מאת: גבריאל גורדון
מבין החרדים שלמדו בישיבות בגיל 20, כ-50% צפויים להמשיך ללמוד גם בגיל 30, 30% ימשיכו גם בגיל 40 ו-10% יישארו בישיבה עד לפנסיה. כמה מהם עובדים ובאלו שנים הייתה ירידה בשיעור הנשארים?
הבחירות לכנסת ה־26 התאפיינו בהתגייסות אלקטורלית יוצאת דופן של המיעוט הערבי בישראל, המתבטאת בזינוק חד בשיעורי ההצבעה. מה עומד מאחוריה?
מאת: ד"ר אסף שפירא
הכנסת ה-26 נבחרה ותושבע ב-10 בנובמבר, אבל טרם הוקמה ממשלה – ולא ברור אם תוקם או שנצא לבחירות נוספות. מה יכולה הכנסת לעשות בינתיים? האם ואיך נבחר יושב ראש כנסת חדש, אילו ועדות יכולות לקום, והאם אפשר לחוקק ולפקח על הממשלה בתקופה זו? ומה משתנה כאשר מוכרזות בחירות חדשות?
מאת: פרופ' עופר קניג
מה היה שיעור ההצבעה בבחירות ואיפה הוא מציב את ישראל ביחס לעולם? איך תיראה הכנסת ה-26 לפי התוצאות הסופיות? כמה נשים עתידות לשבת בה, וכמה ח"כים חדשים?
מאת: פרופ' עמיחי כהן, עו"ד ענת טהון אשכנזי, ד"ר גיא לוריא, ד"ר אסף שפירא
החשדות שהתפרסמו מחייבים חקירה רצינית, אבל חקירה פלילית אינה שקולה להוכחה שהבחירות נגנבו. כאשר מספרים לציבור שקטאר שפכה מאות מיליוני דולרים וגנבה את הבחירות בלי להציג לכך ראיות, יוצרים סיפור שלפיו ההליך הדמוקרטי כולו נגוע ואי אפשר לסמוך על תוצאותיו. זו בדיוק אחת המטרות המרכזיות של מבצעי השפעה זרה.
על רקע הנחיית יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת לחקור חשדות בעניין מימון זר ושוחד בחירות על ידי גורמים זרים, מהו ההליך במקרה של חשדות לפגיעה בטוהר הבחירות?
מאת: ד"ר אופיר חדד
מערכת הבחירות של 2026 התאפיינה, בין היתר, בניסיון ראשון לפסול את כלל הרשימות הערביות, ובפעם הראשונה שבה הסתמן רוב בבית המשפט העליון לאשר את פסילתו של מועמד ערבי, מבלי להידרש לקבוע זאת בפסק דין מנומק. כיצד הפך מנגנון הפסילה לכלי ניגוח פוליטי ולזירת מאבק בין המערכת הפוליטית למערכת המשפטית, ומה ניתן ללמוד מההחלטות האחרונות על הבעיות הקיימות בתהליך הפסילה?
חן מזיג, משפיען רשת בינלאומי, פעיל הסברה ומייסד מכון תל אביב למאבק באנטישמיות, מגיע ל"סדר חדש" לשיחה על המשבר במעמדה של ישראל בעולם. האם הסברה טובה יכולה לשקם את התמיכה בישראל, או שנדרש גם שינוי במדיניות? איפה עובר הגבול בין הגנה על ישראל לבין הגנה על החלטות הממשלה? והאם לאחר ה-7 באוקטובר הוא הבין שיש דברים שפשוט אי אפשר להסביר?
בשיחה עם יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי־שחם מספר מזיג על ההתמודדות בזירות התקשורת הבינלאומיות, על המאבק באנטישמיות ובאנטי־ציונות ועל האתגרים שניצבים בפני מי שמנסה להציג את העמדה הישראלית לקהלים ביקורתיים. וגם: איפה הממשלה בזירת ההסברה?
