פורום קיסריה 2011

המכללה למינהל, ראשון לציון

בימים ראשון-שני, י"ז-י"ח בסיון תשע"א, 19-20 ביוני 2011, ערך המכון הישראלי לדמוקרטיה את פורום קיסריה להתוויית מדיניות כלכלית לאומית זו השנה ה-19. הכנס נערך במסלול האקדמי המכללה לימנהל בראשון לציון.

השנה הוקדשו מושבי הפורום לנושאים הבאים:

  • מבט של צעירים:
    • מתגייסים במודל אחר: מודל השירות הצבאי הרצוי והשאלות הנגזרות מכך
    • גילאי 18-22: הגיל הנשכח במגזר החרדי
    • גילאי 18-22: הגיל הנעלם במגזר הערבי
  • כלכלת האינטרנט בישראל: פאנל בהשתתפות מנכ"ל גוגל ישראל, מנכ"ל התמ"ת, מובילי דעה ומקבלי החלטות.
  • הסרת חסמים ביורוקרטים - תרומה לכלכלה?
  • "ישראל ישכון לבטח?" - הכלכלה הגלובלית וישראל

 

קראו את בלוג קיסריה - לסיכומים מהכנס שהועברו בזמן אמת

הפורום התקיים בשיתוף המסלול האקדמי, המכללה למינהל
ובחסות:
עיריית ראשון לציון; קבוצת מנפאואר

 

שלמה דוברת מזהיר מפני השלכותיו הכלכליות של תהליך בידודה של ישראל בעולם בשל התנהלותה המדינית. "אם אנו בתהליך של דרום אפריקניזציה של ישראל, לא ניתן יהיה לנתק פוליטיקה מכלכלה", הצהיר דוברת בדברים שנשא בפורום קיסריה. לדבריו, מדובר ב"פיל במרכז החדר" שעליו נהוג לא לדבר - אף שהשפעתו על הכלכלה הישראלית עלולה להיות דרמטית. "לדה לגיטימציה פוליטית יש השלכות כלכליות מאוד רציניות, ועלול להיות לה מחיר חמור של אובדן משקיעים פוטנציאליים", אמר. "זו לא אמירה פוליטית, זו אמירה כלכלית", ציין.

פרופ' מנואל טרכטנברג, יו"ר הוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) של המועצה להשכלה גבוהה, הזהיר גם הוא מפני המהלך הפלסטיני לגיוס הכרה בינלאומית. "ספטמבר עלול להביא תוצאות גורליות - לא בגלל ההצהרה באו"ם, אלא בגלל מה שיבוא אחר כך, שעלול לפגוע בחוסן הכלכלי של מדינת ישראל", אמר טרכטנברג. לדבריו, צירוף של משבר כלכלי עולמי ו"ספטמבר שחור עבור ישראל" יחייב את הממשלה "להשאיר לעצמה הרבה-הרבה חופש תקציבי, בפרט בחודשים הקרובים, במיוחד לנוכח צירוף קטלני שכזה".

בהקשר זה הוסיף טרכטנברג: "הממשלה לא יכולה להמשיך לדבר כיום על הורדת מסים - צריך להסיר את זה מהפרק, משום שהצל הארוך הזה של האיומים מאפיל עלינו, וכמובן שבפן התקציבי צריך לעלות על המשקל, ואם יש גבייה טובה של מסים בנקודת זמן כלשהי לא צריך להשתמש בזה כתירוץ בכדי לפתוח את הכיס".

עפרה שטראוס, יו"ר קבוצת שטראוס-עלית, ניצלה את בימת פורום קיסריה כדי להגיב על המחאה נגד עליית מחירי המזון, שכוונה בין היתר לחברה שבראשה היא עומדת, ולהודות בטעויות שנעשו על ידי בכירים במשק הישראלי. "אי אפשר להתכנס היום כפורום, הנהלה או הנהגה בלי להתייחס ליוקר המחיה ומחירי המזון ולמחיר של גביע קוטג'", הצהירה שטראוס.

