מחצית מהציבור פסימיים לגבי העתיד הכלכלי של ישראל

רוב הישראלים אינם חושבים שהממשלה מגזימה בתיאור המגפה, ונותנים אמון במידע המגיע דרך ראיונות עם מדענים אנשי מקצוע, הודעות משרד הבריאות והצהרות ראש הממשלה. בתחתית הרשימה- המידע המגיע מפוסטים ברשתות החברתיות

Flash 90

לדעתך, עד כמה אמין המידע על מגפת הקורונה מכל אחד מהמקורות הבאים:

• ראיונות עם מדענים ואנשי רפואה – מכל האפשרויות שבדקנו, לראיונות אלה מייחס הציבור את השיעור הגבוה ביותר של אמינות (76% - גבוהה מאוד או די גבוהה). ממצא מעניין בנושא זה נוגע לפילוח המשיבים לפי דתיות: אמנם בכל הקבוצות יש רוב המייחס אמינות לדברי המדענים ואנשי הרפואה אבל רוב זה גדול ביותר בקרב החילונים (81%) מאשר בקרב החרדים (65%).
• הודעות משרד הבריאות – שיעור המייחסים אמינות גבוהה מאוד או די גבוהה להודעות משרד הבריאות גם הוא גבוה (73%). הנתונים מוארים שעם העלייה בגיל יש ירידה מסוימת בתפיסת האמינות של הודעות אלה: 83% מהצעירים (עד גיל 24) מתייחסים להודעות אלה כאמינות, לעומת 65% בלבד מבני ה-65 ומעלה.
• הודעות ראש הממשלה – שיעור נמוך יותר בציבור, אם כי עדיין רוב (64%), מגדיר את הודעות ראש הממשלה בנושא בקורונה כאמינות מאוד או די אמינות. ואולם, בניגוד לשני המקרים הקודמים, ממוצע זה מסתיר הבדלים גדולים בין יהודים לערבים (67% לעומת 46.5%) וכן בין מצביעי המפלגות השונות: בקרב מפלגות הימין והמפלגות החרדיות למעלה מ-85% מייחסים להודעות אלה אמינות גבוהה, שעה שבקרב מצביעי מפלגות המרכז והשמאל פחות ממחצית מתייחסים אליהן כך.
• הדיווחים בטלוויזיה ובאתרי החדשות באינטרנט – כמחצית (51.5%) מהציבור מייחסים לדיווחי הטלוויזיה בנושא הקורונה אמינות גבוהה מאוד או די גבוהה. מסיבה זו או אחרת, שיעור המייחסים לדיווחים אלה אמינות רבה גבוה ביותר בקרב הערבים (59%) מאשר בקרב היהודים (51%). הערכת אמינות נמוכה במיוחד בדיווחי הטלוויזיה מצאנו בקרב מצביעי ישראל ביתנו (40%), ש"ס (31.5%) ויהדות התורה (18%). שיעור המייחסים אמינות גבוהה לדיווחים על הקורונה באתרי החדשות באינטרנט דומה מאוד לזה של המייחסים אמינות לדיווחים בטלוויזיה (49%).
• פוסטים ברשתות החברתיות – שיעור המייחסים אמינות גבוהה או די גבוהה לפוסטים ברשתות הוא נמוך מאוד – 17% בלבד! באופן מפתיע משהו, לא מצאנו הבדלים גדולים כאן בין קבוצות הגיל השונות, אם כי שיעור המייחסים אמינות רבה לפוסטים בקבוצת הגיל הצעירה ביותר (18-24) הוא כמעט פי שלושה מאשר בקבוצת הגיל המבוגרת ביותר (65 ומעלה) - 8.5% לעומת 3%).

כלי התקשורת הגזימו בתיאור מגפת הקורונה?

• הציבור חצוי בשאלה זו: 47% מסכימים כי הרשתות הגזימו בתיאור חומרת המגפה לעומת 48% החושבים ההיפך – שלא הייתה הגזמה. גברים הסכימו יותר מנשים שכלי התקשורת הגזימו בתיאור המגפה (49% לעומת 44%).

הממשלה הגזימה בתיאור מגפת הקורונה?

• כאן התמונה שונה – יש רוב ברור בציבור (58%) שאינם מסכימים שהממשלה הגזימה בתיאור חומרת המגפה. גם כאן הגברים הסכימו בשיעור גבוה יותר מהנשים שהממשלה הגזימה בתיאור המגפה (40% לעומת 35%).

עד כמה אתה אופטימי או פסימי לגבי העתיד הכלכלי של ישראל בשנה הקרובה?

• הציבור חצוי בצפי שלו לגבי העתיד הכלכלי של ישראל: 50% פסימיים לעומת 47% שהם אופטימיים.
• פילוח הציבור היהודי לפי מיקום על הרצף החרדי-חילוני מעלה כי הקבוצות היותר דתיים מתאפיינות באופטימיות (דתיים - 70%; חרדים - 59%; מסורתיים דתיים - 56%). לעומת זאת בקרב הקבוצות הלא דתיות הרוב פסימיים (חילונים - 59%; מסורתיים לא-דתיים - 56.5%).
• רוב הגברים (53%) אופטימיים לגבי העתיד הכלכלי של ישראל בשנה הקרובה בעוד שרוב (56%) הנשים הן פסימיות.
• מצאנו קשר ברור בין מידת האופטימיות או הפסימיות לגבי העתיד הכלכלי של מדינת ישראל לבין ההצבעה בבחירות האחרונות.

תוך כמה זמן לדעתך החיים בישראל יחזרו לשגרה?

• הציבור חצוי בין מי שמעריכים שהחיים יחזרו לשגרה תוך חודש עד שלושה חודשים (41%) לבין מי שסבורים שהדבר ייקח בין שלושה חודשים לשנה (42%). 10% סבורים שייקח יותר משנה עד שהשגרה תחזור.

סקר בזק ישראל בימי הקורונה 6 נערך על- ידי מרכז גוטמן לחקר דעת קהל והמדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה. בסקר, שנערך באינטרנט ובטלפון (השלמות של קבוצות שאינן מיוצגות כראוי במרשתת) בין התאריכים 19-20/4/2020, רואיינו 610 איש ואשה בשפה העברית ו-152 בשפה הערבית, המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם 3.7%± ברמת ביטחון של 95%. עבודת השדה בוצעה על ידי מכון סמית בהנהלת רפי סמית. לקובץ הנתונים המלא ראו: https://dataisrael.idi.org.il