14% סיכויים בלבד לילדי הרבעון התחתון להגיע לרבעון ההכנסה העליון

מחקר חדש שנערך לקראת כנס הורביץ לכלכלה וחברה מלמד על מוביליות בין דורית נמוכה יחסית בדומה לארה"ב. אמנם, חל צמצום פערים בהכנסה לפי מוצא ולאום בין הדורות, אך עדיין קיים יתרון לטובת אשכנזים אל מול מזרחים בדור הצאצאים, המוביליות של ערבים חלקית וחלה הידרדרות בקרב חרדים.

מחקר חדש שערכה פרופ' קרנית פלוג, סגנית נשיא במכון הישראלי לדמוקרטיה ונגידת בנק ישראל לשעבר, ביחד עם חוקרי המכון גבריאל גורדון ורועי קנת פורטל מראה כי המוביליות הבין דורית בישראל נמוכה יחסית, בדומה לארה"ב.

הסיכוי בישראל של ילדים לאבות המגיעים מהרבעון התחתון להגיע לרבעון ההכנסה העליון עומד על 14%, נמוך ביחס לממוצע ב-OECD (17%). בהמשך לכך, הסיכוי של ילדי הרבעון התחתון להישאר באותו רבעון הכנסה יחסי כמו אביהם עומד בישראל על 36%, לעומת סיכוי של 31% בממוצע במדינות ה-OECD. הקשר בין הכנסת ההורים וזו של צאצאים (האי-מוביליות) בישראל עומד  על 0.28, בדומה לארה"ב, וגבוה בהרבה מזה שבשבדיה, דנמרק, וקנדה.

כאשר בוחנים לפי קבוצות אוכלוסייה לפי הוריהם, הסיכוי של ילדים להורים המגיעים מהרבעון התחתון להגיע לרבעון העליון נמוך יותר, 18% בקרב יהודים לא-חרדים, אך עומד על 6% בלבד בקרב חרדים, 7% בקרב מוסלמים ו-11% בקרב נוצרים. בהתאם, הסיכויים להיחלץ מעוני נמוכים בהרבה בקרב חרדים ומוסלמים, ומחצית מהחרדים ו-47% מהמוסלמים נשארו באותו רבעון הכנסה תחתון של הוריהם. מהמחקר עולה תמונה מורכבת: מחד "נסיגה לממוצע" וצמצום פערים ברוב קבוצות האוכלוסייה, ומאידך המוביליות כלפי מעלה של האוכלוסייה הערבית חלקית ובאוכלוסייה החרדית ניכרת הידרדרות. הפערים לפי מוצא בקרב יהודים לא-חרדים מצטמצמים משמעותית, אך עדיין קיים פער של פחות מעשירון הכנסה לטובת אשכנזים. לצד זאת, חל שיפור משמעותי בקרב דור הצאצאים של עולי בריה"מ לשעבר.

המחקר בחן את דפוסי המוביליות הבין דורית בתעסוקה ובהכנסה מעבודה בהשוואת ילידי סוף שנות השבעים ותחילת שנות השמונים (1977-1983) בהיותם בגילאי 31-36 לאלו של הוריהם בהיות הילדים בגילאי 18-22.

צמצום הפערים בין הדורות לפי קבוצות אוכלוסייה:

• בקרב היהודים שאינם חרדים, העשירון הממוצע היה ה-6.0 בדור ההורים וירד קלות ל- 5.9 בדור הצאצאים. בחלוקה לפי מוצא, הפערים בין הקבוצות הצטמצמו מאוד- הפער בדור ההורים בין אשכנזים ומזרחים היה 2.2 מעשירון ההכנסה, וירד לפחות מעשירון הכנסה (0.7 עשירון הכנסה) בדור הצאצאים. בהתאם, העשירון הממוצע בקרב היהודים האשכנזים ירד מ-7.5 בדור ההורים ל-6.3 בדור הצאצאים, בעוד שבקרב היהודים המזרחים הוא עלה מ-5.3 ל-5.6 בדור הצאצאים. העשירון הממוצע בקרב בעלי מוצא מעורב ירד מ-6.7 בדור ההורים ל-6.0 בדור הצאצאים.

יוצאי בריה"מ צמצמו באופן מלא את הפער שהיה בדור ההורים, עשירון ההכנסה שעמד על 4.9 בדור ההורים עלה לעשירון הכנסה 5.8 בדור הצאצאים.

בבחינת ייצוג לפי הכנסה, ניכר ייצוג שוויוני הרבה יותר בכל עשירון בכל קבוצות האוכלוסייה. בקרב העולים מבריה"מ לשעבר בולטת ה"ישראליזציה" בדור הצאצאים, המיוצגים כמעט באופן שיוויוני בכל עשירוני ההכנסה, לעומת ייצוג יתר בעשירוני הביניים הנמוכים בדור ההורים המהגרים.

