נעמי נוימן, לשעבר ראש המחקר ועיצוב המדיניות בשב"כ וכיום עמיתת מחקר במכון וושינגטון למדיניות המזרח התיכון, מגיעה ל"סדר חדש" לריאיון ראשון ולשיחה על אחת השאלות שישראל הפסיקה לדבר עליהן: לאן הולך הסכסוך הישראלי-פלסטיני?
שלוש שנים אחרי 7 באוקטובר, ולאחר שתפיסת "ניהול הסכסוך" קרסה בבוקר ההוא, ישראל עוד לא מציבה תפיסה חלופית, ולא אופק ביטחוני או מדיני ברור. בשיחה עם יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם מנתחת נוימן את התפיסות שהובילו ל-7 באוקטובר ואת החלופות שנמצאות היום על השולחן. נוימן מסבירה מה קורה בצד הפלסטיני: על מצבה של הרשות הפלסטינית ומה עומד מאחורי הירידה בתמיכה בחמאס ובמאבק המזוין.
נוימן מנתחת את סיכויי ההתלקחות בגדה וסיכויי ההיפרדות מהפלסטינים לאור המחירים שמשלמת החברה בישראל על היעדר הכרעה בסכסוך המדמם.
המפלגות יודעות עלינו היום לא מעט: מי אנחנו, מה העמדות שלנו, מה ומי משפיעים עלינו. פיסת המידע הנוספת שהן נאבקות עליה היום – הידיעה מתי בדיוק אנחנו נמצאים מאחורי הפרגוד – תאפשר להעביר לנו מסרים מותאמים אישית, מפוברקים או לא, בדיוק ברגע הנכון.
מאת: ד"ר אריאל פינקלשטיין
42% מהמבקרים הישראלים בקבר ר' נחמן מברסלב באומן הם מסורתיים, 26% – חרדים. 59% מהמבקרים הישראלים במקום דווקא לא הגיעו בראש השנה. כל הנתונים על המבקרים בקבר ר' נחמן מברסלב באומן בקרב הציבור היהודי בישראל.
מאת: פרופ' תמר הרמן, ד"ר ליאור יוחנני, ירון קפלן, ד"ר עמר שוורץ
56% סבורים כי גורמים בצד המפסיד עלולים לסרב לקבל את תוצאות הבחירות ולהגיב בכוח כדי לשנותן, 34% חושבים כי הסיכויים לכך נמוכים ● השיקולים המרכזיים בהחלטה עבור איזו מפלגה להצביע: אצל היהודים - נושאי חוץ וביטחון ובמקום השני כלכלה ויוקר המחיה, אצל הערבים – הפשיעה בחברה הערבית ויוקר המחיה ● 68% מהיהודים אומרים שאירועי ה-7.10 יהיו מרכיב מרכזי בהחלטה למי להצביע בבחירות, בקרב הערבים – 32% בלבד.
מאת: מיטל ברון, דפנה כהנא דולב
אופן היערכות מערכת החינוך לבחירות היא עדשה דרכה אפשר לבחון כיצד תופסת המערכת את תפקידה בהכשרת האזרחים לעתיד. כיצד נערכה המערכת לקראת מערכות בחירות קודמות? ואיך פותרים את המתח שבין הצורך להגן על התלמידים מפני תעמולה, לבין האחריות להכין אותם להשתתפות בהליך הדמוקרטי?
חברת מטא תשלם 18 מיליארד דולר ותכניס שינויים בפייסבוק ובאינסטגרם, בעקבות תביעות שטענו כי שתי הפלטפורמות יוצרות דפוסי שימוש ממכרים וכפייתיים בקרב ילדים. אלא שההתחייבות התקדימית הזאת של החברה לא תחול על ילדי ישראל, בהיעדר חקיקה המגינה עליהם מפני העולם הדיגיטלי.
מאת: ד"ר תמי הופמן
רוב הציבור חושב שהמאבק באלימות הוא הנושא הדחוף ביותר שצריך לקדם בתחום החינוך. אלא שכדי להצליח בכך, בתי הספר צריכים לעשות יותר מאשר להגיב על רצח מזעזע כאשר הוא קורה.
