חן מזיג, משפיען רשת בינלאומי, פעיל הסברה ומייסד מכון תל אביב למאבק באנטישמיות, מגיע ל"סדר חדש" לשיחה על המשבר במעמדה של ישראל בעולם. האם הסברה טובה יכולה לשקם את התמיכה בישראל, או שנדרש גם שינוי במדיניות? איפה עובר הגבול בין הגנה על ישראל לבין הגנה על החלטות הממשלה? והאם לאחר ה-7 באוקטובר הוא הבין שיש דברים שפשוט אי אפשר להסביר?
בשיחה עם יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי־שחם מספר מזיג על ההתמודדות בזירות התקשורת הבינלאומיות, על המאבק באנטישמיות ובאנטי־ציונות ועל האתגרים שניצבים בפני מי שמנסה להציג את העמדה הישראלית לקהלים ביקורתיים. וגם: איפה הממשלה בזירת ההסברה?
שאלו אתכם למי הצבעתם? מישהו מחוץ לקלפי מעוניין לדעת איך קוראים לכם? נעמי לבוב מזכירה שאלה לא שאלות תמימות, ושאתם ממש לא חייבים לענות.
מאת: ד"ר אסף שפירא
מתי ואיפה אפשר להצביע? מה צריך להביא לקלפי? האם אפשר להצביע בקלפי אחרת מזו שאתם רשומים בה? מה עושים אם חסרים פתקי הצבעה או אם מתעורר חשד לפגיעה בטוהר הבחירות? כל התשובות לקראת הבחירות לכנסת ה-26.
מאת: המכון הישראלי לדמוקרטיה
באיזו מערכת בחירות זכה הליכוד במספר המנדטים הגדול ביותר? איזו מפלגה קיבלה הכי הרבה קולות אך לא עברה את אחוז החסימה? ומיהו חבר הכנסת הצעיר ביותר שנבחר אי פעם לכנסת? לרגל בחירות 2026 הכנו לכם ולכן חידון מיוחד שיבחן עד כמה אתם מכירים את ההיסטוריה של הבחירות בישראל.
מאת: גבריאל גורדון, אריאל קרלינסקי
למי מצביעים בשכונות ובערים חרדיות? ומה קורה באזורים שעוברים "התחרדות"? מחקר חדש מציע כלים חדשים ומהימנים למעקב אחרי הקול החרדי.
מאת: גבריאל גורדון, אריאל קרלינסקי
רוצים לראות איך הצביעו בשכונה שלכם בבחירות 2015? במי תמכו השכנים בבחירות 2022? בואו לסיור אינטראקטיבי בין שכונות ויישובים ובין מגזרים חברתיים שונים. אתם תבחרו את מערכת הבחירות ואת האזור, אנחנו נגיד לכם איך התפצלו ההצבעות.
מאת: גבריאל גורדון
איך מסלולי החינוך של בנים ובנות חרדים משפיעים על ההשתכרות, על תשלומי המסים ועל הפנסיה? השקפים שלהלן מרכזים את הנתונים העיקריים, מתוך מחקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה.
כ-16% חושבים שלשני הגושים סיכויים שווים, 11% חושבים שלאף גוש אין סיכוי להקים ממשלה ● בקרב היהודים: השיעור הגבוה ביותר (37%) מעוניינים בקואליציה רחבה של מפלגות יהודיות ציוניות ללא החרדים. בציבור הערבי, 71% מעדיפים קואליציה של מפלגות המרכז והשמאל בתמיכה או בהשתתפות מפלגות ערביות ● במקרה שבו לא תהיה הכרעה ברורה: 35% מהיהודים מעדיפים בחירות חוזרות, 28% – ממשלת אחדות, 23% – ממשלת מיעוט. בקרב הערבים: 46% מעדיפים בחירות חוזרות, 9% – ממשלת אחדות ו-25% – ממשלת מיעוט.
בחייה של אומה ישנם מעט רגעים משני הכרה כפי שקרה ברצח ראש הממשלה, יצחק רבין, לפני 31 שנה. רגע כזה מחייב תיקוף מחודש של תפיסות והשקפות עולם. אחריו, אי אפשר עוד להביט על החברה הישראלית באותו אופן. בשבוע הקרוב, כשנצא להצביע, נקבל הזדמנות נדירה להשפיע על המציאות שמסביבנו. האם גם השבוע הזה יצטרף לאותם רגעים משני הכרה?
מאת: תהילה גאדו
גם השנה עלו אלפי מתפללים ומתפללות לקבר רחל בי"א בחשוון. בעבור רבים מהם זה אינו עוד "ביקור באתר קדוש", אלא הזדמנות להתמודד עם כאב, חרדה, תקווה ואחריות משפחתית.
מאת: יוחנן פלסנר
ישראל לא יכולה להרשות לעצמה להיקלע שוב לסבבי בחירות תכופים ללא הכרעה. אפשר להקים ממשלה גם בלי להחזיר את הציבור לקלפי עד שייתן לאחד הגושים 61 מנדטים, וזו לא חייבת להיות ממשלת אחדות.
מוחמד מג'אדלה, פרשן חדשות 12 וראש חטיבת החדשות ברדיו "נאס", מגיע ל"סדר חדש" לשיחה על החברה הערבית בבחירות 2026. מה מניע את הבוחרים הערבים לצאת לקלפי? האם שיעור ההשתתפות יעלה, ואיזה מקום תתפוס תופעת הפשיעה והאלימות במערכת הבחירות הזאת?
בשיחה עם יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי־שחם מנתח מג'אדלה את השינויים בפוליטיקה הערבית, את הצטרפותו של יואב סגלוביץ' לרע"ם ויוסף חדאד ל"עמך ישראל" ואת השפעתן האפשרית של המפלגות הערביות על הממשלה הבאה וגם: איך השתנו הרגלי צריכת החדשות של האזרחים הערבים מאז 7 באוקטובר?
מאת: ד"ר גלעד מלאך
סדקים במודל ההצבעה החרדי וסיכויי יהדות התורה להשיג שמונה מנדטים.
מאת: ד"ר עו"ד רחל ארידור הרשקוביץ, ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, בשיתוף ניר יסעור
האלימות הקשה שמפנים אזרחים ישראלים נגד אזרחים פלסטינים באיו"ש היא עוול מוסרי. את המחיר על כך ועל אוזלת היד שמגלים ממשלת ישראל וגופי הביטחון ישלמו כלל אזרחיות ואזרחי ישראל.
מאת: ד"ר דנה בלאנדר
לשאלה "איך חוקרים את אירועי 7 באוקטובר" יש משמעות קריטית עבור הציבור הישראלי. מעבר לצורך להגיע לחקר האמת כדי למנוע מחדלים בעתיד, יש לה השלכות גם על רמת האמון במוסדות המדינה, על יכולת הריפוי של החברה הישראלית וצמצום הקיטוב, ועל ההתמודדות של ישראל בזירה הבין-לאומית. אז איך צריך להיראות מתווה חקירה שבאמת ישרת את כלל המטרות?
מאת: אסף הימן, פרופ' עופר קניג
מצד אחד, שבתון ביום הבחירות הוא נוהג מושרש בהווייה הפוליטית שלנו, הוא עשוי להקל על מימוש זכות הבחירה ולחזק את אופיו החגיגי של יום הבחירות. מצד שני, הוא כרוך בעלות כלכלית משמעותית ומאפשר גם למי שלא מצביע ליהנות ממנו.
מאת: דפנה כהנא דולב
המחאות האלימות בפריז מבטאות את רצונם של תלמידי התיכון להישמע ולהשפיע, אבל כדי להשיג השפעה נדרשים כלים אחרים. דור שרוצה שישמעו אותו, בצרפת או בישראל, צריך ללמוד גם להקשיב.
מאת: ד"ר אסף שפירא
מהם קולות פסולים? האם הם משפיעים על תוצאות הבחירות? האם יש הבדל בין פתק לבן לקולות פסולים אחרים? כמה קולות פסולים נספרו בכל מערכת בחירות? ואיפה ישראל ביחס לעולם?
רק 16% מהציבור הערבי תומכים בחוק גיוס שיחייב צעירים ערבים לשירות לאומי-אזרחי ● כ-72% מהיהודים חושבים שהממשלה שתקום תצטרך להקים ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת אירועי 7 באוקטובר; 57% חושבים שעליה לשקול מחדש החלטות שנעשו במסגרת הרפורמה/המהפכה המשפטית. בציבור הערבי: 58% חושבים שהממשלה הבאה צריכה לבחון בחיוב פתיחת תהליך מדיני עם הפלסטינים, לעומת 25% בלבד מהיהודים ● 46% מהציבור חושבים שהדיווחים בתקשורת על ההתרעות שקיבל ראש הממשלה מגורמים ערביים לפני 7 באוקטובר אינם אמינים, 43% חושבים שהם אמינים.
יניב ויצמן, מומחה לתרבות נוער ולשיווק לצעירים ומייסד משרד הפרסום "טינק" מגיע ל"סדר חדש" לקראת מערכת בחירות שבה צפוי מספר שיא של כ־640 אלף מצביעי פעם ראשונה. האם מאות אלפי המצביעים החדשים עשויים לשנות את תוצאות הבחירות? מה מניע אותם, מאיפה הם מקבלים מידע פוליטי ואילו פוליטיקאים מצליחים לדבר אליהם?
בשיחה עם יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי־שחם מסביר ויצמן מה הופך מסר פוליטי לאותנטי בעיני צעירים, איך מפלגות ופוליטיקאים מנסים להגיע לדור שגדל ברשתות החברתיות, ועד כמה טיקטוק, אינסטגרם ומשפיעני רשת יכולים להשפיע על הבחירה בקלפי.
לקראת הבחירות, המפלגות מבטיחות לתקן ולשפר את השירותים לאזרח. אבל כדי שזה יקרה נדרשים נבחרי ציבור שבאים לעבוד ולא לנהל מלחמה בפקידים וב"דיפ סטייט".
קיום בחירות במועדן הוא אחד מעקרונות היסוד המגדירים מדינה דמוקרטית. ובכל זאת, במקרי חירום מסוימים אין ברירה אלא לדחות אותן. מהן הנסיבות שבהן מתיר החוק לעשות זאת? ואילו הוראות נקבעו כדי להבטיח שהחלטה על כך תתקבל משיקולים ענייניים בלבד?
הסקר שנשלח אליכם לנייד לקראת הבחירות אולי נראה תמים, אבל מי נמצא בצד השני יכול לעשות עם התשובה שלכם לא מעט. הפתרון? לזכור שלא חייבים לענות, גם לא לנציגי מפלגות מחוץ לקלפי.
זו דילמה שעולה בכל מקום שבו אנחנו נדרשים לקבל החלטה משמעותית: איזה מקום ומשקל אנחנו נותנים לעצות שקיבלנו מהבינה המלאכותית. אנחנו אוהבים לומר לעצמנו שבסוף הצ'אט רק מסייע ולא מחליט, אבל מבלי שנשים לב הוא מעצב את שדה קבלת ההחלטות שלנו וקובע איזה מידע יקבל עדיפות.
ד"ר איל חולתא, מי שעמד בראש המל"ל עד ינואר 2023, מגיע ל"סדר חדש" במלאת 3 שנים לאסון 7 באוקטובר, לשיחה על אחריות: מהם גבולות האחריות בין הדרג המדיני והביטחוני? אלו התרעות הגיעו טרם המחדל? ואיך השפיעו היחסים בין ראש הממשלה לראשי מערכת הביטחון על ההיערכות למלחמה אפשרית?
בשיחה עם יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם מספר ד"ר חולתא, עמית בכיר במכון FDD בוושינגטון, על מנגנוני קבלת ההחלטות שנשחקו ועל הסיבות להצלחת מבצע ההונאה של חמאס.
מאת: ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, ד"ר גיא לוריא, ד"ר עו"ד רחל ארידור הרשקוביץ
חוק התעמולה בישראל קובע חובות שקיפות בנוגע לפרסום סקרי בחירות ומגביל פרסום של תוצאות סקרים חדשים בימים האחרונים שלפני הבחירות. עקרונות דומים יש להחיל גם על פרסום נתונים משווקי חיזוי דוגמת פולימרקט ומסימולציות סינתטיות מבוססות בינה מלאכותית, שעשויים להיתפס בעיני הציבור כסקרים אף שהם מופקים בדרכים שונות בתכלית.
מאת: ד"ר אסף שפירא
בכל מערכת בחירות, מפלגות מוציאות סכומים שמגיעים עד עשרות מיליוני שקלים למימון מסע הבחירות. מאיפה מגיע הכסף ומתי? מהם ההבדלים בין מפלגות שונות (גדולות וקטנות, ותיקות וחדשות)? האם יש תקרת הוצאות כלשהי? ומה קורה אם מפלגה נקלעת לגירעון?
פרופ' אורי בר־יוסף, חוקר ביטחון לאומי ומודיעין מאוניברסיטת חיפה, חוקר הפתעות אסטרטגיות ואת מחדל מלחמת יום הכיפורים, מגיע ל"סדר חדש" לשיחה על הדומה והשונה בין מחדל מלחמת יום כיפור למחדל ה־7 באוקטובר. מהם המחירים של מחדל ששלוש שנים אחרי עוד לא נחקר באופן חיצוני ובלתי תלוי?
בשיחה עם יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי־שחם מנתח בר־יוסף את הקונספציה, את הקונפורמיזם העמוק בקהילת המודיעין של 2023 ואת אופי ההפתעה האסטרטגית. האם התחקירים הפנימיים מספיקים, ואיך נדע שכשלי המערכות תוקנו?