"אני חייבת להתייחס לסערה שמתנהלת בחוץ, ואין לי חיוך בהקשר למה שאני הולכת לדבר עליו עכשיו", אמרה שטראוס בפתח דבריה. "קוראים לנו 'המנהיגים של הכלכלה ישראלית', ויש רגעים שבהם למנהיגות יש מחיר ומשמעות", אמרה. "אני נהנית להיות יו"ר שטראוס, נולדתי לתוך הפורום הזה, ואני מרגישה בו נוח - אני יודעת בדיוק מה זה אומר להיות חלק מההנהגה הכלכלית של מדינת ישראל, וזה אתגר.

"ההבדל בין הייטק ואולי גם פוליטיקה ובין מוצרי צריכה הוא שאותנו בוחרים יום-יום דקה-דקה שנייה-שנייה. שאלו אותי לאן נעלמתי - אבל יש רגעים שבהם צריך לעצור ולהקשיב למה שקורה שם בחוץ. זו תכונה שאתה בכלל לא יכול להיות בענף שלנו בלי לרכוש אותה עם הזמן", הוסיפה.

לדבריה, מאז שנכנסה לתחום לא נתקלה ב"שיח כל כך מבקר, כל כך כועס", כהגדרתה. "זה הרבה מעבר לקוטג'", אמרה. "אני נמצאת שם, ולקח לי יומיים להתעשת ולהבין מה אומרים לי - שהרי כעס על מחיר של מוצר כזה או אחר כבר שמעתי, אבל מה שאומרים לנו שם בחוץ זה שמשהו מערכתי לא בסדר. זה מעבר לשטראוס, זה מעבר לקוטג' שלי ולקפה שלנו - זה מה שתושבי המדינה אומרים על לאן שהבאנו אותם.

לסיקור המושב - הכלכלה העולמית וישראל

נגיד בנק ישראל סטנלי פישר בנאומו בפני הפורום התייחס הנגיד ליתרונות הכלכלה הישראלית, אך ניתח בצורה מקיפה את החסרונות והמכשולים העומדים בפני הכלכלה המקומית:

ההפתעה הגדולה לדעת פישר היא  העובדה שישראל מתחילה להיות מדינה עם עודף מבני בחשבון השוטף. "יש לנו משק מאוד פתוח,  עם שיעורי צמיחה מהירה של הייצוא הישראלי, ויש הצלחה של סקטור ההייטק. יש לנו סקטור הייטק מאוד גדול בהשוואה בינלאומית - התוצר בסקטור ICT היא מעל 11% מהתמ"ג - הרבה יותר מהשיעור במדינות אחרות, ואנחנו ביחס לגודל שלנו יש סקטור ההייטק הכי גדול - לפעמים אני שוכח שיש לנו מדינה קטנה עם משק מאוד קטן."

בנושא שוק האנרגיה בישראל - ומה עם הגז ונפט והאפשרות שקוראים אותה פצלי שמן? אין ספק עכשיו שיש לנו גז בים וחופי ישראל ושזה גורם משמעותי לעתיד המשק ביחס להיצע האנרגיה במשק הישראלי - האם זה יהיה גורם גדול בתמונת המצב הפיסקאלי שלנו אנחנו עוד לא יודעים - זה מספיק גדול להשפיע - אנחנו רחוקים מלהיות נורבגיה (בנורבגיה הממשלה מקבלת כל שנה 15% מהתמ"ג במונחים של הכנסה מהגז והנפט). אנחנו לא נהיה שם, בקושי נגיע לאחוז וחצי כל שנה -בחשבון השוטף זה יגדיל את העודף ויגרום לייסוף השקל בשנים הבאות והיחסית רחוקות,  אז על מה לדאוג?

ההיסטוריה מוכיחה שחלק גדול ממשברים פיננסיים מתחילים בתחום הנדל"ן והדיור, זה שטח שמאוד קל להיכנס אליו , לקנות לחכות עד שהכל מתפוצץ, ספרד אירלנד ארה"ב - כולם היו שמחים עד שמישהו בא ואומר 'זה לא יכול להיות'. אנחנו לא רוצים להגיע לשם, אז נמשיך לנסות לטפל בשוק הדיור, יש שמועות שהמצב משתפר קצת, שיש יותר שקט בשוק - והנתונים לא מדברים בקול אחד, על פי נתוני הלמ"ס, המחירים ממשיכים לעלות. על פי נתוני האוצר, המחירים התחילו לרדת - אני נוטה להאמין יותר לנתוני הלמ"ס.

