סקירה

הממשלה ה-37 חייבת לפעול בחקיקה וברגולציה נוכח החרפת משבר האקלים

| מאת:

מעבר לכלכלה דלת פחמן ואישור יעדים להפחתת פליטות ל-2050 הם הישגים משמעותיים במאבק הישראלי במשבר, שהושגו בסיוע צוותי המכון. לנוכח האיומים המקומיים והקונקרטיים על ישראל והביקורת שספגה, על הממשלה להכיר בהזדמנויות הטמונות בו ולפעול בהקדם.

Photo by Flash90

רקע

בשנת 2015 השיק האו"ם את תכנית ה- SDGs = Sustainable Development Goals, כאשר הציב 17 מטרות לפיתוח בר קיימא ויצא בקריאה לפעולה של כל המדינות - מפותחות ומתפתחות - בשותפות גלובלית. להלן פירוט של 17 המטרות:


התוכנית מכירה בכך שהמטרות החברתיות חייבות ללכת יד ביד עם אסטרטגיות המשפרות את הבריאות והחינוך, צמצום אי-השוויון, עידוד הצמיחה הכלכלית, התמודדות עם שינויי אקלים ופעילות לסביבה מקיימת. מדובר בקידום תפיסה הוליסטית שלפיה לא ניתן לקדם יעד אחד ללא אחרים.

פרויקט ההיערכות למשבר האקלים שמקדם המכון זה ארבע שנים עוסק/נוגע באופן חלקי או מלא בכ-12 מתוך 17 היעדים של האו"ם (SDGs ) - שינוי אקלים, אפס רעב, אנרגיה נקיה ובת השגה, הוגנות תעסוקתית וצמיחה כלכלית, ערים וקהילות מקיימות, צמצום אי השוויון, צריכה וייצור אחראים, בריאות טובה, מים נקיים, חיים מתחת למים, חיים על פני האדמה, שותפות להשגת היעדים ומיגור העוני.

אתגרי החברה האזרחית בישראל לשנת 2050, לרבות השינויים הדמוגרפיים הצפויים מחייבים תכנון אסטרטגי ארוך טווח לכל תחומי החיים במדינת בישראל, לרבות תהליכי תכנון עירוני, תחבורתי וכלכליכל אלו יספקו מענה הוליסטי ורב-ממדי למגוון סוגיות, בהן שיפור נגישות למרכזי תעסוקה (בעיקר בפריפריה), הקטנת צפיפות בכבישים, הפחתת פליטות מזהמות, צמצום תאונות הדרכים ועוד, זאת תוך ניצול השיפורים הטכנולוגיים והתייחסות לשינויים הצפויים בעולם העבודה בשנת 2050..  תהליכים אלו, אם ינוהלו נכון, טומנים בחובם פוטנציאל עצום לשיפור רמת ואיכות החיים של כללי אזרחי המדינה - מחד, תוך התייעלות ושיפור כושר התחרות של המגזר העסקי - מאידך.

משבר האקלים וההקשר הישראלי – אתגרים, איומים והזדמנויות

מדעני אקלים ומומחים ברחבי העולם מזהירים כי להתחממות כדור הארץ בשיעור של מעל 1.5 מעלות (בהשוואה לעידן הטרום תעשייתי) השלכות הרסניות, בהן הפשרת הקרחונים בקטבים, עליית מפלס הים, הצפה של ערי חוף, עלייה בהיקף ובתדירות של אירועי מזג אויר קיצוניים (שיטפונות ושריפות), בצורת ממושכת, עלייה בתדירות של מחלות ומגפות ועוד. ישנן עדויות הולכות וגוברות לכך שמשבר האקלים כבר כאן. הקיץ האחרון, שאופיין בגלי חום קיצוניים ברחבי העולם, הוא עדות אחת למה שצפוי לנו בתדירות הולכת וגוברת בעתיד.  

היערכות למשבר האקלים הינה הכרח ובגדר אינטרס ישראלי מובהק.

הנזקים הצפויים מההתחממות הגלובלית לא יפסחו על מדינת ישראל, שנמצאת באזור שמוגדר כ-HOT SPOT – אזור שלפי מדעני האקלים מתחמם בקצב כפול מהממוצע העולמי. בדוח זה ננסה להמחיש מדוע ישראל לא יכולה "להישאר מהצד" בתפקיד "הטרמפיסט" (שמסתמך על כך שיתר מדינות העולם כבר יתמודדו עם המשבר), שכן מדובר באיום ממשי על חוסנה הביטחוני-כלכלי-חברתי וסביבתי של ישראל. 

