שינוי מבנה ועדות הכנסת

ועדות הכנסת היום פועלות במתכונת בלתי יעילה, ולעיתים אינן מתפקדות משום שחברי הכנסת מהקואליציה מכהנים במספר רב של ועדות במקביל ונדרשים לדון בנושאים רבים, המקיפים משרדי ממשלה רבים. לכן, יש לבצע רפורמות במבנה הוועדות כך שיוצמדו למשרדי הממשלה, יוקטנו ויהפכו לכלי אפקטיבי יותר למען הציבור.

ועדות הכנסת הן המקום המרכזי בו דנים חברי הכנסת לעומק בנושאים השונים בהם עוסקים משרדי הממשלה. תפקידן הוא לפקח על המשרדים, להעיר על חקיקה ולאשרה טרם העלאתה לקריאה שניה ושלישית במליאה והן אף יכולות ליזום הצעות חוק בנושאים מסוימים ולהעלות לסדר היום נושאים מהותיים עבור אזרחי המדינה. אלא שמבנה הוועדות בכנסת ישראל והיקף המשימות של חברי הכנסת, מקשה על יישום מטרות אלו.

בכנסת ישראל פנויים, נכון להיום, רק 93 חברי כנסת לעבודת הפרלמנט (שרים, סגני שרים ויו"ר הכנסת אינם רשאים לכהן בוועדות), קיימות 12 ועדות קבועותועדת האתיקה נחשבת כוועדה קבועה אך אין לה סמכויות חקיקה ופיקוח ועיקר עיסוקה הוא בנהלים פנימיים הקשורים לחברי הכנסת וסוגיות של משמעת ועל כן היא אינה נכללת בחישוב. (שבמסגרתן פועלות 34 ועדות משנה), 7 ועדות מיוחדות ו-22 ועדות משותפות. מצב זה, מביא לכך שכל חבר כנסת, חבר בממוצע בכ-2.6 ועדות קבועות ו\או מיוחדות. אלא שנתון זה מטעה. בוועדות הכנסת הקבועות והמיוחדות ישנם 244 מקומות, נכון ליום כתיבת המסמך, אך מתוך חברי הקואליציה הנדרשים לאייש 142 מקומות, רק 38 זמינים לכך ואינם מכהנים כשרים, סגני שרים או כיו"ר הכנסת. וכך, כל חבר קואליציה מוצא את עצמו חבר בממוצע בכ-3.7 ועדות. כלומר כמעט כל חבר קואליציה מכהן ב-4 ועדות במקביל. משום שחלק מחברי הקואליציה מכהנים גם בתפקידים נוספים כמו סגני יו"ר הכנסת או ראשי ועדות, מוצאים את עצמם כ-25 ח"כים מכהנים במקביל גם בחמש או שש ועדות והשיאנים מגיעים לכהונה במקביל בשמונה ועדות. בכדי להתמודד עם הבעיה, יש לערוך רפורמה במבנה ועדות הכנסת במסגרתה תוצמד ועדה לכל אחד ממשרדי הליבה, יצומצם מספר החברים בכל ועדה ויערכו שינויים מבנים נוספים שיגדילו את הזמינות של חברי הכנסת לעבודה ואת ההתמקצעות שלהם בתחומים בהם הם מתמחים.

 

במסגרת הרפורמה שאנחנו מציעים במכון יוצמדו ועדות הכנסת למשרדי הליבה בממשלה כך שתתקיים זיקה ישירה בין כל משרד לבין ועדה בכנסת. בנוסף יוקטנו הוועדות שברובן יכהנו תשעה חברי כנסת מלבד ועדת החוץ והביטחון שבה קיימות ועדות משנה רבות והיקף פעילותה נרחב, וועדת הכספים וועדת הכנסת שבהן יש חשיבות גבוהה לייצוגיות וליחסיות של חברי המפלגות השונים, בהן יכהנו 17 חברים. בנוסף יבוטלו רוב הוועדות המיוחדות שהפכו במקרים רבים לוועדות קבועות דה-פקטו. כך נגיע למצב שבו כל חבר כנסת יכהן בממוצע ב-2.1 ועדות וכל חבר קואליציה ב-2.9 ועדות (בהנחה והיחס בין הקואליציה לאופוזיציה נשמר).
עם זאת, על יו"ר הכנסת לוודא כי התחומים החשובים שטופלו במסגרת ועדות מיוחדות או אחרות, כמו הוועדה לקידום מעמד האישה, אשר יבוטלו, כן יטופלו במסגרת הוועדות הקבועות ובמידת הצורך, יוקמו ועדות משנה ייעודיות לנושאים חשובים אלו. כמו כן, יש להשאיר מקום לקיומן של שלוש ועדות מיוחדות, לשיקול דעתם של חברי הכנסת שכן יוכלו לטפל בנושאים מהותיים ועקרוניים שיצוצו, שלא במסגרת ועדה ספציפית. שינויים מוצעים אלו, יביאו להתמקצעות של חברי הכנסת וצוותי הוועדות במגוון הנושאים שעל סדר היום הציבורי, יאפשרו את קיומם של דיונים רציניים בנוכחות חברי כנסת רבים יותר בוועדות, ואולי החשוב מכל- יגדילו את יכולת הפיקוח של חברי הכנסת על משרדי הממשלה ויקטינו "שטחים אפורים" בעבודת הוועדות.

לכל המלצות המכון בנושא שיפור עבודת הכנסת: קראו בחוברת ההמלצות של המכון "כיצד משפרים את עבודת הכנסת כגוף מפקח ומחוקק?" של ד"ר חן פרידברג.