השפעת תמיכת מפלגות ארציות במועמדים בבחירות המקומיות על דפוסי ההצבעה של התושבים
יותר ממחצית מהישראלים טוענים כי תמיכה של מפלגת הליכוד או מפלגת יש עתיד במועמד מקומי לא תשפיע על הצבעתם, לחיוב או לשלילה • מבין המשיבים שהתמיכה הארצית תשפיע, הרוב ציינו כי היא תפחית את הסיכוי שיצביעו למועמד ורק מעט טענו כי תחזק את הסיכוי שיבחרו בו.
מטרתו של הסקר המוצג להלן היא לבחון את מידת ההשפעה של תמיכת מפלגות ארציות במועמדים בבחירות המקומיות על דפוסי ההצבעה של התושבים. כדי לעשות זאת בחרנו לבדוק את ההשפעה של שתי המפלגות הגדולות ביותר בכנסת: הליכוד ויש עתיד, שראשיהן גם מכהנים בתפקידי ראש הממשלה ויו"ר האופוזיציה, והן מייצגות כל אחת מחנה פוליטי אחר.מבחינה מחקרית היה ראוי כמובן לבחון את כל המפלגות, אך לצורך כך יש לערוך סקר מקיף יותר. הסיבה לבחירת הליכוד ויש עתיד היא שאלו הן שתי המפלגות הגדולות ביותר בכנסת כיום, וכל אחת מייצגת באופן מובהק מחנה פוליטי אחר. סיבה נוספת לבחירה בשתי המפלגות היא שמהנתונים שפרסם משרד הפנים לקראת הבחירות הקרובות עולה שהמספר הגבוה ביותר של מועמדים לתפקיד ראש הרשות שמתמודדים בזיקה למפלגה ארצית הוא בשתי מפלגות אלו. המשיבים בסקר נשאלו שתי שאלות עיקריות: "עד כמה תמיכה של מפלגת הליכוד במועמד בבחירות המקומיות במקום מגוריך תשפיע על הסיכוי שתבחר בו?" ו"עד כמה תמיכה של מפלגת יש עתיד במועמד בבחירות המקומיות במקום מגוריך תשפיע על הסיכוי שתבחר בו?". מלבד זאת, המשיבים בסקר נשאלו שאלות שונות על המאפיינים האישיים שלהם, ומתוכם נציג את הפילוחים בחלוקה ליהודי/ערבי ולפי הצבעה בבחירות לכנסת.
הסקר נערך על ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה. איסוף הנתונים לסקר נעשה בתאריכים 17-14 בינואר 2024. רואיינו באינטרנט ובטלפון 502 איש ואישה בשפה העברית ו-111 איש ואישה בשפה הערבית. טעות הדגימה המרבית למדגם זה היא 4.04% ±, ברמת ביטחון של 95%. עבודת השדה בוצעה על ידי מכון לזר מחקרים בראשות ד"ר מנחם לזר. תודתי לפרופ' תמר הרמן וד"ר אור ענבי על הסיוע בגיבוש שאלות הסקר.
בניגוד לבחירות לכנסת, בבחירות לרשויות המקומיות מצביעים בשני פתקים: האחד למועמד לתפקיד ראש הרשות, והשני לרשימת מועמדים המתמודדת למועצה. רשימה המתמודדת בבחירות למועצת עירייה או מועצה מקומית יכולה לבחור להתמודד באופן עצמאי ללא זיקה למפלגה ארצית המיוצגת בכנסת או מתוך זיקה ארגונית-פורמלית למפלגה המיוצגת בכנסת, שמתבטאת בקשרי מימון בין המפלגה הארצית לרשימה המקומית. במקרה שהרשימה בוחרת באפשרות השנייה, המפלגה הארצית מוגדרת "סיעת האם", ואילו הרשימה המקומית מוגדרת "סיעת הבת". מכיוון שהתמודדות לתפקיד ראש הרשות בעיריות ובמועצות מקומיות חייבת להיעשות באמצעות רשימה, תמיכה פורמלית של מפלגות ארציות במועמדים הללו מתבטאת בזיקה לרשימות שלהם. במקרים רבים, אם כי לא תמיד, הזיקה הפורמלית מתבטאת גם בכינוי של הרשימה המקומית או באותיות שלה.להרחבה על הרקע החוקי בהקשר זה ראו: אריאל פינקלשטיין, אסף הימן ויחיאל נועם, רשימות הבת: כוחן של המפלגות הארציות בשלטון המקומי: סקירת נתונים, אתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2024.
