סקירה

תהליכי החלשת הדמוקרטיה: תמונת מצב בתום מושב החורף של הכנסת, אפריל 2024

פוליטיזציה בתחומים נרחבים מהשירות הציבורי ועד האקדמיה, צמצום מתמשך של חופש הביטוי והחלשה עיקשת של מערכת המשפט. שורה הולכת ומתארכת של הצעות חוק, מהלכים מיניסטריאליים והתבטאויות שנויות במחלוקת מלמדת שבצל המלחמה ועל אף ההצהרות על זניחתם, הכוונה והביצוע של התהליכים להחלשת הדמוקרטיה שהחלו ב-2023 עדיין על סדר היום.

מסמך זה נועד להראות את הדרכים והאמצעים בהם הממשלה והקואליציה מקדמות את תהליכי החלשת הדמוקרטיה גם לאחר פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר, חרף טענות של חברים בקואליציה לפיהן הדבר ירד מהפרק. המסמך מפרט את היוזמות השונות שנוקטת הממשלה.

המסמך יתמקד בדוגמאות מהתחומים הבאים:

  • החלשת עצמאות מערכת המשפט באמצעות השתלטות דה-פקטו על הליך מינוי השופטים, תוך ניסיון מתמשך לערער את הלגיטימיות של מערכת המשפט ולהרתיע שופטים מלמלא את תפקידם;
  • התנהלות הממשלה המפגינה זלזול בשלטון החוק ומערערת את מעמדם של גורמי המקצוע;
  • מינויים, פיטורים ועזיבות של שומרי סף ובכירים בשירות הציבורי בחודשים האחרונים;
  • התקציב לשנת 2024 שכלל פגיעה בלתי מידתית בחברה הערבית ואישור של תקציבים קואליציוניים בהיקף גדול;
  • פוליטיזציה של מערכת החינוך, ההשכלה הגבוהה והאקדמיה
  • חשש גובר לפוליטיזציה בהפעלת הכוח בדגש על המדיניות האגרסיבית שנוקטת המשטרה כלפי הפגנות, לצד מדיניות חלוקת הנשק שקודמה ללא הליך מקצועי מספק ובהיעדר הסמכה מספקת;
  • הצרה שיטתית של חופש הביטוי בחסות המלחמה
  • החלשת התקשורת ופגיעה בחופש העיתונאי בדרך של הפעלת לחצים מצד השלטון להימנע מפרסום ידיעות ללא הצדקה ביטחונית ואיום בסנקציות פליליות על כתבים ומערכות תקשורת, לצד קידום הצעות חוק שעשויות להיטיב עם מקורבים לשלטון ולפגוע בעצמאות תאגיד השידור הציבורי.

במסמך זה נמחיש את הטענה לפיה תהליכי החלשת הדמוקרטיה שבאו לידי ביטוי בקווי היסוד להקמת הממשלה ה-37, בהסכמים הקואליציוניים וביוזמות מדיניות והצעות חקיקה שהניחה על שולחן הכנסת – שרירים וקיימים. הם רק באים לידי ביטוי באופנים שונים, מאז פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר.

כזכור, את רוב רובה של שנת 2023 (עד ה-7 באוקטובר) הקדישה הקואליציה לקידום מהלכים שמטרתם לפגוע באיזונים והבלמים בשיטה הדמוקרטית הישראלית, תוך ריכוז כוח הולך וגדל בידי הרשות המבצעת, בצד העדפה הולכת ונרחבת של שיקולים פוליטיים בהכרעות של הדרג המקצועי בשירות המדינה על פני שיקולים מקצועיים המשרתים את כלל הציבור. לאחר הטבח הרצחני ב-7 באוקטובר ופרוץ המלחמה בעקבותיו, גורמים שונים בקואליציה טענו כי ״הציבור רוצה פוליטיקה אחרת״ וכי המהלכים ירדו מהפרק.יהודה שלזינגר ושירית אביטן כהן ״רוטמן: ׳יודע שהרפורמה המשפטית לא תחזור, הציבור רוצה פוליטיקה אחרת׳״ ישראל היום (30.11.2023). ניתן גם היה להניח כי פסיקתו של בג"ץ בעניין הסבירותבג"ץ 5658/23 התנועה למען איכות השלטון נ' הכנסת (1.1.2024)., בה נפסל תיקון 3 לחוק יסוד: השפיטה (אשר ביטל את עילת הסבירות ביחס לממשלה) בשל פגיעתו במאפיינים הגרעיניים של הדמוקרטיה הישראלית ובפרט בשלטון החוק ובהפרדת הרשויות, תסתום לגמרי את הגולל על המהלכים להחלשת הדמוקרטיה.

אלא שבחינת המהלכים שהקואליציה מקדמת בחודשים האחרונים מצביעה על תמונה אחרת לחלוטין: חברי הקואליציה עדיין חותרים לקדם את החלשת הדמוקרטיה ולפגוע באיזונים והבלמים החלשים ממילא בישראל. המהלכים המקודמים כיום מלמדים כי המהות לא השתנתה; רק הדרך. לא עוד מיקוד בתיקונים לחוקי יסוד שנועדו לשנות את פניה הדמוקרטיים של המדינה, המושכים תשומת לב ציבורית רבה; אלא פעולה משולבת במספר רב של אפיקים – בחקיקה ובתקנות; במינויים בעייתיים, פיטורים ועזיבות של שומרי סף; באמצעות הפעלה אגרסיבית ולא מידתית של כוחות הביטחון והמשטרה; בעיכוב החלטות נדרשות אם אינן תואמות את מטרת-העל של הקואליציה; ובפוליטיזציה מוגברת בחזיתות רבות. לכל האפיקים האלו אותה המטרה: ריכוז כוח בידי הרשות המבצעת תוך צמצום כוחם של הדרגים המקצועיים.

אופי הפעולה שנוקטת כעת הממשלה מגלם בתוכו סיכונים משמעותיים לדמוקרטיה הישראלית. ראשית, קשה יותר לעקוב אחר מגוון הפעולות. שנית, חלק מן הצעדים עלולים להיראות ״רכים״ יחסית, ונדרש לבחון את המסה הקריטית שמייצרים מכלול הצעדים כדי להבין את עומק הפגיעה בדמוקרטיה. שלישית, העובדה כי הצעדים מתבצעים בעת מלחמה מאפשרת לקואליציה להציג חלק מהצעדים כמסייעים למאמץ המלחמתי, למרות שבפועל צעדים בעייתיים רבים אינם קשורים כלל למלחמה. רביעית, הצעדים שמקדמת הקואליציה אינם מתמקדים עוד בשינוי המבנה ובפרוצדורה, אלא כיום הפגיעה היא ישירה ומיידית בזכויות יסוד. חמישית, המהלכים הנוכחיים שהממשלה מקדמת עלולים להכין את הקרקע גם לחזרתם של יתר הצעדים  אל שולחן הכנסת (לדוגמה, ככל שהממשלה נוקטת צעדים שמחלישים את השירות הציבורי, נחלש כוחם של שומרי הסף למנוע שינויי חקיקה פוגעניים).

