"כגר כאזרח יהיה" - תוכנית השלום ושלילת אזרחות

מימוש רעיון שלילת האזרחות הישראלית מאזרחי ישראל הערבים, כפי שמוצע בתכנית השלום האמריקאית, יהווה תעודת עניות לישראל, הרואה עצמה כדמוקרטיה ליברלית

Flash 90

הרעיון, הכלול בתוכנית טראמפ, לשלול אזרחות ישראלית מאזרחים ערבים של ישראל (על יסוד הסכמה בין ישראל לבין הרשות הפלסטינית), רק משום שהם ערבים - הוא רעיון עוועים.

קשה להאמין כעת שהוא עלול להתרחש. חשוב להבין את שורשיו, וגם להתריע מפניו. הוא מבוסס על כך שהאזרחים הערבים אינם נתפסים כבעלי אוטונומיה מלאה על גורלם, ולכן אין מתייחסים אליהם כאל מי שהם בעלי שליטה באזרחותם (ובידיהם ההכרעה אם להחזיק בה אם לאו). הם לא יותר מסחורה עוברת לסוחר, כלי משחק על גבי מגרש משחקים בין-מדינתי.

מדובר בביטוי נאמן לעמדה רווחת בציבור היהודי, ומטופחת על ידי ההנהגה הפוליטית, לפיה האזרחים הערבים אינם אזרחים מלאים ושווים. יש משהו פגום או חלקי באזרחות שלהם- העובדה שאינם יהודים.

כעומק ורוחב העמדה הזו כך גדל הכתם המתפשט על גלימת הדמוקרטיה שלנו, שאינה מתפרסת באופן שווה על כלל האזרחים. הסירוב לראות בישראל מדינת כול אזרחיה, לצד תפיסתה כמדינה בה מממש העם היהודי את זכותו להגדרה עצמית, הוא תעודת עניות לישראל כמדינה שמציגה עצמה כדמוקרטיה ליברלית. בחוק יסוד הלאום הדירה הכנסת כליל את הערבים מהגדרת המדינה. אין להתפלא על כך שבמסגרת המתנות מהדוד האמריקאי הזמינה ישראל את סילוקם מן המדינה, החותרת להיות "ליהודים בלבד". אלה ביטויים מובהקים למעבר מתפיסה לאומית נורמלית ללאומנות חולנית. הפיכת ישראל למדינה אוטוריטרית-לאומנית מבקשת למסגר את המיעוט הפלסטיני, יחד עם תושבי השטחים הפלסטינים, כאויב- שהוא גם נחות וגם מסוכן. למסגור הזה יש יתרונות פוליטיים עצומים- הוא מעניק לרוב תחושות של עליונות והתנשאות שהן מאד נעימות לו. הוא מוציא את הפוליטיקה הערבית ממגרש ההשפעה הפוליטי על המדיניות הישראלית ומכשיל כל הסדר לסכסוך באשמת הצד הפלסטיני.

מדובר בשאלה הקריטית ביותר לגבי תפיסת המיעוט הקבוע על ידי הרוב הלאומי במדינת לאום. האם הוא נתפס כחלק אינטגרלי ונצחי של המדינה, כחלק מ"אנחנו" משמעותי או שהוא נטע זר? החברה הדנית התגייסה להצלת יהודי דנמרק בתקופת השואה משום שרבים מאד מן הדנים ראו ביהודים חלק מן העם הדני, ולכן, היה ברור להם שעליהם לפעול להצלתם מהשמדה.

כל עוד נתפסים הערבים כנטע זר, לא תיכון בישראל חברה אזרחית ולא תשרור בה סולידריות חברתית. מידת השילוב של האזרחים הערבים בחיי המדינה היא כה עמוקה ומעמיקה שקשה היום לדמיין את הרחקתם הכפויה ממנה.

חרוטים בזכרוננו לעד דבריו של עמוס עוז על החובה להתנגד, ולו גם במחיר של שבירת הכלים וסיכון עצמי "אפילו אם נצטרך להשתטח תחת גלגלי המשאיות" לגרוש של ערבים. שלילת אזרחות והעברת בני אדם על אדמותיהם למדינה אחרת, בה יזכו לאזרחות חמורה פחות מטרנספר כפוי בכוח, אולם היא מצויה על אותו ספקטרום. כדי להפוך את מה שנראה בלתי סביר לבלתי אפשרי, חשוב להבהיר שהיא חמורה דיה כדי להצדיק את "שבירת הכלים" על מנת למנוע אותה.

"משפט אחד יהיה לכם כגר כאזרח יהיה...".(ויקרא כד, כב) על הציווי הזה לא נוותר.