דוח צריכת תקשורת ורשתות חברתיות בישראל: אתרי החדשות הם מקור העדכון המוביל, פייסבוק מובילה מבין הרשתות
האמון הממוצע בטלוויזיה עומד על 49%, אולם גבוה יותר בפילוח לפי ערוצים: 60% נותנים אמון בכאן 11, 54% בחדשות 12 • 65% משתמשים בווטסאפ לצריכת חדשות, 44% משתמשים לשם כך בטלגרם • 50.5% מהימין ציינו במצטבר את ערוצים 11,12,13 כערוץ העיקרי שהם צופים בו, ו-24% ציינו את ערוץ 14. לעומת זאת, במרכז ובשמאל לא נחשפים כמעט בכלל לערוץ 14 - 4% ו-3.5% בהתאמה – מה שיוצר "בועת מידע" • 56% מהציבור מאמינים ביכולתם להבחין בין פייק ניוז לבין דיווח חדשותי מבוסס עובדות • 70.5% מהמרואיינים טוענים שלא התחרטו אף פעם על ששיתפו מידע לא מבוסס בקבוצות או ברשתות חברתיות.
המכון מפרסם היום (1.5) דוח מיוחד על הרגלי צריכה ואמון בתקשורת וברשתות החברתיות, בהובלת ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, עמיתה בכירה במכון ומומחית למשפט, טכנולוגיה ותקשורת. הדוח נעשה בשיתוף עם החוקרת אינה אורלי ספוז'ניקוב ממרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון. הדוח מבוסס על סקר בקרב הציבור היהודי בישראל, ובמקביל נערך סקר על הרגלי הצריכה בקרב הציבור הערבי בישראל אשר יפורסם בהמשך.
- אתרי חדשות באינטרנט הם אמצעי התקשורת השכיח ביותר לצריכת חדשות. כשני שלישים (63%) בודקים חדשות באתרים על בסיס יומי. אחריהם הרשתות החברתיות - 59.5%, הטלוויזיה - 58% ווטסאפ וטלגרם - 52%.
- רדיו - 36% ועיתונות כתובה - 16%.
- ערוץ הטלוויזיה במקום הראשון בישראל לצריכת חדשות הוא חדשות 12 – 51% ציינו אותו כמקור העיקרי.
- ערוץ הטלוויזיה השני בשכיחותו הוא ערוץ 14 - 20%.
- במקום השלישי חדשות 13 וכאן 11 - עם 13% כל אחד.
עם זאת, כשבוחנים מהו המקור העיקרי והמשני לצריכת חדשות, במקום הראשון, חדשות 12 עם 72.5%, במקום השני חדשות 13 עם 45%, במקום השלישי כאן 11 עם 37% ובמקום הרביעי ערוץ 14 עם 30%.
- בקרב צופי ערוץ 14 כמעט רבע דיווחו שאין אף ערוץ שני לצריכת חדשות.
- "בועת המידע": בימין - 50.5% צופים במצטבר בערוצים 11,12,13, ו-24% צופים בערוץ 14. ואילו במרכז ובשמאל לא נחשפים כמעט בכלל לערוץ 14 - 4% ו-3.5% בהתאמה.
- פרופיל הצופים: שיעור החילונים גבוה הרבה יותר בקרב הצופים בחדשות 12 (59%) ו-13 (63%) לעומת כרבע בערוץ 14. בערוץ 14 שיעור בולט מאוד של צופים ממחנה הימין לעומת פיזור דומה של המחנות הפוליטיים בין הערוצים האחרים.
- יותר ממחצית (51%) מצופי ערוץ 14 אינם צורכים חדשות בשבת כאשר הערוץ אינו משדר.
- במקום הראשון YNET כמקור צריכה עיקרי - 40%, במקום השני N12 - 24%.
- בחיבור המקור העיקרי והמשני לצריכת חדשות מאתרי חדשות: YNET שומר על המקום הראשון ומזנק ל-61%, N12 עם 43%, ואלה במקום השלישי עם 21% וכאן 11 ומאקו במקום הרביעי עם 14% כל אחד.