 

אחת מהמטרות המרכזיות של החלשת הדמוקרטיה, שקודמה לאורך רוב שנת 2023, הייתה השתלטות על מערכת המשפט, תוך צמצום סמכויותיה ופוליטיזציה של המינויים בה, בצד נקיטת דה-לגיטימציה מתמשכת של הרשות השופטת.

כיוון שהקואליציה לא הצליחה לשנות את הרכב הוועדה לבחירת שופטים באופן שיבטיח רוב לעמדת הקואליציה, היא נוקטת דרכים אחרות כדי להגעה לתוצאה דומה של שליטה בהליך מינוי השופטים, תוך קעקוע האמון במערכת המשפט:

  • השתלטות על הוועדה לבחירת שופטים – הקואליציה פועלת כדי להבטיח כי יתמנו לשיפוט או יקודמו רק שופטים המקובלים עליה, ללא ניסיון להגיע להסכמות כפי שהיה נהוג בעבר. שר המשפטים נמנע מקיום דיון בוועדה לבחירת שופטים על מועמדים שאינם מקובלים על הקואליציה, כאשר הקריטריון להתאמה מבחינתה של הקואליציה הוא פוליטי בעיקרו. זאת, על אף שמבחינה חוקית נדרש רוב של 5 חברי ועדה בלבד כדי למנות את השופטים ברוב הערכאות, וייתכן שמועמדים שכיום נפסלים דה-פקטו על ידי שר המשפטים היו זוכים לתמיכת רוב חברי הוועדה.חן מענית ויהושע (ג׳וש) בריינר ״לוין מנע הצבעה בוועדה לבחירת שופטים כדי לבלום קידום שופטת למחוזי בירושלים״ הארץ (29.2.2024).
    השר לוין גם מונע מינוי נשיא קבוע לבית המשפט העליון, תוך הפרה מובהקת של עקרון הסניוריטי הנוהג מאז קום המדינה, הקובע כי הוותיק מבין שופטי בית המשפט העליון יתמנה לנשיא. הפרת העקרון מובילה לכך שאין מינוי קבע של נשיא לבית המשפט העליון זה כחצי שנה. צעד חסר תקדים זה, שבו נוהג שר המשפטים, מגביר את הסיכון לפגיעה בעצמאות בית המשפט העליון (וכפועל יוצא, בעצמאות מערכת המשפט בכללותה).סוזי נבות ״מה רע בסניוריטי?״ (המכון הישראלי לדמוקרטיה, 1.9.2023).
    לכך יש להוסיף את הניסיון לפוליטיזציה של הוועדה המייעצת לבחינת אפשרויות קידום שופטי שלום (״ועדת השתיים״). ועדה זו קובעת את שמות השופטים המועמדים לקידום שמועלים על ידי השופטים, ואינה מחייבת את יתר חברי הוועדה, אך הפוליטיקאים בוועדה בכל זאת מעוניינים להשתלט עליה.ביני אשכנזי ״סטרוק נגד ועדה פנימית המחייבת שופטים בוועדה לבחירת שופטים: ׳לא פועלת מכוח חוק׳״ וואלה (12.3.2024). השרה סטרוק, החברה בוועדה לבחירת שופטים, הציעה לכלול בהרכב הוועדה משקיף מטעם הפוליטיקאים, אך הצעה זו נדחתה ע״י מ״מ נשיא בית המשפט העליון, השופט פוגלמן.טובה צימוקי ״מ״מ נשיא העליון דחה את בקשת סטרוק להכניס משקיף לוועדת השניים״ Ynet (18.3.2024).
    בנוסף לסיכול מועמדים לשיפוט, הוועדה לבחירת שופטים הפכה כלי לניגוח מערכת המשפט וניכר ניסיון מתמשך לדה-לגיטימציה לשופטים ולמערכת. כך, לדוגמה, דווח כי שר המשפטים איים לסכל הצבעה על קידומה של שופטת, שלגביה נטען כי היא ״לא לאומנית מספיק״.טובה צימוקי ״סערה בוועדה סביב שופטת ׳לא לאומנית מספיק׳: לראשונה בכהונת לוין – מונו שופטים״ Ynet (20.2.2024). בנוסף, פורסם כי הוועדה לבחירת שופטים מתכוונת לדון בהדחת השופט כבוב – השופט הערבי היחיד בבית המשפט העליון – וזאת בדחיפת חברי הקואליציה החברים בוועדה.זאב קם ״פרסום ראשון: בוועדה לבחירת שופטים ידונו מחר בהדחת השופט חאלד כבוב״ כאן חדשות (28.2.2024). עולה החשש כי מדובר בניפוח לא ענייני של המקרה, לטובת צרכים פוליטיים של חלק מהפוליטיקאים החברים בוועדה.גיא לוריא ״ההליך להדחת השופט כבוב באמצעות הוועדה לבחירת שופטים – התעמרות בלתי עניינית״ (המכון הישראלי לדמוקרטיה, 10.3.2024).
    ברקע, ראוי לציין כי שר המשפטים הבהיר לאחרונה כי הוא עודו דבק בעמדתו כי יש לשנות את הרכב הוועדה לבחירת שופטים, בדומה לעמדה שבה החזיק גם לפני פרוץ המלחמה.ביני אשכנזי ״גם בזמן המלחמה: לוין ממשיך להתעקש על שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים״ וואלה (19.2.2024).
  • מהלכים להשתלטות על הליך מינוי נציב תלונות הציבור על השופטים – מאז הוקמה נציבות תלונות הציבור על שופטים בשנת 2002, עמד בראשה שופט בית המשפט העליון בדימוס, שנבחר ע״י הוועדה לבחירת שופטים. כהונתו של הנציב הנוכחי, שופט בית המשפט העליון בדימוס, אורי שהם, צפויה להסתיים בחודש מאי 2024. ח״כ רוטמן קיים לאחרונה (18.3.2024) דיון בנושא: ״התנהלות נציב תלונות הציבור על שופטים״, שבמהלכו הוא האשים את הנציבות בהתנהלות פוליטית, וקרא לוועדה לבחירת שופטים למנות נציב שלא יהיה מקרב שופטי בית המשפט העליון. הוא אף הציע לשנות את דרך מינוי הנציב, כך שהוא ייבחר ברוב של 80 ח״כים בהצבעה חשאית בכנסת (קרי, על ידי פוליטיקאים בלבד). כיום הנציב מתמנה על ידי הוועדה לבחירת שופטים, הדנה בהצעות משותפות שמוצגות לה על ידי שר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון.ניצן שפיר ״המהפכה המשפטית עדיין פה: המהלך החדש של רוטמן והתגובה של נציב השופטים״ גלובס (18.3.2024).
    ברקע, ראוי להזכיר כי על שולחן הכנסת מונחת הצעתו של ח״כ מילביצקי מחודש דצמבר 2022 לשינוי חוק נציב תלונות הציבור על השופטים כך שרק מי שלא כיהן כשופט בכל ערכאה שיפוטית יהיה רשאי להתמנות לנציב תלונות הציבור על השופטים, וכן כי הנציב יתמנה בדרך פוליטית לחלוטין – ע״י שר המשפטים באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת.