בהתייחס למצב הפיסקלי לעשור הקרוב: אנחנו הצלחנו באופן מאוד יפה עד כאן, אבל צריכים כל הזמן לשים לב למה שאולי יקרה בצד הפיסקלי - אם לא נמשיך לשמור על המשמעת שהצלחנו לשמוע עליה עד כאן - אנחנו מצפים שב-2011 ו-2012 הגירעון יהיה בהתאמה עם מגבלות ויעדי הממשלה. אבל התמונה לשנים הבאות מדאיגה יותר - יש כל הזמן דרישות על התקציב, על הממשלה, כל יום יש מישהו שרוצה שהממשלה תיתן להם יותר כסף, ובדרך כלל התוצאה היא מין פשרה, אבל אם מסתכלים על מה עלול לקרות בשנים הבאות ולוקחים בחשבון את העובדה שממשלה הבטיחה להמשיך להוריד את שיעור המס אז הציפיות שלנו הן שהצמיחה לא תהיה מהירה ושניכנס לבעיה ולגרעונות יותר גדולים מהצפוי או מהרצוי ובצמיחה של 2.5% לשנה אחרי השנה הבאה - היחס חוב-תמ"ג יתחיל לעלות.

בצמיחה של בערך 3.2% אנחנו נעמוד בערך עם יחס החוב-תמ"ג הנוכחי 4.5%, אנחנו מדברים על האפשרות שנצטרך להוציא יותר כסף בביטחון כתוצאה משינויים במצב הגיאופוליטי - כולנו יודעים שהתפקיד הראשון של המדינה זה לשמור על הביטחון של אזרחיה - אם יש צורך נצטרך לשלם. לא נוכל לעשות את זה ולהמשיך להוריד את שיעורי המס - יש קשר בין שני הדברים האלה, (שיעורי מס והוצאות), ונצטרך לטפל במצב כדי לשמור על המשמעת הפיסקלית - פה הבסיס הצלחת המשק בשנים שמאז 1985-טיפול בעוני, דמוגרפיה, המערכת הפיננסית, מערכת החינוך, חסמים לתחרות וביורוקרטיה.

לגבי העוני - העוני בארץ נהיה מאוד מאוד מסובך ואנחנו צריכים להכיר בעובדה זו. העוני חוץ משתי אוכלוסיות כמעט ולא עולה (הסקטורים החרדי והערבי דומים - כל הזמן מאז 1997 עולה), זה לוקח אותי לדמוגרפיה, ולשיעור ההשתתפות בשוק העבודה-  חלק גדול מהאוכלוסייה הישראלית לא עובד, וזה לא מצב שיכול להמשיך לנצח - אם זה ימשיך ככה, אז בסוף חלק יותר ויותר קטן של האוכלוסייה יצטרך לתמוך בכל האוכלוסייה. יש הרבה מאמצים לשנות את זה, אבל תראו את ההבדל בין שיעורי הצמיחה של האוכלוסיות האלה, אם לא נשנה את ההתנהגות ביחס לשוק העבודה של שתי האוכלוסיות האלה נשלם מחיר כבד - זו בעיה חברתית, של עוני , לטווח הארוך, זו בעיה למדינה וזה מדאיג!

קראו את הסיכום המלא של נאום הנגיד

שר האוצר, יובל שטייניץ, קורא לצמצם באופן משמעותי את היקף הביקורת כלפי נבחרי ציבור ופקידי ממשל. "הפכנו למדינה עם הכי הרבה ועדות חקירה בעולם - וזה משתק. ועדת החקירה הכי חשובה שצריכה לקום היא על השאלה למה יש כל כך הרבה ועדות חקירה", אמר שטייניץ בפורום קיסריה. "אני מאוד בעד מלחמה בשחיתות - מי שבאמת מושחת צריך להיענש בחומרה - אבל פקידי ציבור ונבחרי ציבור שעושים מלאכתם נאמנה צריכים לחוש ביטחון שלא בקלות יוקיעו אותם כחשודים. אני בעד חקירה שתתמקד בהפקת לקחים - ולא במציאת אשמים", הוסיף השר.

שוקי אורן, החשב הכללי במשרד האוצר לשעבר, יוצא להגנת מערכות הרגולציה בישראל.

