מאמר דעה

ההסכמים הקואליציוניים של הממשלה ה-37 | היעדר מענה לצורכי נשים בהסכם עם יהדות התורה

| מאת:

רק 4% מסעיפי ההסכם מתייחסים לצורכי הנשים, שמשאיר בחוץ סוגיות קריטיות כהעלאת המודעות לסרטן השד, מניעת הפליה עדתית במערכת החינוך או מניעת סרבנות גט.

Photo by Yonatan Sindel/Flash90

ההסכם הקואליציוני לכינון הממשלה ה-37 שנחתםביום כ"ז בכסלו התשפ"ג, 21 בחודש דצמבר 2022. בין סיעת הליכוד בכנסת ה-25, לבין סיעת יהדות התורה והשבת אגודת ישראל - דגל התורה עוסק בתחומים שונים ומגוונים הקשורים ישירות לציבור החרדי. יש בו, כמובן, התייחסות לענייני דת במדינה כמו כשרות, קבורה, הרחבת סמכות בתי הדין, או רבני ערים; התייחסות לענייני חינוך, החינוך העצמאי, ישיבות, ותנועות נוער; ואף התייחסות לנושאים אזרחיים נוספים המשפיעים על הקהילה החרדים כמו דיור, תחבורה, תעסוקה וכלכלה או תקשורת. ואף ענייני צבא, ביטחון וארכיאולוגיה. ההסכם כולל 128 סעיפים ועוד 12 נספחים.

מבין שלל הסעיפים, ישנן התייחסויות בודדות בלבד לצרכיהן של נשים חרדיות. גם התייחסויות אלה, לרוב באות כנספח לאינטרסים אחרים המובעים בהסכם, או בסעיפים המתייחסים לצרכיהם של גברים וכוללים גם נשים כמו סעיפים 71, 91 ו-115.1). ששה סעיפים בלבד מתייחסים ישירות לצרכיהן של נשים חרדיות, והרי הם מפורטים כאן כנוסחם:

סעיף 14

"הממשלה תפעל להקמת כפר נוער לנערות ולכפר נוער לנערים בסיכון מהמגזר החרדי, בדומה למודל הקיים בחברה הכללית".

סעיף 60

"הממשלה תסדיר בחוק את אופן העסקתן ומעמדן של המטפלות במשפחתונים המפוקחים, ותתקצבן בהתאם".

סעיף 62

"הממשלה תתאים את הקריטריונים בכל רפורמה של מרכזי ההכשרה הטכנולוגיים של המכון הממשלתי להכשרה בטכנולוגיה ובמדע, כך שתחול גם על הסמינרים בשינויים המחויבים. יינתן דגש להסרת חסמים הנובעים מאופי ההתנהלות הלימודים במגזר החרדי, בחינת הקריטריונים תתבצע בשיתוף עם נציגות איגוד הסמינרים. התקצוב ייכנס לבסיס התקציב".

סעיף 72

"משרד החינוך באמצעות האגף להכשרת עובדי הוראה, ייתן מענה ויאשר לימודי תעודה ללימודי תואר אקוויוולנטי במוסדות ההכשרה וההשתלמויות בסמינרים".

סעיף 112

"הממשלה תשנה את הקריטריונים המגבילים בסיוע בהכשרות נשים חרדיות בזרוע העבודה, ותכיר בצורך לשלבן בשוק התעסוקה ולהגביר תעסוקה איכותית לנשים חרדיות".

סעיף 115.4

"בדומה להחלטת הממשלה מס' 4193 המתייחסת למגזר הערבי, תיבחן זכאותן של אימהות המשתייכות לאוכלוסייה החרדית לקבלת דרגת זכאות להשתתפות המדינה מ-24 ש"ש".

מאז ימיה של הכנסת הראשונה בישראל, לנשים חרדיות אין זכות להיבחר כחברות כנסת למפלגות החרדיות. כתשובה לכך טוענים חברי הכנסת החרדים, ושאר העסקנים, כי אל להן לדאוג, וכי צורכיהן של נשים חרדיות נמצאים נגד עיניהם של הפוליטיקאים החרדים, הדואגים להן.