דוגמאות להתרעות מצד היועמ"שית על כך שהתנהלות הממשלה ושריה פוגעת בשלטון החוק, וכן ניסיון לביטול ההכרה בחוות דעתה כמחייבת:

  • הייעוץ המשפטי לממשלה הזהיר את הממשלה כי היא אינה מקבלת החלטות באופן תקין, וכי ״השימוש בסמכויות החריגות הקבועות בתקנון עבודת הממשלה נעשה שלא מטעמי דחיפות, אלא כדי לעקוף את דרכי העבודה התקינות של הממשלה, במטרה לקיים דיון בנושאים שלא הושלמה לגביהם הבחינה המקצועית והמשפטית הנדרשת לפי תקנון עבודת הממשלה; או חמור מכך – שהתנהלות זו נועדה כדי להביא לדיון בממשלה הצעות החלטה שלגביהן נקבעה מניעה משפטית״.ניצן שפיר ״חרף מניעה משפטית ובלי בדיקה מקצועית: היועמ״שית מתריעה על קבלת ההחלטות בממשלה״ גלובס (11.2.2024). הממשלה, מצדה, ניסתה לטעון כי ליועמ״שית אין סמכות לבטל החלטות של הממשלה.״מזכיר הממשלה דוחה את ביקורת היוע״משית: החלטות הממשלה התקבלו בסמכות״ גלובס (11.2.2024).
  • הובהר לממשלה כי יש לשמר את התקנות לשעת החירום למקרים חריגים,טובה צימוקי ואיתמר אייכנר ״היועמ״שית לנתניהו: כנס את הממשלה. תקנות שעת חירום? רק במקרים חריגים״ Ynet (9.11.2023). אך הממשלה המשיכה לעשות שימוש בתקנות אלה.לאחר הבהרת הייעוץ המשפטי לממשלה הותקנו תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (התמודדות עם תקיפות סייבר חמורות במגזר השירותים הדיגיטליים ושירותי האחסון), התשפ״ד –2023, וכן תוקנו תקנות שעת החירום הבאות: תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (מועדים לטיפול בלוחמים בלתי חוקיים בעת מלחמה או פעולות צבאיות); תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירות ביטחון); תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (משמורת והרחקה של שוהים שלא כדין שהם תושבי רצועת עזה).
  • השר לביטחון לאומי הגיע לאחרונה למשרדי מח״ש כדי לתמוך בשוטר מג״ב שירה למוות בילד בן 12 במחנה הפליטים שועפאט, והוא אף הביע שם ביקורת פומבית על החלטת מח״ש לחקור את השוטר. היועצת המשפטית לממשלה הבהירה לשר כי כל התערבות מטעמו בחקירות ״מפרה את החוק, פוגעת פגיעה קשה בשלטון החוק ומהווה פוליטיזציה של מערכות אכיפת החוק והשפעה אסורה אליהן. יש להימנע מכך לאלתר״. פרקליט המדינה שיגר מסר דומה.אביעד גליקמן וברוך קרא ״היועמ״שית נגד בן גביר: ׳התערבות בחקירת מח״ש מפרה את החוק׳״ חדשות 13 (13.3.2024).
  • טיוטת תקנות שירותי הדת היהודיים (תנאי כשירות ופסלות ואופן אישור הכשירות או הפסלות של מועמדים לתפקיד ממונים במועצות הדתיות (תיקון), התשפ״ד–2024 עוסקת בתנאי הכשירות לתפקיד ממונים למועצה דתית, שמנהלים בפועל את המועצות הדתיות בישראל. הטיוטה מציעה להקל באופן ניכר את תנאי הסף של השכלה לכהונה במועצה דתית; לפגוע בייצוג של נשים במועצות, תוך ריקון מתוכן של דרישת בג״ץ בנושא; ולהגדיל את מספר החברים המקורבים לשר לשירותי דת בוועדה המייעצת בעניין מינוי הממונים. עולה החשש כי מטרת השינויים היא לאפשר לשר לשירותי דת למנות ממונים בעלי זיקה אליו, וזאת לפרק זמן בלתי מוגבל וללא חסמים הדורשים תנאי סף מקצועיים או ייצוג לנשים.אריאל פינקלשטיין ואילה גולדברג, חוות דעת טיוטה לתיקון תקנות שירותי הדת היהודיים (תנאי כשירות ופסלות ואופן אישור הכשירות או הפסלות של מועמדים לתפקיד ממונים במועצות הדתיות) (המכון הישראלי לדמוקרטיה, 28.2.2024).

דוגמאות להליכי חקיקה בכנסת שמקודמים חרף התנגדות גורמי המקצוע:

  • צבר הצעות שנועדו לשנות את חוק המאבק בטרור גרר הבהרה של יועמ״ש ועדת החוקה, חוק ומשפט כי יש להפגין זהירות מרבית בשינוי החוק, תוך בחינת הסיכונים שבשינוי האיזונים העדינים שנוסחו בחוק בעת המלחמה. הוא גם הבהיר כי השינויים עלולים ״לעורר קשיים במישור החוקתי״. חרף אזהרותיו, הצעות החוק ממשיכות להיות מקודמות בוועדה.נעה שפיגל ״ועדת החוקה דנה בהרחבת חוק המאבק בטרור; נציגת משרד המשפטים: התיקון מעורר קשיים״ הארץ (14.2.2024).

הניסיון להחליש את שומרי הסף ואת הפקידות המקצועית בשירות המדינה מתבטא בחודשים האחרונים בפיטורים או בעזיבה מוקדמת של גורמים בכירים בשירות המדינה שלא ״מתיישרים״ עם מדיניות הממשלה. דוגמאות בולטות:

  • אי-הארכת כהונתה של נציבת השב״ס, קטי פרי, בניגוד להסכם הקואליציוני בין מפלגות הליכוד והמחנה הממלכתי. לימים טענה פרי כי השר לביטחון לאומי ״רצה מישהו מטעמו בכיסא נציב שירות בתי הסוהר״.״נציבת שב״ס לשעבר פרי: בן גביר רצה דריסת רגל משלו בארגון״ הארץ (2.2.2024).
  • החלטת שר התקשורת והשר לשיתוף פעולה אזורי להדיח מתפקידו את יו״ר דירקטוריון דואר ישראל, מישאל וקנין. המהלך בוטל ע״י בג״ץ, שקבע כי ההחלטה להדיח את וקנין ״התנהלה באופן לא כשר, תוך הפרה משמעותית של חובת היוועצות סטטוטורית וחובת השימוע, אשר עולה כי נעשו למראית עין בלבד״.בג״ץ 5474/23 חברת דואר ישראל בע״מ נ׳ שר התקשורת, פס׳ 46 לפסק דינו של השופט מינץ (7.3.2024).
  • התפטרות מנכ״לית רשות החברות הממשלתיות, מיכל רוזנבוים, על רקע יחסו המבזה, לטענתה, של השר הממונה עליה (ותביעות שהוגשו כנגדה על ידי עובדים ברשות על התעמרות). במכתב ההתפטרות, ציינה רוזנבוים כי ״על פי תפיסת עולמו המוצהרת של השר אמסלם, החברות הממשלתיות אינן משאב ציבורי אלא ׳מאגר ג׳ובים׳ שאמור לשמש אותו לצבירת כוח ומעמד פוליטי״ וכי הופעלו עליה ״לחצים אדירים לתמוך במינוי פעילים פוליטיים ומקורבים לתפקידי מפתח בחברות הממשלתיות, ולאפשר הדחות במסגרת ׳חיסול חשבונות פוליטי׳״.מכתב ממיכל רוזנבוים, מנהלת רשות החברות הממשלתיות, לבנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל, בעניין סיום כהונתה כמנהלת רשות החברות הממשלתיות (30.12.2023) https://z.calcalist.co.il/assets/pickerul/83b0bf21-c125-4327-83f3-cc13c5bbc508.pdf.
  • ניסיון של שר הכלכלה להדיח את מיכל כהן, הממונה על התחרות, על פניו, ללא כל עילה משמעותית.
  • התפטרויות של ראש האגף לרישוי כלי ירייה ושל סמנכ״לית הון אנושי ומנהל במשרד לביטחון לאומי.סיון חילאי ״שנת סכסוכים, גידופים, פיטורים ועזיבות: ממשלת נתניהו נגד פקידים ושומרי הסף״ (1.1.2024) Ynet; אבי בר-אלי ״התפטרות שנייה בחודש – וקמפיין חימוש פוליטי: מה קורה במשרד של בן גבירThe Marker (2.11.2023). עזיבות אלה לוו בדברי ביקורת קשים על הממשלה ועל היעדר מנהל תקין במשרדים השונים. בנוסף, השר לביטחון לאומי ניסה למנות למ״מ מנכ״ל אדם שמועמדותו ספגה התנגדות חריפה מצד נציב שירות המדינה.צבי זרחיה ועמיר קורץ ״הבלגן חוגג: בן גביר מסרב למנות ממלא מקום למנכ״ל משרדו״ כלכליסט (17.1.2024). לבסוף, נציב שירות המדינה אישר למנות את רפאל אנגל לתפקיד מנכ״ל המשרד לביטחון לאומי, תוך קבלת החלטה תקדימית להכיר בכהונת המועמד כסגן ראש מועצה כ"ניסיון ניהולי מספק" לשם מינויו לתפקיד מנכ״ל משרד ממשלתי. הייעוץ המשפטי לממשלה ביקש הבהרות מהנציב על החלטתו.יהושע (ג׳וש) בריינר ״נציב שירות המדינה אישר את מועמד בן גביר למנכ״ל משרדו אף שלא עמד בתנאי הסף; משרד המשפטים ביקש הבהרות״ הארץ (2.4.2024).
  • לכך יש להוסיף כי ישנם מספר תפקידים שטרם אוישו באופן קבוע, לדוגמה: מנכ״ל קבוע למוסד לביטוח לאומי; יועץ משפטי לנציבות שירות המדינה; נשיא קבוע לבית המשפט העליון וכן שני שופטים לבית המשפט העליון, שמונה כיום 13 שופטים בלבד.

התמונה העולה מגל הפיטורים והעזיבות היא קודרת: החלשה ממשית של הפקידות המקצועית במשרדים ממשלתיים שונים; חשד לנקיטת הליכים מנהליים לא תקינים כדי להדיח פקידים מקצועיים; והותרת שירות המדינה בהרכב חסר לאורך זמן. לכך יש להוסיף כי חרף ההבטחות, טרם מונו נשים למשרת מנכ״ל משרד ממשלתי, וכיום אין ולו אישה אחת המכהנת כמנכ״לית של משרד ממשלתי. זאת בנוסף לעובדה כי רבים מגורמי המקצוע הבכירים שעזבו את השירות הציבורי בחודשים האחרונים הן נשים (ותחתיהן מונו גברים).ענת טהון אשכנזי ״יום הנשים הבינלאומי 2024 בישראל: יותר אלימות, פחות ייצוג והדרה גוברת מהשירות הציבורי״ (המכון הישראלי לדמוקרטיה, 7.3.2024).

  • קיצוץ תקציבי נרחב ולא מידתי בתוכניות החומש שייעודן חיזוק החברה הערבית – בינואר 2024 החליטה הממשלה על קיצוץ של 15% מהתוכניות התקציביות הייעודיות לחברה הערבית (בהשוואה לקיצוץ רוחבי ממוצע של 3% ביתר משרדי הממשלה).מירב ארלוזורוב ״תוכנית החומש לחברה העברית היא סיפור הצלחה. דווקא היא סופגת קיצוץ עמוק״ The Marker (13.1.2024). מדובר בקיצוץ תקציב לא מידתי באחת האוכלוסיות המוחלשות במדינה, שנעשה ללא הסברים או נימוקים, וללא שיתוף מנהיגי החברה הערבית וגופים מקצועיים בהחלטה.אחמד בדראן, ליטל פילר ורועי קנת פורטל ״הפחתת 15% מתקציבי החברה הערבית אינה מידתית ותפגע בה קשות״ (המכון הישראלי לדמוקרטיה, 19.2.2024). ואכן, מומחים שונים יצאו נגד קיצוץ התקציבים המסיבי.שחר אילן ״השב״כ מתנגד לקיצוצים בתוכנית החומש לערבים: ׳פגיעה אסטרטגית בחוסן הלאומי׳״ כלכליסט (14.1.2024); ירון אברהם ״ההמלצה החריגה של ראש השב״כ לנתניהו״ מאקו (5.3.2024).
  • אישור משמעותי של כספים קואליציוניים – על אף האתגרים הכלכליים העצומים שמביאה עמה המלחמה, בתקציב 2024 אישרה הממשלה שימוש רחב היקף בכספים קואליציוניים (בסכום של קרוב ל-6 מיליארד ש״ח), ובכך היא נמנעת מקיום דיון ציבורי בהעברות כספים למטרות פוליטיות מובהקת, ועוקפת את הצורך לקבל את אישור הכנסת להעברות התקציביות. יוער כי אמנם בשנים האחרונות עשו הממשלות בישראל שימוש הולך ועולה בכספים קואליציוניים, אך הממשלה הנוכחית הביאה את השימוש בכספים אלה לשיא, והדבר אף מתבטא בתקציב המעודכן לשנת 2024.צחי דוד וקרנית פלוג ״שיעור הכספים הקואליציוניים המובהקים גדל פי ארבעה מאז 2015״ (המכון הישראלי לדמוקרטיה, 14.12.2023). במילים אחרות, גם המלחמה לא הביאה לשינוי אמיתי בדרך התנהלותה התקציבית של הממשלה הנוכחית.
  • הליך לא תקין של אישור התקציב – התקציב לא הוגש בזמן לאישורה של הכנסת, והוא אושר בסופו של דבר במליאת הכנסת כמעט חודש שלם לאחר המועד הסופי שנקבע בחוק. על פי דיווחים בתקשורת, הסיבה לעיכוב באישור התקציב נבעה מרצונו של שר האוצר להבטיח את העברת הכספים הקואליציוניים, בעיקר לחינוך החרדי וליישום הסכם ״אופק חדש״, וזאת למרות התנגדות הייעוץ המשפטי לממשלה, לנוכח היעדרה של אכיפה אפקטיבית על לימודי ליבה.צבי זרחיה ״אחרי העיכובים: ועדת הכספים אישרה את תקציב 2024״ כלכליסט (7.3.2024).