שאלו אתכם למי הצבעתם? מישהו מחוץ לקלפי מעוניין לדעת איך קוראים לכם? נעמי לבוב מזכירה שאלה לא שאלות תמימות, ושאתם ממש לא חייבים לענות.
מאת: המכון הישראלי לדמוקרטיה
באיזו מערכת בחירות זכה הליכוד במספר המנדטים הגדול ביותר? איזו מפלגה קיבלה הכי הרבה קולות אך לא עברה את אחוז החסימה? ומיהו חבר הכנסת הצעיר ביותר שנבחר אי פעם לכנסת? לרגל בחירות 2026 הכנו לכם ולכן חידון מיוחד שיבחן עד כמה אתם מכירים את ההיסטוריה של הבחירות בישראל.
מאת: ד"ר אסף שפירא
מתי ואיפה אפשר להצביע? מה צריך להביא לקלפי? האם אפשר להצביע בקלפי אחרת מזו שאתם רשומים בה? מה עושים אם חסרים פתקי הצבעה או אם מתעורר חשד לפגיעה בטוהר הבחירות? כל התשובות לקראת הבחירות לכנסת ה-26.
מאת: אליהו ברקוביץ, רוני ברבוי
לקראת בחירות 2026 מתרחשת תנועה חריגה בפוליטיקה החרדית: ארבע מפלגות חדשות שנולדו כתגובה למשבר הגיוס פונות למצביעים שמאסו במפלגות הוותיקות ומאיימות לערער את הסדר הקיים. גם אם לא יכנסו לכנסת, הן עדיין עשויות לחולל שינוי בחברה החרדית.
בחירות חוזרות אינן הפתרון היחיד למצב של חוסר הכרעה. החוק בישראל מאפשר להקים גם ממשלת מיעוט, שעשויה להיות יציבה יותר משנדמה. אף שבישראל מדובר בדגם נדיר – הוא קיים בלא מעט מדינות בעולם.
מאת: גבריאל גורדון, אריאל קרלינסקי
למי מצביעים בשכונות ובערים חרדיות? ומה קורה באזורים שעוברים "התחרדות"? מחקר חדש מציע כלים חדשים ומהימנים למעקב אחרי הקול החרדי.
מאת: גבריאל גורדון, אריאל קרלינסקי
רוצים לראות איך הצביעו בשכונה שלכם בבחירות 2015? במי תמכו השכנים בבחירות 2022? בואו לסיור אינטראקטיבי בין שכונות ויישובים ובין מגזרים חברתיים שונים. אתם תבחרו את מערכת הבחירות ואת האזור, אנחנו נגיד לכם איך התפצלו ההצבעות.
מאת: גבריאל גורדון
איך מסלולי החינוך של בנים ובנות חרדים משפיעים על ההשתכרות, על תשלומי המסים ועל הפנסיה? השקפים שלהלן מרכזים את הנתונים העיקריים, מתוך מחקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה.
כ-16% חושבים שלשני הגושים סיכויים שווים, 11% חושבים שלאף גוש אין סיכוי להקים ממשלה ● בקרב היהודים: השיעור הגבוה ביותר (37%) מעוניינים בקואליציה רחבה של מפלגות יהודיות ציוניות ללא החרדים. בציבור הערבי, 71% מעדיפים קואליציה של מפלגות המרכז והשמאל בתמיכה או בהשתתפות מפלגות ערביות ● במקרה שבו לא תהיה הכרעה ברורה: 35% מהיהודים מעדיפים בחירות חוזרות, 28% – ממשלת אחדות, 23% – ממשלת מיעוט. בקרב הערבים: 46% מעדיפים בחירות חוזרות, 9% – ממשלת אחדות ו-25% – ממשלת מיעוט.