בחשבון פשוט, שיעורם של ששה סעיפים מתוך 140 הוא 4%, זאת בשעה שנשים מהוות כ-51% מהקהילה החרדית. ואם נכליל בחשבון זה את שלושת הסעיפים שמתייחסים גם לגברים וגם לנשים נגיע לכדי 6% מכלל סעיפי ההסכם המבקשים לתת מענה כלשהו לנשים חרדיות, שצורכיהן, כאמור, נמצא לנגד עיניהם הדואגות של הפוליטיקאים החרדים.

הסכם זה מתעלם מצורכיהן הבסיסיים יותר של נשים חרדיות, שאותם הן מעלות פעם אחר פעם בפני חברי הכנסת שאמורים לייצג אותן, ובלית ברירה – בפני חברות כנסת ממפלגות אחרות, הנאותות להציג את צורכיהן על שולחן הדיונים של הכנסת בעוד שקולן מושתק.

צרכים בסיסיים אלה נוגעים למשל בבריאות האישה. ניקח לדוגמה את סוגית המודעות לסרטן השד, המחלה הממארת השכיחה ביותר בישראל ובעולם המערבי בכלל. נשים חרדיות רבות חולות בסרטן, שיעור התמותה שלהן גבוה יותר, ושיעורי ההחלמה נמוכים, לעומת נשים מהאוכלוסייה הכללית. רק כ-7% מהנשים החרדיות נבדקות, ומנגד, העיתונות החרדית לא מעלה את המודעות למחלה הזו. לצורך זה של העלאת המודעות למחלה זו, או לצורך בריאותי אחר של נשים – אין כל אזכור בהסכם החדש. גם לנושא האלימות במשפחה אין התייחסות בהסכם, נושא כאוב הזקוק לטיפול נגיש ורגיש ייעודי לקהילה, לא מקבל מענה. אותו הדבר לגבי פגיעות מיניות וטיפול באונס.

סעיפים רבים בהסכם עוסקים במערכת החינוך החרדית, בעיקר מהפן התקציבי ודרישת האוטונומיה. עם זאת, אין התייחסות לנושא הכאוב של הפליית בנות ספרדיות בקבלה לסמינרים. בנוגע להעסקתן של נשים במערכת החינוך החרדית אין התייחסות להעסקה ישירה של עובדות חינוך והוראה, אלא רק דרישה להשוואת השכר כשכר העובדים בחינוך בממלכתי (וכלשון הנספח: "שכר המורים, הגננות והסייעות בחינוך החרדי יושווה לשכר בחינוך הכללי בכל רכיבי השכר"). אין גם ניסיון לאסור פיטורין של עובדות הוראה מדי שנה, פיטורין שנועדו לשלול מהן ותק.

גם בנוגע לשירותי דת המופיעים בהסכם לא נמצאה התייחסות לצורכיהן של נשים, כגון שכרן של בלניות, או טיפוח מקוואות נשים. לא נמצאה הצעה להסדרה של הדרכת כלות, כזו שיכולה היתה להתווסף בקלות לסעיף 126 שזו לשונו: "הממשלה תקצה משאבים, למתן מענה לתחום שאלות בהלכה לציבור, באמצעות הקמה ותמיכה בבתי הוראה ייעודיים, שיפעלו בתחום מתן מענה שוטף בהלכה, שיקומו ברחבי הארץ", סעיף זה יכול גם לכלול מינוי נשים לתפקידי דת אחרים בקהילה, תפקידים שכיום נשים נעדרות מהם. מתייעצות פוטנציאליות לא תמיד פונות לסמכות גברית, מתוך חוסר נעימות, ונותרות ללא מענה.

ההסכם מבקש להרחיב את סמכויותיו של בית הדין הרבני אך אין בו ולו סעיף אחד העוסק במניעת עגינות או סרבנות גט, או התייחסות אחרת להקלת הביורוקרטיה בתהליך הגירושין. מנגד, בהסכם הוצגו יתרונות ייחודיים לגברים חרדים, כמו בסעיף 85: "אברכים ובחורי ישיבות (החל מהגיל 18) יהיו זכאים להנחה בסך של 50% מתעריף הנסיעה בתחבורה הציבורית, בדומה לסטודנטים, למשך חמש שנים לכל היותר ובהתאם לקריטריונים שייקבעו". נשותיהם ואחיותיהם של אותם בחורים ואברכים לא תזכינה, משום מה, בהנחה זו.