מאז תחילת כהונת שר החינוך, התנהלות משרד החינוך מתאפיינת בפוליטיזציה מוגברת בתחומי חינוך ובמוסדות חינוכיים מובילים. כך היה כאשר שר החינוך דרש שכניסה של גורמים פוליטיים לבתי ספר תתבצע רק באישורו; וכן כאשר הוא ניסה להשפיע על מינויים במועצה להשכלה גבוהה, להשתלט על דירקטוריון הספרייה הלאומית, ולהחליף את יו״ר הנהלת ״יד ושם״ ולמנות תחתיו ח״כית לשעבר ממפלגת הליכוד.

הפוליטיזציה בתחום החינוך לא פסקה גם לאחר ה-7 באוקטובר:

  • ״אופק חדש״ בחינוך החרדי - הפצת תקנות על ידי שר החינוך שיאפשרו להחיל את רפורמת "אופק חדש" בחינוך החרדי, אף שטרם הסתיים המו״מ עם משרד האוצר ומשרד המשפטים בנושא, ותוך התעלמות מהערותיהם של גורמי המקצוע.שירה קדרי-עובדיה וחן מענית ״קיש הפיץ לאישור את הרפורמה בחינוך החרדי לפני שהושגו הסכמות עם האוצר והמשפטים״ The Marker (28.2.2024). אלה שבו והדגישו כי על רשתות החינוך החרדיות לעמוד בשורה של קריטריונים, מעבר לאלה שעליהם הסכים שר החינוך עם המפלגות החרדיות, כדי שניתן יהיה לצרפן לרפורמה.דקלה אהרן שפרן ״גורמי מקצוע מאשימים: התנאים של קיש לתוכנית ׳אופק חדש׳ לא מספקים״ כאן (18.3.2024).

  • מהלכים לביטול חלוקת פרס ישראל בתחומי המחקר והמדע – שר החינוך הודיע, לראשונה בתולדות מדינת ישראל, כי הוא החליט לדחות את חלוקת פרס ישראל לתחומים השונים פרט לתחומים של ״ערבות הדדית״ ו״הצלה וגבורה אזרחית״. זאת, תוך התעלמות מעמדתם של רוב גורמי המקצוע – הן הגורמים המדעיים שעמדו על חשיבות חלוקת הפרס לחיי המדע והתרבות במדינה;מכתב פתוח מאת מועצת האקדמיה הלאומית לשר החינוך בנושא פרס ישראל (15.2.2024). והן גורמים משפטיים שונים שעמדו על היעדר הסמכות החוקית לבטל את חלוקת הפרסים.ראו העתירות לבג״ץ כנגד החלטת שר החינוך לבטל את פרסי ישראל בתחומי המחקר: בג״ץ 1651/24 בן מאיר נ׳ שר החינוך; בג״ץ 1864/24 ״בשער״ קהילה אקדמית למען החברה בישראל נ׳ שר החינוך.
    מדיווחים בתקשורת עולה כי שר החינוך החליט לדחות את חלוקת הפרסים ברוב התחומים לאחר שנודע לו כי ועדת השופטים בחרה באחת הקטגוריות ביזם אייל וולדמן, שהתבטא בחריפות נגד המהלכים להחלשת הדמוקרטיה ונגד ראש הממשלה.אור קשתי ״קיש ביטל את פרס ישראל בתחומי המדע לאחר שגילה כי אחד הזוכים מחה נגד ההפיכה״ The Marker (25.2.2024). בעתירות לבג״ץ שהוגשו נגד החלטת השר נטען כי ההחלטה מהווה ניסיון פוליטי להשפיע על זהות מקבלי פרס ישראל וכי היא לוקה בניגוד עניינים חמור ויסודה בשיקולים זרים. בג״ץ הוציא צו על תנאי המורה לשר לנמק מדוע בוטל פרס ישראל וכן הסכים לבקשת שתי ועדות שופטים להענקת פרס ישראל להצטרף להליך.בג״ץ 1651/24 בן מאיר נ׳ שר החינוך (החלטה על מתן צו על תנאי מיום 14.3.2024). לאור זאת, ולאחר שהיועצת המשפטית לממשלה הבהירה לשר החינוך כי היא לא תייצגו בהליך, השר חזר בו והודיע כי כל פרסי ישראל יחולקו השנה ביום העצמאות.שחר אילן ״יואב קיש משנה כיוון: כל פרסי ישראל יחולקו ביום העצמאות״ כלכליסט (20.3.2024)
  • החלשה מתמשכת של גופי המחקר והמדע בישראל – משרד החינוך ממשיך לפגוע בליבת המחקר והמדע בישראל בדרך של קיצוצים תקציביים נרחבים, כגון קיצוץ רחב היקף בתקציבי מוסדות ההשכלה הגבוהה; פגיעה אנושה בתקציבו של מכון וולקני, העוסק במחקר חקלאי; לצד כוונה לקצץ בתקציב יחידות המדענים הראשיים במשרדי הממשלה, העוסקים במחקר יישומי ותומכים גם בתעשיית ההייטק. מועצת האקדמיה הלאומית למדעים הזהירה לאחרונה מפני ״ניסיונות חוזרים ונשנים [של הממשלה] להתערב בעבודתם של גופי מחקר והשכלה גבוהה ושל מוסדות רוח ותרבות [...]״.גילוי דעת של מועצת האקדמיה ונשיאיה הקודמים בנושא פגיעות הממשלה במחקר המדעי, ברוח ובתרבות בישראל (20.3.2024). יוער כי לולא פעולות הממשלה הנוכחית שמחלישות את המחקר המדעי, את ההשכלה הגבוהה ואת מערכת החינוך, תוך התערבות פוליטית בעיקרה בעבודת גורמי חינוך, הרי שניתן היה לטעון כי הקיצוצים התקציביים, כשלעצמם, אינם עולים לכדי פגיעה בדמוקרטיה הישראלית. עם זאת, בחינת הצעדים בהקשרם הרחב, כמפורט לעיל, מובילה למסקנה כי גם הקיצוצים התקציביים מהווים חלק מהניסיון הפוליטי המתמשך להחליש את גופי המחקר והמדע בישראל.

