מורה נבוכים לעסקאות טיעון

ברקע הדיווחים על מגעים לעסקת טיעון בין היועץ הממשלתי לממשלה לבין ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, שאלות ותשובות מאחורי עסקאות הטיעון

Flash 90

מהי עסקת טיעון?

עסקת טיעון (המכונה גם "הסדר טיעון") היא הסכם בין הנאשם ובין התביעה, בה מסכים הנאשם להודות באופן מלא או חלקי בעבירות, בדרך כלל לאחר תיקון עובדות כתב האישום ושינוי סעיפי העבירות הכלולים בו, והתביעה מצדה מוכנה לוותר על חלק מהאישומים או להסכים לענישה מופחתת, בהתאם לכתב האישום המתוקן.

מהן ההצדקות התומכות בעריכת עסקאות טיעון?

ראשית, עסקת טיעון חוסכת זמן ומשאבים רבים למערכת המשפט והתביעה, וגם חוסכת עינוי דין ארוך לנאשם. הסדר הטיעון מצמצם את סיכוני אי הוודאות להם חשופים שני הצדדים להליך הפלילי (למשל, זיכוי נאשם בשל פגם שולי בתשתית הראייתית או הטלת עונש חמור מדי). בנוסף לכך, המערכת הפלילית לא מסוגלת היתה באמת לתפקד, באמצעות משאביה הנוכחיים, אם כל התיקים הפליליים היו מנוהלים תוך שמיעת הוכחות והכרעת דין (ככל שהתיק מתקדם יותר, כך פוחתת ההצדקה לעריכת הסדר טיעון מכיוון שההצדקה לחיסכון הזמן השיפוטי מאבד מכוחו).

בתיקים מורכבים מאוד עלול משפט של הוכחות להימשך שנים, וחלוף הזמן מכרסם באינטרס הציבורי וגורע מערכם של הכרעת הדין וגזר הדין. בתיקים בהם יש מתלונן/נת אשר הנם קרבנות עבירה, ההסדר עשוי גם לחסוך מהם הליך שהנו לעתים מכביד וקשה במסגרתו עליהם למסור עדות ולעמוד בחקירה נגדית. כמו כן, בעצם העובדה שהנאשם מודה, יש משום לקיחת אחריות מצדו והכרה שלו באמיתות התלונה של הקרבן. בתיק ציבורי, כגון זה של ח"כ נתניהו, יכול להיות ערך להודאה, שבעצם תכיר בכך שלא מדובר ברדיפה נגדו וב״תפירת תיקים״.

מהם הטיעונים הנוגדים עריכת עסקאות טיעון?

ראשית כל, עסקת טיעון גורמת לעתים לפגיעה בצדק: העונש שמוטל בעסקת טיעון בדרך כלל לא משקף את חומרת העבירה במלואה, ועלול גם לפגוע בהרתעה עתידית. מנגד, הסדר טיעון שהוא מפתה במיוחד עלול להוביל להודאת שווא מתוך רצון של הנאשם לסיים את ההליך שהנו מבחינתו הליך יקר וקשה. מעבר לכך, עסקת טיעון עלולה לפגוע באמון במערכת המשפט והפרקליטות שכן היא צובעת את ההליך המשפטי באור של סחר וממכר (ולא באור של הליך לגילוי האמת ולעשיית צדק). באשר לצורך בגילוי האמת, הרי שבעיקר בתיק "ציבורי" כמו זה שעומד היום לדיון, זכותו של הציבור לדעת האם נעברה עבירה ומה בדיוק קרה? עסקת טיעון תשאיר את השאלות האלה פתוחות, שאלות שהציבור זכאי לקבל להן תשובה בפסק דין של בית המשפט.

מהו "קלון" והאם בכל תיק נקבע "קלון"?

קלון לפי פסיקת בית המשפט העליון הוא פגם מוסרי חמור שדבק במי שביצע עברה שנעברה בנסיבות הספציפיות של ביצועה. חוקים מסוימים קובעים מגבלות על כשירות של אנשים למלא תפקידים ציבוריים אם הם עברו עבירה שיש עמה קלון. לעתים ניתנת לבית המשפט בחוק סמכות מפורשת או משתמעת לקבוע את הקלון. לעתים קבועים בחוק בעלי תפקיד, כגון יו"ר ועדת הבחירות או היועץ המשפטי לממשלה, שעליהם לקבוע אם מדובר בנסיבות עניין מסוים בעבירה שיש עמה קלון. הקלון איננו עונש – אלא אפיון עבירה שנעברה, ותכליתו להבטיח שבתפקידים שיש בהם חובת נאמנות לציבור ישרתו אנשים ישרי דרך.

מהן ההשלכות של קביעה כי יוטל על נתניהו "קלון"?

