייה והקליטה במסגרת סבב חילופי יושבי הראש שנקבע בהסכם הקואליציוני. חה"כ בן סימון נדרש להתחייב בכתב להיות נאמן לקואליציה ולממשלה ולהצביע באופן קטגורי בכל דבר ועניין לפי עמדת הממשלה, וָלא - לא יוכל לכהן בתפקיד. חה"כ בן סימון סירב, ובתגובה נמנעה הקואליציה מלאשר את מינויו.

זו רק דוגמה אחת מני רבות, והיא מעמידה במבחן את שאלת עצמאותו המחשבתית והפרלמנטרית של חבר הכנסת היחיד ואת סוגיית "ריבונותו", אם נרצה, על המנדט הציבורי שזכה לו במסגרת חברותו הסיעתית.

תפקודו של חבר הכנסת היחיד, שנבחר במסגרת סיעתו, נתון במתח מתמיד בין שתי מחויבויות: המשמעת הקואליציונית והסיעתית מכאן, ומרחב הפעולה העצמאי שלו כנציג ציבור מכאן. ברור שמפלגה איננה רק אוסף של פרטים, ומחבר כנסת שנבחר בשם מפלגה ורעיונותיה מצופה כי יפעל על פי דרכה.

בעידן הבחירות המקדימות, שבו חברי הסיעה נבחרים על סמך הבולטות האישית שהם מפגינים, נועדה המשמעת הסיעתית (והסנקציות שבצדה) לרסן את הממד האישי ולהפוך אוסף של פרטים לתנועה הפועלת להגשמת מטרה משותפת. כך למשל רשאית סיעה להחליף את נציגה בוועדה אם עמדתו אינה עולה בקנה אחד עם הקו הרצוי לה. בכך ניתן ביטוי להתגברות האינטרס הסיעתי על זה האישי.

ולמרות זאת אני סבור שלמכתב הדרישה מחה"כ בן סימון אין תוקף משפטי או מוסרי. מבחינה משפטית אי-אפשר לאכוף אותו במקרה שחבר הכנסת החתום עליו מפר את התחייבותו. אך חשוב מכך: מבחינה מוסרית וציבורית יש לראות בחומרה ניסיון לשלול באופן קטגורי ומוצהר, מכאן ולהבא ועל כל נושא שיידון, את חופש ההצבעה של חבר כנסת. אבסורד לחייב את חבר הכנסת לנקוט עמדה מסוימת בנושא שעדיין לא בא לעולם. משמעת סיעתית ומשמעת קואליציונית הם כלים חשובים, אבל פעילות של חבר כנסת מתוך חירות המחשבה חשובה יותר.

מקרה בן סימון נופל ל"תחום האפור" שבין עקרון המשמעת הסיעתית ובין עצמאותו של חבר הכנסת, משום שלמשמעת הסיעתית או הקואליציונית היגיון משלה, אבל בכל מקרה יש להשאיר לחבר הכנסת את האפשרות לשלם מחיר פוליטי בעקבות סטייה מעמדת סיעתו, בהתאם לצו מצפונו.

מקרה מובהק וחמור יותר שהובא לפניי נוגע למחלוקת הפנימית שנוצרה בתוך סיעת בל"ד. בין הסיעה ובין חה"כ סעיד נאפע, שנבחר מטעמה, התגלעו חילוקי דעות. הקרע הוביל להדחתו של חה"כ נאפע מהסיעה, ובפועל להדרתו מפעילות פרלמנטרית סיעתית. ואולם הסיעה ביקשה לנקוט צעד חסר תקדים ולשלול ממנו כל זכות המוקנית לו, לרבות האפשרות להעלות הצעות חוק והצעות לסדר מטעמו.
גם כאן סברתי, ואף הבהרתי זאת ליושב ראש הסיעה, שיש להבחין הבחנה ברורה בין זכויותיו האישיות של חבר הכנסת ובין פעולות הנגזרות מהיותו נציג הסיעה. אם הסיעה איננה מכירה בחבר כנסת כחבר בה, ברור שאין מקום שיישא נאום בשמה בדיון במליאה ואף לא ייצג אותה בוועדות. ואולם הזכות להעלות לדיון הצעת חוק אישית או הצעה לסדר אישית, אף שהיקפה הוא פועל יוצא של מכסה סיעתית, איננה מוקנית לו רק בזיקה לסיעה, אלא היא ביטוי לזכותו הבסיסית של כל חבר כנסת לבצע את מלאכתו הפרלמנטרית. זו נשמת אפה של השליחות בכנסת, ואם שללת ממנו אפשרות זו - נטלת מחבר הכנסת את כלי העבודה הבסיסי ביותר. הצעות החוק וההצעות לסדר מצויות בממשק שבין הזכות האישית המוקנית לחבר הכנסת ובין הכלי הסיעתי. דעתי היא שמדובר בזכות אישית של חבר הכנסת, שאינה מוקנית לו מכוח היותו חבר הסיעה ואינה תלויה ברשותה; המכסה הסיעתית היא רק מסגרת תוחמת.