אורן שיבח את תפקודן של מערכות הרגולציה בישראל וביקש להבדיל בין רגולציה לביורוקרטיה. "רגולציה היא לא ביורוקרטיה, והיא מייצרת סביבה שיכולה להיות סביבה עסקית", אמר אורן בפורום קיסריה, בדיון שכותרתו "הסרת חסמים ביורוקרטיים - תרומה לכלכלה?". "בתחום הרגולציה והגנה על משקיעים ישראל מדורגת במקום החמישי בעולם", אמר אורן, והוסיף: "הבנק העולמי רואה את ההגנה על המשקיעים דווקא דבר חיובי ביצירת סביבה עסקית נכונה". לדבריו, המשבר הפיננסי העולמי האחרון הוכיח שרגולציה עצמית יעילה אינה אפשרית.

חיים שני, מנכ"ל משרד האוצר, במסגרת מושב הבוקר בנושא הסרת חסמים בירוקרטיים- תרומה לכלכלה? אמר הבוקר (ב') בכנס קיסריה כי עלות הביורוקרטיה למשק הישראלי עומדת על כ-30 מיליארד שקל. שני ציין כי מדובר בכ-3.5% מהתמ"ג, סכום השווה לתקציב משרד הבריאות. "משרד האוצר שם לו למטרה, להקל ולפשט את הליכי פתיחת עסקים בישראל", אמר שני.

סיקור מושב: הסרת חסמים ביורקרטים - תרומה לכלכלה?

במושב הערב אתמול בנושא כלכלת האינטרנט קראה גב' סוזן פוינטר, סנכ"ל גוגל העולמית לאזורנו לשמור את האינטרנט חופשי וזמין לאזרחי כל המדינות. היא התייחסה בדבריה לרשת כמנוע צמיחה כלכלי אך גם כמקום להגדרה עצמית ולבעלות משותפת של בני האדם.

גב' דנה מאור, מנכ"לית מקינזי ישראל מצביעה במחקרה כי המגזר הממשלתי מעכב את התפתחות כלכלת האינטרנט בישראל. היא מציעה למערכת החינוך ולמשרדי ממשלה רבין יותר לאמץ שרותים מקוונים לציבור, ולהגביר את אפשרות הקנייה המקוונת ברשת כדרך לצמיחת השוק האינטרנטי בישראל.

מנכ"ל גוגל ישראל, מאיר ברנד, קורא לממשלה ולחברות המובילות במשק לסייע לעסקים קטנים לגייס את האינטרנט לשירותם ולהשתמש ברשת כפלטפורמה משמעותית לצמיחה כלכלית. ברנד, שהגיב בפורום קיסריה על ממצאי מחקר של חברת מקינזי שהוצג בכנס, הדגיש כי רק כמחצית מהעסקים הקטנים בישראל פעילים באינטרנט - והוסיף כי מחצית מהעסקים שלהם נוכחות מקוונת לא עדכנו את אתרם בשנה שקדמה לבדיקה. "למעשה, הם לא פעילים באמת", העיר. בדיקת גוגל העלתה כי בניית אתר בישראל עולה כמעט פי שלוש מהממוצע בחו"ל ומהווה חסם רציני בפני עסקים קטנים.

סיקור מושב: כלכלת האינטרנט וישראל - מנוע צמיחה לעתיד

ירום אריאב: החברה הישראלית מפלה ערבים

מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, ירום אריאב, מותח ביקורת על אופן קביעת תקציב הביטחון של מדינת ישראל, ומתריע מפני קריסת המערכת הצבאית. "אני לא יודע מה המודל הנכון - אבל דבר אחד אני יודע, ששינוי לא יהיה", אמר אריאב במושב שכותרתו "מתגייסים במודל אחר" בפורום קיסריה. "ולמה? בסך הכל היום כולם מבסוטים, אין תמריץ ליצור שינוי. תקציב הביטחון הוא היום איזשהו פרח מוגן, שמוגן מפני קיצוצים. כל זמן שמערכת הביטחון היא זו שמטילה וטו על שינוי ושולטת על השיח - דיונים כאלה הם דיונים עקרים", אמר.

