ד"ר אסף שפירא

אמנם רשימות משותפות אינן תופעה חדשה, אך הדומיננטיות שלהן במערכת הפוליטית גדלה עם השנים, עד שהגיעה לשיא במערכות הבחירות האחרונות. סקירה זו מונה את כל הרשימות המשותפות שנבחרו לכנסת מאז הבחירות הראשונות ב-1949 ועד בחירות 2020, והמפלגות שאותן ייצגה כל רשימה כזו

על אף ההצדקה לשמור על מעמדה של הממשלה בהליכי המינוי של הממונה על התקציבים באוצר, יש להבטיח כי הליך המינוי לתפקיד יבטיח בחירה של גורמים מקצועיים, בעלי יכולות וכישורים גבוהים במיוחד, בין היתר באמצעות ועדת איתור בלתי תלויה והקשחת תנאי הסף

קריאתו של ח"כ עופר שלח לקיום פריימריז לראשות מפלגת יש עתיד, לראשונה מאז הקמתה, היא צעד שעשוי להיטיב עם המפלגה, שעד כה זוהתה באופן כמעט מוחלט עם מייסדה ומנהיגה, ח"כ יאיר לפיד, וגם נוהלה על ידו. מלבד הפיכתה לדמוקרטית יותר, יש לפריימריז גם פוטנציאל להניב פירות אלקטוראליים ו'להעיר את השטח'

ברקע האיומים במערכת בחירות נוספת שנשמעים במערכת הפוליטית בתקופה האחרונה, חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה קוראים שלא להגדיל את יחידת המימון, נוכח המשבר הכלכלי החריף אליו נקלעה מדינת ישראל בשל מגפת הקורונה, והגירעון שנקלעו אליו המפלגות עקב מערכות הבחירות התכופות לכנסת

אם לא יתקבל בכנסת חוק התקציב עד סוף אוגוסט, ובלבד שלא יהיו דחיות נוספות, תתפזר הכנסת באופן אוטומטי. הגיע הזמן לדון מחדש בקשר בין העברת התקציב לפיזור בית הנבחרים

בשעת חירום נודעת חשיבות עליונה לתפקוד תקין ושוטף של פרלמנטים, ובפרט לפיקוח הדוק ואפקטיבי שלהם על הממשלה. לנוכח הנחה זו בוחן המאמר את ההיבטים הטכניים של תפקוד הכנסת במשבר הקורונה, ומציג את האופן בו פעלו פרלמנטים אחרים בעת הזו

חולשתם של חברי מועצות ברשויות מקומיות היא אחת מהבעיות הבולטות של השלטון המקומי בישראל. מתן תגמול לחברי מועצות יחזק את מעמדן של המועצות ויכולתן לפקח על ראש הרשות, וישפר את תפקוד הרשויות המקומיות והדמוקרטיה המקומית

חברי הכנסת יועז הנדל וצבי האוזר בחרו להיפרד מסיעת תל"ם בידיעה שיושת עליהם קנס, אך החליטו כחלק מההסכם הקואליציוני, ביחד עם הליכוד וכחול לבן, לשנות את החוק לטובתם, באופן שיעניק להם סכומי כסף נכבדים למשך תקופת כהונתה של הכנסת ה-23

חברי המועצות ברשויות המקומיות הם השחקנים העיקריים שיכולים לייצג את האינטרסים של התושבים, לפקח על הרשות ולשפר את תפקודה. מדובר בשחקני מפתח, בעלי תפקיד חשוב במארג המוסדות של הדמוקרטיה המודרנית בכלל, ובישראל בפרט

מנגנון הרוטציה שסוכם בין הליכוד וכחול לבן מייצר הלכה למעשה שתי ממשלות נפרדות, ומבנה משטרי חסר תקדים, שצפוי להשפיע באופן משמעותי גם על יחסי הכוחות הפוליטיים

על ההצעה לתיקון חוק יסוד הממשלה, שנועדה להכשיר את ממשלת החילופים בין הליכוד לכחול לבן, להיות משוריינת ברוב של 61 חברי כנסת בלבד, ולא 75 כפי שמוצע כעת; להיות בגדר הוראת שעה ומוגבלת לזמן כהונתה של הכנסת ה-23; וכן להבהיר את התנאים להארכת תקופת הכהונה של הכנסת מעבר ל-3 שנים

הכשלים העיקריים בשינוי המשטרי בחסות ממשלת הליכוד וכחול לבן עוברים דרך השוואת מעמדו של ראש הממשלה החלופי לראש הממשלה; שינוי רטרואקטיבי להשלכות המשפטיות מתיקיו הפליליים של ראש הממשלה; תיקון לחוק מימון מפלגות המטיב רק עם סיעת דרך ארץ; קיצור כהונת הכנסת ל-3 שנים וממשלה מנופחת של למעלה מ-30 שרים

בכל הנוגע לייצוג נשי בממשלה, נראה כי מדינת ישראל נותרה מאחור. הגיע הזמן שבממשלה הבאה יהיה ייצוג הולם ושוויוני לשני המינים, לרבות ייצוג במשרדים חשובים שבהם לא כיהנו נשים עד כה

על רקע המגעים להרכבת ממשלת אחדות, על ראשי המפלגות לדאוג לשיפור משמעותי בייצוג הנשים בממשלה, להבטיח שלפחות שליש משרי הממשלה יהיו נשים, ולמנותן לתפקידים בכירים, לרבות במשרדים החשובים שבהם מעולם לא כיהנה שרה

בשנים האחרונות חלה עלייה בהיקף התופעה של רשימות משותפות, דבר שמגביר את היציבות השלטונית וממתן שסעים חברתיים, אולם רק רשימות משותפות בודדות החזיקו מעמד לתקופה ממושכת יחסית. על כן, יש לשקול לבצע תיקונים בחוק שיעודדו מפלגות שהתמודדו ברשימות משותפות שלא להתפצל לסיעות נפרדות במהלך הקדנציה, ואף להתאחד למפלגה אחת

בעקבות מספר השרים הקיצוני המסתמן בממשלה החדשה, קורא המכון הישראלי לדמוקרטיה למפלגות הליכוד וחוסן לישראל שלא לבטל את ההגבלה על מספר השרים וסגני השרים, כפי שנקבע בחוק יסוד: הממשלה

קיימת חשיבות עליונה בתפקודה התקין והשוטף של הכנסת במצב החירום שנגרם בשל נגיף הקורונה. פיקוחה ההדוק של הכנסת על הממשלה נחוץ במיוחד בעת הנוכחית, בה מכהנת ממשלת מעבר, שלא זכתה לאמון הציבור או הכנסת, ונוקטת בצעדים דרקוניים שמובילים לריכוז סמכויות בידיה ולפגיעה בזכויות הפרט

בימים שאחרי הבחירות, יש חשש שחלק מהרשימות שהתמודדו ביחד בבחירות יתפצלו למרכיביהן, ויביאו לפגיעה נוספת באמון הציבור. כדי שרשימות משותפות ישתפו פעולה ויתרמו למערכת הפוליטית לאורך זמן, יש להעניק להן תמריצים שיעודדו אותן להמשיך את דרכן יחד

לרבים מנשיאי המדינה במדינות פרלמנטריות יש תפקיד בהליך הרכבת הממשלה, אך לרוב הוא פורמלי בלבד. לנשיא בישראל עשויות בנסיבות מסוימות להיות סמכויות בעלות משמעות מהותית החורגת מעבר להיותו סמל וחותמת גומי פוליטית למהלכים פוליטיים

הבחירות מאחורינו, ולפי מפת המנדטים הנוכחית, כדי להשיג רוב של 61 ח"כים, גוש הימין ייאלץ לגייס לשורותיו ח"כים בודדים נוספים. האם וכיצד חברי כנסת יכולים לערוק מסיעתם, ואילו סנקציות יחולו עליהם במקרים כאלה?

אחרי שתי מערכות בחירות בהן הפיצו את מסריהן והשקיעו כספים רבים בפרסום, כעת מצופה מהמפלגות לנהל קמפיינים חסכוניים וצנועים יותר ולהימנע מבזבוז מופרז של כספי הציבור

גם מפלגת כולנו בראשות משה כחלון הצטרפה להגדרה של מפלגות אווירה- מפלגות מרכז שנעלמות מהמפה הפוליטית לאחר קדנציה אחת או שתיים, לכל היותר שלוש. סקירה על מפלגות המרכז מ- 1996 ועד היום

האינטרס הציבורי הוא שמירה על שירות מדינה בלתי תלוי, עצמאי ומקצועי, אולם העשור האחרון אופיין לא פעם בניסיונות מתמשכים לפגוע בעצמאותו של השירות הציבורי בישראל, ובמיוחד להגביר את ההשפעה הפוליטית על מינויים בכירים

מספר חברי הכנסת שנבחרו במפלגות שקיימו פריימריז לבחירת הרשימה לכנסת ירד תוך עשור מ-68 ל-45. האם שיטת הפריימריז תיעלם בעשור הבא?

שינוי חוק מימון המפלגות, רגע לפני הבחירות ובמחטף של הרגע האחרון, הוא שערוריה שלא מתיישבת עם עקרונות שלטון החוק - על אחת כמה וכמה כאשר זה נעשה על ידי המפלגות, שמן הסתם מעוניינות בהגדלת תקציביהן

האפשרות להקמת ממשלת אחדות מסרבת לרדת מהשולחן. אילו תקדימים היו לכך, בארץ ובעולם, והאם היו מוצלחים? האם זו האופציה העדיפה בפלונטר הפוליטי שנקלענו אליו?

אחרי שלא בנימין נתניהו ולא בני גנץ צלחו במלאכת הרכבת הממשלה, אנו צפויים להיכנס לשלב שלא היה כמותו בישראל עד כה - 21 ימים, שבהם רשאים רוב חברי הכנסת, לפחות 61, לבקש מנשיא המדינה להטיל את התפקיד על חבר כנסת מסוים שהסכים לכך. לו"ז פוליטי

הפיצול לשתי סיעות קטנות מזיק לתפקוד הכנסת והממשלה, והסתרת המכתב מהציבור הרחב פוגעת קשות באמון הציבור

ברור שההכרעה הסופית אם לצרף סיעות נוספות לממשלת הליכוד וכחול לבן (אם אכן תוקם) תושפע מגורמים רבים, לרבות אינטרסים פוליטיים ויחסים בין-אישיים. אבל כדאי לזכור שההנחה לפיה תמיד עדיף לצרף כמה שיותר סיעות לקואליציה - מוטעית

על אף התחזיות, שיעור ההצבעה בבחירות בספטמבר עלה, גם אם לא באופן דרמטי. כמה אזרחים ניצלו את זכותם הדמוקרטית, אילו שעות הן הפופולריות ביותר בקלפי, כמה הצביעו ביישובים הערביים ובקרב החרדים, והיכן דווקא נרשמה ירידה בהשתתפות בבחירות?

במהלך ההיסטוריה הפוליטית של ישראל פעלו בה כמה ממשלות מיעוט, ואין מניעה שממשלות כאלה יקומו גם בעתיד. כינונה של ממשלת מיעוט כזו לא בהכרח יוביל לפגיעה ביציבות וביכולת המשילות שלה, ולמרות שהמודל הזה אינו חף מאתגרים, חשוב לזכור שגם המודל הנוכחי לא מבטיח יציבות חסרת פגמים

עד לאחרונה פיצולי רשימות לאחר הבחירות היו סכנה תאורטית בלבד. פיצול מפלגת "ימינה" לשתי סיעות, כבר בערב הבחירות מזיק בטווח הארוך לתפקוד הכנסת והממשלה, ופוגע באמון הציבור שבחר במפלגה זו

פרישת מפלגת זהות מהמירוץ וחבירתה לליכוד עשויה דווקא להיטיב עם בוחריה, ועם המערכת הפוליטית כולה, ותמנע בזבוז קולות בבחירות הקרובות וסחטנות מצד המפלגות הקטנות במהלך המשא ומתן הקואליציוני. השלב הבא: לקבוע כי ראש המפלגה הגדולה הוא ראש הממשלה

קביעתו של יו"ר ועדת הבחירות המרכזית כי ארגון "דרכנו" הוא 'גוף פעיל בבחירות' אינה עולה בקנה אחד עם כוונת המחוקק, מצמצמת את חופש הביטוי הפוליטי בתקופת בחירות ועלולה לפגוע קשות בגופי חברה אזרחית

בניסיון לפצח את קהל היעד הזה ולגרום לו לצאת לקלפיות, חשוב לשנות את השיח - במקום לדבר על הצבעה כאקט פוליטי מוסרי או מימוש חובה אזרחית, כדאי דווקא לנסות ולגרום להם לחשוב על התועלת האישית שתצא להם מההצבעה

רוב המפלגות המתמודדות לכנסת הבאה הן מפלגות שלא מקיימות שום הליך דמוקרטי - לא פריימריז ולא בחירות במוסד מפלגתי נבחר, כמו מרכז המפלגה, אלא מנהיג אחד כל יכול שעל פיו יישק דבר, או לכל היותר ועדה מסדרת מצומצמת, שלא מייצגת את ציבור חברי ותומכי המפלגה. גם בהשוואה למדינות ה-OECD, ישראל נמצאת הרחק מאחור

פסק הדין של יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט מלצר, לפיו תנועת "דרכנו" נחשבת כגוף פעיל בבחירות ועל כן עליה לפעול בהתאם לחוק מימון מפלגות, מעניק לחוק פרשנות רחבה מדי, באופן הפוגע יתר על המידה בחופש הביטוי

אופן חלוקת המימון הממשלתי למפלגות לצורך מימון הבחירות משפיע השפעה ישירה על יכולתן להתמודד בהצלחה בבחירות, ולכן על עיצוב המפה הפוליטית בישראל. סקירה זו דנה בסוגיות העיקריות הנוגעות למימון הציבורי הניתן למפלגות בישראל לצרכי בחירות

אסדרת פעילותם של גופים חוץ-מפלגתיים בבחירות היא מהלך חיוני המשרת ערכים דמוקרטיים כמו שוויון בבחירות ושקיפות. אולם, כפי שהוכח מעבר לכל ספק במערכת הבחירות האחרונה, האסדרה שאומצה בישראל מציבה חובות ותנאים מוגזמים הפוגעים בחופש הביטוי

אם ראש המפלגה הגדולה, שקיבלה את מספר המנדטים הגדול ביותר, היה זה שבאופן אוטומטי מרכיב את הממשלה, היינו נמנעים ממצב בו הוא תלוי בהצבעת אמון בכנסת ומצמצמים משמעותית את סחטנות המפלגות הקטנות

מפלגת כולנו מצטרפת לשורה ארוכה של מפלגות מרכז שקמו מאז שנות ה-90, זכו לעתים להצלחה נאה, אבל נעלמו מהמפה הפוליטית אחרי זמן קצר, לרוב קדנציה אחת או שתיים. עוד פרטים בסקירה על מפלגות המרכז מאז 1996

נדירים מאד המקרים שהחסינות משמשת בפועל עיר מקלט מפני הגשת כתב אישום. גם במקומות בהם חסינות ניתנת כמו בצרפת, היא מוגבלת בהיקפה (לראש המדינה בלבד), והינה חלק מהסדר הכולל הגבלת קדנציות והשעיית תקופת ההתיישנות

המכון הישראלי לדמוקרטיה על ביטול המגבלה על מספר השרים: "בזבוז כספי ציבור, פגיעה ביעילות עבודת הממשלה וביכולת לקדם מדיניות; מהלך שנועד לייצר שקט תמורת תיקים"

ההצעה לשינוי חוק חסינות לחברי הכנסת היא הצעה פרסונלית שנועדה להיטיב באופן ספציפי עם ראש הממשלה ונבחרי ציבור נוספים החשודים בפלילים. ההצעה היא ניסיון לחזור למצב שבו החתול שומר על השמנת; משדרת מסר חריף של זלזול בשלטון החוק ומנוגדת למגמה המקובלת במדינות דמוקרטיות

הממשלה ה-34 ניסתה, ובחלק מהמקרים הצליחה, להגביר את ההשפעה הפוליטית על מינויים בכירים בשירות המדינה. הממשלה שתיכנס לתפקידה בקרוב תמנה לפחות 421 מינויים אישיים. בעוד מינויים כאלה עשויים לתרום להגברת המשילות ולסייע לנבחר הציבור לממש את מדיניותו, הם עלולים לעודד פוליטיזציה ולהכניס אנשים שאינם בהכרח מקצועיים דיה למשרדי הממשלה. סקירת סוגי המינויים האישיים הקיימים כיום והשלכותיהם

באילו ישובים מימשו הכי הרבה אזרחים את זכות ההצבעה? באילו נרשמו אחוזי הצבעה נמוכים? כיצד בא לידי ביטוי הפער שבין ערים מרכזיות לישובים בפריפריה? סקירה על המגמות המעניינות העולות מניתוח שיעורי ההשתתפות בבחירות

מלאכת הרכבת הממשלה החלה, ומבט מעמיק על ההסכמים הקואליציוניים חושף את סדרי העדיפויות של המפלגות, הפשרות שנאלצו לעשות והאתגרים עמם הממשלה הנכנסת תיאלץ להתמודד. לכן, ניתן להיעזר בהסכמים שייחתמו לפני כינון הממשלה החדשה כדי ללמוד על הצפוי לנו בארבע השנים הקרובות

חוק v15 שעבר בכנסת היוצאת אמנם נועד לשמור על שוויון הבחירות ומטיל פיקוח על גופים חוץ-מפלגתיים שעוסקים בפעילות בחירות, אך נכשל בשמירת האיזון בין השוויון לחופש הביטוי – כאשר הוא מטיל מגבלות חריגות, עמומות ומוגזמות

בעוד שבעבור חלק ניכר מהישראלים, הסוגיות החברתיות-כלכליות הן החשובות והקריטיות ביותר, רוב המפלגות כלל לא מציגות מדיניות ברורה בנושא, ומתמקדות בנושאים הביטחוניים. זה הזמן לדרוש מהנבחרים להציג עמדות ותוכניות כלכליות ברורות ולשים את הנושא החשוב ביותר בעיני הבוחרים במרכז השיח הפוליטי

בישראל פועלות מפלגות המתנהלות באופן דמוקרטי מאוד, לצד מפלגות הנעדרות כמעט כל דמוקרטיה פנים-מפלגתית. על פי המדד, מפלגות מרכז ובמיוחד מפלגות חרדיות נוטות להתנהל באופן פחות דמוקרטי מאחרות. זאת ועוד, אין קשר הכרחי בין רמת הדמוקרטיה הפנים-מפלגתית למאפייני המפלגה: נטייה פוליטית; מפלגות גדולות לצד מפלגות קטנות; ותיקות לצד חדשות

מצביעים למפלגת העבודה? כנראה שאתם רואים בחזרה לשולחן המשא ומתן עם הפלסטינים כחיונית לביטחון ישראל, מתנגדים לחוק "נאמנות בתרבות" ותומכים בנישואים אזרחיים. אם אתם מצביעים לכחול לבן, סביר להניח שתתמכו בתיקון חוק הלאום כך שיהיה שוויוני יותר, תתנגדו למינוי יועצים משפטיים משיקולים פוליטיים ותרצו לראות תחבורה ציבורית בשבת. מה בדבר בוחרי הליכוד ומרצ? כל הפרטים בסקר עמדות מיוחד של מרכז גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות

האיחודים שקרו במערכת הפוליטית ממש לפני סגירת הרשימות תרמו להקטנת הפיצול בכנסת, וקידמו אותנו צעד נוסף לקראת כנסת עם שני גושים מרכזיים, אך זה עדיין לא מספיק. בכדי לוודא שהכנסת הבאה תוכל לתפקד באופן מיטבי, יש לקבוע שראש הרשימה הגדולה ביותר יהיה זה שירכיב את הממשלה ויעמוד בראשה

ריבוי המפלגות בכנסת מקשה על מפלגת השלטון להרכיב קואליציה מבלי להיות נתונה לסחטנות מצד מפלגות אחרות, ובהמשך - לתפקד ולהציג מדיניות אחידה ואיתנה. שינוי אופן הרכבת הממשלה והעברת האחריות לידי ראש הרשימה הגדולה יתרום לשיפור המשילות והיעילות השלטונית

מבין הדמוקרטיות החברות ב-OECD, שיטת הבחירות בישראל נטולת מרכיב אישי או אזורי - שני מנגנונים המחזקים את הקשר בין הבוחר לנבחר. סקירה השוואתית על פתקי ההצבעה הנותנות מענה למרכיב האישי בשיטת הבחירות

במהלך קמפיין הבחירות שלהן, נוהגות המפלגות לבזבז מיליוני שקלים ולהיכנס לגירעונות גבוהים – שהן אחר כך מכסות באמצעות המימון שהן מקבלות מהמדינה לפעילות ציבורית ופנים-מפלגתית שוטפת. התוצאה: למפלגות לא נשאר מספיק כסף לניהול השוטף שלאחר הבחירות. על מנת למנוע זאת, יש להציב גבול ברור בין שני התקציבים, ולחייב את המפלגות להשתמש בכספי הציבור כראוי

לראשונה מאז 2009, בעקבות האיחוד בין יש עתיד וחוסן לישראל, מערכת הבחירות בישראל מתמקדת בתחרות אמיתית בין שני גושים. הצעד הבא לצמצום הפיצול במערכת המפלגתית הוא שינוי הליך הרכבת הממשלה כך שראש הרשימה הגדולה ביותר שנבחרה בבחירות הוא שירכיב את הממשלה ויעמוד בראשה

מערכת הבחירות הנוכחית הביאה עמה מספר מפלגות מרכז חדשות. מניסיון עבר, נראה כי מפלגות מרכז אינן מצליחות לשרוד ברוב המקרים מעבר לקדנציה או שתיים, למרות שיש להן מקום בפוליטיקה הישראלית. אם המפלגות החדשות לא ילמדו מטעויות העבר של אלה שקדמו להן – הן עלולות למצוא את עצמן עם גורל דומה

לפחות שלוש מפלגות יבחרו את מועמדיהן לכנסת ה-21 בשיטת הפריימריז – הליכוד, העבודה ומרצ. המועמדים במפלגות אלו יתחרו על קולותיהם של למעלה מ-200 אלף בעלי זכות בחירה. כדי לקיים מסע בחירות אפקטיבי ולהגביר את סיכוייהם להיבחר, המועמדים יצטרכו להשקיע סכומי כסף לא-מבוטלים – בין השאר לצורך הפעלת שירותי משרד ומטה בחירות, העסקת מומחים בתחומים שונים, תעמולה, קיום כנסים וחוגי בית והפעלת פעילים

בעשור האחרון בולטת פריחתן של מפלגות מנהיג שהוא זה שמרכיב את רשימת המועמדים. התפתחות זו משקפת לא רק את הפרסונליזציה של הפוליטיקה אלא גם את המיאוס מהדמוקרטיה הפנים-מפלגתית, ובעיקר משיטת הפריימריז. נראה כי פחות מ-40% מחברי הכנסת הבאה ייבחרו בהליכים דמוקרטיים פנימיים – לעומת קרוב לשני שליש מהם רק לפני 10 שנים

שיטת ה"פתק החצי פתוח", או "פריימריז ביום בחירות", תחזק את הקשר בין נבחרי הציבור לבוחרים, תתמרץ מפלגות להציב מועמדים איכותיים וייצוגיים יותר ברשימותיהן ותגביר את מעורבות הציבור בבחירת חברי הכנסת

הבחירות לכנסת יכולות לעלות למועמדים לא מעט כסף. חוק שיזם ח"כ אמסלם מאפשר לחברי כנסת מכהנים לקבל מימון מהמדינה לתעמולת הפריימריז שלהם, בעוד מועמדים חדשים יסתפקו ב"הלוואה על תנאי", ואם לא ייבחרו לכנסת – הם עלולים להיכנס לחובות עתק. הדבר פוגע במוטיבציה של מועמדים חדשים להציע עצמם ולהזרים דם חדש למערכת, וגורם לבזבוז ענק של כספי ציבור

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת הדיון בהצעת החוק לתיקון חוק יסוד: הממשלה: "הצעת החוק מיותרת ופסולה משום שהיא פרסונלית, מבקשת להגביל את חופש הפעולה של נשיא המדינה ומערערת על ערכי הבסיס של הדמוקרטיה הישראלית"

עם פיזורה של הכנסת ה-20, עומד הייצוג הנשי בה על רמת שיא של כל הזמנים: 35 חברות כנסת (29%). עם זאת, ייצוג הנשים בזירות פוליטיות אחרות – בממשלה, במפלגות, ובשלטון המקומי – נותר נמוך מאוד. האם הבחירות המקומיות האחרונות תרמו לשיפור המצב?

בעקבות פרשת מינוי המפכ"ל, בדקנו את תפקידה ההיסטורי של הוועדה המייעצת למינויי בכירים בשירות הציבורי, תפקידיה וסמכויותיה. בסקירה שלפניכם גם רשימת המועמדים שהוועדה בחנה לאורך השנים והמלצות לטיוב עבודתה

עם שיעורי הצבעה נמוכים יחסית, קיומו של סיבוב שני בבחירות המקומיות הוא יקר ומסורבל, ולא בטוח שהוא בכלל הכרחי. מודל המאפשר לדרג את המועמדים יכול להיות פתרון אפקטיבי וחסכוני, שיעלה את המוטיבציה להצבעה ויחסוך למשלם המסים כסף רב

הממונה על משאבי אנוש בארגון הגדול ביותר במדינה, אחראי על למעלה מ- 70,000 איש. מהו התהליך הנכון והראוי למינויו?

ב-30.10 יתקיימו הבחירות לרשויות המקומיות ב-251 יישובים. כמו בכל מערכת בחירות מוניציפאלית, גם במקרה זה תעניק המדינה מימון ציבורי לא מבוטל לחלק מהרשימות והמועמדים. מאמר זה יפרט את עיקרי הכללים הנוגעים לכך

קמפיין הבחירות שמנהלת מפלגת כולנו הוא חוקי, לגיטימי ואף חיובי. אלא שהמימון החודשי למפלגות צריך להינתן באופן שיחייב אותן לפעול גם לעידוד השתתפות פוליטית וקשר עם הבוחרים, ולא רק לקמפיינים. לשם כך, נדרש שינוי בחוק מימון מפלגות.

"שיטת בחירת נציב שירות המדינה חייבת להשתנות מקצה לקצה: החל מקביעת תנאי סף מינימאליים שאינם קיימים, מינוי ועדת איתור מקצועית ושקופה שתנהל את התהליך וקיבוע לוח הזמנים לבחירת הנציב"

מי הסיעה המצטיינת בעבודה פרלמנטרית? חברי איזו סיעה נואמים יותר במליאה ומגישים יותר שאילתות והצעות לסדר היום? מי הסיעה שחבריה נוכחים יותר בוועדות ובמשכן? ומי מעבירים יותר חוקים?

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת הדיון בתוספת לחוק מימון מפלגות שיפגע במימון רשימות המורכבות מיותר משתי מפלגות: "חקיקה פרסונלית שנעשית במחטף ומנוגדת לצורך להקטין את הפיצול במערכת הפוליטית"

בסוף החודש תחלוף שנה מאז כיהן בישראל נציב שירות מדינה קבוע – אחד האנשים הבכירים והמרכזיים בשירות הציבורי בישראל. מדובר במחדל שפוגע בשירות המדינה, ויותר מכך – מדגים בצורה מובהקת את הסכנה שבהמשך הפוליטיזציה שלו

שנה לאחר עזיבתו של נציב שירות המדינה האחרון עו"ד משה דיין, מחקר חדש במכון מציע להפקיע את הסמכות למינוי הנציב מראש הממשלה ולהעבירה לוועדת איתור

הגבלת השלטון היא אחת מאבני היסוד במשטר הדמוקרטי, אולם כמעט לא קיימים בישראל מנגנונים לפיקוח על השלטון ואלו הקיימים – חלשים למדי. האם מנגנוני הפיקוח שקיימים יעילים הם? כיצד מחזקים את הפיקוח על השלטון?

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת הדיון בחוק שיאפשר הרחבת המינויים הפוליטיים במשרדי הממשלה: "הכנסת נגד ההמלצות של עצמה: מהלך שנעשה בניגוד להמלצות צוות ממשלתי ובניגוד לדו"ח ועדה מיוחדת שעסקה בשירות המדינה"

המכון הישראלי לדמוקרטיה בעקבות צו בג"ץ על מינוי נציב שירות המדינה: "חייבים לשנות את שיטת המינוי של נציב שירות המדינה ולהעביר את האחריות לוועדת איתור"

ועדות מקצועיות, חוקרי אקדמיה ואפילו ועדה של הכנסת שערכה עבודה יסודית – כולם הגיעו למסקנה דומה: לטובת האינטרס הציבורי, יש לשמור על שירות מדינה עצמאי ומקצועי. אלא שבפועל, הממשלה מובילה מגמה הפוכה

חבר הכנסת עודד פורר פנה לוועדת הכנסת בקריאה להעניש בחומרה חברי כנסת מהרשימה המשותפת, לאחר שהאחרונים הניפו שלטי תעמולה לפיהם ירושלים היא "בירת פלסטין" בעת נאומו של סגן נשיא ארה"ב בכנסת. התנהגותם פסולה ואין לעבור עליה בשתיקה, אולם אין צורך בהחמרת הענישה. במקום זאת, עדיף שחברי הכנסת יפנו למשימת שיפור עבודתם, תדמיתם והתנהגותם 

לכאורה, אין למפלגות סיבה מוצדקת להיקלע לגירעונות: מחקר שנערך במכון גילה כי מימון הבחירות בישראל הוא הגבוה ביותר בעולם ביחס למספר הבוחרים. הסיבה העיקרית שהמפלגות בכל זאת מסיימות את מערכת הבחירות בגירעונות גדולים היא התנהלות בזבזנית ולא אחראית בתקופת הבחירות

לקראת ההצבעה הצפויה על הצעת החוק המבקשת לקבוע, כי המדינה תממן את הליך הפריימריז עבור חברי כנסת מכהנים, נשלחה חוות דעת מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה המסבירה כי מדובר בהצעה שנועדה לקידום תכלית ראויה אך היא יוצרת בפועל מנגנון מפלה ובלתי שוויוני

בשבוע שעבר נחשף כי חברת כנסת מהקואליציה יזמה הצעת חוק שלמעשה שרתה אינטרסים מסחריים של חברה ספציפית והשירותים שהיא מציעה, בתיווך שדלנים - והכל חוקי. הבעיה היא אחרת: היעדר שקיפות. מאמצים של שדלנים לקידום חקיקה הם בוודאי משהו שכולנו – חברי כנסת, הציבור הרחב והתקשורת – זכאים לדעת עליו

תהליכי המינוי האחרונים של נציבי שירות המדינה בישראל מצביעים על קשיים באיתור המועמד המתאים ובשיטת הבחירה שלו. במדינות אחרות בעולם קיימות שיטות שונות ומנגנוני פיקוח ועצמאות אפקטיביים יותר מבישראל

בפני נציב שירות המדינה הבא, שזהותו טרם ידועה, עומדים אתגרים משמעותיים. בין השאר, יהיה עליו להילחם על האתוס של שירות מדינה עצמאי כנגד הפוליטיזציה שמבקשים נבחרי הציבור לעשות בו, ולקדם את הרפורמה שתשפר את איכותו.

במאמר שהתפרסם בעיתון זה הביע ד"ר ראובן פרנקנבורג תמיכה בהקטנת מספר החברים בוועדות לאיתור מועמדים בשירות המדינה. אסור לשכוח שוועדות גדולות מאפשרות לכלול נציגים מקבוצות חברתיות שונות ומתחומים מקצועיים מגוונים. החלטת הממשלה מהחודש שעבר כללה שני שינויים נוספים המלמדים שמטרת התיקון הייתה להגביר את השפעת השרים על המינויים הבכירים בשירות המדינה.

נוסח הצעת החוק פוגעת במפלגות המקיימות פריימריז ומפלה בין חברי כנסת מכהנים למתמודדים חדשים

במאמרו "בחזרה לאיזון הראוי" הביע ד"ר יצחק קליין את תמיכתו בהצעה להגביר את השפעת השרים על מינויים בכירים בשירות המדינה, באמצעות שינוי במתכונת הפעילות של ועדות האיתור למועמדים לתפקידים בכירים, ומינוי משנים למנכ"לים במשרדי ממשלה כמשרות אמון. איני מטיל לרגע ספק בכוונותיו הטובות, אלא שהניתוח שהוא מציג שגוי מיסודו, והמלצותיו מסוכנות לשירות המדינה ולדמוקרטיה הישראלית.

"ההחלטה מנוגדת לחוק שירות המדינה; מספר ועדות האיתור שהחליפו מכרזים זינק מ-9 ל-110"; נשיא המכון יוחנן פלסנר: "הופכים את השירות הציבורי לכלי שרת בידי הפוליטיקאים"

ההצעה להוסיף מינויים פוליטיים למשרדי הממשלה מנוגדת לרפורמה בשירות המדינה, תפגע באפקטיביות המגזר הציבורי ומנוגדת לחוק שירות המדינה

לאחר הגשת כתבי האישום החמורים בפרשת השחיתות במפלגת ישראל ביתנו, מסתמן כי אחד הכשלים הבולטים הוא הפיקוח המצומצם על עבודתם של שדלנים (לוביסטים). יש להדגיש כי העיסוק בשדלנות בישראל הוא חוקי, ורובם המכריע של השדלנים מבצעים את עבודתם במסגרת החוק. ובכל זאת, קשה לחלוק על כך שבעבודה זו טמונה סכנה פוטנציאלית גבוהה לשחיתות.

המפלגות בישראל זנחו את הזירה הרעיונית. אחת הדרכים למנוע את היעלמות הפן האידאולוגי היא תמרוץ הפעילות הרעיונית במפלגות באמצעות הקצאת מימון ייעודי מטעם המדינה.

לקראת ההצבעה בוועדה המשותפת הדנה בחוק V-15, מכתב של חוקרי המכון המצביע על הכשלים בנוסח הנוכחי של ההצעה ומציע דרכים לתקנה. מצורפת גם טיוטה של מחקר נרחב בנושא מימון גופים לא מפלגתיים בתקופת בחירות.

במערכת הבחירות לכנסת ה-20 עלתה על סדר היום סוגיית פעילותם של ארגונים חוץ-מפלגתיים הפועלים כדי להשפיע על תוצאות הבחירות, כדוגמת ארגון V15. אף שהצעת החוק של ח"כ קיש כוללת רעיונות ראויים, אנו סבורים שיש לערוך בה תיקונים. 

לקראת הבחירות לכנסת ביקשנו להעריך את רמת הדמוקרטיה הפנימית במפלגות באמצעות "מדד הדמוקרטיה הפנים-מפלגתית". לתפיסתנו, לדמוקרטיה פנים רבות ומפלגות יכולות לבחור לאזן בין ממדיה השונים על פי השקפת עולמן ושיקול דעתן. לקיומה בתוך המפלגות יש כמובן חשיבות רבה. 

כדי לממן את מערכת הבחירות, המפלגות בישראל מסתמכות בראש ובראשונה על מימון שמעניקה להן המדינה. בבחירות 2013 עמד מימון הבחירות על כ-195 מיליון ש"ח. לכן יש חשיבות רבה לשאלות איזו מפלגה זכאית למימון ומהו גובה המימון של כל מפלגה. אופן חלוקת המימון יכול להשפיע על עיצוב המפה הפוליטית בישראל. מאמר זה דן בסוגיות העיקריות הנוגעות למימון הבחירות בישראל.

הבחירות לכנסת העשרים יתקיימו בעוד כחודשיים וחצי, אך כבר השבוע יגיע שלב מתקדם במערכת הבחירות, שבו המפלגות עסוקות בגיבוש רשימות מועמדים. במאמר זה נסקור את השיטות השונות שבהן בוחרות המפלגות את מועמדיהן לכנסת, תוך כדי התמקדות בשלוש המפלגות המקיימות בחירות מקדימות.

מפלגות מצב רוח הן מפלגות עונתיות אשר מופיעות ונעלמות כהרף עין מהמפה הפוליטית ומשקפות הלך רוח מסוים בציבור. הצלחתן היא אחת התופעות הבולטות במערכות הבחירות האחרונות.

ב-29 ביולי החליטה ועדת האתיקה של הכנסת להטיל סנקציה חמורה על חברת הכנסת חנין זועבי (בל"ד), בגין התבטאויותיה בעניין חטיפתם ורציחתם של שלושת הנערים בחודש יוני ומבצע "צוק איתן". הסנקציה כללה הרחקה מישיבות מליאת הכנסת וועדותיה למשך חצי שנה.

פירוק הסיעה המשותפת של הליכוד וישראל ביתנו מגבירה עוד יותר את הפיצול בכנסת ועלולה לערער את יציבות הממשלה. מאמר זה דן בהיבטים השונים של פיצול סיעות ובהשלכות המהלך.

הבחירות הנוכחיות מסמלות התייצבות של ההשתתפות הפוליטית של האזרחים על רף נמוך יותר מבעבר. מצב עגום זה מדאיג על שום השפעתן הרבה של הרשויות המקומיות על חיי היומיום של האזרח, וכן משום שהשתתפות בפוליטיקה המקומית עשויה להיות מקור להעצמת האזרח ולהגביר את ההשתתפות הפוליטית בכללה.

רק כ-50% מבעלי זכות הבחירה הצביעו בשתי מערכות הבחירות האחרונות לרשויות המקומיות. זהו שיעור נמוך במיוחד גם ביחס לעבר: בעבר עמדו שיעורי ההשתתפות בבחירות על כ-80%. בשנות ה-70 החלה ירידה אל מתחת ל-60% ובעשור האחרון חלה ירידה נוספת.

לקראת הבחירות, צוות בראשות פרופ' גידי רהט מהמכון הישראלי לדמוקרטיה בהשתתפות החוקרים אסף שפירא ומיכאל פיליפוב פיתח את "מדד הדמוקרטיה הפנים-מפלגתית", המאפשר להעריך את רמת הדמוקרטיה הפנימית במפלגות בישראל. 

הבחירות לכנסת התשע עשרה ייערכו ב-22 בינואר 2013. כבר עתה, חודשיים לפני הבחירות, נמצאות המפלגות בעיצומה של מה שהאמריקנים מכנים "עונת הפריימריז". בתקופה זו מגבשות המפלגות את רשימות מועמדיהן לכנסת. מאמר זה יסקור תחילה את מגוון השיטות שבהן המפלגות בוחרות את מועמדיהן, ולאחר מכן יעמוד מקרוב על השיטות הפתוחות יותר, שבהן משתמשות במערכת הבחירות הנוכחית שלוש מפלגות: הבית היהודי, הליכוד ומפלגת העבודה.

מאמר זה יתאר בקצרה את הרקע למערכת הבחירות הנוכחית ואת התנהלותה.

המערכת הפוליטית סוערת סביב הניסיונות לפלג את מפלגת קדימה. מספר חברי הכנסת שהודיעו על פרישתם מהמפלגה עדיין לא עומד על המינימום הדרוש לפיצול סיעה. מתי מתרחש פיצול? האם פיצול הוא לגיטימי? והאם יש דרך להגביל פיצולי סיעות. 

הדיון הציבורי והפוליטי בשאלה כיצד יש למנות שופטים בכלל, ולבית המשפט העליון בפרט, מלווה את ישראל שנים רבות ולאחרונה התלקח בשל יוזמות חקיקה שתכליתן שינוי הרכבה של הוועדה לבחירת שופטים. זהו ויכוח נוקב, המלווה לא אחת בחילופי האשמות קשות בין הרשויות והגורמים המעורבים בהליך המינוי, דבר המלמד על חשיבותה של הסוגיה (על הליך מינוי השופטים ועל ההצעות לשינויו ראו "הליך מינוי השופטים בישראל: עובד – אל תיגעו!" בגיליון זה). כחלק מהדיון מאמר זה מבקש לבחון את הליכי מינוי השופטים במדינות אחרות. בחינה השוואתית כזאת עשויה לספק לנו תמונה רחבה של מגוון המנגנונים הקיימים בעולם למינוי שופטים וללמד על יתרונותיו ועל חסרונותיו של כל מנגנון. לשם כך המאמר פותח ברקע כללי על חשיבותו של ההליך למינוי שופטים ועל עקרונותיו העיקריים, ולאחר מכן משווה בין הליכים הקיימים בעולם ובוחן את השלכותיהם.

האם פיצול סיעות הוא תהליך פסול שיש בו מעילה באמון הבוחר או שזהו אמצעי הכרחי לשמירת מידה מסוימת של גמישות גם במהלך כהונת של בית המחוקקים?

בעשורים האחרונים המושג "אזרחות", המלווה את הפילוסופיה הפוליטית המערבית מאז ימי יוון העתיקה, זוכה לפריחה מחודשת ודיונים עליו ועל משמעותו רווחים בעולם האקדמי, הפוליטי, התקשורתי והציבורי. הסיבה לכך היא הרלוונטיות הרבה של האזרחות לתהליכים עכשוויים – כמו למשל דמוקרטיזציה, מאבקים אתניים ולאומיים, תהליכי גלובליזציה כגון הקמת האיחוד האירופי והגירה רחבת היקף למדינות המערב (Shafir, 1998: 1-2) - והשאלות הנוקבות העולות בהקשר זה (על השפעתו של האיחוד האירופי על האזרחות, ראו המאמר "אזרחות העתיד" בגיליון זה; על אזרחות ומהגרי עבודה בישראל, ראו "עובדים זרים בישראל", בגיליון זה). 

משנות התשעים הגיעו למדינת ישראל מאות אלפי עובדים זרים (או "מהגרי עבודה"), בעיקר לענפי הבניין, החקלאות והסיעוד. לתופעה זו השלכות בולטות הן על שוק העבודה בישראל והן על המרקם החברתי במדינה. אחת הדילמות המורכבות שתופעת העובדים הזרים מעלה נוגעת לשאלת מעמדם בכלל, ולשאלת זכותם לאזרחות בפרט. דילמה זו עלתה על סדר היום הציבורי בקיץ 2010, בוויכוח הנוקב על גורלם של מאות ילדי עובדים זרים. מאמר זה יסקור את מקורותיה של תופעת העובדים הזרים באופן כללי, יבחן את הרקע לה ואת התפתחותה בישראל, ידון במעמדם החוקי של העובדים הזרים בישראל ובעולם ולבסוף ידון בהרחבה בסוגיית ילדי העובדים הזרים בישראל.

נגישות של אזרחים לוועדות הכנסת עשויה לתרום הן לוועדות והן לאזרחים: מנקודת המבט של הוועדות היא עשויה לשפר את הפיקוח של הרשות המחוקקת על הרשות המבצעת, ומנקודת המבט של האזרחים – לחזק את אופייה הייצוגי של הדמוקרטיה הישראלית. עם זאת בימיה הראשונים של הכנסת הייתה נגישותם של האזרחים לוועדות נמוכה למדי, וגם כיום – לאחר שהשתפרה לאין שיעור – היא אינה חפה מבעיות ומחסרונות. מאמר זה יגדיר מהי נגישות אזרחים לוועדות הכנסת, יבחן את התפתחותה במשך השנים ויסקור את יתרונותיה ואת חסרונותיה. 

מרכז המחקר והמידע של הכנסת – המכונה ממ"מ – הוקם בשנת 2000 כדי "לספק לחברי הכנסת סיוע אמין, מקצועי ואובייקטיבי מבית" (מרכז המחקר והמידע, 2010). ואכן, מאז הקמתו נעשה המרכז כלי עזר חשוב בעבודתם של חברי הכנסת. מאמר זה סוקר את חשיבותם של מרכזי מחקר ומידע בפרלמנטים בכלל ובכנסת בפרט, את הרקע להקמתו של הממ"מ, את התפתחותו, את עבודתו ואת השפעתו בתוך הכנסת ומחוצה לה.

השדלנות (לוביזם) היא ניסיון להשפיע על עיצוב מדיניות, והיא נפוצה בדמוקרטיות רבות ומאז שנות התשעים גם בישראל. לצד תרומתה לעקרונות דמוקרטיים חשובים כמו ייצוג אינטרסים והשתתפות פוליטית, היא זוכה גם לביקורת נוקבת ואף נטען שיש בה סכנה אמתית לדמוקרטיה; בשל סכנה זו מדינות רבות נוהגות להסדיר אותה בחוק. מאמר זה יגדיר את השדלנות ויאפיין את סוגיה, יסקור את התפתחותה, ידון בחשיבותה ובסכנות הטמונות בה ויבדוק את הסדרת מעמדה בישראל ובהשוואה בין-לאומית.

לפני 40 שנה נשלח המכתב הראשון בשורה של "מכתבי שמיניסטים", שבהם הטיחו הכותבים, נערות ונערים על סף גיוס, ביקורת עזה במדינת ישראל ואף קראו לסרבנות. המאמר שלפניכם סוקר את מכתבי השמיניסטים לדורותיהם, את הסערה הציבורית שקמה בעקבותיהם ואת השפעותיהם על החברה הישראלית.

המפלגות בישראל סובלות מרמת אמון נמוכה מאוד של הציבור. אחת הסיבות המרכזיות היא הקלקולים בהליכי ההצטרפות למפלגות המטילים צל כבד על איכות הפריימריז ועל ניקיונם. קבלני קולות, מפקדי ארגזים וטופסי חברות מזויפים הן תופעות מוכרות. במאמר זה מובאים אמצעים לצמצום התופעות האלה.

אישור התיקון לפקודת בתי הסוהר, המאפשר הקמת בית סוהר פרטי, ב-2004 ופסילתו  על ידי בג"ץ ב-2009 (בג"ץ, 2009) מבטאים את המחלוקת סביב תהליך ההפרטה במדינת ישראל (על ההיבט התאורטי של ההפרטה ראו "הפרטה – סקירה תאורטית והיסטורית", בגיליון זה). תהליך זה משפיע עמוקות על חיי הכלכלה והחברה במדינת ישראל וכל על חיי היום-יום של כל אזרח ואזרח. מטרתו של מאמר זה לסקור מבחינה היסטורית את תהליכי ההפרטה המרכזיים במדינת ישראל, ולעמוד על סיבותיה ועל השלכותיה. כדוגמה יציג המאמר את הפרטת החברות הציבוריות ואת הפרטת השירותים החברתיים, בעיקר שירותי החינוך והבריאות.

 אף שהפרטה היא מונח חדש יחסית, בשלושים השנים האחרונות היא אחת התופעות שהשפיעו ביותר על חיי הכלכלה והחברה בעולם. מאמר זה יגדיר את ההפרטה, יעמוד על מאפייניה המרכזיים, יבחן את סוגיה ואת הטיעונים בעדה ונגדה ויסקור את התפתחותה ברחבי העולם בעשורים האחרונים.

כ-16 שנה ישראל מחכה להצטרף לארגון לפיתוח ולשיתוף פעולה כלכלי, ה-OECD, ולהיחשב רשמית לאחת המדינות המתועשות בעולם, והנה זה קרה.

כ-16 שנה ישראל מחכה להצטרף לארגון לפיתוח ולשיתוף פעולה כלכלי, ה-OECD, ולהיחשב רשמית לאחת המדינות המתועשות בעולם, והנה זה קרה.