אתגרים ואיומים

לשינויי האקלים השלכות דרמטיות על חוסנה הביטחוני-כלכלי וחברתי של מדינת ישראל:

במישור הביטחוני: הפשרתם ההדרגתית של הקרחונים בקטבים, שמאפשרת פתיחת נתיבי סחר ימי חדשים, מאיימת על חשיבותו האסטרטגית של המזרח התיכון כנתיב סחר מרכזי המקשר בין המערב למזרח. מגמה זו מעלה חשש להיחלשות האינטרס לתמיכה כלכלית וביטחונית בישראל מצד בעלות בריתה. גלי חום ובצורת קשה שתדירותם תעלה באזור המזרח התיכון החם, עלולים להוביל למלחמות על משאבי טבע שיהיו במחסור (בפרט מים ומזון) וגלי פליטים מאזורים סמוכים לנו, שלא ניתן יהיה לחיות בהם בשל החום הכבד ואשר יתמודדו עם משבר מזון כבד (ראו מקרה מצרים). כל אלו יגבירו את הסיכוי למלחמות וסכסוכים מחד ומגבירים את החשיבות של פיתוח שיתופי פעולה כלכליים-סביבתיים עם שכנינו מאידך. לא בכדי הגדיר המל"ל את ההיערכות למשבר האקלים כאחד מתרחישי הייחוס, לצד האיום הביטחוני.

במישור החברתי: המחסור הצפוי במזון, מים ואנרגיה יובילו לגל עליות מחירים. אמנם הנפגעות העיקריות תהיינה המדינות החלשות, אבל גם כאן בישראל, ללא היערכות מראש ונקיטת צעדי מדיניות להבטחת מעבר צודקהמושג מעבר צודק (Just Transition) מתייחס לצורך להבטיח את רווחתם ובריאותם של אוכלוסיות וסקטורים מוחלשים בתהליך המעבר לכלכלה דלת פחמן, ולכך שהם ירוויחו מהתועלות הנלוות למהלך (Leave no one behind)., צפויה פגיעה באוכלוסיות החלשות שעלולה לגרור תסיסה חברתית. יש חשיבות מכרעת להבטיח שהחלשים לא יישארו מאחור בתהליך המעבר למשק דל פליטותלהמלצות מדיניות בנושא ראו דוח המלצות מדיניות למעבר צודק.

במישור הכלכלי: היעדר היערכות של הממשלה והמגזר העסקי לאיפוס פליטות עד 2050 יוביל לפגיעה בכושר התחרות של המשק הישראלי, כאשר עסקים שלא יפעלו לאיפוס פליטות בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים, יתקשו למכור את תוצרתם בעולם ולגייס כספים בשוק ההון, כאשר משקיעים מסיטים בהדרגה את השקעותיהם לפעילויות כלכליות ירוקות וידידותיות לסביבה. בנוסף, נזקי משבר האקלים (שיטפונות, שריפות, גלי חום, בצורת ועוד) צפויים לפגוע בפוטנציאל הצמיחה של ישראל.ראו: דוח המאקרו לבחינת השפעות המעבר למשק דל פליטות על הצמיחה במשק ההתייקרות החדה שצפויה במחירי המזון והמים, לצד הצורך בהפניית משאבים להשקעות מסיביות כדי להיערך לסיכונים הפיסיים והעסקיים עלולים להוביל לעלייה בחוב הציבורי.

במישור התעסוקתי: להערכת ארגון העבודה הבינלאומי (ILO) כ-1.2 מיליארד משרות ברחבי העולם נמצאות בסיכון בעקבות שינוי האקלים. גם בישראל צפוי משבר האקלים להשפיע על שוק העבודה, כאשר סקטורים רבים יאלצו לבצע התאמות על מנת להפחית את פליטות הפחמן שלהם, וכי העובדים בענפים שצפויים להיפגע מהשינוי יידרשו לרכוש ידע ומיומנויות חדשות או שימצאו עצמם מחוץ למעגל התעסוקה. לפי הגופים הבינ"ל, יש להיערך לשינויים אלו מראש לאור השפעתם הדרמטית על כושר ההשתכרות, תנאי העבודה ויחסי העבודה במשק. על מנת למתן את קשיי ההסתגלות לשינויים הצפויים ולצמצם את השלכותיו השליליות הפוטנציאליות וכן על מנת למצות את ההזדמנויות החדשות, יש לגבש פתרונות וכלי מדיניות למעבר צודק לכלכלה דלת פחמן.