ראש אכ"א: שליש ממקבלות פטור מצה"ל על בסיס דת - משקרות

האלוף אבי זמיר, ראש אגף כוח אדם בצה"ל (אכ"א) היוצא, מזהיר מפני כרסום במודל צבא העם וטוען כי שליש מהצעירות המקבלות פטור משירות צבאי מטעמי דת עושות זאת הודות לתצהיר שקרי.

"פחות מ-50% מהחברה הישראלית בגילאי הגיוס נמצאים בסדר הכוחות של צה"ל - מתוכם, 20% עושים מילואים", אמר זמיר במושב תחת הכותרת "מתגייסים במודל אחר" בפורום קיסריה של המכון לדמוקרטיה, במסלול האקדמי המכללה למינהל בראשל"צ. "בשירות המילואים אין כבר צבא העם", הוסיף "אנחנו מלמדים את הנוער לשקר לשלטון - אנחנו מלמדים את הבנות להצהיר שהן דתיות - ו-35% מהן מצהירות דת, ולפחות בשליש מהמקרים מדובר שקר מוחלט", אמר. לדברי זמיר "בעיה דמוגרפית" מאיימת על מודל צבא העם - להערכתו, אם לא תיעצר המגמה הנוכחית, בתוך פחות מעשור צפויים לשרת בצה"ל פחות מחצי מהצעירים המגיעים לגיל גיוס.

סיקור מושב:  מתגייסים במודל אחר - מודל השירות הרצוי בצה"ל

ח"כ משה גפני

"אני בעד שתלמיד פוניבז' בגיל 18 ישרת בצנחנים - בתנאי שתלמיד תיכון מתל אביב ילמד תורה, ותורתו תהיה אמנותו" - כך הצהיר יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), בהתבסס על קביעה מימי המקרא שלפיה בני ישראל צריכים להתחלק לשני חצאים שווים - אלו שמשרתים בצבא ואלו שלומדים תורה. "זה מה שהנביא אומר, וזה מה שהתורה אומרת - חצי מהעם לומד תורה, וחצי מהעם נלחם", הסביר. "בימי דוד המלך היה צבא והיו לוחמים, אך המתכונת היתה של חמישים אחוזים לוחמים והחמישים הנותרים - תורתם אומנותם. לפי פרשנויות מקובלות, החובה היא שחצי ילמדו וחצי יילחמו - ובשלב מסוים יתחלפו", אמר.

סיקור מושב: צעירים בגילאי 18-22 - הגיל הנעלם במגזר החרדי

בהתייחס לנושא תעסוקת חרדים אמר ח"כ גפני: "החרדים רוצים לעבוד, גם גברים וגם נשים, אבל בממשלה הנוכחית לא נעשה דבר בכיוון הזה. ואם הללו משתלבים, זה על אף הממשלה והשרים".

שר האוצר, יובל שטייניץ, חלק על גפני בנוגע לעמדותיו על גיוס חרדים. "אי אפשר חצי-חצי", קבע שטייניץ. "מקובל עלי שיש גרעין קטן של לומדי תורה, שהם העילויים - אבל רוב החרדים צריכים לשרת לא רק בכלכלה, אלא גם בצבא".  

מדבריו של השר שטייניץ בנאומו בפורום קיסריה, בעקבות סערת הקוטג' ומחירי הגז: איננו יכולים להסכים לכך שהאינטרס של המדינה ושל אזרחיה לא יבוא לידי ביטוי או יירמס על ידי קבוצות כוח וריכוזיות.

"אי אפשר להשלים עם מצב שהאזרחים ישלמו מחיר לא רציונלי של מוצרי גבינות וחלב - או שהפיכה במצרים תגרום לעליית מחירי הגז והחשמל בישראל. חובתה של הממשלה לדאוג גם לאינטרס של המגזר העסקי - אבל גם לאינטרסים של המדינה ואזרחיה".

