מבצע עם כלביא

כמחצית מכלל הציבור חושבים שאחרי המבצע נגד איראן גבוהים הסיכויים להשיג הסכם לסיום המלחמה בעזה ולשחרור כול החטופים ● אחרי ירידה בחודשים הקודמים, ניכרת החודש עלייה בשיעורי היהודים והערבים הסבורים שביטחון ישראל הוא שיקול מרכזי אצל הנשיא טראמפ ● 60% מהיהודים סבורים שישראל השיגה את רוב או כול המטרות שהציבה לעצמה במלחמה עם איראן; בשמאל סבורים כך 38% בלבד ● עיתוי הבחירות - רוב גדול בשמאל ובמרכז מעדיפים בחירות בעיתוי הקרוב ביותר האפשרי ואילו בימין הרוב מעדיפים שהבחירות יתקיימו במועדן המקורי.

40% מכלל הציבור מביעים אמון בראש הממשלה; בימין – 64%, במרכז 22% ובשמאל 3% ● ראש המוסד והרמטכ"ל זוכים לשיעורי אמון גבוהים בקרב היהודים, אך בציבור הערבי האמון בהם נמוך משמעותית ● מבין גופי הביטחון וההצלה, שירותי הכבאות וההצלה נהנים מרמת האמון הגבוהה ביותר: 97% בציבור היהודי ו-65% בציבור הערבי; שיעור האמון במשטרה הוא הנמוך ביותר: יהודים – 56%, ערבים – 22% ● תאגיד השידור הציבורי נהנה מאמון גבוה יותר משאר גופי התקשורת, אך קיימים פערים ניכרים בין המחנות הפוליטיים.

בעוד הדרג המדיני והצבאי אישר את תוכניות הלחימה של צה"ל – לא היה אף אחד שיתכלל את החזית האזרחית. בלי מטכ"ל אזרחי, בלי פיקוד מרכזי, ובעיקר בלי הפקת לקחים מהשבעה באוקטובר, מדינת ישראל נכנסה שוב למלחמה כשהעורף מופקר. בפרק הזה של שיחת מלחמה, שירה ברביבאי שחם ויוחנן פלסנר משוחחים עם תומר לוטן, עמית בכיר אורח במכון הישראלי לדמוקרטיה ולשעבר מנכ"ל המשרד לביטחון הפנים, על מדינה שפועלת בלי ניהול ובלי תיאום, בעוד הרשויות המקומיות מנסות להחזיק את המערכת לבד, ועל הפערים בין המרכז לפריפריה שנחשפים במלוא עוצמתם.

29 ביוני 2025

אחרי 11 ימי לחימה, ישראל ואיראן נכנסות להפסקת אש. אבל עד כמה היא יציבה – והאם זה באמת סיום המערכה, או רק הפוגה לקראת הסיבוב הבא? בפרק הזה תא"ל (במיל.) איתי ברון, לשעבר ראש חטיבת המחקר באמ"ן, מצטרף לשירה שחם-ברביבאי וליוחנן פלסנר כדי לנתח את הישגי המלחמה ולהבין האם הסכנה הגרעינית הוסרה – או רק נדחתה?

26 ביוני 2025

בזמנים של משבר וחירום גוברת הנטייה להגביל קולות שמציפים מחלוקת, אך אלה בדיוק הרגעים שבהם מתחדדת חשיבות חופש הביטוי, ושל חופש המחאה שהוא רכיב מרכזי בתוכו. המשטרה מחויבת להגן עליו, ואל לה לפעול כמי שמגנה פוליטית על הממשלה.

שוטרי משטרת ישראל חצו השבוע קווים אדומים כאשר עצרו מפגינות, לכאורה ללא עילה, אזקו אותן וערכו עליהן חיפוש בעירום. מצב חירום אינו מצדיק פגיעה בזכויות האדם והאזרח, ולא רק האזרחים – גם המשטרה עלולה לשלם על כך מחיר.

כש"הצל" וחבריו לכיתת הכוננות חוסמים זירת נפילת טיל ומעכבים עיתונאים זרים, המשטרה חייבת להתעורר ולהבהיר למתנדבים שעליה היא אחראית מה המגבלות שחלות עליהם.

הוראת מנהיג הציבור הליטאי, הרב לנדו, להמשיך את הלימודים בחברה החרדית כסדרם בניגוד להנחיות פיקוד העורף, עוררה באופן מובן זעם רב בציבור הישראלי. אלא שבלהט הוויכוח הפך נושא החינוך עצמו לעניין שולי, וכך גם השאלה האמיתית שיש לשאול את מנהיגי הציבור החרדי.

לאחר תקיפה אמריקנית ישירה בלב תוכנית הגרעין האיראנית – המערכה מקבלת תפנית חדה. איך תיראה תגובת טהראן? האם זה תחילת הסוף או מדרון להסלמה איזורית? שאלנו את ד"ר איל חולתא, ראש המל"ל לשעבר, על מנגנוני הסיום האפשריים, אסטרטגיות התגובה, הדילמות בארצות הברית ועל המבט העולמי למתרחש במזרח התיכון.

