פרלמנט | גליון 18

שולחן עגול: מדינה וטרור

"... הפיקוח על השירותים החשאיים והליך קבלת ההחלטות מעוגנים, אם בכלל, בנהלים ולא בחוק..."

פורום השולחן הגדול התכנס ב-25 בנובמבר 1997 על-מנת לדון בהיבט העקרוני הנגזר מ"פרשת משעל". במוקד הדיון העמיד המנחה, מר ישראל סגל, את הסוגיות הבאות: העם לדמוקרטיה שומרת חוק מותר להפעיל אמצעים חריגים במלחמה נגד ארגוני הטרור, האם התועלת מצעדים כאלה עולה על המחיר המדיני והמוסרי הכרוך בהם, ומהות המנגנון שצריך להיות מעורב בתהליך קבלת ההחלטות לגבי פעולות מסוג זה.

הדיון נפתח בהיבט השוואתי שהציג מר אייב סופר, היועץ המשפטי לשעבר של מחלקת המדינה של ארצות הברית, אשר השתתף בדיון באמצעות לווין (וידאו-קונפרנסינג). סופר יין כי מאז שנת 1976 נאסרו על פי צו הנשיא התנקשויות נגד מטרות בחו"ל, אך טען כי ארצות הברית אינה שוללת שימוש בכוח על ידי מדינה כשזה נעשה לשם הגנה עצמית.

חלקו הראשון של הדיון סקר את מנגנוני קבלת ההחלטות ואת מנגנוני הפיקוח הקיימים בישראל. ח"כ אורי אור, חבר בוועדת המשנה לענייני השירותים החשאיים. ציין די ראש הממשלה הוא הממונה הישיר על השירותים החשאיים, והוא זה המאשר את פעולותיהם. ועדת המשנה מעודכנת לגבי הפעולות רק בדיעבד. ח"כ יוסי שריד, אף הוא חבר בוועדת המשנה, אישר כי הפיקוח על השירותים החשאיים והליך קבלת ההחלטות מעוגנים, אם בכלל, בנהלים ולא בחוק. בהקשר זה הציע ח"כ גדעון עזרא, לשעבר סגן ראש השב"כ וכיום חבר בוועדת המשנה, לחזק את המערך המפקח על פעילות המוסד ואת המערכת המייעצת לראש הממשלה. גם מר שבתאי שביט, ראש המוסד לשעבר, גרס כי יש צורך במנגנון אישור מסודר, והציע שוועדת המשנה לענייני השירותים החשאיים של הכנסת תהיה שותפה להליך קבלת ההחלטות.

חלקו המרכזי של הדיון התייחס לשאלה האם פעולות החיסול הן מוסריות והאם יש בהן תועלת. מר שביט התייחס לסוגיה של פגיעה בריבונות של מדינה אחרת בעת ביצוע סוג כזה של פעולות. הוא טען כי הקריטריון לשימוש בפעולת חיסול צריך להיות מידת האיום שמטילה המטרה על המדינה.
מנגד, פרופ' אריאל מררי, ראש היחידה לחקר האלימות הפוליטית באוניברסיטת תל אביב, הביע עמדה השוללת פעילות מסוג זה כשיטה. לטענתו, המחיר שפעולה כזו עלולה לגבות אינו שווה את ההישגים מן ההיבט המדיני. פעולת ההתנקשות היא חסרת אפקט הרתעה. היא לא בהכרח משבשת או מונעת פעילות של ארגוני טרור ואין לשקול אותה מנקודת המבט של העלאת מורל הציבור.

ח"כ יוסי שריד הסכים עם פרופ' פרר בנקודה העקרונית השוללת שימוש במבצעי חיסול כשיטה, אך סייג את השלילה הגורפת של פעולות מסוג זה, באמרו כי פעולת חיסול היא הכרחית במקרה שנועדה לסכל פעולות טרור, וזאת רק כשהמדובר במחוללי טרור פעילים.
פרופ' בועז גנור, מהמכון למדיניות נגד טרור במרכז הבין-תחומי בהרצליה, הציע להתייחס לשיקולים נוספים כמו מקום הפעולה והסכנה שבפעולת נגד של ארגון הטרור. פרופ' מרדכי קרמניצר, עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה, הציע לספק ייעוץ משפטי למקבלי ההחלטות בשירותים החשאיים. הוא הזהיר מפני סכנת ההתרחבות אל הקריטריונים לפעולות מסוג זה. נשיא המכון, ד"ר אריק כרמון, הציע לשפר את הליכי קבלת ההחלטות. הוא סיכם את הדיון בציון הדילמה שישראל מצויה בה בשעה שהיא מנסה לאזן בין הדמוקרטיה וערכיה לבין הצורך להתמודד עם סוגיית ההישרדות.