מעבר לזיקה פורמלית יכולים להיות גם ביטויי תמיכה בלתי-פורמליים של פוליטיקאים ממפלגות ארציות במועמדים לתפקיד ראש הרשות. תמיכה בלתי-פורמלית זו יכולה להיות מובעת בתמיכה ציבורית במהלך קמפיין הבחירות במועמד לתפקיד ראש הרשות, אף שמועמדותו אינה מתקיימת בזיקה פורמלית למפלגה הארצית באמצעות קשרי המימון. תופעה זו מתקיימת על רקע העובדה שישנם בישראל ראשי רשויות ומועמדים לתפקיד ראש הרשות החברים במפלגה ארצית ומזוהים איתה באופן רשמי, אך מכל מיני סיבות בוחרים שלא להתמודד בבחירות המקומיות בזיקה פורמלית למפלגה הארצית.
תרשים 1. מידת ההשפעה של תמיכת מפלגות הליכוד ויש עתיד במועמד בבחירות המקומיות על סיכויי הבחירה של התושבים (%, כלל המדגם)
מהתרשים עולים שני ממצאים עיקריים:
ראשית, למעלה ממחצית מהציבור בישראל משיבים שתמיכה של אחת משתי המפלגות הארציות הגדולות במועמד בבחירות המקומיות לא תשפיע כלל על סיכויי הבחירה במועמד. ההשוואה בין הליכוד ליש עתיד מגלה כי הציבור מעט יותר אדיש לתמיכה של יש עתיד במועמד מאשר לתמיכה של הליכוד.
שנית, בקרב מי שהשיבו כי לתמיכה של אחת משתי המפלגות הארציות הגדולות תהיה השפעה על הבחירה שלהם, הרוב השיבו כי ההשפעה תהיה שלילית, כלומר תפחית מהסיכוי שיבחרו במועמד. בנושא זה ניתן לזהות הבדל מסוים בין תמיכת יש עתיד לתמיכת הליכוד. תמיכה של הליכוד מעוררת יותר השפעה שלילית, כך ש-30% השיבו כי תמיכת הליכוד תפחית את הסיכוי שיבחרו במועמד, לעומת 24.5% שהשיבו כך ביחס לתמיכת יש עתיד.
ממצאים אלו יכולים להסביר את המגמה המתמשכת לאורך השנים, שניתן לזהות גם בבחירות הקרובות, של ירידה בשיעור הרשימות והמועמדים לתפקיד ראש הרשות המתמודדים בזיקה פורמלית למפלגה ארצית. על מגמה זו עמדתי בהרחבה בעבודות קודמות,ראו פינקלשטיין, הימן ונועם, שם; אריאל פינקלשטיין ואסף הימן, הקשרים בין מועמדים לתפקיד ראש הרשות לבין מפלגות ארציות: סקירת נתונים, אתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2024. וכאן אציין שבעוד בעשורים הראשונים של המדינה מרבית הרשימות ומרבית המועמדים לתפקיד ראש הרשות היו מזוהים במובהק עם אחת המפלגות הארציות, בבחירות הקרובות רק 22% מהרשימות ו-18% מהמועמדים לתפקיד ראש הרשות הם בעלי זיקה פורמלית למפלגה ארצית (נתונים אלו לא מתייחסים לתמיכה ציבורית לא פורמלית של מפלגות במועמדים, שלגביה אין נתונים מסודרים).