כשהשיח הציבורי מלא בביקורת ובזעם מוצדקים כלפי האחים הגדולים של אבריימי שאינם מתגייסים, אבריימי עצמו נשאר במערכת חינוך חרדית שהמדינה שכחה לדאוג לה. אם המדינה תקיים את ההנחיות החדשות של הייעוץ המשפטי לממשלה, יהיה זה צעד בכיוון הנכון למען אבריימי וחבריו.
יעקב כץ, מייסד פורום MEAD לדיאלוג בין ישראלים, אמריקאים ומנהיגים ערבים מהאזור ועורך ה"ג'רוזלם פוסט" לשעבר מגיע ל"סדר חדש" לשיחה על מצב הברית האסטרטגית החשובה ביותר לישראל: הברית עם ארצות-הברית.
במשך עשרות שנים התמיכה בישראל הייתה כמעט קונצנזוס בפוליטיקה האמריקאית. בשנים האחרונות ובעקבות ה-7 באוקטובר, מתרבים קולות בפוליטיקה ובדעת הקהל המערערים על הברית, ואף יוצאים נגדה חזיתית.
בשיחה עם יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם מסביר כץ מה עומד מאחורי השינוי ביחס לישראל בשתי המפלגות, איזה חלק מהמשבר נובע מתהליכי עומק בחברה ובפוליטיקה האמריקאית ואיזה מהיעדר מדיניות של ישראל בסוגייה הפלסטינית, ומה יכולה ישראל לעשות כדי לבלום את ההידרדרות?
וגם: מדוע דווקא עכשיו הוא מוביל את פורום MEAD לדיאלוג בין מנהיגים?
הזכות לבחור ולהיבחר היא אחת מזכויות היסוד במדינה דמוקרטית. פסילת רשימות ומועמדים פוגעת בזכות בסיסית זו, ועל כן יש לאפשר אותה רק כאשר קיימות הצדקות כבדות משקל לאותה פגיעה. באילו מקרים ניתן לפסול רשימות ומועמדים? מה אומר החוק ואיך מתנהל הליך הפסילה? אילו רשימות ומועמדים נפסלו בעבר? ומה הבעיה בשיטה הישראלית? חוקרי המכון עם כל התשובות לקראת מערכת הבחירות הקרובה לכנסת ה-26.
מאת: ניצב בדימוס מוטי לוי, עו"ד מירית לביא
אתגרים והמלצות לקראת הבחירות לכנסת ה-26 | הצעה לסדר 67 | סדרת "שיטור וביטחון פנים בחברה דמוקרטית"
מאת: נח הקר
הממשלה הבאה תקבל מדינה עם הוצאה גדולה יותר על ביטחון, חוב גדול יותר, פחות סיוע אמריקאי, פחות תקציב אזרחי, שקל חזק ועולם עוין יותר כלכלית. כדי לעמוד באתגר חייבים לבחון את תקציב המדינה מהבסיס, ולהתאים אותו למציאות המשתנה.
הגז הטבעי וההון האנושי הטכנולוגי הפכו את ישראל ליעד מבוקש להקמת חוות שרתים, אלא שהביקוש הגובר לחשמל מקדים כבר היום את קצב פיתוח התשתיות. כדי להיות מעצמת AI ולהבטיח את עתידה האנרגטי, ישראל חייבת לעדכן בהקדם את מדיניות הגז על בסיס תחזיות ביקוש ועתודות עדכניות ושקופות.
מאת: אביטל פרידמן, גאיה סתיו סיגאוי, ד"ר חן פרידברג, תמר מונצמה
יותר הצעות חוק פרטיות, ועדות ושדולות, פחות שאילתות, הצעות לסדר היום ופיקוח על הממשלה: כל מה שצריך לדעת על עבודת הכנסת ה-25.
