לקחים שאינם מחייבים בדיקה נוספת בפרשת הצוללות

יהיו אשר יהיו שיקוליו של רה"מ לשעבר נתניהו להסתרה לכאורה של ההסכמה שניתנה למכירת צוללות למצרים, קבלת החלטה על ידי רה"מ בלבד בנושא ביטחוני רגיש זה, אינה רק חוטאת לתהליך קבלת החלטות מיטבי, אלא נגועה בחוסר סמכות. יש לקוות שהממשלה החדשה תקפיד על כך שהחלטות ביטחוניות ומדיניות חשובות תתקבלנה בממשלה או בקבינט, כמתחייב מעקרון האחריות המשותפת של הממשלה

Flash 90

פסק דינו של בית המשפט העליון, שניתן ביום חמישי האחרון (22/7) ודחה את העתירות להקמת ועדת חקירה בפרשת הצוללות, היה צפוי מראש. לפני כתשעה חודשים, בעת שקמה ונפלה הצעה להקים ועדת חקירה פרלמנטרית בעניין, כתבתי כי הסיכוי שבג"ץ "יושיע" קלוש ביותר, שכן גישתו העקבית בעבר הייתה כי מרחב שיקול הדעת של הממשלה שלא להקים ועדת חקירה הוא גדול מאוד. ואכן, בית המשפט העליון דבק בעמדה זו גם הפעם. עוד כתבתי, כי במקרה זה נוספת מורכבות מיוחדת למינוי ועדת חקירה, בשל קיומם המקביל של הליכים פליליים. השופט עמית התייחס גם לשיקול זה כמצדיק אי התערבות בהזכירו את "הבעייתיות והמורכבות המיוחדת הכרוכה בבחינת הדברים על ידי ועדת חקירה או ועדת בדיקה ממשלתית תוך שמירת טוהר ההליך הפלילי שמתנהל במקביל... מאחר שהוועדה צפויה לבדוק עסקאות רכש העומדות במוקד כתבי החשדות שגובשו בתיק 3000 ולזמן לעדות את החשודים בהליך הפלילי או מי שאמורים להיות עדים בהליך הפלילי, הרי שניהול שני ההליכים במקביל מקים סיכון פוטנציאלי לשיבוש ההליך הפלילי ולזיהום הראיות".

אף שהעתירה נדחתה, הצביע בית המשפט העליון על "שורה של תמיהות" בנוגע לתהליך קבלת ההחלטות בפרשת הצוללות וכלי השיט, שבגללן ראוי לבדוק את הדברים באופן שלא יפגע בהליך הפלילי ובאינטרסים ביטחוניים. תמיהה אחת היא "מדוע הסתיר ראש הממשלה, על פי הנטען, משר הביטחון, הרמטכ"ל, מפקד חיל הים, אגף המודיעין וראש המוסד את העובדה שגרמניה קיבלה את הסכמתו למכור צוללות למצרים? את מי עדכן ראש הממשלה, אם בכלל, בנוגע להסכמה שנתן למכירת הצוללות למצרים, ומי היה שותף להחלטה זו?" (פס' 66, 102). בראיון לחדשות 12 אישר נתניהו כי נתן את הסכמתו למכירת הצוללות הגרמניות למצרים מבלי ליידע את שר הביטחון וטען כי "שר הביטחון לא חייב לדעת מזה".

יהיו אשר יהיו שיקוליו של ראש הממשלה לשעבר נתניהו להסתרה לכאורה של ההסכמה שניתנה, אין צורך בבדיקה נוספת על מנת להגיע למסקנה שקבלת החלטה על ידי ראש הממשלה בלבד בנושא ביטחוני רגיש זה, אינה רק חוטאת לתהליך קבלת החלטות מיטבי, אלא נגועה בחוסר סמכות. כפי שכבר כתבנו, פרופ' עמיחי כהן ואנוכי, במשטר החוקתי הישראלי המרות על הצבא נתונה לממשלה, כגוף קולקטיבי וגם יחסי החוץ של המדינה, נתונים לסמכותה השיורית של הממשלה. ראש הממשלה אינו נשיא ארה"ב, שהוא המפקד העליון של הכוחות המזויינים. ברור שיש סודות ביטחוניים ומדיניים שיש לצמצם את תפוצתם למינימום. לשם כך, קיימת ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי (הקבינט המדיני-ביטחוני). לוועדה סמכות לדון בענייני הביטחון הלאומי, לקבל החלטה על מלחמה או על נקיטת פעולה צבאית משמעותית שעלולה להוביל, ברמת הסתברות קרובה לוודאי, למלחמה, לדון במערכת הביטחון ובמדיניותה, ביחסי החוץ של המדינה ובאישור תוכניות פיתוח והצטיידות של מערכת הביטחון וגופי המודיעין. ראש הממשלה רשאי להביא בפני הקבינט, שבו חברים היום שנים עשר שרים, עניינים שמטעמי סודיות הוא סבור שנדרש להביאם בפני פורום מצומצם. הצטיידות של צה"ל בצוללות או כלי שיט אחרים מצויה במפורש בגדר סמכותו של הקבינט. מתן הסכמה למכירת צוללות למדינה הגובלת בישראל היא ודאי עניין של יחסי חוץ שחשיבותו מחייבת הבאתו בפני הקבינט, לכל הפחות. לראש הממשלה אין סמכות לקבל החלטות בנושאים אלה לבדו, גם אם הוא מתייעץ עם יועץ לביטחון לאומי או עם היועץ המשפטי לממשלה. ההסכמה למכור צוללות למצרים לא הייתה מקרה יחיד בשנים האחרונות שבו התקבלה החלטה על ידי ראש הממשלה בלבד, באופן החורג לכאורה מסמכותו. גם בפרשת מכירת מטוסי 35-F לאיחוד האמירויות, טען שר הביטחון גנץ כי המשא ומתן בעניין הוסתר ממנו וממערכת הביטחון. שחרורם של שני אסירים סוריים מן הכלא הישראלי בקשר להחזרת גופתו של זכריה באומל ז"ל גם היא לא אושרה בממשלה, למרות הוראה מפורשת בחוק המחייבת אישור כזה.

יש לקוות שהממשלה החדשה תקפיד על כך שהחלטות ביטחוניות ומדיניות חשובות תתקבלנה בממשלה או בקבינט, כמתחייב מעקרון האחריות המשותפת של הממשלה. אף שהדבר מתחייב גם במצב המשפטי הנוכחי, כדאי לתקן את החלטת הממשלה בדבר מינוי הקבינט ולהבהיר במפורש כי קביעת עמדתה של מדינת ישראל בנוגע למכירת נשק למדינות במזרח התיכון נתונה אף היא לסמכות הקבינט.