כ-16% חושבים שלשני הגושים סיכויים שווים, 11% חושבים שלאף גוש אין סיכוי להקים ממשלה ● בקרב היהודים: השיעור הגבוה ביותר (37%) מעוניינים בקואליציה רחבה של מפלגות יהודיות ציוניות ללא החרדים. בציבור הערבי, 71% מעדיפים קואליציה של מפלגות המרכז והשמאל בתמיכה או בהשתתפות מפלגות ערביות ● במקרה שבו לא תהיה הכרעה ברורה: 35% מהיהודים מעדיפים בחירות חוזרות, 28% – ממשלת אחדות, 23% – ממשלת מיעוט. בקרב הערבים: 46% מעדיפים בחירות חוזרות, 9% – ממשלת אחדות ו-25% – ממשלת מיעוט.
בחייה של אומה ישנם מעט רגעים משני הכרה כפי שקרה ברצח ראש הממשלה, יצחק רבין, לפני 31 שנה. רגע כזה מחייב תיקוף מחודש של תפיסות והשקפות עולם. אחריו, אי אפשר עוד להביט על החברה הישראלית באותו אופן. בשבוע הקרוב, כשנצא להצביע, נקבל הזדמנות נדירה להשפיע על המציאות שמסביבנו. האם גם השבוע הזה יצטרף לאותם רגעים משני הכרה?
מאת: תהילה גאדו
גם השנה עלו אלפי מתפללים ומתפללות לקבר רחל בי"א בחשוון. בעבור רבים מהם זה אינו עוד "ביקור באתר קדוש", אלא הזדמנות להתמודד עם כאב, חרדה, תקווה ואחריות משפחתית.
מאת: גבריאל גורדון
איך מסלולי החינוך של בנים ובנות חרדים משפיעים על ההשתכרות, על תשלומי המסים ועל הפנסיה? השקפים שלהלן מרכזים את הנתונים העיקריים, מתוך מחקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה.
מאת: יוחנן פלסנר
ישראל לא יכולה להרשות לעצמה להיקלע שוב לסבבי בחירות תכופים ללא הכרעה. אפשר להקים ממשלה גם בלי להחזיר את הציבור לקלפי עד שייתן לאחד הגושים 61 מנדטים, וזו לא חייבת להיות ממשלת אחדות.
מאת: ד"ר גלעד מלאך
סדקים במודל ההצבעה החרדי וסיכויי יהדות התורה להשיג שמונה מנדטים.
מאת: ד"ר עו"ד רחל ארידור הרשקוביץ, ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, בשיתוף ניר יסעור
האלימות הקשה שמפנים אזרחים ישראלים נגד אזרחים פלסטינים באיו"ש היא עוול מוסרי. את המחיר על כך ועל אוזלת היד שמגלים ממשלת ישראל וגופי הביטחון ישלמו כלל אזרחיות ואזרחי ישראל.
מאת: ד"ר דנה בלאנדר
לשאלה "איך חוקרים את אירועי 7 באוקטובר" יש משמעות קריטית עבור הציבור הישראלי. מעבר לצורך להגיע לחקר האמת כדי למנוע מחדלים בעתיד, יש לה השלכות גם על רמת האמון במוסדות המדינה, על יכולת הריפוי של החברה הישראלית וצמצום הקיטוב, ועל ההתמודדות של ישראל בזירה הבין-לאומית. אז איך צריך להיראות מתווה חקירה שבאמת ישרת את כלל המטרות?
מאת: אסף הימן, פרופ' עופר קניג
מצד אחד, שבתון ביום הבחירות הוא נוהג מושרש בהווייה הפוליטית שלנו, הוא עשוי להקל על מימוש זכות הבחירה ולחזק את אופיו החגיגי של יום הבחירות. מצד שני, הוא כרוך בעלות כלכלית משמעותית ומאפשר גם למי שלא מצביע ליהנות ממנו.