מאת: יוחנן פלסנר
"זה פופוליסטי" היא אחת ההאשמות השכיחות בפוליטיקה הישראלית. פרופ' יותם מרגלית, עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה וראש ביה"ס למדע המדינה, ממשל ויחב"ל באוניברסיטת תל אביב מגיע ל"סדר חדש" כדי להסביר מה הופך מפלגה או פוליטיקאי לפופוליסטיים, ולמה הפופוליזם הפך לכוח פוליטי דרמטי בעשורים האחרונים?
בשיחה עם יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם, הוא מסביר מהם הכוחות הכלכליים, החברתיים והתרבותיים שהזינו את עליית הפופוליזם, מה ההבדלים בין פופוליזם מימין ומשמאל ואיך הפופוליזם בישראל שואב השראה ממגמות ומשטרים בעולם.
וגם: מדוע הבטחה ל"חזרה לנורמליות" אינה מספיקה כדי להתמודד עם הפופוליזם בעידן ה-AI.
בין אם ההתכתבות עם ג'מיני היא זו שהובילה לאיתור בנות משפחת יהלומי ובין אם לאו, הסיפור שלהן הוא תזכורת חשובה: כשאנחנו מתכתבים עם הצ'אט אנחנו לא מוסרים מידע לחבר ושותף סוד, אלא למאגר מידע דיגיטלי של חברה מסחרית, והמידע הזה לא נשאר בינינו לבין המכונה.
ד"ר שירה עפרון, חוקרת בכירה וראש קתדרת ישראל והמזרח התיכון במכון ראנד, מגיעה ל"סדר חדש" לשיחה על ההסכם המתגבש בעזה, כאשר חמאס נותר שחקן מתעצם בשטח. הנשיא טראמפ חתם על שלב ב' של תוכנית 20 הנקודות לשלום בעזה, אך הסוגיות המרכזיות נותרו פתוחות: מהי המשמעות בפועל של פירוק חמאס מנשקו? עפרון מתייחסת גם לגישה הדוגלת בהמשך השליטה ב"רצועות ביטחון" בעזה ובלבנון ועד כמה מדובר בתפיסת ביטחון חדשה/ישנה.
בשיחה עם יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי־שחם, עפרון בוחנת את המחיר האזורי והבינלאומי של היעדר מהלך מדיני: האם הנורמליזציה עם סעודיה עדיין אפשרית; ומה מלמד הסכם הגרעין הסעודי-אמריקני על מקומה של ישראל באזור?
מאת: פרופ' עמיחי כהן
צה"ל לא קיבל הוראה לאפשר את המצור בקוסרה, וגם לא קיבל גיבוי לפנותו. ממשלה שאינה אומרת דבר אינה ניטרלית: היא נמנעת מלתת הוראה מפורשת כדי לא לשאת באחריות, ומשאירה לצבא לנחש מה היא מצפה ממנו לעשות. כך נפגע האמון בצה"ל, מפנים ומחוץ, ונפגעת יכולתו למלא את תפקידו.
מאת: פרופ' עופר קניג
פריימריז, ועדה מסדרת או שליטה מוחלטת של המנהיג: כיצד בוחרות המפלגות את רשימותיהן?
שירית אביטן כהן, הפרשנית הפוליטית של "ישראל היום" ופאנליסטית בחדשות 12, מגיעה ל"סדר חדש" לשיחה על הימין הישראלי לקראת בחירות 2026. הציבור בישראל זז ימינה, אך התמיכה בקואליציה הנוכחית הצטמצמה. מה זה אומר להיות ימני בישראל שאחרי 7 באוקטובר, איך מנתח מצביע ימין את אחריות הממשלה לטבח ואילו קבוצות מרכיבות את מחנה הימין?
אביטן כהן מנתחת את הכוחות שמעצבים את מפת הימין בפתח בחירות 26: מדוע מצביעים שעזבו את נתניהו אחרי 7 באוקטובר חזרו לתמוך בו; כיצד מתייחסים בליכוד לברית עם המפלגות החרדיות; מי הם מצביעי בן גביר ומה מסביר את צמיחתו כמנהיג מפלגת הימין השנייה בגודלה לפי הסקרים? האם בנט, איזנקוט ושחקנים חדשים יכולים לבנות ימין ממלכתי שאינו חלק מהקואליציה הנוכחית?