במישור התשתיתי: ישראל היא אחת המדינות הצפופות במערב. התשתיות בישראל סובלות כבר כיום מעומסים בלתי נסבלים שבאים לידי ביטוי בכבישים פקוקים, צירי ניקוז חסומים (שעלולים להוביל להצפות בשטחים מבונים) וצמצום השטחים הפתוחים והיערות עקב בינוי מופרז - אשר לצד עליה בטמפרטורות ויובש הקרקע מביאים לריבוי שריפות בקרבת אזורי מגורים. אי היערכות לכך מצד רשויות המדינה עלול להביא להחרפת הבעיה ולקריסת תשתיות הכרחיות עקב אי יכולתן לעמוד בעומס ובתנאי הקיצון המחריפים משנה לשנה. 

במישור הבריאותי: מחקר שפרסם לאחרונה משרד הבריאות הישראלי הצביע על קשר בין ההתחממות הגלובלית לעלייה במספר האשפוזים בישראל. בנוסף, מחקר שערכו לאחרונה המשרד להגנת הסביבה ואוניברסיטת תל אביב מצא קשר בין תמותה עודפת של מאות ישראלים כתוצאה מעלייה במספר גלי החום בישראללפי החוקרים, בשמונה גלי חום שהתרחשו בישראל בין השנים 2012 ל-2020 זוהתה תמותה עודפת של 363 בני אדם בהשוואה לממוצע התמותה בשלוש השנים שקדמו לכך..

הזדמנויות

משבר האקלים אמנם נושא איומים ואתגרים רבים כפי שהוזכר לעיל אבל גם מהווה הזדמנות עבור ישראל לחיזוק מעמדה הבינלאומי והאזורי תוך הידוק היחסים האסטרטגיים עם מדינות האזור, ולמיצובה ככלכלה מפותחת וחדשנית שמציעה סט כלים נרחב להתמודדות עם המשבר והשלכותיו.

בתחום השת"פ הבין-אזורי: משבר האקלים, בהיותו חסר גבולות, יוצר ברית אינטרסים ייחודית בין ישראל למדינות האזור שנאלצות אף הן להתמודד עם השלכות המשבר, לרוב עם תנאי פתיחה פחות טובים בהשוואה לישראל. זו הזדמנות עבור ישראל לייצר שיתופי פעולה כלכליים, אנרגטיים, ביטחוניים ומדיניים עם המדינות השכנות, כפי שנעשה בהסכם המשולש שנחתם לאחרונה בין ישראל, ירדן ואיחוד האמירויות שבמסגרתו תספק ישראל מים מותפלים לירדן, וזו בתמורה תקים בשטחה (במימון אמירתי) שדות ענק סולאריים שיספקו אנרגיה לישראל (גם בשטחי יהודה ושומרון). שיתוף פעולה נוסף שנרקם עם מצרים ומבוסס על ניצול של אנרגיית השמש שקיימת באזור בשפע יאפשר לקדם את חיבור המזרח התיכון לאירופה וייצוא של אנרגיה אליה (באמצעות NLG), בזמנים בהם סובלת היבשת ממשבר אנרגיה עקב המלחמה בין רוסיה לאוקראינה.

בתחום החדשנות: בוועידת האקלים הבינלאומית בגלזגו (נובמבר 2021), הצהיר ראש הממשלה דאז נפתלי בנט כי "ישראל היא 'אומת חדשנות האקלים' ואנחנו מוכנים להוביל את הדרך". הצהרה זו של ראש הממשלה הציגה חזון מרשים והפנתה את תשומת הלב העולמית ליתרון היחסי של ישראל כ"אומת הסטארט-אפ" ולפוטנציאל הגלום בישראל להציע לעולם פתרונות מתקדמים וחדשניים לקידום המאמץ הגלובלי להפחתת פליטות גזי חממה. ההצהרה טומנת בחובה את ההזדמנות עבור תעשיית ההייטק הישראלית בכלל, ותעשיית הקליימטק בפרט, להיות פורצי הדרך ומהראשונים שיביאו לעולם את הבשורה הטכנולוגית להתמודדות עם משבר האקלים. כפי שכיום מכונה תעשיית ההייטק הישראלית כ'קטר' שמושך את הכלכלה הישראלית קדימה, כך התרחבות התעשייה לתחום של מציאת פתרונות טכנולוגים לאתגרי משבר האקלים עשויה לחזק את הכלכלה והמשק ולמצב את ישראל כמדינה מובילה בתחום.