אם מקרה בן סימון הוא בבחינת "מדרון חלקלק", מקרה נפאע הוא הסכנה האורבת בסופו של המדרון.

סוגיית העצמאות של הכנסת וחבריה עומדת למבחן לא פשוט גם כאשר עומדות על הפרק הכרעות הנוגעות לעתידם של תאגידים כלכליים רבי עוצמה, דוגמת הבנקים וחברות התקשורת, האנרגיה והפיננסים. בכל עת שנושא הנוגע לתחומן עולה לדיון בוועדה או עומד לקראת הצבעה על שינוי חקיקה (כגון הפחתת דמי הקישוריות, ביטול עמלות בנקים או העלאת תמלוגי הגז), התאגידים, הנשלטים בידי בעלי ההון, מגייסים את מיטב הלוביסטים לדבר על לבם של חברי הכנסת כדי שיצביעו לטובת לקוחותיהם.
אני שותף לאלו החרדים מפני השפעתם המופרזת של השדלנים. יש לתחום בקווי תיחום ברורים את גבולות הגזרה של פעילותם, ולא די בשקיפות, שהוסדרה לראשונה לא מכבר בחקיקה. יש מקום לבחון דרכים שיבטיחו שהשפעת השדלן, שלוחו של בעל ההון, לא תפגע בעצמאותו ובחופש ההכרעה של הח"כ. מרכז המחקר והמידע של הכנסת (ממ"מ), המספק לח"כים ולוועדות מידע אובייקטיבי ומקצועי, הוא כלי ראשון במעלה, אבל אין די בו. עלינו לנקוט כל דרך כדי להבטיח שההון לא יחלחל אל השלטון וינווט את הכרעותיו.

*

עצמאותו של חבר הכנסת היא מערכת המורכבת מאיזונים ומבלמים. מקרים רבים הנוגעים אליה הם בעצם מקרי גבול שההכרעה בהם אינה פשוטה כלל, והיא נתונה למשפט הציבור. כך או כך הקריטריון הרלוונטי שצריך לעמוד לנגד עינינו בבואנו להכריע, בכל מקרה לגופו, הוא אפשרותו של חבר הכנסת לקיים נאמנה את תפקידו כנציגו של הריבון.

ראובן (רובי) ריבלין הינו יו"ר הכנסת ה- 18, וחבר כנסת מטעם סיעת הליכוד.

הערות שוליים

רק רגע... נבקש את אישורך לתנאי השימוש בקובץ

על מנת להוריד את קובץ הנתונים, יש למלא את הטופס הקצר הבא. במידה ויהיו עדכונים או תיקונים לקובץ הנתונים ניצור קשר באמצעות הדוא"ל.

שימו לב, הנתונים הניתנים להורדה מאתר זה הינם רכושו הבלעדי של המכון הישראלי לדמוקרטיה (ע"ר) ומועברים אליכם לצורך לימוד או מחקר בלבד. במידה וייעשה פרסום של המידע במסגרת הלימוד או המחקר, יש לדאוג למתן קרדיט באופן הבא: "הנתונים באדיבות מרכז גוטמן לסקרים שבמכון הישראלי לדמוקרטיה (ע"ר)". במידה וייעשה פרסום של המידע במסגרת המחקר, נשמח לקבל עותק של הפרסום, משום שאנו יוצרים ספרית מחקרים המבוססים על מאגר הנתונים של מרכז גוטמן. לקריאת מסמך תנאי השימוש, נא ללחוץ כאן.

פרטי משתמש שהם חובה מסומנים בכוכביות (**).

** שם פרטי: שדה חובה
** שם משפחה: שדה חובה
תואר:
מקצוע:
** מוסד / ארגון: שדה חובה
מחלקה:
** מדינה: שדה חובה
** דוא"ל: שדה חובה
הערות / שאלות:

חובה לאשר את תנאי השימוש