חוקרים עמדו על כך שהיחלשות כוחן של המפלגות הארציות בפוליטיקה המקומית משקפת תהליך של ירידת כוחן של המפלגות בכלל. לצד זאת מתקיים תהליך של צמיחת פוליטיקה מקומית שדאגתה העיקרית היא רווחת התושב ואיכות החיים והסביבה, כך שבוחרים שוקלים כיום בבחירות המקומיות יותר שיקולים מקומיים ופחות שיקולים של אידיאולוגיה כלל-ארצית.אברהם בריכטה, "אל תזילו דמעה: היחלשות המפלגות בשלטון המקומי", בתוך: דני קורן (עורך), קץ המפלגות: הדמוקרטיה הישראלית במצוקה, תל אביב: קו אדום, 1998, עמ' 263–273; אריאל פינקלשטיין, השלטון המקומי בישראל: רקע כללי, סוגיות ליבה ואתגרים, ירושלים, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2020, עמ' 38-37. על רקע זה מובן הממצא הראשון בדבר חוסר החשיבות שמרבית המצביעים בישראל מייחסים לזהות האידיאולוגית-הארצית של המועמדים בבחירות המקומיות.
את הסיבה לכך שמרבית המועמדים אינם מתמודדים בזיקה למפלגה ארצית ניתן להסביר באמצעות הממצא השני, שהראה כי בקרב מי שמייחסים חשיבות לתמיכה של מפלגה ארצית, הרוב טוענים כי תמיכה כזאת תפגע בסיכויי ההצבעה למועמד. עולה מכך שברמת כלל הציבור, תמיכה של המפלגות הארציות דווקא מבריחה מצביעים פוטנציאליים ולא מושכת מצביעים, כלומר מהווה נטל ולא נכס אלקטורלי. עם זאת, ייתכן כמובן שברשות מקומית מסוימת או בקרב פלח אוכלוסייה מסוים, כפי שיפורט בהמשך, לתמיכה של מפלגה ארצית ספציפית תהיה בעיקר השפעה חיובית על סיכויי ההצבעה בבחירות של התושבים.
בתרשים הבא מוצגים ממצאי הסקר בהשוואה בין הציבור היהודי לציבור הערבי.
תרשים 2. מידת ההשפעה של תמיכת מפלגות הליכוד ויש עתיד במועמד בבחירות המקומיות על סיכויי הבחירה של התושבים (%, יהודים לעומת ערבים)
ניתן לראות כי בחברה הערבית לא מייחסים חשיבות רבה לתמיכה של המפלגות הארציות היהודיות במועמדים, וגם כשמדובר במפלגת הליכוד, המזוהה עם הימין, 79% מהערבים השיבו שתמיכה של המפלגה לא תשפיע כלל, לא לחיוב ולא לשלילה, על הסיכוי שיבחרו במועמד.
הסבר אפשרי אחד לממצאים אלו הוא שמדובר במפלגות ארציות יהודיות שאינן רלוונטיות לבחירות המקומיות, והן אף ממעטות להביע תמיכה במועמדים וברשימות המתמודדים ברשויות ערביות (אף כי בשוליים קיימת תופעה כזאת). עם זאת, נראה שהסבר זה לבדו אינו ממצה, ובפרט על רקע השיעור הגבוה של ערבים המגלים אדישות כלפי תמיכה של מפלגה ארצית, גם מפלגה ימנית. דומה כי ממצאים אלו יכולים להיות מוסברים על רקע המאפיינים הייחודים של הבחירות ברשויות הערביות (שבהן מתגוררים מרבית הערבים בישראל). מוקד הבחירות והתנהלות המועמדים והרשימות בשלטון המקומי הערבי הם בעיקר על בסיס קהילתי-חמולתי, והמפלגות הארציות, אף הערביות, ממעטות להיות שחקן מרכזי בבחירות.מוחמד ח'לאילה, דעיכת כוחן של המפלגות הפוליטיות בבחירות המקומיות בחברה הערבית הפלסטינית במדינת ישראל, עבודה מוסמך, אוניברסיטת חיפה, 2017. ניתוח המידע שפרסם משרד הפנים לקראת הבחירות מלמד כי בבחירות הקרובות רק ל-4% מהרשימות ול-5% מהמועמדים לתפקיד ראש הרשות ברשויות הערביות יש זיקה פורמלית למפלגות ארציות. גם כאשר יש זיקה למפלגה ארצית, או תמיכה של מפלגה ארצית ללא זיקה פורמלית, הרשימה המקומית קמה ומתארגנת בדרך כלל על יסוד קהילתי מקומי ולא על יסוד הערכים האידיאולוגיים המנחים את המפלגה הארצית (ובפרט מפלגות ארציות ערביות). ניתן לשער שגם בשל כך המצביעים הערבים מייחסים חשיבות מינימלית לתמיכה של המפלגות הארציות במועמדים המקומיים, שהרי הם יודעים שתמיכה זאת היא בעיקרה טכנית-מימונית ולא מלמדת על אופים של הרשימה או המועמד.