לבסוף, מה חשוב יותר לבוחרי הימין: אופייה היהודי של המדינה או המבנה הדמוקרטי שלה?
בעקבות העימות בין שר הביטחון לבין הרמטכ"ל סביב שאלת הדחת אלוף פיקוד דרום: האם השר יכול להורות לאלוף הפיקוד כיצד להפעיל את סמכויותיו במקרה קונקרטי? האם בסמכותו להדיח את אלוף הפיקוד? ואיך תקופת הבחירות קשורה לכל זה?
10 באוגוסט 2026
יו"ר ועדת הבחירות המרכזית קבע שאסור לחברי ועדת קלפי ולמשקיפים לדווח בזמן אמת באפליקציות של מפלגות (כדוגמת "אלקטור" או "Victory") על בוחרים שהגיעו להצביע, ושדיווח כזה הוא פגיעה בלתי חוקית בזכות לפרטיות. מה הקשר בין פרטיות להצבעה בקלפי, האם העובדה שבמשך שנים הועבר מידע כזה ללא הפרעה משנה משהו, ומדוע מדובר בהחלטה דרמטית?
בשל סירוב יו"ר הכנסת לכבד את פסיקת בג"ץ, לישראל אין מבקר מדינה דווקא בתקופה שבה תפקידו קריטי במיוחד: פיקוח על התנהלות המפלגות ועל כך שתהליך בחירת הרשימות מתנהל על-פי חוק ובצורה הוגנת.
החלטת יו"ר ועדת הבחירות לאסור העברת מידע בזמן אמת לגבי זהות בוחרים שהגיעו להצביע היא לא גניבת בחירות ולא מוטה פוליטית. כאשר הבינה המלאכותית מסוגלת להפוך גם מידע תמים למבצע השפעה מתוחכם, כללי המשחק חייבים להיות מנוסחים בהתאם
בפילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים): בשמאל חושבים 90.5% שקיימת סכנה כזו, במרכז 76% ובימין 66% ● יותר משליש מהציבור (השיעור הגבוה ביותר במדגם) חושבים שעל ישראל להימנע ממעורבות צבאית באיראן ולהגיב רק אם תותקף ● 72% מכלל הציבור מעריכים שגבוהים הסיכויים לאינתיפאדה בעתיד הנראה לעין ● 46% מהיהודים ו-54% מהערבים חושבים שכוחות הביטחון פועלים ביד רכה מדי כלפי מתנחלים המעורבים באלימות נגד פלסטינים ● 56% מכלל הציבור חושבים שהדרך הטובה ביותר לבחור מועמדי רשימה לכנסת היא הפריימריז.
חוק יסוד: הכנסת אמנם קובע באופן עקרוני שכל אזרח ישראלי בוגר יכול לבחור ולהיבחר, אך רק מי שרשום בפנקס הבוחרים יכול להצביע. לקראת בחירות 2026 גילו אזרחים ישראלים רבים שחיים בחו"ל כי שמם הוסר מהפנקס, ולמעשה קיימים פערים בין החוק לבין המציאות. האם אופן ניהול פנקס הבוחרים פוגע בזכות יסוד דמוקרטית שאמורה להיות שוויונית?
מאת: אביטל פרידמן
לאחר פיזור הכנסת, מה גורלן של הצעות חוק שטרם השלימו את הליך החקיקה – ובהן הצעות דרמטיות ובעייתיות כמו פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, הקמת ועדת חקירה "ממלכתית-לאומית" (ופוליטית) וחוק המעונות? האם אפשר יהיה להמשיך את הליך החקיקה בכנסת הבאה באמצעות החלת "דין רציפות"? מהו מנגנון זה ומהם התנאים הנדרשים להפעלתו?
הודעות התחזות, דיפ־פייקים, קמפיינים מתואמים ברשתות ומבצעי השפעה זרים: כך מאיימת הטכנולוגיה לשבש את הבחירות בישראל. תסריט דמיוני שעלול להפוך למציאות.