  • הגבלת הזכות להפגין ע״י המשטרה – תפקידה של המשטרה, בזמן חירום כמו גם בזמן שגרה, הוא לאפשר לקיים את הסדר הציבורי, תוך שמירה על זכויות בסיסיות. הדבר נכון גם ביחס למימוש הזכות הבסיסית להפגין: לא רק שיש לאפשר קיום הפגנות בעת חירום, אלא שדווקא בעת הזו (שאינה מטפחת, בלשון המעטה, שיקול דעת קר ורציונלי) יש חשיבות מיוחדות במתן ביטוי לדעות מיעוט, ובשמירה עיקשת על זכויות המיעוט.
    עם זאת, בפועל, מאז פרוץ המלחמה המשטרה הבהירה בהזדמנויות שונות, וללא בסיס חוקי, כי היא לא תאפשר קיום של הפגנות, וכי כל ניסיון להפגין ייבלם, אף תוך שימוש בכוח. כך, עם פרוץ המלחמה, מפכ״ל המשטרה, רנ"צ קובי שבתאי, הבהיר – באמירה חסרת תקדים וחסרת כל בסיס חוקי – כי לא יאפשר הפגנות הזדהות עם תושבי הרצועה וכי ״מי שרוצה להיות אזרח ישראל, אהלן וסהלן, מי שרוצה להזדהות עם עזה, מוזמן. אני אעלה אותו לאוטובוסים שמפנים לשם עכשיו״.רן שמעוני, דיאא חאג׳ יחיא ועדי חשמונאי ״המפכ״ל: מי שרוצה להזדהות עם עזה – אני אעלה אותו לאוטובוסים לשם״ הארץ (18.10.2023). נראה כי אמירה זו סימנה את הקו שנקטה המשטרה כלפי הפגנות בחודשים הראשונים לאחר פרוץ המלחמה: היו מקרים רבים שבהם לא אושרו הפגנות או פוזרו הפגנות במגוון נושאים; מנהיגי ציבור וחברי כנסת לשעבר מהחברה הערבית עוכבו לחקירה ללא כל עילה למעט רצונם לקדם הפגנה,ג'קי חורי "ארבעה ח"כים לשעבר עוכבו לחקירה כי תכננו הפגנה נגד המלחמה בנצרת" הארץ (9.11.2023) וכן מחוז תל אביב במשטרה בוחן פתיחה בחקירה של ח"כ לזימי (העבודה) על רקע השתתפותה בהפגנות;אדם קוטב ומורן אזולאי ״המשטרה בוחנת: פתיחת חקירה נגד ח"כ נעמה לזימי – בגלל פעילותה במחאה״ YNET (2.4.2024). ומפגינים נעצרו תוך שימוש באלימות קשה מצד שוטרים. המשטרה אף הבהירה כי הפגנות שכללו מסרים בדבר תמיכה בסיום הלחימה מהווים ״תמיכה באויב״ ויש בהם ״משום פגיעה ברגשות הציבור״, וכי ״משטרת ישראל תגלה אפס סובלנות כלפי מי שבוחר לתמוך באויב ובפרט בעת מלחמה״.אדם קוטב ״עימותים בין שוטרים למוחים נגד ׳הכיבוש׳ בת״א, המשטרה: ׳תמיכה באויב במלחמה׳״ YNET (16.1.2024). בשבועות האחרונים גם התרבו הדיווחים על אלימות משטרתית מופרזת שננקטת כלפי מפגינים. כך, לדוגמה, בהפגנה בקפלן במוצ״ש ה-24.2.2024 תועד פרש מצליף במפגין,מאיר תורג׳מן, רועי רובינשטיין ואדם קוטב ״בן 72 דימם מעינו, מפגינה: ׳סוס מעך אותי׳; תיעוד חריג מקפלן: פרש מצליף במפגין״ Ynet (24.2.2024). ואף תועדו מספר מקרים של הפעלת אלימות משטרתית כלפי משפחות החטופים.אבי כהן ונועם (דבול) דביר ״׳צעקתי שאני אמא של חטוף׳: משוחררת מהשבי ובני משפחות נפגעו ממכת״זית בהפגנה נגד הממשלה בת״א״ ישראל היום (24.2.2024); אור רביד ״תיעוד: השוטר דחף את חברת החטוף שהפגינה – היא הוטחה על הקרקע בעוצמה״ N12 (7.3.2024); ״שוטרים גררו את כלתו של החטוף יורם מצגר: ׳צעקתי והם התחילו להרביץ, הבינו שאני ממשפחת חטופים ונרגעו׳״ N12 (2.4.2024).
    קיים חשש כי הלך הרוח במשטרה מוכתב מהממשלה עצמה, שמבקשת לצמצם את הביקורת עליה בזמן המלחמה. כך, לדוגמה, היועמ״שית הבהירה כי השר לביטחון לאומי ״התערב באופן פסול ולא חוקי בעבודת המשטרה״, וכי ״חמורה במיוחד ההתערבות הפוליטית בחופש המחאה נגד השלטון ובזכות ההפגנה״.ביני אשכנזי ״היועמ״שית לבג״ץ: ׳בן גביר התערב באופן פסול בעבודת המשטרה׳״ וואלה (11.1.2024).
    לעניין זה יש להזכיר את תגובת היועמ"שית אשר הוגשה לבג"ץ במסגרת הדיון בעתירה כנגד התיקון לפקודת המשטרההחוק לתיקון פקודת המשטרה (מס' 37), התשפ"ג–2022. המרחיב את סמכויות השר לביטחון לאומי בעיצוב מדיניות המשטרה.ס׳ 5 לתשובת המדינה בבג"ץ 8987/22 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' הכנסת (28.3.2024). בעתירה נטען כי התיקון מאפשר התערבות פסולה של הדרג הפוליטי בעבודת משטרת ישראל ובכך פוגע בעקרונות היסוד של המשטר הדמוקרטי במדינת ישראל, ויוצר פגיעה קשה וחמורה בשורה של זכויות אדם באופן המחייב לפסול את התיקון. בתגובה לעתירה מטעם היועמ"שית נאמר כי: "יש בסיס של ממש לטענות העותרים. התיקון לחוק אכן יצר מבנה משטרי המאפשר פוליטיזציה של הפעלת הכוח המשטרתי. על כן, התיקון, לפי לשונו הפשוטה, אינו חוקתי."
    לכך יש להוסיף את הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה –  מעצרים) (תיקון – החמרת תנאי שחרור בערובה), התשפ״ג – 2023 המבקשת להחמיר מאוד את תנאי השחרור בערובה שקציני משטרה מוסמכים להטיל על חשודים. לפי הצעת החוק, השתת התנאים תתאפשר אף ללא צורך בקבלת הסכמת החשוד ומבלי לקבוע מנגנון משלים של ביקורת שיפוטית על החלטת קצין המשטרה. הצעת חוק זו עלולה לפגוע פגיעה קשה ובלתי מידתית בזכויות חשודים שחזקת החפות עומדת להם. אמנם, ישנה החרגה בהצעה רק לעבירות פשע ועבירות עוון וכן לעבירות שעוסקות בחופש הביטוי, אשר מצמצמת את הפגיעה. אולם בפועל קיים חשש כי החוק יופעל גם כנגד מפגינים שייעצרו על ידי המשטרה תוך שימוש בעילות אחרות מאלו שהוחרגו (כדוגמת הפרעה לשוטר בנסיבות מחמירות), וזאת אף שרוב רובם של העצורים בהפגנות משתחררים על ידי בית המשפט בסופו של דבר ללא כל הגבלה.ראו לדוגמה: בר פלג ״17 העצורים בהפגנות נגד הממשלה שוחררו. שופט למשטרה: ׳צריך להפעיל שיקול דעת׳״ הארץ (10.3.2024).