חברת מטא חולשת על צריכה עצומה כמקור חדשות מרשתות חברתיות:
- פייסבוק היא הרשת החברתית השכיחה ביותר לצריכת חדשות כמקור העיקרי או מקור משני (72%).
- אינסטגרם במקום השני עם 46.5%.
- אחוז המשתמשים ב-X (לשעבר טוויטר) כמקור עיקרי ומשני – 12% בלבד.
- הבדלים מגדריים: 65% מהמשתמשים באינסטגרם הן נשים, ואילו 64% מהמשתמשים בטוויטר הם גברים.
- כשני שלישים (65%) מכלל המדגם משתמשים בווטסאפ לצריכת חדשות, 44% משתמשים בטלגרם לצריכת חדשות.
- משתמשי ווטסאפ חברים ב-15 קבוצות בממוצע. משתמשי טלגרם עוקבים אחרי 10 ערוצים בממוצע.
- האמון הממוצע בכלל המדגם עבור כלי התקשורת הינו 46%.
- השיעור הגבוה ביותר נותנים אמון בכאן 11 (60%); אחריו חדשות 12 (54%); חדשות 13 (46%); וערוץ 14 (35%).
- אם בוחנים את האמון בקרב הערוץ בו צופים - 85% מצופי ערוץ 14 נותנים בו אמון. בקרב צופי הערוצים האחרים, רמת האמון גם היא גבוהה מאוד – סביב 70%.
- מעל 60% ממשתמשי ווטסאפ וממשתמשי טלגרם כאחד נותנים אמון בקבוצות של משפחה, חברים או עמיתים לעבודה. לעומת קבוצות המובילות על ידי פוליטיקאים או עיתונאים, בהן יש פחות אמון: טלגרם – 47%; וואטסאפ – 39%.
- רק 45% מעידים כי הם נותנים אמון ברשתות החברתיות מהן הם צורכים חדשות.
- 56% מאמינים ביכולתם להבחין בין פייק ניוז לבין דיווח חדשותי מבוסס עובדות. לפי מחנות פוליטיים, בשמאל - 72%, במרכז - 56% ובימין - 54%.
- 70% מהמרואיינים סבורים שהם מסוגלים להבחין בין דיווח חדשותי לבין פרשנות, ללא הבדלים ניכרים בין המחנות הפוליטיים.
- כרבע מכלל המרואיינים סבורים שאנשים רגילים שמשתפים תוכן ברשתות חברתיות הם האחראיים העיקריים.
- קרוב לחמישית הצביעו על פעילי מפלגות ומקורבים למנהיגים פוליטיים; ואחוז דומה על גורמי חוץ.
- בפילוח לפי מחנות פוליטיים, בימין התשובה השכיחה, בנוגע לאחראים להפצת חדשות כזב, היא "אנשים רגילים" (28%); במרכז, במידה כמעט שווה אנשים רגילים ופעילי מפלגות (כרבע כל אחד); ובשמאל פעילי מפלגות ומנהיגים פוליטיים (כשליש כל אחד).
- שתפת: 70.5% מהמרואיינים טוענים שלא התחרטו אף פעם על שיתוף בקבוצות או רשתות חברתיות של מידע לא מבוסס.
- מעל שלושה רבעים מכלל המדגם, ללא פערים בין המחנות הפוליטיים, סבורים שההחלטה של ערוצי הטלוויזיה לא לשדר את סרטוני החטופים שפרסם חמאס הייתה נכונה.
- שליש מהמשיבים צפו בתכנים הקשורים למלחמה שרשתות הטלוויזיה החליטו שלא לשדר.
- 44% מכלל המרואיינים דיווחו שהתחרטו על צפייה באינטרנט בסרטונים הקשורים למלחמה.
- מעל שליש מהמרואיינים (37%) בודקים תמיד או לעיתים קרובות חדשות בנייד תוך צפייה או האזנה לחדשות בטלוויזיה או ברדיו.
