תגובת המכון הישראלי לדמוקרטיה

נוסח החוק המעודכן לאי-גיוס חרדים נותר הרסני

החוק ממשיך להתבסס על יעדי גיוס במקום על חובת גיוס ובכך לאפשר התחמקות. הוא קובע יעדי גיוס החלים על המערכת הצבאית ולא על המועמד לשירות ביטחון וכפועל יוצא לא יקנה אפשרות לסנקציות אישיות, כלכליות או מנהליות. מתווה אמיתי לגיוס חייב לכלול חובת גיוס לכל, תוך עיגון גיל גיוס שלא יאוחר מ-21-20.

לעמוד "מתגייסים לשוויון" בנושא חוק הגיוס


גם בנוסח החדש של חוק הגיוס שפורסם היום (ב', 25.3) חוזר הפטור מגיוס לחרדים ״על מלא״, כאילו לא קרה כאן דבר. רעיון העוועים של העלאת גיל הפטור ירד, אך ברור כי הכוונה היא להכשיר אי-גיוס חרדים לכל מי שיחפוץ בכך. זה היה חוק הרסני ונשאר חוק הרסני.

החוק ממשיך להיות מבוסס על יעדי גיוס במקום על חובת גיוס. כך, כל צעיר חרדי יוכל להתחמק מגיוס. החוק קובע יעדים לגיוס החלים על המערכת הצבאית ולא על המועמד לשירות ביטחון. כך, כל צעיר חרדי שיחפוץ בכך יוכל להמשיך ולזכות בפטור משירות. כפועל יוצא מכך, היכולת להטיל סנקציות אישיות, כלכליות או מנהליות, איננה קיימת.

מתווה אמיתי לגיוס חייב לכלול חובת גיוס לכל, תוך עיגון גיל גיוס שלא יאוחר מגיל 21-20. צעירים חרדים אשר לא יממשו את חובתם ייחשפו לסנקציות כלכליות ומנהליות משמעותיות, תוך מניעת הטבות שונות.

  1. החוק עוסק בגיוס בני הישיבות ובוגרי מוסדות חרדיים. כלומר, החוק מכוון לגייס את ״היוצאים״ מהחברה החרדית, ואינו מתמקד בחרדים ובבני הישיבות. גם כיום, לפי ההערכות, 70% מהמגויסים ש'נספרים כחרדים' על-ידי צה"ל אינם מגדירים עצמם ככאלה.
  2. נכתב שהיעדים יעלו בצורה משמעותית, אך כיצד ניתן לדעת זאת? הרי אין כל קביעה מספרית, הכל באוויר. ״משמעותי״ פירושו בפועל- כל מספר.
  3. נכתב כי היעדים ייקבעו ״בהחלטת ממשלה״, בניגוד לקביעת בג"ץ על פיה יש לעגן זאת בחקיקה. אגב, ״החלטת ממשלה״ אפשר לקבל היום ולבטל בקלות בכל יום אחר.
  4. במקום לקבוע סנקציות כלכליות מידיות המפסיקות תקצוב ישיבות, למעט אלה המעודדות גיוס, נקבע באופן אמורפי שהסנקציות יהיו תלויות ביעדים. אין החלה מידית של הסנקציות והן יידחו בשלוש שנים, היינו במקרה הטוב, בשנת 2028, ובמילים אחרות, לעולם לא.

  • גיל הגיוס חייב להיות עד 21-20 לכל היותר.
  • חובת גיוס צריכה לחול על כולם. ניתן לשקול מכסת פטור מוגבלת ללומדי תורה מצטיינים שתיקבע בחוק.
  • חייבי גיוס מכלל המגזרים שלא יממשו את חובתם יחשפו עצמם לסנקציות כלכליות ומנהליות משמעותיות והטבות שונות יימנעו מהם.
  • שירות אזרחי יתאפשר רק בגופים ביטחוניים.
  • תקופת המעבר צריכה להיות קצרה ומוגדרת בצורה שתבטיח שכבר השנה יצטרפו חיילים חרדים לשירות משמעותי בצה״ל בהיקפים משמעותיים.