שני התרשימים הבאים מציגים את ממצאי הסקר בחלוקה לפי ההצבעה בבחירות, לאור התובנה הברורה כי למצביעי גוש פוליטי או מפלגה מסוימת יש נטייה להיות מושפעים לחיוב מזיהוי של מועמד מקומי עם מפלגה ארצית שהם תומכים בה; ולהפך, להיות מושפעים לשלילה מזיהוי של מועמד מקומי עם מפלגה ארצית שהם מתנגדים לה. תרשים 3 מציג את הנתונים לפי החלוקה הגושית שנוצרה בפוליטיקה הישראלית בשנים האחרונות והייתה גם הבסיס למבנה הקואליציה/אופוזיציה לאחר הבחירות האחרונות: מצביעי גוש נתניהו (הליכוד, יהדות התורה, ש"ס, הציונות הדתית ועוצמה יהודית) ומצביעי גוש מתנגדי נתניהו (המחנה הממלכתי, יש עתיד, ישראל ביתנו, העבודה ומרצ). המפלגות הערביות לא נכללו בניתוח זה בשל המידה הנמוכה של הרלוונטיות של הזיקה הארצית לרשימות המקומיות בחברה הערבית, כפי שתואר לעיל. תרשים 4 מציג את הממצאים, מתוך התייחסות להשפעה על מצביעי שתי המפלגות שהתמיכה הארצית שלהן נבחנה בסקר: הליכוד ויש עתיד.
תרשים 3. מידת ההשפעה של תמיכת מפלגות הליכוד ויש עתיד במועמד בבחירות המקומיות על סיכויי הבחירה של התושבים, לפי הצבעה בבחירות (%, מצביעי המפלגות היהודיות)
תרשים 4. מידת ההשפעה של תמיכת מפלגות הליכוד ויש עתיד במועמד בבחירות המקומיות על סיכויי הבחירה של התושבים, לפי הצבעה בבחירות (%, מצביעי הליכוד לעומת מצביעי יש עתיד)
מהתרשימים עולה כי באופן טבעי למצביעי גוש פוליטי אחד יש קושי עם זיהוי של המועמד עם הגוש הפוליטי האחר, שמשפיע על ההצבעה בבחירות. ההשפעה השלילית של זיהוי מועמד עם הגוש האחר חזקה יותר מההשפעה החיובית של זיהוי מועמד עם הגוש של המצביע, ומכאן הממצא שראינו בתרשים 1, שלפיו תמיכה של מפלגה ארצית "מבריחה" מצביעים יותר מאשר מביאה מצביעים. זווית אחרת שממנה ניתן לבחון את הנתונים היא שהן בקרב מצביעי יש עתיד והן בקרב מצביעי הליכוד יש רוב למשיבים כי זיהוי של מועמד בבחירות המקומיות עם המפלגה הארצית שלה הם הצביעו בבחירות הארציות לא מחזק את הסיכוי שהם יצביעו למועמד זה.
בתרשים 3 ניתן לראות שהקושי של מצביעי גוש מתנגדי נתניהו עם זיהוי של מועמד עם הליכוד גבוה יותר מהקושי של מצביעי גוש נתניהו עם זיהוי מועמד עם יש עתיד. כך, 60% ממצביעי גוש מתנגדי נתניהו השיבו כי תמיכה של הליכוד במועמד מקומי תפחית את הסיכוי שיבחרו במועמד, לעומת 46% ממצביעי גוש נתניהו שהשיבו כך ביחס לתמיכה של יש עתיד במועמד מקומי. עולה מכך שלמעלה ממחצית ממצביעי גוש נתניהו השיבו כי תמיכה של יש עתיד במועמד מקומי לא תפגע בסיכוי שהם יצביעו למועמד זה.