חוק-יסוד: הכנסת שולל את הזכות להיבחר מאדם שנידון לעונש מאסר בפועל (כולל בדרך של עבודות שירות) לתקופה העולה על שלושה חודשים, וביום הגשת הרשימות טרם עברה תקופת צינון של שבע שנים מהיום שגמר לרצות את עונש המאסר. אלא אם כן, קבע יו"ר ועדת הבחירות כי בעבירה שבה הורשע אין בנסיבות העניין קלון. אם בית המשפט יקבע שיש קלון, לא יוכל להתערב בכך יו"ר ועדת הבחירות. מעבר לכך, לפי חוק-יסוד: הכנסת, חבר כנסת שהורשע בעבירה, ובית המשפט קבע בפסק הדין, ביוזמת בית המשפט או לבקשת היועץ המשפטי לממשלה, שיש עמה קלון, נפסקת חברותו בכנסת ביום שבו פסק הדין נעשה סופי. לכן אם בנסיבות העניין ייקבע שיש קלון בעבירה שבה יורשע ח"כ נתניהו, תיפסק חברותו בכנסת, ובהנחה שיוטל עונש גדול מהעונש המינימאלי האמור, הוא גם לא יוכל להתמודד בבחירות לכנסת במשך תקופת הצינון – וממילא לא יוכל בתקופה זו להרכיב ממשלה.

האם ניתן יהיה לשנות את המגבלה להתמודד בבחירות עם קלון?

באופן תאורטי, משום שבישראל חוקי היסוד אינם משוריינים (חלקם משוריינים ב-61 חברי כנסת בלבד), אכן ניתן יהיה בעתיד לבטל או לשנות את המגבלה הנובעת מהרשעה שיש עמה קלון. זו עוד סיבה שמבהירה מדוע חוקי היסוד חייבים להיות משוריינים ברוב גדול, שלא מאפשר לשנות ולתקן את חוקי היסוד כל אימת שיש רוב מקרי בכנסת. זאת יש לעשות באמצעות חקיקת חוק-יסוד: החקיקה שאמור לשריין את חוקי היסוד ברוב גדול. יש להניח כי אם הדבר יתבצע באופן החל גם על הרשעות עבר, יעלו טענות לגבי תקינות המהלך מבחינת הרטרואקטיביות והפרסונליות שלו (כפי שהועלו לגבי ניסיונות לחוקק באופן שימנע מנתניהו להרכיב ממשלה).

האם חתימה של היועץ המשפטי לממשלה מנדלבליט על הסדר טיעון, או הסכמה לכל הפחות, מחייבת גם את ממלא המקום שייכנס לתפקיד אחריו בעוד שבועיים?

אם תהיה חתימה של היועץ המשפטי לממשלה על עסקת טיעון, היא תחייב את הבא אחריו. לעומת זאת כל עוד מדובר בהצעות גישוש ובתהליך של מו"מ, אין לו תוקף והיועץ המשפטי הבא אחריו לא מחוייב להן, גם אם ראוי שהוא ייתן משקל לעמדתו של היועץ המשפטי שקדם לו וינהג בהגינות כלפי נאשמים שנשאו ונתנו עם קודמו.

נניח שיש הסכמה להסדר בין הצדדים, איזה תהליך מתקיים כדי להתאים את האישומים החדשים לאלה של הנאשמים האחרים?

בהנחה שההסדר יגרור תיקון עובדתי של כתב האישום (והתאמתו לעבירות קלות יותר), כמובן, תוך שמירת הליבה של האישומים, יתחייב לתקן בהתאם את כתבי האישום של הנאשמים האחרים, ככול שהדברים מתייחסים אליהם והתאמה של סעיפי האישום לעובדות עליהן יוסכם.

אם לא תהיה עסקה בסופו של דבר, האם עצם קיום המו"מ משפיע על המשך התיק הפלילי?

לא אמורה להיות לכך השפעה על התיק. לראיה, לאחר שחזר בו הנשיא לשעבר קצב מהסכמתו לעסקת טיעון מקלה מאד, הלכה התביעה למשפט והוא הורשע באונס. לעצם קיום המו"מ לא אמורה להיות השפעה, לא במובן של החלשת האישומים וגם לא במובן של "נכונות להודות" של הנאשם.

האם אפשר יהיה לסגור את כל הקצוות תוך שבועיים עד למועד פרישתו של מנדלבליט?

משך הזמן שנותר הוא קצר, אבל אין הוא מונע הגעה להסדר. מדובר בשאלה של רצון מצד שני הצדדים ונכונות להשקיע מאמץ רב.

האם ייתכן מצב שבית משפט לא יקבל את הסדר הטיעון?

כן. במקרים נדירים, בית המשפט יכול שלא לאשר את הסדר הטיעון. בעיקר לעניין העונש, בית המשפט יכול לסטות מכך, ככל שהעונש סוטה באופן בלתי סביר לקולא מהעונש הראוי והתואם את כתב האישום המתוקן בו יורשע הנאשם. לכן, סביר שכתב האישום יתוקן מבעוד מועד, גם מבחינת סעיפי האישום וגם מבחינת התיאור של המעשים, תוך שמירה על ליבת האישומים הנובעים מהמעשים.

האם בג"ץ עשוי להתערב בעסקת הטיעון?

בית המשפט הגבוה לצדק מוסמך גם הוא לקיים ביקורת שיפוטית על הסדר טיעון שפגם מהותי נגלה בו. אולם הביקורת השיפוטית בהקשר זה היא מצומצמת מאוד, לאור שיקול הדעת הרחב והמקצועי המוקנה ליועץ המשפטי לממשלה, והיא תופעל רק כאשר קיימת חריגה מהותית וברורה ממתחם שיקול הדעת המקצועי המסור לו. בית המשפט קבע, לדוגמה בדחיית העתירות נגד הסדר הטיעון עם הנשיא משה קצב, כי הוא אינו נכנס לנעלי היועץ המשפטי לממשלה ושוקל במקומו, לדוגמה, את דיות הראיות, אלא את סבירות שיקולי היועץ.