חופש הביטוי, ובייחוד חופש הביטוי הפוליטי, הוא ערך בסיסי במשטר דמוקרטי, והוא מהווה את ״עורק החיים״ של הדמוקרטיה. המלחמה הביאה עמה אתגרי ביטחון אדירים. במצב מלחמה, בבחינת מאזן הזכויות בין השיקול הביטחוני להגנה על חופש הביטוי, משקלו של האינטרס הביטחוני רב יותר ממשקלו בימי שגרה. יחד עם זאת, לטובת שמירה על המשטר הדמוקרטי גם בעתות חירום כאלה, משקלו של האינטרס הביטחוני איננו יכול להוות שיקול בלעדי או שבחסותו ניתן יהיה לבטל או לצמצם שלא לצורך את חופש הביטוי. נהפוך הוא. ניתן לטעון כי דווקא בעתות משבר הצורך להשמיע דעות מגוונות ואף ביקורתיות הוא מימוש מיטבי של ערכי הדמוקרטיה. בבחינת האיזון בין הצרכים הביטחוניים לשמירה על חופש הביטוי ניתן לזהות כי מאז ה-7 באוקטובר חופש הביטוי מצוי תחת מתקפה; היקפו הולך ומצטמצם באופן משמעותי, כאשר תחת שיקולים ביטחוניים במעטה של ״מלחמה בטרור״ משתרבבים שיקולים פוליטיים בעיקרם, בייחוד בתחום התקשורת ובהגבלה של חופש הביטוי וההפגנה.

  • ניסיון להדיח את ח״כ כסיף (חד״ש) מהכנסת, במהלך תקדימי המהווה השתקה ופגיעה חמורה בחופש הביטוי הפוליטי. בכנסת נאספו חתימות של 87 ח״כים במטרה לפתוח בהליך הדחה נגדו, וועדת הכנסת אף אישרה את הדחתו. זאת אף שהיועצת המשפטית לממשלה והיועצת המשפטית לכנסת הבהירו כי לא התגבשה עילה להדחתו, תוך שהן עומדות על הפגיעה הקשה של הפעולה בזכות לבחור ולהיבחר ובחופש הביטוי הפוליטי – שהם מרכיבים יסודיים בדמוקרטיה.סיון חילאי ומורן אזולאי ״הוועדה הצביעה בעד הדחת עופר כסיף מהכנסת – התומכים, המתנגדים והשלב הבא״ Ynet (30.1.2024). בסופו של יום, הליך ההדחה לא צלח מכיוון שלא נמצא רוב של 90 ח״כים להדחה.סיון חילאי ״רוב יש עתיד נעדרה, וגם גנץ: עופר כסיף לא יודח מהכנסת״ Ynet (19.2.2024).

בנוסף, הקואליציה מקדמת מספר הצעות חוק שמובילות להצרה של חופש הביטוי, לדוגמה:

  • חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד-2024 – שהתקבל בכנסת בראשית אפריל 2024 – מאפשר לשר התקשורת, בהסכמת ראש הממשלה ובאישור ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי או הממשלה, להורות לספק תוכן על הפסקת שידור של ערוץ; לסגור משרדי ערוץ הנמצאים בשטח ישראל; לתפוס מכשיר המשמש לאספקת תכנים; להורות על הסרת אתר האינטרנט של הערוץ, אם השרת של האתר נמצא בישראל או שהוא בשליטת אדם הנמצא בישראל או בשליטת תאגיד הרשום בישראל; או להורות על הגבלת גישה לאתר האינטרנט של הערוץ. החוק עלול לפגוע בחופש הביטוי ובתקשורת החופשית ועולה החשש כי הוא יאפשר לעשות שימוש פוליטי בכלי הדרקוני של סגירת כלי תקשורת בישראל.
  • הצעות חוק שונות לתיקון חוק המאבק בטרור – בחסות המלחמה מקודמות מספר הצעות לתיקון חוק המאבק בטרור, שהמשותף להן הוא ניסיון להצר את חופש הביטוי. כפי שהדגיש היועץ המשפטי לוועדת החוקה, עו"ד ד"ר גור בליי, חוק המאבק בטרור הוא חוק חדש יחסית (משנת 2016) שהתקבל לאחר גיבוש איזונים עדינים ואינו דורש שינויים, בטח לא בחסות המלחמה, מתוך חשש שהסדרים שייקבעו יחולו שנים קדימה, גם לאחר סיום המלחמה.נעה שפיגל ״ועדת החוקה דנה בהרחבת חוק המאבק בטרור; נציגת משרד המשפטים: התיקון מעורר קשיים״ הארץ (14.2.2024).
    • חוק לאיסור על צריכת פרסומי טרור (חוק המאבק בטרור (תיקון מס׳ 9 והוראת שעה), התשפ״ד –2023) – הצעת חוק ממשלתית שהונחה על שולחן הכנסת בשלהי אוקטובר 2023, ועברה באופן מזורז בכנסת עד קבלתה כחוק בראשית נובמבר 2023. החוק קובע לתקופה של שנתיים עבירה פלילית של צריכה שיטתית ומתמשכת של פרסומים של ארגון טרור, שבצדה עונש של שנת מאסר. החוק אמנם סויג כך שכדי להפליל נדרשות ״נסיבות שמעידות על הזדהות עם ארגון הטרור״ ולא די בעצם צריכת הפרסומים, אך בכל מקרה מדובר על חוק חסר תקדים, שקובע עבירה פלילית המבוססת בעיקרה על צריכת החומרים עם תוספת ראייתית שרק מעידה על הזדהות ולא בהכרח על כוונה פלילית.מרדכי קרמניצר ״החוק האוסר צריכה של פרסומי טרור עלול לשמש לרדיפת אזרחים ערבים״ הארץ (25.10.2023).
    • הצעות לתיקונים נוספים לחוק המאבק בטרור הפוגעים באופן לא מידתי בחופש הביטויהצעת חוק המאבק בטרור (תיקון – מניעת הזדהות עם ארגון טרור), התשפ"ג-2023, של ח״כ רביבו (הליכוד), מציעה לבטל את הסייגים הקיימים כיום בחוק המאבק בטרור לעבירת גילוי הזדהות עם ארגון טרור. לפי הצעת החוק, לא יידרש עוד להראות כי יש אפשרות שדברי השבח או ההזדהות יביאו לביצוע מעשה טרור. ההצעה הוגשה עוד בפברואר 2023, אך הדיונים לקראת הקריאה הראשונה החלו רק לאחר פרוץ המלחמה.
    • הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון - הזדהות עם מבצע עבירת טרור מסוג המתה), התשפ"ג-2023, של ח״כ סוכות (הציונות הדתית), מציעה לתקן את חוק המאבק בטרור בשתי דרכים: הראשונה, ליצור עבירה גם עבור מי שמזדהה או מעודד או משבח את מי שביצע עבירת רצח או ניסיון לרצח שהן ״עבירת טרור״. השנייה, בחוק הקיים כיום כי מי שמפרסם דברי שבח או עידוד למעשה טרור, ״ועל פי תוכנו של הפרסום והנסיבות שבהן פורסם יש אפשרות ממשית שיביא לעשיית מעשה טרור״, מבצע עבירה פלילית. הצעת החוק מציעה להסיר את הסיפא של הסעיף, כך שכל מי שיפרסם דברי שבח או עידוד למעשה טרור – מבלי להתחשב באפשרות כי הפרסום יביא לעשיית מעשה טרור – יבצע עבירה פלילית. הצעת החוק הונחה על שולחן הכנסת במרץ 2023 ועברה קריאה טרומית עוד לפני פרוץ המלחמה. בפברואר 2024 החלו דיונים בוועדה לקראת הקריאה הראשונה.עמיר פוקס ומרדכי קרמניצר, חוות דעת בנושא הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון – הזדהות עם מבצע עבירת טרור מסוג המתה), התשפ״ג–2023 (המכון הישראלי לדמוקרטיה, 11.2.2024).

