קולות החרדים

הישגן של המפלגות החרדיות בבחירות יכול להיות מוסבר באמצעות הגידול הדמוגרפי הטבעי, אך גם פרישת אלי ישי מהמרוץ והמספר הגדול יחסית של מפלגות שלא עברו את אחוז החסימה תרמו לכך. יותר מכל, נראה כי הבוחר החרדי נשאר נאמן למפלגות החרדיות

Flash 90

בין שלל ההפתעות שתוצאות הבחירות של אמש הביאו לנו בלט גם הישגן המרשים של המפלגות החרדיות שעלו מ-13 מנדטים בכנסת הקודמת ל-16 בכנסת הבאה. תוצאות אלו מרשימות במיוחד לאור הסקרים שצפו אמנם עלייה של יהדות התורה ל-7 מנדטים, אך העריכו שכוחה של ש"ס ייחלש.

איך ניתן להסביר הצלחה מסחררת זו? לאור כניסת הגנרלים הרבים לכנסת, אחלק זאת כמו בצבא לשלושה חלקים: סיבה אחת הנה הגידול הטבעי של האוכלוסייה החרדית. האוכלוסייה החרדית צעירה יותר ולפיכך משקלה בקבוצת הניגשים לבחור בפעם הראשונה גבוה יחסית. קצב גידול של 4% בשנה היה אמור להביא לכך שמספר הבוחרים של יהדות התורה יעלה מ-210,000 מצביעים ל-240,000 מצביעים בבחירות אלו. כוחה של המפלגה לאחר ספירת המעטפות הכפולות צפוי להיות קרוב ל-250,000 ולפיכך הסבר זה לא נותן מענה שלם לשאלה. גם ש"ס אמורה להרוויח כתוצאה מן הגידול הטבעי אך בקצב איטי יותר בשל העובדה שכשליש ממצביעיה אינם חרדים. 

סיבה שנייה להצלחה של המפלגות החרדיות הנה שיבת הבנים האובדים של "יחד" ואלי ישי הביתה למפלגות החרדיות. בבחירות הקודמות רץ אלי ישי עם "עוצמה יהודית" וקיבל מספר קולות השווה לכ-3 מנדטים, מתוכם כמנדט של מצביעים חרדים. בבחירות הנוכחיות "יחד" ואלי ישי פרשו מהתמודדות ברגע האחרון והעבירו את תמיכתם ליהדות התורה. ואכן ניתן לראות בכל הערים החרדיות ירידה בשיעור המצביעים למפלגות שאינן יהדות התורה וש"ס. כך למשל, בבני-ברק ירד שיעורם מ-17% בבחירות לכנסת ה-20 ל-12% בבחירות אלו ובבית"ר עילית ירד שיעורם מ-17% ל-10%. נראה שמצביעי "יחד" פיצלו את הצבעתם בין יהדות התורה, לה קרא מנהיגה הרוחני הרב מזוז להצביע, לבין ש"ס, ביתם הטבעי. ניתן להסיק זאת מכך ששתי המפלגות גדלו בקצב דומה במרבית הערים החרדיות.

העלייה בכוחה של ש"ס הייתה בעיקר בערים החרדיות ולא בקרב אוכלוסייה לא חרדית בערי הפריפריה. כך למשל, בערים אופקים, באר-שבע, בית שאן, בת ים, טבריה ומגדל העמק, ש"ס שמרה על כוחה ולא התחזקה, ובחלק מן המקומות אף נחלשה מעט. בהתחשב בשתיית הקולות המוצלחת של הליכוד מן הימין החדש וממפלגת זהות, מדובר גם כך בהישג לא מבוטל.   

ולבסוף, הצלחת המפלגות החרדיות בבחירות אלו נעוצה גם בכישלונן של מפלגות אחרות. נכון לשלב זה ובהנחה שמפלגת הימין החדש לא עברה את אחוז החסימה, 8% מקולות המצביעים בבחירות אלו "נזרקו לפח". בבחירות הקודמות, שיעור הקולות למפלגות שלא עברו את אחוז החסימה עמד על חצי מכך – 4% בלבד. התוצאה הישירה הנה שחלוקת השלל של 120 המנדטים מתחלקת בין פחות מפלגות. ש"ס ויהדות התורה שחתמו ביניהן גם על הסכם עודפים יכולים להרוויח מכך ולשמור על הישגם המרשים, שלפחות במקרה של יהדות התורה הנו חסר תקדים.

החברה החרדית נמצאת בתהליכי שינוי הכוללים כניסה מסיבית ללימודים אקדמיים ולתעסוקה וחשיפה גדלה והולכת לאינטרנט. תהליכי מודרניזציה וישראליזציה אלו אינם מתלווים לשינוי בדפוסי ההצבעה של האוכלוסייה החרדית ונאמנותם למפלגות החרדיות עודנה גבוהה. כוחו של הליכוד ומפלגות לא חרדיות כמו איחוד מפלגות הימין וזהות אמנם גדל מעט בערים החרדיות, אך הוא לא עלה על 10%, מכה קלה בכנף המפלגות החרדיות. היה זה גם כתוצאה מקמפיין של יהדות התורה שפנה לאוכלוסייה זו לראשונה גם בפייסבוק.

עד כה נציגי המגזר החרדי, בייחוד ביהדות התורה, התמקדו בדאגה לשימור עולם הישיבות והכוללים. תשומת הלב שלהם לאוכלוסייה המשכילה והמודרנית יותר הייתה נמוכה. הפעם הם התחייבו לשנות את יחסם לקהל זה, ולו בשל משקלו האלקטורלי שהולך וגדל. בקרוב נדע האם הם ישכילו בקדנציה הנכנסת גם לקיים את הבטחתם זו לבוחר.

פורסם לראשונה ב-Ynet.