עמדות הציבור היהודי כלפי ציבור הערבים אזרחי ישראל

מהן עמדות הציבור כלפי לערבים אזרחי ישראל בנושאים כדוגמת מתן שוויון זכויות קבלת החלטות גורליות במדינה, סיכוי הצלחה בחיים בישראל? לקראת הכנס: האתגרים והסיכויים בשילוב האזרחים הערבים בשוק העבודה בישראל, קראו על עמדות הציבור בסוגיות אלו מתוך סקר מדד הדמוקרטיה 2011.

בסקר מדד הדמוקרטיה שנערך בחודש מרץ 2011 נשאלו המשיבים לגבי הסכמתם עם מתן שוויון זכויות מלא בין יהודים וערבים

• ההסכמה לשוויון זכויות בציבור הערבי הייתה כמובן גבוהה  (96%). לעומת זאת, בציבור היהודי תמכו השנה בשוויון מלא רק 68%.
• ניתוח תשובות היהודים לפי דתיות (הגדרה עצמית של המרואיינים), מראה כי רוב החרדים מתנגדים לשוויון זכויות מלא לערבים, הדתיים חצויים בשאלה זו ואילו בקרב המסורתיים והחילונים הרוב בעד שוויון מלא .
• פילוח על-פי גיל מלמד כי בציבור היהודי הצעירים נכונים פחות למתן שוויון זכויות מלא לערבים: 48% בלבד מהצעירים תומכים בעיקרון זה, לעומת 70% מגילאי הביניים ו-76% מן המבוגרים.
• הבדלים חדים נמצאו בציבור היהודי גם לפי מחנה פוליטי. מיעוט בימין (42%) לעומת רוב במרכז (75%) ורוב גדול בשמאל (93%) תומכים בשוויון זכויות מלא לערבים.

ביקשנו לתרגם את היבט השוויון לכדי הסכמה/התנגדות לשיתופם של אזרחי ישראל הערבים בהחלטות גורליות למדינה

• 78% מהנשאלים היהודים סברו כי החלטות גורליות בנושאי שלום ובטחון צריכות להתקבל ברוב יהודי. 69.5%  אף צידדו בקביעה כי "החלטות גורליות למדינה בנושאי שיטת הממשל ומבנה הכלכלה והחברה צריכות להתקבל ברוב יהודי".
• גם בעניין זה התגלתה מידת הדתיות כמשפיעה ביותר: הנכונות להדרת הערבים משני סוגי ההחלטות עולה בבירור עם העלייה במידת הדתיות. 
• פילוח על-פי מחנה פוליטי העלה הבדלים גדולים: למרות שבכל המחנות יש רוב למחייבים רוב יהודי בנושאי שלום ובטחון, בנושאי חברה כלכלה וממשל רק בימין ובמרכז הרוב התומך בהדרת הערבים.

• רק מיעוט (45%) בציבור היהודי סבורים כי הערבים בישראל סובלים מקיפוח (לעומת 76% בציבור הערבי הסבורים כי הם מקופחים). 
• קבוצת הגיל היהודית הצעירה היא השוללת ביותר את טענת הקיפוח: צעירים - 52%, גילאי ביניים - 43.5%, מבוגרים - 47%. 
• פילוח על-פי דתיות מראה כי רק בקרב החילונים יש רוב (55%) לסבורים שהערבים בישראל מקופחים. בשלוש הקבוצות האחרות רק מיעוט חושבים כך: 41% מהמסורתיים, 31% מהדתיים ו-18% בלבד מהחרדים.
• בדיקה על-פי מחנה פוליטי העלתה כי רק בשמאל יש רוב ברור לסוברים שהערבים מקופחים, במרכז מיעוט גדול הסבורים כך, ובימין - מיעוט קטן בלבד.

כחלק מבדיקת הנכונות לקבלת ה"אחר", שאלנו: "האם היה או לא היה מפריע לך לקבל כראש ממשלה: ערבי?"

• רוב בקרב היהודים (84%) אמרו שהיה מפריע להם ראש ממשלה ערבי (בהשוואה ל-5% שהיה מפריע להם לקבל ראש ממשלה אישה, ו-60% להם היה מפריע לקבל ראש ממשלה חרדי).
• פילוח על-פי מידת הדתיות העלה כי מי שמגדירים עצמם דתיים הם המתנגדים החזקים ביותר למינוי ראש ממשלה ערבי, ואילו חילונים נוטים מעט יותר להסכים לאפשרות זו, אם כי גם בקבוצה זו יש רוב למתנגדים.

• פילוח על-פי מחנה פוליטי מעלה שלא רק בימין ובמרכז, אלא גם בשמאל, יש רוב - אם כי קטן יותר - למעידים כי היה מפריע להם מינוי ראש ממשלה ערבי.​

במסגרת סקר המדד נשאלו המרואיינים: "האם בעיניך האנשים הבאים הינם כן או לא חלק מן החברה הישראלית?"

• בקרב הערבים הרוב (86.1%) מחשיבים עצמם ישראלים. לעומת זאת בקרב היהודים רק 67.9% רואים בהם ישראלים.
• פילוח של המשיבים היהודים על פי מחנה פוליטי מורה כי בקרב הממקמים עצמם בימין רק מיעוט (47%) רואה בערבים אזרחי ישראל ישראלים, זאת לעומת 75% מן הממקמים עצמם בשמאל ו-79% מהממקמים עצמם במרכז.

 

ביקשנו לבחון את עמדות הציבור לגבי הבעיות החשובות העומדות על סדר היום ולגבי השאלה מהם יעדי המדינה החשובים. בין האפשרויות הוצעה גם האפשרות של "שיפור היחסים בין יהודים וערבים" כיעד רצוי

• היעד של שיפור היחסים בין יהודים וערבים הוגדר הכי פחות חשוב. השיעורים הגבוהים ביותר של תמיכה ניתנו לצמצום הפערים החברתיים-כלכליים ולסיוע לצעירים בנושאי דיור.

בקשנו מן המרואיינים להביע את דעתם על הקביעה: "למי שהם לא יהודים אין סיכוי להצליח בחיים בישראל".

• ההבדל שנמצא בין המשיבים היהודים למשיבים הערבים היה מהותי: בקרב היהודים נרשם רוב גדול (74.1%) השוללים קביעה זו. לעומת זאת, בקרב הערבים נרשם דווקא רוב (57.3%) למסכימים עם הקביעה שלמי שאינם יהודים אין היום סיכוי להצליח בחיים בישראל. בדומה לשאלה על הקיפוח בישראל.

לסיום, ביקשנו לבחון את הערכת העתיד הצפוי בישראל לצעירים בהשוואה להוריהם. שאלנו: "לדעתך, האם הסיכויים של אנשים צעירים היום, בני 20-30, להתבסס בארץ מקצועית הם כמו של דור ההורים שלהם,יותר גבוהים או יותר נמוכים?"

• בדומה לשאלות אחרות, התפלגות התשובות הראתה הבדל עמוק  בהערכות של הציבור היהודי לעומת הציבור הערבי. בעוד ש-38.8% מהציבור היהודי מעריכים כי סיכויי הדור הצעיר להתבסס מקצועית נמוכים מאלה של הוריהם, בקרב הציבור הערבי 65.5% מעריכים כך את סיכויי הצעירים.