מאת: דפנה כהנא דולב
המחאות האלימות בפריז מבטאות את רצונם של תלמידי התיכון להישמע ולהשפיע, אבל כדי להשיג השפעה נדרשים כלים אחרים. דור שרוצה שישמעו אותו, בצרפת או בישראל, צריך ללמוד גם להקשיב.
מאת: ד"ר אסף שפירא
מהם קולות פסולים? האם הם משפיעים על תוצאות הבחירות? האם יש הבדל בין פתק לבן לקולות פסולים אחרים? כמה קולות פסולים נספרו בכל מערכת בחירות? ואיפה ישראל ביחס לעולם?
רק 16% מהציבור הערבי תומכים בחוק גיוס שיחייב צעירים ערבים לשירות לאומי-אזרחי ● כ-72% מהיהודים חושבים שהממשלה שתקום תצטרך להקים ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת אירועי 7 באוקטובר; 57% חושבים שעליה לשקול מחדש החלטות שנעשו במסגרת הרפורמה/המהפכה המשפטית. בציבור הערבי: 58% חושבים שהממשלה הבאה צריכה לבחון בחיוב פתיחת תהליך מדיני עם הפלסטינים, לעומת 25% בלבד מהיהודים ● 46% מהציבור חושבים שהדיווחים בתקשורת על ההתרעות שקיבל ראש הממשלה מגורמים ערביים לפני 7 באוקטובר אינם אמינים, 43% חושבים שהם אמינים.
לקראת הבחירות, המפלגות מבטיחות לתקן ולשפר את השירותים לאזרח. אבל כדי שזה יקרה נדרשים נבחרי ציבור שבאים לעבוד ולא לנהל מלחמה בפקידים וב"דיפ סטייט".
קיום בחירות במועדן הוא אחד מעקרונות היסוד המגדירים מדינה דמוקרטית. ובכל זאת, במקרי חירום מסוימים אין ברירה אלא לדחות אותן. מהן הנסיבות שבהן מתיר החוק לעשות זאת? ואילו הוראות נקבעו כדי להבטיח שהחלטה על כך תתקבל משיקולים ענייניים בלבד?
הסקר שנשלח אליכם לנייד לקראת הבחירות אולי נראה תמים, אבל מי נמצא בצד השני יכול לעשות עם התשובה שלכם לא מעט. הפתרון? לזכור שלא חייבים לענות, גם לא לנציגי מפלגות מחוץ לקלפי.
זו דילמה שעולה בכל מקום שבו אנחנו נדרשים לקבל החלטה משמעותית: איזה מקום ומשקל אנחנו נותנים לעצות שקיבלנו מהבינה המלאכותית. אנחנו אוהבים לומר לעצמנו שבסוף הצ'אט רק מסייע ולא מחליט, אבל מבלי שנשים לב הוא מעצב את שדה קבלת ההחלטות שלנו וקובע איזה מידע יקבל עדיפות.
מאת: ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, ד"ר גיא לוריא, ד"ר עו"ד רחל ארידור הרשקוביץ
חוק התעמולה בישראל קובע חובות שקיפות בנוגע לפרסום סקרי בחירות ומגביל פרסום של תוצאות סקרים חדשים בימים האחרונים שלפני הבחירות. עקרונות דומים יש להחיל גם על פרסום נתונים משווקי חיזוי דוגמת פולימרקט ומסימולציות סינתטיות מבוססות בינה מלאכותית, שעשויים להיתפס בעיני הציבור כסקרים אף שהם מופקים בדרכים שונות בתכלית.
מאת: ד"ר אסף שפירא
בכל מערכת בחירות, מפלגות מוציאות סכומים שמגיעים עד עשרות מיליוני שקלים למימון מסע הבחירות. מאיפה מגיע הכסף ומתי? מהם ההבדלים בין מפלגות שונות (גדולות וקטנות, ותיקות וחדשות)? האם יש תקרת הוצאות כלשהי? ומה קורה אם מפלגה נקלעת לגירעון?
