מאמר דעה

פרשת אונר"א וטילי החמאס

| מאת:

במבצע "צוק איתן" מצאו אונר"א רקטות שהוחבאו בבי"ס ריק של הארגון בעזה. אונר"א העביר את הרקטות לממשלת האחדות הפלסטינית החדשה, אך יש חשד שהן הגיעו לידי החמאס. אם אכן כך הרי שמדובר בפשע מלחמה משום שאלה רקטות שמשמשות לירי על אוכלוסיה אזרחית.

במהלך מבצע "צוק איתן", ב 15.7.2014 הודיעו נציגי סוכנות אונר"א של האו"ם כי מצאו כ-20 רקטות שהוחבאו בבית ספר ריק של הארגון בעזה. דובר אונר"א גינה את הארגונים האחראים להטמנת הרקטות במתקן אונר”א. נציגי סוכנות אונר"א העבירו את הרקטות לנציגי ממשלת האחדות הפלסטינית החדשה. עם זאת, על פי דיווחי העיתונות, לאור המצב בעזה, יש חשד סביר שהרקטות הגיעו לידי החמאס.

בריאיון לג'רוזלם פוסט (22.7.2014) התייחס פרופ 'מרדכי קרמניצר, סגן נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, לכך שאם אכן הרקטות שהועברו מאונר"א הגיעו לידי החמאס הרי שמדובר בפשע מלחמה משום שאלה רקטות שמשמשות לירי על אוכלוסיה אזרחית.

לדבריו של קרמניצר, כל ניסיון של סוכנות אונר"א להגן על עצמה בטענה כי העבירה את הרקטות לפקידים נייטרליים של ארגון ממשלת האחדות הפלסטינית הוא "מגוחך" כי טענה זו "מתעלמת מהמציאות בשטח" בה אין לממשלת האחדות "שליטה אפקטיבית על עזה או על חמאס".

לכן, אמר קרמניצר, הרקטות למעשה הועברו לחמאס, שהוא ארגון טרור המשגר רקטות ללא הבחנה לעבר אזרחים, מה שהופך את המעבירים, אונר"א, למשתפי פעולה בפשעי המלחמה של החמאס.

הוא טען כי העברת הרקטות לפקידים של ממשלת האחדות היה מעשה "שטותי מאוד" או שנעשה "בזדון", וכי לדעתו סוכנות אונר"א אינה יכולה להיות פטורה מאשמה בשל המעשה חסר האחריות הזה.

כשנשאל לגבי החלופות שעמדו בפני אונר"א, השיב קרמניצר כי מטה האו"ם היה יכול להסביר לעובדי אונר"א כיצד לנטרל את הרקטות, במידה והידע הנחוץ לא היה בידי עובדי הארגון. הוא מניח שאם מטה האו"ם היה מבקש הפסקת אש זמנית מחמאס כדי לאפשר הגעה למתקן כדי לטפל בעניין, אולי הענין היה נפתר אחרת. קרמניצר גם טען שאם סוכנות אונר"א היתה מיידעת את ישראל, ישראל לא הייתה תוקפת.

בנוסף, הוא מציין שהחזקת הרקטות כממצאים יכולה היתה להועיל בעתיד להוכחת האשמות נגד חמאס בדבר פשעי מלחמה בפני בית הדין הפלילי הבינלאומי.

למרות שקרמניצר מכיר בכך שסוכנות אונר"א היתה במצב בעייתי, הוא סבור שהעברת הרקטות לחמאס (וזה מה שהוא מאמין שהתרחש באופן בלתי נמנע בסופו של דבר) אינה אחת מהאפשרויות שהיו בידי אונר"א לאור התחייבויות הארגון לניטרליות, והיה עדיף אם עובדי אונר"א היו מסכנים את חייהם בניסיון לנטרל את הרקטות.

עם זאת, קרמניצר הוסיף כי סביר שלא תהיה העמדה לדין פלילי של אונר"א בגין מעשה זה, משום שלא תהיה דרך להוכיח הוכחה פלילית כי נעשה שימוש ברקטות המסוימות הללו. למרות זאת, הוא אמר שלדעתו גם בנסיבות קשות ביותר, המעשים של אונר"א הם בלתי נסלחים, היות ומדובר ברקטות המשוגרות לעבר אזרחים.

קראו את המאמר המלא בג'רוזלם פוסט