הכל אודות חוק איו"ש

לקראת ההצבעה בעניין הצעת חוק יהודה ושומרון, התשובות מאחורי השאלות. לשם מה נועד החוק, כיצד הוחל כדי למנוע התנגשות עם המשפט הבינ"ל, ועל המשמעויות אם לא יוארך.

Flash 90

מהו החוק המכונה "חוק יהודה ושומרון"?

שמו המלא: "החוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה ושומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית, התשכ"ז-1967".
הוא נחקק לפני 55 שנים, סמוך אחרי מלחמת ששת הימים, תחילה כתקנות לשעת חירום שהתקינה הממשלה ואולם תקנות מסוג זה הן זמנית בלבד, לכן לשם הארכתן חוקק החוק, שמוארך מאז לתקופות שהחלו בשנה בכל פעם והגיעו עד חמש שנים בכל הארכה.

המטרה של החוק להתמודד עם המצב יוצא הדופן, שבו ישראל שולטת בשטח שבו אינה מחילה את חוקיה ולכן בעצם בשטחים ובישראל יש מערכות משפט נפרדות. למעשה, מבחינת החוק הישראלי השטחים הם לכאורה "חו"ל". עם זאת, ישראלים ופלסטינים נעים בין השטחים לבין ישראל.

לשם מה החוק נועד?

תחילה התעורר הצורך להסדיר סמכויות פליליות – כמו, מה קורה עם ישראלי שעובר עבירה בשטחים? האם ניתן להעמידו לדין בפני בית משפט בישראל? התקנות קובעות שיש סמכות להעמידו לדין בישראל ולפי החוק הישראלי. כך גם התאפשר למסור פלסטיני שנעצר בישראל לשיפוט בפני בית משפט צבאי בשטחים בגין עבירה שעבר בשטחים, וגם נקבע, כי אם נדון תושב השטחים לעונש מאסר בבית משפט צבאי בשטחים, ניתן להעבירו לריצוי עונשו בבית סוהר בישראל.
ברבות השנים, הוקמו יישובים ישראלים בשטחים, ונוצר מצב בו ישראלים גרים באופן קבוע בשטחים – כאמור, מבחינה משפטית מדובר בשטח מחוץ לישראל, אבל המחוקק הישראלי רצה להתייחס אליהם כאילו היו תושבי ישראל. כך הורחב החוק וקבע כי ישראלי שגר בשטחים ייחשב ל"תושב" לצורך רשימה של חוקים, גם לעניין חובות – כמו מיסוי, שירות בצבא, הגבלות רישוי על עיסוקים מקצועיים, כמו עורכי דין ומקצועות רפואיים, וגם לעניין זכויות – כמו ביטוח לאומי וביטוח בריאות ממלכתי.

כיצד הוחל החוק כדי למנוע התנגשות עם המשפט הבינלאומי?

השיטה שננקטה בחוק היא להחיל חוקים מסוימים באופן אישי על ישראלים, מבלי להחילם על השטח – דבר העלול להתנגש במשפט הבינלאומי. העמדה הרשמית של ישראל רואה בשטחים "אזור במחלוקת" המוחזק על ידה באופן זמני, עד ליישוב הסכסוך. בהסכמי אוסלו התחייבה ישראל לנהל משא ומתן על פתרון קבוע לסכסוך ולפי שעה, הוסכם על הסדרים זמניים. בינתיים השטחים מוחזקים כ"שטח כבוש" מבחינת המשפט הבינלאומי ועל ניהולו של שטח זה חלות מגבלות. המרכזית שבהן היא החובה לשמור על הביטחון והסדר הציבורי תוך כיבוד החקיקה הקיימת ככל הניתן, ובמקרה של יהודה ושומרון מדובר בחקיקה הירדנית שחלה בהם עד מלחמת ששת הימים. החלת החוק הישראלי על השטח עלולה להיתפס כסיפוח ולעורר ביקורת כהפרת המשפט הבינלאומי, ואולם, מותר למדינה להחיל חוקים מסוימים באופן אקס-טריטוריאלי על אזרחיה והחלה כזו אינה מעוררת לכאורה בעייתיות דומה להחלת החוק על השטח.

ואולם, ככל שהתרחב המהלך של החלת חוקים ישראלים על אזרחים ישראלים הגרים בשטחים ומהלך נפרד ומשלים, לפיו המפקד הצבאי בשטחים מתקין צווים המחילים חוקים ישראלים מסוימים על שטחן של מועצות מקומיות ישראליות בשטחים, הלכה וגברה גם הביקורת על כך שישראל ממסדת בפועל מהלך לפיו שתי אוכלוסיות המתגוררות באותו תא שטח – ישראלית ופלסטינית - כפופות למערכת משפטית נפרדת, המיטיבה עם הישראלים. כך, למשל, תקופות המעצר האפשריות עד לביקורת של שופט ובהמשך, עד לסיום ההליכים המשפטיים, ארוכות יותר בפני בתי המשפט הצבאיים, בהם נשפטים הפלסטינים, בהשוואה להסדרים בחוק הפלילי הישראלי, החלים על ישראלים (אם כי ראוי לציין כי בעקבות עתירה שהוגשה לבג"ץ בנושא זה, צומצם הפער). גם ההסדרים לגבי שיפוט קטינים שונים וקיימים הבדלים גם בדיני העבודה (אף שגם בנושא זה קבע בג"ץ כי במקרים רבים בהם פלסטינים מועסקים ע"י ישראלים ביישובים ישראליים, יחול על חוזה העבודה החוק הישראלי).

אילו הסדרים נוספו לחוק לאחר הסכמי אוסלו?

ראוי לציין, כי מאז הסכמי אוסלו, החוק מסדיר גם את שיתוף הפעולה המשפטי שבין ישראל לרשות הפלסטינית. למשל, הוא מסדיר את הדרך שבה ניתן להכיר בפני בתי משפט ישראלים בתעודות שהוצאו ע"י בתי משפט פלסטינים, למשל, צווי ירושה. לעניין זה עשויה להיות חשיבות מיוחדת עבור ערבים אזרחי ישראל, להם קשרים משפחתיים וקשרים הדוקים אחרים בשטחים.

מהן המשמעויות השונות אם החוק לא יוארך?

החוק הנוכחי פוקע בסוף חודש זה (יוני). ככל שלא יוארך לפני פקיעתו, אכן עלול הדבר לעורר שורה ארוכה של בעיות בחיי היומיום, במיוחד של ישראלים הגרים בשטחים.
כך, למשך, תפקע סמכותם של בתי המשפט בישראל לדון בענייני ירושה של ישראלים הגרים בשטחים, אלא אם השאירו אחריהם נכסים בשטח ישראל. עוד ניתן לציין, כי תפקע סמכויות מנגנון ההוצאה לפועל להפעיל בשטחים סמכויות לגבי חייב ישראלי או רכושו לשם ביצוע פסקי דין של בתי משפט בישראל.

בנוסף לכך, החוק מסדיר את האפשרות שפלסטינים שנידונו לעונש מאסר בבתי המשפט הצבאיים בשטחים ירצו את עונשם בבתי סוהר בשטח ישראל. אי הארכתו תשמיט את הקרקע מתחת להחזקתם של אסירים פלסטינים שנדונו על ידי בתי משפט צבאיים בכל בית סוהר למעט כלא "עופר", הנמצא בשטחים. אין ספק שהדבר יגרום "כאב ראש" ניכר לשירות בתי הסוהר.