בחייה של אומה ישנם מעט רגעים משני הכרה כפי שקרה ברצח ראש הממשלה, יצחק רבין, לפני 31 שנה. רגע כזה מחייב תיקוף מחודש של תפיסות והשקפות עולם. אחריו, אי אפשר עוד להביט על החברה הישראלית באותו אופן. בשבוע הקרוב, כשנצא להצביע, נקבל הזדמנות נדירה להשפיע על המציאות שמסביבנו. האם גם השבוע הזה יצטרף לאותם רגעים משני הכרה?
מאת: תהילה גאדו
גם השנה עלו אלפי מתפללים ומתפללות לקבר רחל בי"א בחשוון. בעבור רבים מהם זה אינו עוד "ביקור באתר קדוש", אלא הזדמנות להתמודד עם כאב, חרדה, תקווה ואחריות משפחתית.
מאת: יוחנן פלסנר
ישראל לא יכולה להרשות לעצמה להיקלע שוב לסבבי בחירות תכופים ללא הכרעה. אפשר להקים ממשלה גם בלי להחזיר את הציבור לקלפי עד שייתן לאחד הגושים 61 מנדטים, וזו לא חייבת להיות ממשלת אחדות.
מוחמד מג'אדלה, פרשן חדשות 12 וראש חטיבת החדשות ברדיו "נאס", מגיע ל"סדר חדש" לשיחה על החברה הערבית בבחירות 2026. מה מניע את הבוחרים הערבים לצאת לקלפי? האם שיעור ההשתתפות יעלה, ואיזה מקום תתפוס תופעת הפשיעה והאלימות במערכת הבחירות הזאת?
בשיחה עם יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי־שחם מנתח מג'אדלה את השינויים בפוליטיקה הערבית, את הצטרפותו של יואב סגלוביץ' לרע"ם ויוסף חדאד ל"עמך ישראל" ואת השפעתן האפשרית של המפלגות הערביות על הממשלה הבאה וגם: איך השתנו הרגלי צריכת החדשות של האזרחים הערבים מאז 7 באוקטובר?
מאת: ד"ר גלעד מלאך
סדקים במודל ההצבעה החרדי וסיכויי יהדות התורה להשיג שמונה מנדטים.
מאת: ד"ר עו"ד רחל ארידור הרשקוביץ, ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, בשיתוף ניר יסעור
האלימות הקשה שמפנים אזרחים ישראלים נגד אזרחים פלסטינים באיו"ש היא עוול מוסרי. את המחיר על כך ועל אוזלת היד שמגלים ממשלת ישראל וגופי הביטחון ישלמו כלל אזרחיות ואזרחי ישראל.
מאת: ד"ר דנה בלאנדר
לשאלה "איך חוקרים את אירועי 7 באוקטובר" יש משמעות קריטית עבור הציבור הישראלי. מעבר לצורך להגיע לחקר האמת כדי למנוע מחדלים בעתיד, יש לה השלכות גם על רמת האמון במוסדות המדינה, על יכולת הריפוי של החברה הישראלית וצמצום הקיטוב, ועל ההתמודדות של ישראל בזירה הבין-לאומית. אז איך צריך להיראות מתווה חקירה שבאמת ישרת את כלל המטרות?
מאת: אסף הימן, פרופ' עופר קניג
מצד אחד, שבתון ביום הבחירות הוא נוהג מושרש בהווייה הפוליטית שלנו, הוא עשוי להקל על מימוש זכות הבחירה ולחזק את אופיו החגיגי של יום הבחירות. מצד שני, הוא כרוך בעלות כלכלית משמעותית ומאפשר גם למי שלא מצביע ליהנות ממנו.
מאת: דפנה כהנא דולב
המחאות האלימות בפריז מבטאות את רצונם של תלמידי התיכון להישמע ולהשפיע, אבל כדי להשיג השפעה נדרשים כלים אחרים. דור שרוצה שישמעו אותו, בצרפת או בישראל, צריך ללמוד גם להקשיב.