לאחר סגירת רשימות המפלגות לכנסת: איזו מפלגה עומדת בראש מבחינת ייצוג נשים בכנסת, אילו בתחתית הדירוג, ומי התייחסו לקידום נשים במצע שלהן?
המטאטא באגדה המפורסמת ששואב מים ומציף את הבית אינו "רשע", הוא פשוט טוב להחריד בביצוע המשימה הלא נכונה. זאת, בתמצית, הבעיה העיקרית שבמרכז הדיון אם לעצור את המרוץ לבינה או לפחות להאט אותו.
מאת: ד"ר אריאל פינקלשטיין, יערי פדן, עו"ד שלומית רביצקי טור-פז
74% מהיהודים הישראלים צמים ביום כיפור באופן חלקי או מלא, כולל 47% מהחילונים. מקרב המתפללים בבתי הכנסת בכיפור – עבור 32% מדובר בביקור היחיד בבית הכנסת במהלך השנה.
מאת: פרופ' עופר קניג
מספר הקולות המבוזבזים הגיע בבחירות 2022 לשיא של כל הזמנים: יותר מ-417,000 אזרחים הצביעו לרשימות שלא עברו את אחוז החסימה. האם זה יקרה גם בבחירות 2026? והאם "האשם" הוא אחוז חסימה גבוה מדי?
מאת: דפנה אבירם-ניצן, עו"ד ריטה גולשטיין-גלפרין, גלעד בארי, ד"ר אסף שפירא
מאת: מיטל ברון
לצד הצניחה המדאיגה בהישגיהם של תלמידי ישראל, נתוני מבחני פיז"ה מלמדים גם על קשר הדוק בין איכות הלמידה לבין פיתוח הכישורים הנדרשים לחיים הדמוקרטיים.
מאת: ד"ר אריאל פינקלשטיין
42% מהמבקרים הישראלים בקבר ר' נחמן מברסלב באומן הם מסורתיים, 26% – חרדים. 59% מהמבקרים הישראלים במקום דווקא לא הגיעו בראש השנה. כל הנתונים על המבקרים בקבר ר' נחמן מברסלב באומן בקרב הציבור היהודי בישראל.
המפלגות יודעות עלינו היום לא מעט: מי אנחנו, מה העמדות שלנו, מה ומי משפיעים עלינו. פיסת המידע הנוספת שהן נאבקות עליה היום – הידיעה מתי בדיוק אנחנו נמצאים מאחורי הפרגוד – תאפשר להעביר לנו מסרים מותאמים אישית, מפוברקים או לא, בדיוק ברגע הנכון.
מאת: פרופ' תמר הרמן, ד"ר ליאור יוחנני, ירון קפלן, ד"ר עמר שוורץ
56% סבורים כי גורמים בצד המפסיד עלולים לסרב לקבל את תוצאות הבחירות ולהגיב בכוח כדי לשנותן, 34% חושבים כי הסיכויים לכך נמוכים ● השיקולים המרכזיים בהחלטה עבור איזו מפלגה להצביע: אצל היהודים - נושאי חוץ וביטחון ובמקום השני כלכלה ויוקר המחיה, אצל הערבים – הפשיעה בחברה הערבית ויוקר המחיה ● 68% מהיהודים אומרים שאירועי ה-7.10 יהיו מרכיב מרכזי בהחלטה למי להצביע בבחירות, בקרב הערבים – 32% בלבד.
מאת: מיטל ברון, דפנה כהנא דולב
אופן היערכות מערכת החינוך לבחירות היא עדשה דרכה אפשר לבחון כיצד תופסת המערכת את תפקידה בהכשרת האזרחים לעתיד. כיצד נערכה המערכת לקראת מערכות בחירות קודמות? ואיך פותרים את המתח שבין הצורך להגן על התלמידים מפני תעמולה, לבין האחריות להכין אותם להשתתפות בהליך הדמוקרטי?