אי-מוביליות: מוביליות נמוכה בקרב ערבים ומוביליות כלפי מטה בקרב חרדים. 

• שיפור בקרב ערבים, אך מלכודת עוני לנשים ערביות- בקרב ערבים מוסלמים, עלה עשירון ההכנסה הממוצע מ-3.1 ל-4.2. אולם, שני-שליש (67%) מהנשים שנולדו להורים ברבעון התחתון נשארות ברבעון זה (לעומת 35% מהגברים המוסלמים). בקרב ערבים נוצרים, דור הילדים הינו במצב טוב בהרבה ביחס לדור ההורים, ועשירון ההכנסה הממוצע עלה מ-4.2 ל-5.2, זאת, למרות שגם בדור הילדים קיים עוני משמעותי.
• בקרב חרדים, עשירון ההכנסה הממוצע ירד מ-4.4 בקרב ההורים ל-3.9 בקרב דור הצאצאים. הסתברות גבוהה יחסית של חרדים למשפחות בעלות הכנסה גבוהה יחסית להידרדר להכנסה נמוכה יחסית.

 

ההשכלה כמפתח: השכלה היא ערוץ מרכזי בו "מעבירים" הורים את כושר ההשתכרות שלהם לילדיהם, ולכן היא מסבירה את רוב הקשר (המתאם) הבין-דורי הנאמד בהכנסה בקרב הקבוצות השונות, למעט בקרב האוכלוסייה החרדית. כך בקרב יהודים לא חרדים היא מהווה 67% מהמתאם, אך מרכזית פחות בקרב ערבים מוסלמים (56%) וחרדים (39%). ההסבר לקשר הנמוך בקרב חרדים הוא כי הורים בעלי הכנסה גבוהה יחסית בקבוצה זו אינם נוטים להשקיע בהשכלת ילדיהם המתוגמלת בשוק העבודה, כמו בקבוצות האחרות.

בפתח הדברים כותבים החוקרים, פרופ' פלוג, גורדון וקנת, כי "מציאות שבה שיוך לקבוצת אוכלוסייה מתואמת עם הצלחה או אי הצלחה בשוק העבודה, ובמיוחד אם מדובר בקושי בשוק העבודה העובר מדור לדור, מחייבת זיהוי חסמים העומדים בפני קבוצות מוחלשות ונקיטת מדיניות להסרתם".

"מטרת המחקר היא לזהות חסמים העומדים בדרכן של קבוצות מוחלשות ולעודד את הסרתם ובכך לסייע ביצירת מציאות של שוויון הזדמנויות. מציאות כזו תעודד מיצוי הפוטנציאל של כל חלקי האוכלוסייה, ללא קשר לרקע הסוציו-דמוגרפי, וכן עשויה להניב תשואה גבוהה לפרט ולמשק".

החוקרים מסבירים כי "מממצאי המחקר עולה תמונה מורכבת: מצד אחד קיימת תופעה של 'נסיגה לממוצע' ופערי ההכנסה מצטמצמים על פני הדורות בקרב רוב קבוצות האוכלוסייה ובפרט בין היהודים והערבים, וכן לפי מוצא של יהודים שאינם חרדים. מצד שני, המוביליות כלפי מעלה של האוכלוסייה הערבית מתונה יחסית, ובאוכלוסייה החרדית ניכרת ירידה".

"המוביליות כלפי מעלה בקרב חלק מהקבוצות מצביעה על הפוטנציאל שיש להשכלה ביצירת שוויון הזדמנויות, וביצירת מוביליות כלפי מעלה של אוכלוסיות מרקע כלכלי חלש. חיזוק מערכת החינוך הציבורית ובפרט הקצאה משמעותית יותר למדדי הטיפוח, והקניית תכנים ומיומנויות הנדרשים להצלחה בשוק העבודה בכל שלבי החינוך הוא כלי מדיניות חשוב לחיזוק המוביליות".

לדבריהם, מחקר המשך שעשוי לשפוך אור על עוד ערוץ חשוב למוביליות (או על היעדרה) בחברה הישראלית יעסוק בתפקידו של השרות הצבאי.

גרפים נוספים:

1. עשירון ממוצע לפי דור וקבוצת אוכלוסייה

2. "רצפה דביקה" בישראל (הישארות ברבעון התחתון)- לחרדים וערבים מוסלמים הסיכוי הגבוה ביותר להישאר ברבעון התחתון

3. לא מגשימים "חלום אמריקאי" - סיכויי ילדים להורים ברבעון התחתון להגיע לרבעון העליון נמוכים בהשוואה ל-OECD

4. דירוג הכנסה בין דורי ביחס לעולם