סיקור מושב הצהרים - נאום שר האוצר ד"ר יובל שטייניץ

צעירים בגילאי 18-22 - הגיל הנעלם במגזר החרדי

צעירים בגילאי 18-22 - הגיל הנעלם במגזר הערבי

צעירים בגילאי 18-22 - מודל השירות הרצוי בצה"ל

כלכלת האינטרנט וישראל - מנוע צמיחה לעתיד

הסרת חסמים בירוקרטיים

ריאיון וידאו עם ד"ר אביעד הכהן בנושא הגיל הנעלם במגזר החרדי 
ריאיון וידאו עם פרופ' אבי בן-בסט בנושא מודל השירות הרצוי בצה"ל
ריאיון וידאו עם ד"ר מומי דהן בנושא הגיל הנעלם במגזר הערבי

לדברי פרופ' זאב נוימן, נשיא המסלול האקדמי המכללה למינהל: "החברה הישראלית היא קיסריה ודימונה, הרצליה פיתוח וקריית שמונה. החברה הישראלית היא יהודים וערבים, דתיים וחילונים, עולים חדשים ו"צברים" ותיקים. בחברה הישראלית הזדמנות היא מילת מפתח. המסלול האקדמי המכללה למינהל הוא השתקפות של כל אלה. הוא מהווה מודל לחברה הישראלית על כל רבדיה, ומכאן כי הוא מהווה את הבית הטבעי, לאירוח פורום קיסריה על מגוון דיוניו בקמפוס המכללה בראשון לציון. השותפות האסטרטגית שבין פורום קיסריה למסלול האקדמי המכללה למינהל נובעת מהזיהוי של  המכללה עם תחומי הכלכלה והפיננסים, והגשר שהיא מהווה  מזה מספר עשורים בין האקדמיה והמחקר, לתעשייה הישראלית. בנוסף,  המסלול האקדמי המכללה למינהל מאפשר לראשונה, לחברי הפורום,  להתחבר לרוח הצעירה של הסטודנטים הלומדים בו. חזון הפורום - להתוות מדינות כלכלית, מתיישר עם היותו של המסלול האקדמי המכללה למינהל  גוף אקדמי חלוצי ובעל השפעה מקרו כלכלית על שוק העבודה ".

מדי שנה בשנה המכון הישראלי לדמוקרטיה עורך את הכינוס הכלכלי השנתי הידוע בכינוי 'פורום קיסריה'. במהלך שנות קיומו קיומו הפך האירוע והיה לכינוס הכלכלי החשוב ביותר במדינה, ונדונות בו הסוגיות העיקריות שעל סדר יומו של המשק הישראלי. יושב ראש הכינוס הוא שר האוצר המכהן, ומשתתפים בו ראשי ממשלה (בהווה ובעבר), שרים, חברי כנסת, ראשי המשק והכלכלה, אנשי ציבור בכירים ואנשי אקדמיה.

פורום קיסריה ה-19 מבית המכון הישראלי לדמוקרטיה, התקיים השנה בימים ראשון-שני, 19-20 ביוני, במסלול האקדמי המכללה למינהל בראשל"צ ובתמיכת עיריית ראשון לציון, וזאת כחלק משיתוף פעולה אסטרטגי בין המכללה,שהינה הגדולה והותיקה בישראל לבין הפורום. כמדי שנה, יוצגו במושבי הכנס בפני שר האוצר מחקרים אשר נכתבו על ידי בכירי האקדמיה, המגזר הציבורי והמגזר הפרטי בישראל. בין אורחי הכנס יהיו שר האוצר ונגיד בנק ישראל, יועצת ההשקעות אבי ג'וזף כהן; אורחת הכבוד: סוזן פוינטר סמנכ"לית לקשרי ממשל ומדיניות ציבורית בגוגל העולמית.

הנושאים המרכזיים של הפורום:

  • כלכלת האינטרנט בישראל: פאנל בהשתתפות מנכ"ל גוגל ישראל, מנכ"ל התמ"ת, מובילי דעה ומקבלי החלטות. המשתתפים  יגיבו על ממצאי מחקר שנעשה ביוזמת גוגול ישראל ובמימונו, באמצעות חברת מקנזי ישראל ובדק את השפעת האינטרנט על הכלכלה.
  • "ישראל ישכון לבטח?" - הכלכלה הגלובלית וישראל: פאנל בהנחיית פרופ' יעקב פרנקל יעסוק בהשלכות הכלכלה הגלובאלית על ישראל. בהשתתפות "גורו ההשקעות אבי ג'וזף כהן, אדוארד מורס, המשנה לנגיד הבנק הספרדי וכלכלנים בכירים בישראל.
תגיות:
כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה