מאת: פרופ' עמיחי כהן
האפשרות שנעשה ניסיון להפעיל את המשטרה והשב"כ נגד יריבים פוליטיים סביב הבחירות, מחזקת את הסכנה שבביטול עצמאותם של שומרי הסף. החוקים הפוגעים בעצמאותם של היועמ"ש, של מח"ש ושל בתי המשפט עלולים לגרום לכך שבעתיד לא יהיה מי שמסוגל לעצור ניסיונות כאלה.
פרופ' תמיר שפר, נשיא האוניברסיטה העברית בירושלים, מצטרף ל"סדר חדש" לשיחה על החרם האקדמי על ישראל, החרם הגלוי והסמוי, ועל המחיר הכבד שמשלמת מערכת ההשכלה הגבוהה. איך נראה חרם אקדמי בפועל, עד כמה נפגעים שיתופי הפעולה, מענקי המחקר והפרסומים? שפר מתייחס להשלכות ארוכות הטווח למעמדה המדעי, הכלכלי והאסטרטגי של ישראל.
בשיחה עם יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי־שחם, הוא מסביר מה נדרש מהמדינה כדי להתמודד עם החרם ברצינות, ואיך מנסות האוניברסיטאות בישראל לנוע בין חופש אקדמי, לחופש ביטוי ועצמאות מוסדית בימים של אתגרים מבית ומחוץ.
מאת: ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, ד"ר רומי מיקולינסקי
הדיון הציבורי על בינה מלאכותית ושוק העבודה מתמקד בשאלה אילו מקצועות ייעלמו ואיזה התאמות נדרשות כדי למנוע פגיעה בעובדים. השאלה שפחות עוסקים בה היא איך תשנה הבינה את מערכות היחסים בחדר הישיבות.
מאת: אביטל פרידמן
אחראי על הניהול השוטף של הכנסת, קובע את סדר היום של המליאה, עומד בראש נשיאות הכנסת שיכולה לפסול הצעות חוק פרטיות ומוזמן לכל הטקסים הממלכתיים: המדריך המלא לסמכויותיו ותפקידיו של יושב ראש הכנסת.
מאת: ד"ר עמיר פוקס, ד"ר מורן קנדלשטיין-היינה, פרופ' עופר קניג
החוק אינו מגביל את הממשלה היוצאת, כדי שתוכל להמשיך ולטפל בענייני המדינה, אבל משום שהיא כבר אינה נהנית מאמון הכנסת – צמצם בית המשפט את חופש הפעולה שלה במקרים מסוימים. מה מותר לממשלת מעבר לעשות? ממה עליה להימנע? ומה הדין בענייני חוץ וביטחון?
מאת: גבריאל גורדון, אריאל קרלינסקי
למי מצביעים בשכונות ובערים חרדיות? ומה קורה באזורים שעוברים "התחרדות"? מחקר חדש מציע כלים חדשים ומהימנים למעקב אחרי הקול החרדי.
מאת: פרופ' עופר קניג
מה היה שיעור ההצבעה בבחירות ואיפה הוא מציב את ישראל ביחס לעולם? איך תיראה הכנסת ה-26 לפי התוצאות הסופיות? כמה נשים עתידות לשבת בה, וכמה ח"כים חדשים?
בכנסת ה-26 יכהנו 33 נשים, מספר שיא של נשים בעת השבעת כנסת, אך מדובר בשיפור מתון בלבד לעומת 20 השנים האחרונות. בנוסף, בכנסת הנוכחית נשים נעדרות מראשות המפלגות. לראשונה תמונה אישה לראשות ועדת הכספים, אך נכון לרגע זה, מרבית המינויים לתפקידי מפתח בכנסת – הם עדיין גברים.
פרופ' עופר קניג, עמית מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה ומרצה בכיר במכללה האקדמית אשקלון, מצטרף ל"סדר חדש" כדי לנתח מה השתנה במפת ההצבעה ומה כמעט לא זז. מהו היקף המעבר של מצביעים בין הגושים? מה הוציא את הבוחרים הערבים לקלפיות במספרים חסרי תקדים? ולמה בשדרות ובקיבוצי העוטף, גם אחרי הטבח והמלחמות, דפוסי ההצבעה כמעט לא השתנו?
בשיחה עם יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי־שחם, קניג מנתח גם את ההצבעה בחברה החרדית, הדתית־לאומית ובמעטפות הכפולות, ומסביר מה כל זה מלמד על חברה שמצביעה בעיקר לפי דפוסים של שייכות זהותית.
מאת: דפנה אבירם-ניצן, עו"ד ריטה גולשטיין-גלפרין, גלעד בארי, ד"ר אסף שפירא
מאת: פרופ' עופר קניג
איך נראה תהליך הרכבת ממשלה? איזו ממשלה שברה שיא במספר השרים שהציגה ביום השבעתה? ומה קורה כאשר המו"מ הקואליציוני נכשל? כל מה שצריך לדעת בדרך להרכבת ממשלה חדשה.
מאת: ד"ר גיא לוריא, ד"ר מורן קנדלשטיין-היינה, עו"ד נסרין אבו עסלה
על רקע פרסומים הנוגעים למחלוקות בין גופי שלטון שונים ביחס לחקירת חשדות לעבירות בתחום טוהר הבחירות, מהי חלוקת הסמכויות בין גורמי אכיפת החוק לבין ועדת הבחירות המרכזית לכנסת? מי מחליט על חקירת ח"כים? ומי קובע אם מדובר בחקירה פלילית או ביטחונית?
כשנבחר ציבור מבקש להפעיל את יכולותיו האדירות של השב"כ למטרה פוליטית, ראש השירות נדרש לסרב. זו חובתו על פי החוק. אם לא יעשה זאת, יהפוך השב"כ ממגן המדינה לזרוע של הפוליטיקה, המאיימת על יסודות המשטר הדמוקרטי ועל כל אזרח בישראל.
תוצאות בחירות 2026 הותירו פתוחה את השאלה מי יצליח לכונן ממשלה שתזכה לאמון הכנסת. לאור זאת, תפקידו של הנשיא להטיל את תפקיד הרכבת הממשלה על מי מהמועמדים הופך למשמעותי יותר. בנסיבות הנוכחיות מדובר בהכרעה שאינה טקסית, פורמלית או מובנת מאליה, ושנושאת בחובה משמעויות ציבוריות ופוליטיות כבדות משקל.
מזל מועלם, פרשנית פוליטית, מגישה בערוץ הכנסת ובתאגיד השידור ומחברת הספר "צופן נתניהו", מגיעה ל"סדר חדש" לניתוח תוצאות הבחירות ומה שהן מלמדות על החברה הישראלית. מה מניע יותר ממיליון ישראלים להצביע שוב לנתניהו גם אחרי ה-7 באוקטובר? מי הם מצביעי הליכוד של היום, והאם הברית הפוליטית של נתניהו עם המפלגות החרדיות תשתנה?
בשיחה עם יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי־שחם מנתחת מועלם גם את קמפיין גוש השינוי, את ההשתתפות הגבוהה בחברה הערבית והשאלה כיצד יפעלו המפלגות הערביות עם הכוח הפרלמנטרי שקיבלו? וגם: האם יש סיכוי לממשלת אחדות?
מאת: גבריאל גורדון
יהודים שאינם חרדים משלמים לביטוח לאומי פי 2.4 בממוצע יותר מחרדים וערבים, בעיקר בגלל פערים ברמת השכר. אם ימשכו המגמות הקיימות, ובהתחשב בשינויים הדמוגרפיים הצפויים עד שנת 2049, בעוד כ-25 שנה ירד התשלום הממוצע לנפש לביטוח הלאומי בכאלף שקלים לשנה, וההפסד המצטבר למערכת יגיע לכ-65 מיליארד ש"ח.
מאת: גבריאל גורדון
מגמות ארוכות טווח והשפעת צעדי מדיניות על משקי הבית בישראל, 2024-2009
מאת: ד"ר אסף שפירא
בחירות אמצע הכהונה מספקות לאזרחי ארה"ב הזדמנות לבחור את נציגיהם במגוון מוסדות שלטון, וגם להביע עמדה כלפי הממשל המכהן. בישראל, לעומת זאת, יש הכי פחות זירות בחירה מבכל דמוקרטיה מפותחת אחרת, ולאזרחים אין שום אפשרות לספק לממשלה קריאת כיוון באמצע הקדנציה. התוצאה היא מחויבות פחותה של הנבחרים לציבור.
תקציב מרוסן, פגיעה בהוצאה האזרחית ובמנועי הצמיחה, החמרת פערים חברתיים ופגיעה בהשקעות: למצב של חוסר הכרעה, שבו פועלת ממשלת מעבר ובלתי אפשרי להעביר תקציב, צפויות השפעות רחבות על הכלכלה.
תוצאות בחירות 2026 החזירו לסדר היום הציבורי את האפשרות להקמת ממשלת אחדות, אולם שיתוף פעולה בין היריבים הפוליטיים המרכזיים אינו פתרון פשוט או נטול מחיר דמוקרטי ואלקטורלי. הניסיון בישראל ובעולם מלמד כי ממשלות אחדות עשויות לספק יציבות ולאפשר הכרעות בסוגיות לאומיות חשובות, אך גם להחליש את הפיקוח הפרלמנטרי, לטשטש את ההבדלים בין החלופות הפוליטיות ולפגוע באמון הבוחרים.
מאת: גבריאל גורדון
מבין החרדים שלמדו בישיבות בגיל 20, כ-50% צפויים להמשיך ללמוד גם בגיל 30, 30% ימשיכו גם בגיל 40 ו-10% יישארו בישיבה עד לפנסיה. כמה מהם עובדים ובאלו שנים הייתה ירידה בשיעור הנשארים?
מאת: ד"ר אסף שפירא
הכנסת ה-26 הושבעה, אבל עדיין לא ברור אם תוקם ממשלה או שנצא לבחירות נוספות. מה יכולה הכנסת לעשות בינתיים? האם ואיך נבחר יושב ראש כנסת חדש, אילו ועדות יכולות לקום, והאם אפשר לחוקק בתקופה זו? ומה משתנה כאשר מוכרזות בחירות חדשות?
הבחירות לכנסת ה־26 התאפיינו בהתגייסות אלקטורלית יוצאת דופן של המיעוט הערבי בישראל, המתבטאת בזינוק חד בשיעורי ההצבעה. מה עומד מאחוריה?
מאת: מרוות אבו-הדובה פריח
התמונות של נשים בדואיות בנגב היוצאות להצביע עוררו שלל תגובות גזעניות, מהטלת ספק ביכולתן להחזיק בדעות עצמאיות ועד ל"חשש מזיופים". מי שמסתכלים על אישה ומסוגלים לראות רק רעלה מתעלמים לחלוטין מסיפורן של הנשים האלה ומהשינויים שעוברת החברה הבדואית.
מאת: פרופ' עמיחי כהן, עו"ד ענת טהון אשכנזי, ד"ר גיא לוריא, ד"ר אסף שפירא
עם כינונה של הכנסת ה-26 יש לפעול לביטול מהיר של חוקים הנכנסים לתוקף בכנסת זו ופוגעים בעצמאות מערכת המשפט ובזכויות יסוד: שינוי הוועדה לבחירת שופטים, החלשת מעמד היועמ"ש, חוק מח"ש, הרחבת ההפרדה המגדרית באקדמיה והרחבת סמכויות בתי הדין הדתיים. ביטולם המהיר חיוני כדי למנוע נזקים ארוכי טווח שיהיה קשה לתקן בהמשך. עם זאת, ביטול חקיקה בהליך מזורז חייב להיות ממוקד ומנומק, תוך הקפדה על הליך חקיקה תקין
30 באוקטובר 2026
החשדות שהתפרסמו מחייבים חקירה רצינית, אבל חקירה פלילית אינה שקולה להוכחה שהבחירות נגנבו. כאשר מספרים לציבור שקטאר שפכה מאות מיליוני דולרים וגנבה את הבחירות בלי להציג לכך ראיות, יוצרים סיפור שלפיו ההליך הדמוקרטי כולו נגוע ואי אפשר לסמוך על תוצאותיו. זו בדיוק אחת המטרות המרכזיות של מבצעי השפעה זרה.
על רקע הנחיית יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת לחקור חשדות בעניין מימון זר ושוחד בחירות על ידי גורמים זרים, מהו ההליך במקרה של חשדות לפגיעה בטוהר הבחירות?
מאת: ד"ר אופיר חדד
מערכת הבחירות של 2026 התאפיינה, בין היתר, בניסיון ראשון לפסול את כלל הרשימות הערביות, ובפעם הראשונה שבה הסתמן רוב בבית המשפט העליון לאשר את פסילתו של מועמד ערבי, מבלי להידרש לקבוע זאת בפסק דין מנומק. כיצד הפך מנגנון הפסילה לכלי ניגוח פוליטי ולזירת מאבק בין המערכת הפוליטית למערכת המשפטית, ומה ניתן ללמוד מההחלטות האחרונות על הבעיות הקיימות בתהליך הפסילה?
שאלו אתכם למי הצבעתם? מישהו מחוץ לקלפי מעוניין לדעת איך קוראים לכם? נעמי לבוב מזכירה שאלה לא שאלות תמימות, ושאתם ממש לא חייבים לענות.