ערכאות של גויים במדינת היהודים
מחקר מדיניות 83
- בעריכת: יצחק ברנד
- בהנחיית: פרופ' ידידיה שטרן
- שנה:
- כריכה: רכה
- מספר עמודים: 80 עמ’
- מרכז: התוכנית לדת ומדינה
-
מחיר:
45 ₪מחיר מבצע: 22.5 ₪
מחקר זה מבקש להציג את המתרחש במתחם ההלכתי בהתייחסו למערכת משפט זרה שדינה אינו דין התורה. פוסקי ההלכה בכל הדורות הרבו להיזקק לסוגיה זו.
יחסו של הציבור הדתי למערכת המשפט במדינת ישראל הוא יחס מתוח, ולעתים לעומתי. המתח והעימות נובעים מפער נורמטיבי שבין משפט לבין הלכה ומפער אידאולוגי שבין ערכים דתיים לבין ערכים חילוניים-ליברליים. ההלכה, מצדה, מעצימה את הקונפליקט ביחסה השלילי למערכות משפט זרות, ובכללן בתי המשפט במדינת ישראל, הדנים על פי דין שאינו דין התורה.
מחקר המדיניות שלפנינו מבקש להציג את המתרחש במתחם ההלכתי בהתייחסו למערכת משפט זרה שדינה אינו דין התורה. פוסקי ההלכה בכל הדורות הרבו להיזקק לסוגיה זו. פסיקתם הייתה דיאלקטית: מצד אחד, מחאה תקיפה נגד פנייה לערכאות של גויים; מצד אחר, לנוכח הפנייה ההמונית של שומרי הלכה למערכות שיפוט זרות תרו חכמי ההלכה אחר סייגים שיאפשרו הכרה במציאות זו, עם כל הקושי שבדבר.
פוסקי ההלכה בני זמננו, לרבות הציונים שבהם, נוקטים בעיקר גישה שלילית כלפי מערכת המשפט הישראלית. עמדתם מתבססת על ההלכה הקדומה, אולם היא אחוזה גם בחזון הגדול של החייאת משפט התורה במדינת היהודים המתחדשת. הציבור הדתי, בייחוד הציוני, אינו נשמע לפוסקיו ופונה בהמוניו לבתי המשפט. לנוכח הניגוד החריף שבין ההלכה למעשה, עמדת הפוסקים מטילה מחיר כבד על הציבור הזה, מבחינה דתית, חינוכית וחברתית-לאומית. האם מחיר זה מוצדק? ושמא צריך שתימשך מסורת הפסיקה שנותנת הכרה דה פקטו לערכאות של גויים במדינת היהודים?!
ד"ר יצחק ברנד הוא מרצה בכיר למשפט עברי בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן ומלמד תלמוד ומחשבת ישראל בבתי מדרש שונים.
תקציר
פרק ראשון: מבוא
1. דתיים מול מערכת המשפט: הקונפליקט ההלכתי
2. מערכות משפט זרות: מיון ראשוני
א. בתי דין של הדיוטות
ב. ערכאות שבסוריא
ג. ערכאות של גויים
3. הפנייה לערכאות שיפוט זרות: הקשרים ומשמעויות
פרק שני ערכאות של גויים: הלכה ומעשה
1. פתיחה
2. ערכאות של גויים: הדין והגיונו
א. רציונלים ראשוניים (ספרות חז"ל)
ב. רציונלים משניים (הספרות הבתר-תלמודית)
3. ערכאות של גויים: הפרקטיקה הנוהגת
א. ספרות חז"ל והגאונים
ב. ימי הביניים בקהילות שונות
4. בין דין לפרקטיקה: סייגי איסור ערכאות
א. סייג ההגנה על הזכויות
ב. סייג הסכמת הצדדים
ג. היתר מכוח המנהג
פרק שלישי בתי המשפט במדינת ישראל - ערכאות של גויים?
1. העמדה החרדית: שלילה תאולוגית
א. חזון איש: "חוקים בדויים"
ב. הרב וולדינברג: מחויבות מלאה לדין התורה
ג. עמדת הקיצון: פנייה לערכאות - כעבודה זרה
2. העמדה החרדית-הממלכתית: שלילה מסויגת
א. הרציונל הטקטי: המאבק על השלטת דין התורה כמשפט המדינה (הרב הרצוג)
ב. הרציונל המדיני: עצמאות מדינית מחייבת משפט עצמאי (הרב פרנק)
ג. הרציונל הלאומי-הדתי: "לא תיתכן מדינה עברית ללא משפט עברי" (הרב אריאל)
פרק רביעי ערכאות של גויים במדינת היהודים: דין וחשבון
1. הדיון ההיסטורי: מסורת הפסיקה
א. הרציונלים של האיסור
ב. הפרקטיקה הנוהגת
ג. סייגי האיסור
2. הדיון המשפטי: בין הדין הזר לבין ערכאות של גויים
3. ערעורי סיכום
English Abstract