"הטלוויזיה, אתרי החדשות והרשתות החברתיות מתחרים ראש בראש כמקורות עיקריים לצריכת חדשות בישראל", אומרת ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, "זאת, אף שעל הטלוויזיה יש רגולציה מאוד כבדה ואילו על שני האחרים אין בכלל. כך נראה מגרש משחקים עקום, הן במובן של מחויבויות עצומות שחלות על הטלוויזיה וניסיונות בלתי פוסקים להתערבות פוליטית ברגולציה והן במובן של העדר מוחלט של אסדרה בנוגע לרשתות החברתיות: לא מחויבויות תוכן והשקעה כספית ביצירה הישראלית ולא מחויבות למניעת שיח רעיל או פוגעני".
היא הדגישה כי נוצרת "בועת מידע בערוצי הטלוויזיה: הימין, המרכז והשמאל בישראל מכירים את ערוצי המיינסטרים, אך רק הימין מכיר את ערוץ 14. בועת המידע היא חד-כיוונית, כי מחצית ממצביעי הימין צופים גם בחדשות 12, 13 וכאן 11. ואילו מקרב מצביעי המרכז והשמאל יש שיעורי אפסי של צופים בערוץ 14".
באשר לאמון בתקשורת ציינה ד"ר שוורץ אלטשולר: "קצת פחות ממחצית מהציבור מאמין לתקשורת. אבל כשמסתכלים מקרוב מבינים כי אין דבר כזה 'תקשורת' כמונח כללי. כששואלים את הציבור מה רמת האמון שלו באמצעי התקשורת שאותם הוא צורך – ברמת סוג אמצעי התקשורת או ערוץ ספציפי – האמון עולה באופן דרמטי".
בנוגע לחברת "מטא", ציינה כי "חברת מטא הופכת להיות הגורם השלישי החזק בישראל מבחינת צריכת חדשות, לצד קשת 12 וקבוצת ידיעות. מטא חולשת על פייסבוק, אינסטגרם ווטסאפ. היא אכן לא מבצעת עריכה עיתונאית, אך היא אחראית לקביעת גבולות השיח ובעצם מחליטה לאילו סוגי מידע ייחשפו הישראלים. היא אמורה להיות אחראית להגנה על הישראלים מפני תוכן פוגעני וסרטוני זוועה, השפעה מצד גורמים זרים ועוד".
"הפגיעות שלנו לדיסאינפורמציה ניוז מאוד גבוהה", מדגישה ד"ר שוורץ אלטשולר, "יש כאן שרשרת: ישראלים מספרים לעצמם וסומכים על עצמם שהם יודעים להבחין בין אמת לפייק, והם גם לא מתחרטים על תכנים ששיתפו. זאת בניגוד לכל מה שידוע ממחקרים על דיסאינפורמציה ובניגוד לחרטה של חלק גדול מהציבור על צפיה בסרטוני זוועה. הישראלים מציגים ביטחון מופרז, חולים בשתפת ולא מודעים לכך".
בהקשר זה, היא מוסיפה, "עלינו לעסוק בקבוצות הווטסאפ שנופלות מתחת לרדאר של הרשויות ושל המחקר. מה שהופך אותן לאמצעי משמעותי בהעברת תכנים מסיתים, רעילים ושקריים".
סקר צריכה ואמון בתקשורת בשעת מלחמה בקרב הציבור היהודי בישראל נערך בשיתוף פעולה בין התוכנית לדמוקרטיה בעידן המידע ומרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה. איסוף הנתונים בוצע בתאריכים 15-21/2/2024. המדגם כלל 602 מרואיינים באינטרנט ובטלפון בשפה העברית. טעות הדגימה המרבית למדגם זה היא 3.99% ± ברמת ביטחון של 95%. עבודת השדה בוצעה על ידי "מכון לזר מחקרים". לקובץ הנתונים המלא ראו https://dataisrael.idi.org.il.