עד כה פעלה הממשלה בסיוע צוות המכון על מנת לקדם מספר החלטות, בהן 171 (מעבר לכלכלה דלת פחמן), 286 (תמחור פליטות גזי חממה) ו-1685 (קידום חדשנות אקלימית בישראל), לצד העברת חוק אקלים בקריאה ראשונה בכנסת, והתחייבות בינלאומית להפחתת 85% מסך הפליטות עד שנת 2050.  אולם, התחייבות זו אינה מספיק שאפתנית לנוכח האיומים המקומיים והקונקרטיים עבור ישראל וביקורת על כך ספגה מדינת ישראל כבר בוועידת האקלים בגלזגו (נובמבר 2021)

"פרויקט ההיערכות למשבר האקלים,  ישראל 2050" – סקירת פעילות המכון

"פרויקט ההיערכות למשבר האקלים ישראל 2050" שמוביל המכון יחד עם משרדי הממשלה מהווה מגה פרויקט, כאשר המכון לקח על עצמו את האחריות להוביל את הפרויקט יחד עם המשרד להגנת הסביבה ויתר השותפים לתהליך, מתוך ההכרה בחשיבות התהליך האסטרטגי לגיבוש חזון ארוך טווח למשק משגשג בסביבה מקיימת.  המכון מסייע לגורמי הממשל באמצעות הנגשת מחקרים תומכים הן בסקירה משווה מול תהליכים דומים בעולם והן בגיבוש מודלים כלכליים להבנת המשמעותיות הכלכליות על המשק הישראלי. בנוסף, מסייע המכון בתאום וסנכרון בין-משרדי וחוצה מגזרים וכן בתהליכי גישור להשגת הסכמות בין הצדדים השונים והשותפים למהלך האסטרטגי שכרוך בתכנון ארוך טווח תוך תיאום בין מספר רב של שחקנים בתוך ומחוץ לממשלה.

סקירת פעילות המכון בתחום, בשנים 2019 – 2022  

מאז 2019 מלווה המכון את המשרד בהובלת המהלך האסטרטגי-לאומי למעבר למשק דל/מאופס פליטות. ההובלה המשותפת שמה דגש על המהלכים הנדרשים להיערכות לשינויי האקלים, לסיכונים הנגזרים, לקידום צמצום הפליטות ואימוץ טכנולוגיות נקיות. חלק לא מבוטל מהפעילות כוללת רתימת השותפים השונים למהלך בכל משרדי הממשלה ובמגזרי המשק באמצעות צוותי עבודה וכנסים וליווי מקצועי באמצעות מודלים כלכליים ומחקרי מדיניות.

הובלת צוותי חשיבה ועבודה (Think and Do tank) חוצי מגזרים ומשרדים, בפורמט של שולחנות עגולים. הובלת הצוותים מלווה לרוב במחקרי מדיניות בתחום הרלבנטי וכוללת גם פעילות ענפה לרתימת בעלי העניין הרלבנטיים ולקידום תהליכי תיאום וגישור בנוגע לפערים בין השותפים למהלך:

  • הובלה משותפת של ארבעת הצוותים התחומיים שגיבשו יחד את היעדים, מדדים וחזוןדוח מדדים, יעדים וחזון לאומי לשנים 2030 ו-2050. בתחומי האנרגיה, תחבורה, מבנים וערים, תעשייה ופסולת. בצוותים השתתפו נציגי מגזר עסקי, ממשל, אקדמיה, מגזר שלישי ויועצים שונים, כאשר המשרד הרלבנטי שותף להובלה בתחומו. כל צוות גיבש יעדים הכוללים התייחסות הן להיבטי מיטיגציה והן להיבטי אדפטציה. צוות מזון וחקלאות עדיין בתהליך התנעה.
  • הובלה משותפת של הצוותים המקצועיים שמלווים ותומכים בפעילות המשרד בהיערכות למשבר האקלים.

