בחירות בעולם: יפן, נורווגיה, גרמניה וניו-זילנד

יפן

אשר ראש ממשלת יפאן ג'וניצ'ירו קואיזומי פיזר באוגוסט את הפרלמנט והכריז על הליכה לבחירות, טענו פרשנים כי הדבר יביא לירידת כוחה של מפלגת השלטון המסורתית ביפאן, הליברל דמוקרטית (LDP). אך עם פרסום תוצאות הבחירות, שנערכו ב-11.9, התברר כי הציבור דווקא תומך במפלגת השלטון ובעומד בראשה. ה-LDP הגדילה את עוצמתה וזכתה ברוב מושבי הבית התחתון של הפרלמנט (296 מושבים מתוך 480) על חשבון יריבתה, המפלגה הדמוקרטית, שאיבדה 64 מושבים.

הבחירות ביפאן הוקדמו בשנתיים כתוצאה מחוסר יכולתו של קואיזומי לקדם מדיניות כלכלית של הפרטת מוסדות ציבור ביפאן ובראשם הפרטת הדואר הלאומי. האופוזיציה, שאליה הצטרפו גם 37 חברי מפלגת השלטון, הפילה את הרפורמה וכתגובה לכך פיזר קואיזומי את הפרלמנט והוביל מערכת בחירות, שבה ראה הצבעת אמון על הרפורמה שהוא מקדם.

קואיזומי זכה להצלחה משולשת בבחירות. ראשית הוא הצליח להשיג את הניצחון הגבוה ביותר של מפלגת ה-LDP ב-15 השנים האחרונות. שנית, הקואליציה שעתידה לקום בעקבות הבחירות, ה-LDP יחד עם המפלגה הבודהיסטית קומייטו, נהנית מרוב של שני שליש בפרלמנט אשר מקנה לה אפשרות לדחות התנגדויות של הבית העליון. לבסוף, קואיזומי הצליח גם לבוא חשבון עם חברי פרלמנט ממפלגתו שהכשילו את מדיניותו. מתוך 37 החברים שהצביעו יחד עם האופוזיציה, רק 17 נבחרו מחדש, כולם כמועמדים עצמאיים ולא כחלק ממפלגת השלטון.

אך מי שחשב כי ההכרעה בבחירות תוביל ליציבות פוליטית נכון להתאכזב, לפחות בזמן הקרוב לא צפויה יפאן ליהנות מיציבות פוליטית. זאת עקב העמימות בנוגע למדיניות הממשלה ביתר התחומים, מלב הפרטת מוסדות ציבוריים, וגם עקב כוונותיו של קואיזומי, המנהיג הכריזמטי, לפרוש מהנהגת המפלגה בספטמבר 2006.

   לוח 2: תוצאות הבחירות לבית התחתון ביפן, 11 בספטמבר 2005 

נורווגיה

 הבחירות, שנערכו בנורבגיה ב-12.9.05, הביאו לשינוי השלטון ועליית מפלגות השמאל והמרכז על חשבון הימין והשמרנים.

נורבגיה היא מדינה עשירה ומבוססת שאזרחיה, עפ"י ממצאי האו"ם, נהנים מרמת החיים הגבוהה בעולם, על כן רבים הופתעו מהצבעת הציבור הנורבגי, שבחר להחליף את ממשלתו. מומחים מעריכים כי הנתונים המספריים אודות רמת החיים הגבוהה במדינה מטעים ומסתירים את הפערים הכלכליים בין התושבים, שנוצרו עקב מדיניות הקיצוצים וההפרטה של הממשלה היוצאת. על כן אין זה מפתיע שבמרכז מערכת הבחירות האחרונה ניצבה שאלת אופן השימוש בכספי הרווחים שהתקבלו מעליית מחירי הנפט בעולם. בעוד שמפלגות הימין הציעו להמשיך במדיניות הריסון התקציבי, קיצוץ בתקציבי הממשלה והורדת מסים קראו מפלגות השמאל להרחיב את תקציבי הממשלה תוך שימת דגש על חינוך, תעסוקה והטיפול בקשישים.

המנצח הגדול של הבחירות הוא מנהיג "מפלגת העבודה" הנורבגית, ינס סטולטנברג, שהוביל את מפלגתו לזכייה ב-61 מושבים (מתוך 163 מושבים בפרלמנט) והגדלת עוצמתה בפרלמנט בקרוב לשליש. ממשלתו החדשה של שטוטלברג נשענת על קואליציית שמאל-מרכז, שבה חברות מפלגת השמאל הסוציאליסטית ומפלגת המרכז. המפסיד הגדול של הבחירות הוא ראש הממשלה היוצא, קייל מגנה בונדוויק, שמפלגתו איבדה מחצית מכוחה וירדה מ-22 מושבים ל-11 בלבד.

גרמניה וניו זילנד

 בגרמניה, על אף הציפייה שמערכת הבחירות תביא לבהירות ויציבות שלטונית, נוצר מצב של שוויון בין שני הגושים המרכזיים בפרלמנט. גוש השמאל, ובראשו הקנצלר גרהארד שרדר, זכה ב-273 מושבים מתוך 613 המושבים בפרלמנט. גוש הימין, בהנהגת אנגלה מרקל, זכה ב-286 מושבים. מפלגת השמאל הקיצוני זכתה ב-54 מושבים, אך אף אחד מהגושים אינו מוכן לכלול מפלגה זו בקואליציה. עד לתחילת אוקטובר, מועד כינוס הפרלמנט ובחירת הקנצלר/ית, מתקיים מו"מ בין המפלגות כאשר כל צד מנסה ליצור קואליציה שתהנה מרוב. הפרשנים גם אינם וסלים מצב של ממשלת אחדות המורכבת משתי המפלגות הגדולות או אף הליכה לבחירות חדשות בתחילת 2006.

גם בניו זילנד נוצר מצב של תיקו בין מפלגת העבודה הניו-זילנדית (שזכתה ב-50 מושבים מתוך 122) למפלגת הימין ("המפלגה הלאומית") שזכתה ב-49 מושבים. בשבועות הקרובים, מתקיים מו"מ מפלגתי להקמת קואליציה, במקביל מסתיימת גם ספירת הקולות המיוחדים, שיכולים להשפיע על החלוקה הסופית של מושבי הפרלמנט.

מדינות אלה יזכו לסיקור בגיליון הבא של הפרלמנט, לכשיתבהר יותר המצב הפוליטי והקואליציוני בהן.