בתקופה שלפני פרוץ המלחמה התמקדו המהלכים להחלשת הדמוקרטיה בין היתר בהגברת השליטה של הדרג הפוליטי בתקשורת הישראלית. גם בחודשים מאז פרוץ המלחמה נעשו ניסיונות להחליש את התקשורת ולפגוע בעצמאותה.

  • חשד לשימוש פוליטי בצנזורה הצבאית – הצנזור הצבאי הראשי טען כי מופעלים עליו לחצים מצד ראש הממשלה למנוע פרסומים בתקשורת ללא הצדקה ביטחונית. הוא אף טען כי יש ניסיון להדיחו מתפקידו או לשלול ממנו סמכויות.מיכאל האוזר טוב ״הצנזור הראשי התלונן באוזני בכירים בצה״ל על לחץ חריג של נתניהו ואיום בהדחתו״ הארץ (29.11.2023). בהקשר זה, גם פורסם כי ראש הממשלה דורש לקדם חוק שיגביל את שיקול הדעת של הצנזורה הצבאית בעת המלחמה ויחייב אותה לאסור פרסומים באופן נרחב יותר בהשוואה למצב היום.מיכאל שמש ״נתניהו דורש לקדם חוק שיגביל את הצנזורה הצבאית: ׳מאשרת פרסום ידיעות שעלולות לפגוע בביטחון המדינה׳״ כאן (19.11.2023). בד בבד, לאורך כל ימי המלחמה נשמעת ביקורת מצד כלי תקשורת שונים על תפקודה של הצנזורה הצבאית בעת המלחמה, בדגש על חשד לאפליה בהפעלת סמכויות הצנזורה כלפי עיתונאים וכלי תקשורת ועל הטלת צנזורה מוגזמת גם כאשר אין לכך סיבה ביטחונית מספקת.דוד ורטהיים ״ארגון העיתונאים לצנזור הראשי: אפליה אסורה וחשש לשימוש לרעה בסמכויות הצנזורה״ וואלה (28.11.2023). הדברים מעלים את החשש כי הלחצים המופעלים על הצנזורה נושאים פרי.
  • הגבלת החופש העיתונאי בחסות המלחמה – באחרונה דווח בתקשורת כי לשכת ראש הממשלה ביקשה מהיועמ״שית להזהיר כתבים ומערכות תקשורת כי מי שיפרסם ציטוטים מהקבינט המדיני-ביטחוני יועמד לדין פלילי.מיכאל שמש ״לשכת נתניהו דורשת מהיועמ״שית לפרסם אזהרה לכתבים מפני הדלפות״ כאן (13.2.2024). צעד זה, ככל שיתממש, יפגע פגיעה חמורה בחופש העיתונות, שכן במקום לטפל בגורמים המדליפים מישיבות הקבינט, יש ניסיון להלך אימים על גורמי התקשורת. חמור מכך, גורמים המקורבים לראש הממשלה הבהירו כי גם החוק הקיים מאפשר להעמיד לדין כתבים, אמירה שעלולה להרתיע כתבים מלבצע את עבודתם כבר בעת הנוכחית.

במקביל, גם הכנסת מקדמת מספר חוקים הפוגעים בחופש העיתונות:

  • חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה, המפורט לעיל, עלול לאיים על התקשורת החופשית ומעלה את החשש מהעמקת הצנזורה העצמית של גופי התקשורת במדינה.
  • הצעת חוק הגברת התחרות בשוק השידורים (תיקוני חקיקה), התשפ״ג–2023, שנדונה בימים אלה לקראת הקריאה הראשונה, פוגעת בשידור הציבורי בשני מובנים: ראשית, ההצעה מיטיבה עם בעלי רישיון ערוץ זעיר (כדוגמת ערוץ 14), בכך שהיא מציעה לאפשר להם לשדר במסגרת ״עידן פלוס״ ללא תשלום דמי הפצה. שנית, היא מציעה להתיר לתאגיד השידור הציבורי "כאן" לגבות עבור השימוש בתכניו רק את התעריף המשקף את עלויות התפעול השוטף של הארכיון. בדיונים בוועדת הכלכלה של הכנסת עלתה הטענה כי הבחירה במסלול של הצעת חוק פרטית נעשתה כדי להתחמק מעמדת הייעוץ המשפטי, לנוכח ההבנה כי הצעת החוק משקפת הסדר פרסונלי שנועד להיטיב עם מקורבים לשלטון ולהחליש את התקשורת החופשית בישראל.אורן פרסיקו ״מופע נלעג בוועדת הכלכלה״ העין השביעית (18.3.2024).
  • הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון – דיווח שנתי לוועדת הכלכלה של הכנסת), התשפ״ג–2023 אושרה לאחרונה בוועדת השרים לענייני חקיקה ועברה בקריאה טרומית בכנסת. לפי ההצעה, יושב ראש מועצת תאגיד השידור הישראלי ומנכ״ל התאגיד יחויבו להשתתף בישיבה שנתית של ועדת הכלכלה של הכנסת, לאחר שיגישו לוועדה את דוח הפעילות ואת הדוחות הכספיים של התאגיד. החוק הקיים כבר מחייב את התאגיד להגיש מדי שנה לשר התקשורת את הדוחות האמורים, והחידוש בהצעת החוק הוא הקביעה של מעין שימוע פומבי שנתי לראשי תאגיד השידור הציבורי. רב החשש כי מנגנון שימוע כזה יגביר את המעורבות הפוליטית בשידור הציבורי, ויפגע בעצמאותו ובחופש העיתונאי לבקר את השלטון.

מסמך זה מלמד כי תהליכי החלשת הדמוקרטיה שאותם ניסתה הממשלה לקדם לאורך רוב שנת 2023 – שרירים וקיימים גם לאחר אירועי ה-7 באוקטובר ולמרות האמירות של גורמים בקואליציה כי ״הרפורמה המשפטית נזנחה״.

בפועל, בחודשים האחרונים, הממשלה והקואליציה עושות שימוש נרחב בכוח השלטוני כדי לקדם את הפגיעה בשלטון החוק ואת ריסוק האיזונים והבלמים בשיטה הדמוקרטית. במוקד מהלכי הקואליציה ניתן למצוא גל של פיטורים ועזיבות של שומרי סף, לצד פגיעה בגורמי המקצוע במשרדי הממשלה, חקיקה פוגענית, ופגיעה שיטתית בזכויות אדם בסיסיות. כמו כן, ניכרים ניסיונות מתמשכים לכרסם בעצמאות המערכת השיפוטית, התקשורת, האקדמיה והחברה האזרחית. כל צעד בפני עצמו, וביתר שאת מכלול הצעדים גם יחד, מחלישים את הדמוקרטיה הישראלית ומייצרים תנאים נוחים גם להחזרה של הצעדים המקוריים.