ממצאי תרשים 4 על מצביעי הליכוד ויש עתיד בלבד מצביעים על מגמה דומה. הקושי של מצביעי יש עתיד מזיהוי מועמד עם הליכוד גבוה יותר מהקושי של מצביעי הליכוד מזיהוי מועמד עם יש עתיד (63% לעומת 53.5%). מנגד, שיעור גבוה יותר של מצביעי יש עתיד השיבו כי תמיכה של המפלגה במועמד מקומי תגביר את הסיכוי שיצביעו למועמד (48.5%), בהשוואה להשפעה של תמיכת הליכוד במועמד מקומי על הסיכוי שמצביעי הליכוד יצביעו לו (36%).
נתון בולט הוא ש-14% ממצביעי הליכוד בבחירות האחרונות טוענים שתמיכה של הליכוד במועמד מקומי תפגע בסיכוי שיצביעו למועמד זה, בעוד בקרב מצביעי יש עתיד רק 3.5% השיבו כי תמיכת המפלגה הארצית תשפיע לרעה על הסיכוי שיבחרו במועמד מקומי. ייתכן שממצא זה, וכן הממצאים הקודמים שהוצגו, מבטאים אכזבה משמעותית ממפלגת הליכוד בעקבות אירועי השנה האחרונה, ובפרט, אירועי 7 באוקטובר וה"רפורמה המשפטית" שקידמה הממשלה, כפי שבא לידי ביטוי גם בירידה המשמעותית של מפלגה זו בסקרים. אומנם גם מפלגת יש עתיד ירדה באופן ניכר בסקרים מאז הבחירות, אך נראה שירידה זו מלווה בפחות תחושת חמיצות או התנערות מהמפלגה.
בחינת הזיקות הפורמליות באמצעות קשרי מימון בין המפלגות הארציות לרשימות המקומיות מלמדת על פער ניכר בין רשימות המציבות מועמד לתפקיד ראש הרשות ובין רשימות שאינן מציבות מועמד לתפקיד ראש הרשות (כאמור, גם מועמד לתפקיד ראש הרשות יכול לקבל מימון ממפלגה ארצית רק באמצעות הרשימה שלו). ניתוח נתוני הבחירות הקרובות (2024) מלמד כי בקרב הרשימות שאינן מציבות מועמד לתפקיד ראש הרשות ישנו שיעור גבוה בהרבה של זיקה למפלגות ארציות: 24% מכלל הרשימות הן בעלות זיקה למפלגה ארצית, וברשויות היהודיות מדובר ב-45%. לעומת זאת, בקרב הרשימות שמציבות מועמד לתפקיד ראש הרשות שיעור הזיקה למפלגה ארצית נמוך בהרבה: 18% בקרב כלל הרשימות, ו-29% ברשויות היהודיות. במילים אחרות, מתמודדים לתפקיד ראש הרשות נוטים הרבה יותר לוותר על תמיכה פורמלית של מפלגות ארציות בהשוואה לרשימות מקומיות ללא מועמד לתפקיד ראש הרשות.
נראה שממצאי הסקר יכולים לסייע להסביר ממצא זה. מועמדים לתפקיד ראש הרשות שואפים לתמיכה רחבה ככל הניתן, מימין ומשמאל, ולכן הם מעדיפים להישאר ככל הניתן בקונצנזוס ולא להשתמש בזיהוי ארצי שיכול לפגוע בהם בקרב תומכי הגוש הפוליטי הנגדי (הדבר נכון לרשויות שאינן הומוגניות מבחינת אוכלוסייה). לעומת זאת, רשימות מועמדים מכוונות במקרים רבים לפלח מסוים באוכלוסייה. לכן הזיהוי עם מפלגה ארצית יכול לאותת לפלח זה על אופייה של הרשימה, מבלי שהרשימה תוטרד מהמחיר שהיא משלמת בקרב מתנגדי המפלגה הארצית, מכיוון שהיא לא פונה אליהם כלל ולא רואה בהם מצביעים פוטנציאליים. דוגמאות לכך יכולות להיות רשימות עם אידיאולוגיה חילונית-ליברלית או רשימות הפונות לסקטור סוציולוגי מובחן באוכלוסייה (חרדים, דתיים לאומיים או עולי ברית המועצות).