כתיבת מחקרי מדיניות: הצוותים המקצועיים מגובים במחקרי מדיניות שכללו סקירות משוות, דוחות ומודלים כלכליים וכל צוות לווה בחוקר בכיר בתחום הרלבנטי. 

להלן רשימת הצוותים המקצועיים ומחקרי המדיניות שהפיקו חוקרי המכון, במסגרתם:

  • צוות השפעות מאקרו כלכליות ותמחור פחמן, בהובלת פרופ' נתן זוסמן
  • צוות הסרת חסמים במגזר עסקי, בהובלת דפנה אבירם-ניצן (צוות פעיל)
    • תת צוות מנגנון וולונטרי להפחתת פליטות – הופקו מספר דוחות.
    • תת צוות גזי קירור - ממוקד לבעיה הספציפית.
  • צוות הסרת חסמים וקידום חדשנות אקלים בישראל

הישגים והצלחות

המהלך הכולל שהוביל המכון יחד עם המשרד להגנת הסביבה תמך וסייע למשרד להוביל למספר הישגים, בהם:

  • אישור יעדי הממשלה להפחתת פליטות ל-2050

אישור יעדי ההפחתה שמציבים את ישראל בשורה אחת עם מדינות העולם המפותחות ותורמים למעמדה הבינלאומי ולהכרה בה כמדינת חוק דמוקרטית בעלת מנגנוני קבלת החלטות דינמיים ופעילים.  

החלטת הממשלה ההיסטורית שאושרה זמן קצר לפני ועידת גלזגו קובעת את יעדי הפחתת הפליטות בסקטורים השונים במשק, לשם שמירה על שלומם, רווחתם ובריאותם של אזרחי המדינה מפני השפעות משבר האקלים. ההחלטה מהווה ביטוי מוחשי של הזכויות העומדות בבסיס חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו בדבר שמירה על חיי האדם וגופו.

החלטת ממשלה זו, שטרם עוגנה במנגנון מוסכם בחוק, נועדה כדי לפתור כשל שוק משמעותי הנגרם כאשר המזהם אינו משלם עבור הנזק הסביבתי שנגרם מפליטות גזי החממה. ההחלטה מהווה סיגנל חשוב לכלכלה הישראלית ולצורך שלה להשתנות בהתאם למגמות גלובליות. היא שומרת על כושר התחרות של המגזר העסקי על כל מגזריו ומבטיחה את רציפות המסחר עם שווקים בינלאומיים באופן שמבצר את חוסנה הכלכלי והלאומי של ישראל.

משמעות ההחלטה הינה מיצוב הטכנולוגיה הישראלית בחוד החנית של תעשיית הקליימטק העולמית בדרך להיותה "אומת החדשנות האקלימית", כפי שהגדיר זאת רה"מ לשעבר בנט בוועידת האקלים בגלזגו. קידום החדשנות הישראלית הינו ביטוי של כושר ההמצאה והיזמות הישראלי, וניצול היתרון היחסי של ישראל לטובת סיוע למאמץ הבינלאומי להתמודדות עם משבר האקלים.

החוק ההיסטורי מייצר מסגרת ארגונית ותהליכית להתמודדות עם משבר האקלים ולהגנה על הציבור והסביבה ורותם לשם כך את כל זרועות הממשל, המגזר העסקי והמגזר השלישי. כדי לגבש מדיניות לאומית המבקשת להתמודד כראוי עם משבר האקלים, נדרשת הבנה מעמיקה של מבנה המשק והחברה, כמו גם של האתגרים הפוליטיים, הכלכליים והמבניים בישראל. לשם כך מוקמת (ככתוב בחוק) ועדה שתורכב מנציגי משרדי הממשלה הרלוונטיים, מנציגי קבוצות בעלות עניין בציבור מהמגזר העסקי ומארגוני הסביבה והדור הצעיר. זהו ביטוי למתן הזדמנות שווה לכלל המגזרים להשפעה על המדיניות הלאומית וקביעת עתידה של המדינה, ולעוצמתה של הדמוקרטיה הישראלית כמייצגת את רצון וצרכי העם. 