23 ביוני 2025

בזמן שישראל בעיצומה של מלחמה מול איראן – בטהראן ובערי השדה, מתחילים להישמע קולות אחרים: של עייפות, של התנגדות פנימית, של חשש מהתפוררות השלטון וקריאות להפסקת אש. האם חמינאי עדיין מחזיק בכוחו? מה חושבים האיראנים עצמם על התקיפות, על המשטר, ועל הדרך לסיום המלחמה? יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם בשיחה עם ד"ר תמר עילם-גינדין, מומחית לאיראן מאוניברסיטת חיפה: על הזעם, הפחד, והעתיד של איראן מבפנים.

22 ביוני 2025

בעיצומו של העימות בין ישראל לאיראן, טראמפ ניצב בפני הכרעה – להצטרף למתקפה או להימנע מהתערבות.יוחנן פלסנר ושירה שחם-ברביבאי מפרקים את הדינמיקה האמריקאית עם פרופ’ יותם מרגלית – על הפוליטיקה הפנימית, השתיקה הדמוקרטית, ותפקידה של סין במערכה.

19 ביוני 2025

מהן המשמעויות של ההכרזה על "מצב מיוחד בעורף", ואילו סמכויות מאפשרת הכרזה זו ביחס לאזרחי ישראל? האם המגבלות שהטילה הממשלה על יציאת אזרחים לחו"ל הן חוקיות? מהן הזכויות שיש לאזרחים בשטח שנעשתה לגביו הכרזה כאמור? מה בין "מצב מיוחד בעורף" לבין "מצב החירום" החל בישראל בשגרה מכוח הכרזת הכנסת? על כל אלה ועוד במסבירון זה.

במלחמת חרבות ברזל קטאר התגלתה כשחקן מפתח בתיווך בין המערב לעולם המוסלמי, וכגורם מפתח בביסוס עסקאות החטופים. אבל מתחת לפני השטח, קטאר מובילה את אחת ממלחמות התודעה המתוחכמות במזרח התיכון. בפרק הזה אנחנו משוחחים עם ד"ר רונית מרזן, מזרחנית וחוקרת קטאר והחברה הפלסטינית, על הכוח השקט של קטאר בעימות של ישראל מול איראן ומה שהיא באמת מתכננת למערב.

18 ביוני 2025

עם תחילת מבצע "עם כלביא" והמלחמה נגד איראן, הורה שר המשפטים על צמצום פעילות בתי המשפט ומעבר למתכונת של "מצב חירום מיוחד". מתי הוכרז בישראל מצב כזה בעבר, מה משמעותו ואילו דיונים ממשיכים להתקיים במהלכו?

בקרב היהודים: בשלושת המחנות הפוליטיים הרוב תומכים בתקיפה ובעיתויה ● בציבור הערבי: רוב גדול מתנגדים לתקיפה וחושבים שהעיתוי אינו מתאים ● רוב גורף בציבור היהודי אך רק שליש בציבור ערבי מעריכים את יכולת העמידה של הציבור עד כה כגבוהה או גבוהה מאוד ● שני שלישים מהיהודים וכ-90% מהערבים מוטרדים מביטחונם הפיזי וביטחון משפחתם ● כשני שלישים מהציבור היהודי מאמינים ששיקולי ראש הממשלה לפתוח במתקפה היו בעיקר ביטחוניים אובייקטיבים, רק 18.5% בקרב הערבים חושבים כך.

ההחלטה להציב מיגוניות באזורים הסובלים ממחסור במרחבים מוגנים מתבקשת לנוכח הפגיעות בנפש כתוצאה מירי טילים מאיראן, אלא שמדינת ישראל שוב מחליטה "לדלג" על שכונות ויישובים ערביים ובכך מנציחה את הפקרת אזרחיה החיים שם.

כמה באמת איראן הייתה קרובה לגרעין, ומהו "מבחן פורדו"? שירה ברביבאי-שחם ויוחנן פלסנר בשיחה מיוחדת עם ד"ר אריאל (אלי) לויטה – לשעבר המשנה למנכ"ל הועדה לאנרגיה אטומית – על מתקני ההעשרה, יכולת "הקימום" של איראן, תרחישים ריאליים להסרת האיום הגרעיני, והאם ניתן לנצח בלי ארה"ב.

17 ביוני 2025

סקירה מקיפה זו מתארת את המצב החמור של היעדר מיגון מספק ביישובים הערביים בישראל, במיוחד בצפון ובדרום המדינה, לאור האיומים הביטחוניים המתמשכים. המסמך מצביע על פערים משמעותיים במיגון בין יישובים ערביים ליהודיים, תוך הדגשת הפגיעה בזכויות היסוד לחיים ולשוויון של האזרחים הערבים. החוסר במיגון בולט במיוחד בכפרים הבלתי מוכרים בנגב ובמוסדות חינוך ביישובים הערביים, כאשר המדינה טרם יישמה פתרונות מספקים למרות החלטות ותוכניות שונות שהתקבלו לאורך השנים.

מאז פרוץ המלחמה חל שינוי חד בסדרי העדיפויות: זינוק בתקציב הביטחון ובגירעון, לצד שחיקה בשירותים האזרחיים ועלייה בתקצוב מגזרי. אם לא יחול שינוי, בעשור הקרוב איכות השירותים הציבוריים תדרדר עוד ומנועי הצמיחה יפגעו פגיעה דרמטית.