  • קידום צעדים לטובת השגת היעדים ושילובם בתכניות העבודה המשרדיות, בתקציב המדינה לשנים 2022/2023 ובחוק ההסדרים (מס קניה על כלים חד פעמיים, מס פחמן, אגרת גודש, ופריסת סיבים אופטיים בפריפריה).

המכון ממשיך ומקדם את פעילותו בתחום ובתוך כך עוסק בימים אלו, בין היתר בתחומים הבאים:

  1. גיבוש והובלת מנגנון הדיווח הוולונטרי לאיפוס פליטות עד 2050 - הובלת סדרת דיונים יחד עם המשרד להגנת הסביבה לקראת השקת המנגנון והפעלתו, לרבות סיוע ברתימת ארגונים (מגזר עסקי, אקדמיה, רשויות מקומיות) ויצירת מתווה הפעלה שנתי. עריכת מחקרי רקע וסקירות בינ"ל בנושאים: הצעות ערך למנגנון הוולונטרי – למידה מהעולם; בחינת כלי סיוע ומכשירים פיננסיים; סקירת כלי מדיניות תומכים שיעודדו הצטרפות למנגנון; סקר עסקים למיפוי חסמים והצטרפות למנגנון הוולונטרי. תהליך השקת ותפעול המנגנון הוולונטרי מאפשר שיח בין-מגזרי ישיר וגלוי לצורך הגעה להסכמות, ומצמצם את השימוש ברגולציה או חקיקה לטובת קידום יעדי איפוס הפליטות במגזר העסקי וברשויות המקומיות.
  2. קידום מעבר לתעסוקה ירוקה: זיהוי האוכלוסיות והענפים הפגיעים בשוק העבודה, והבטחת מעבר צודק בשוק העבודה – בחינת ההשפעות הצפויות של מעבר למשק דל פליטות על שוק העבודה הישראלי, לרבות הערכה להיקף הפגיעה במספר המשרות ואפיון הסקטורים והמשרות שצפויות להיפגע, לצד מיפוי המשרות החדשות שיידרשו. בנוסף, יסקרו חוקרי המכון את השינויים הנדרשים בעולם יחסי העבודה ודיני עבודה, בדגש על תנאי העסקה, וריכוז החסמים הקיימים במערכת יחסי העבודה בישראל, אשר עלולים לעכב את תהליכי המעבר למשק דל פליטות. המחקר מהווה יישום של גישת Tri-Party התומכת ביצירת הסכמי מסגרת קיבוציים בהשתתפות ממשלה-מעסיקים-עובדים ותורמת לשיפור המשילות ולחיזוק תרבות הדיאלוג וההסכמות הרחבות בנושאים חברתיים וכלכליים.
  3. הובלת צוות לתיאום וסנכרון הרגולציה הפיננסית הנגזרת מהמעבר למשק דל פליטות– הצוות בהובלת פרופ' קרנית פלוג ובהשתתפות שלושת הרגולטורים הפיננסיים פועל לקדם את היערכות המוסדות הפיננסים למשבר האקלים ולהסדרת הרגולציה הפיננסית במשק בכל הנוגע לניהול סיכונים פיננסיים שנגזרים מפעולות ההיערכות למעבר לכלכלה דלת פחמן. פעילות המכון בתחום יחד עם המשרד להגנת הסביבה תקדם את הסדרת היחסים בין הרגולטורים הפיננסיים למפוקחים, תאפשר לכלכלה הישראלית להמשיך את קשרי המסחר עם שווקים בינלאומיים במדינות מפותחות, ולמגזר העסקי בישראל להשיג מימון להרחבת פעילותו, ובכך תמנע פגיעה בכושר התחרות של המגזר העסקי.

אתגרים שניצבים בפני הממשלה הנכנסת:

  • השלמת חקיקת חוק האקלים (שעבר עד כה בקריאה ראשונה בלבד) – לשם הסדרת המסגרת הארגונית והתהליכית להתמודדות עם משבר האקלים
  • קידום מהלכים להפנמת העלויות החיצוניות של פליטות גזי חממה, לשם תמרוץ מעבר לייצור דל פליטות (באמצעות קידום מס פחמן)
  • קידום רגולציה פיננסית אקלימית – שתעודד הסטת כספים לטובת השקעות ירוקות
  • קידום צעדים להיערכות למשבר (אדפטציה)
  • הבטחת מעבר צודק (JUST TRANSITION) ודאגה לחלשים בתהליך המעבר למשק דל פליטות