אודות מערכת הבחירות לשנת 1988
ארבע שנים אחרי הבחירות האחרונות ולאחר שתי ממשלות אחדות ניכר היה שמצבה של ישראל השתפר. צה"ל נסוג מעומק לבנון ונערך לאורכה של רצועת ביטחון צרה בדרום המדינה, האינפלציה הודברה והמשק הראה סימני התאוששות מעודדים, וממשלת האחדות הצליחה להוציא את מדינת ישראל מהמצב הקשה שהייתה נתונה בו ערב הבחירות הקודמות. אבל לצד הישגים אלה נראה היה שהמערכת נקלעה למבוי סתום. במחצית השנייה של הכנסת האחת עשרה זכתה הממשלה לכינוי הלא-מחמיא "ממשלת שיתוק לאומי", כינוי ששיקף את המצב שבו המערך והליכוד מנטרלים זה את זה ומונעים קידום מדיניות. בסוף 1987 פרצה האינתיפאדה והעלתה לדיון ציבורי את שאלת השטחים המוחזקים ומדיניות ישראל בגדה המערבית ובעזה. בבחירות התבקש הציבור להכריע בין שתי המפלגות הגדולות: הליכוד בראשותו של יצחק שמיר, שהציג קו נִצי, והמערך בראשותו של שמעון פרס, שהציג קו פייסני יותר.
הבחירה בין שתי החלופות הייתה ברורה, אבל ניכר היה כי לאחר ארבע שנים של שיתוף פעולה בחר הציבור להעניש דווקא את המפלגות הגדולות ולחזק את הקטנות על חשבונן. בשמאלה של המפה הפוליטית התמודד המערך בבחירות אלו ללא מפ"ם, שהתמודדה באופן עצמאי לראשונה מאז 1965. מלבד מפ"ם התמודדו באגף היוני של המערכת גם רצ, שינוי, חד"ש והרשימה המתקדמת לשלום. רשימות אלה זכו יחד ב-15 מושבים וזינבו בכוחו של המערך. בימין המפה סבל גם הליכוד מהצלחתן של מפלגות קטנות, כשאל רשימות התחייה וצומת הצטרפה בבחירות אלה גם מולדת, רשימתו החדשה של רחבעם זאבי. מפלגות אלה זכו ב-7 מושבים. אבל הגידול הניכר ביותר היה בכוחן של המפלגות הדתיות. ש"ס הגבירה את כוחה ל-6 מושבים, ושתי המפלגות החרדיות זכו יחד ל-7 מושבים.
הליכוד אמנם ניצח רק בקושי את המערך (40 מושבים לעומת 39), אך היה ברור כי הפעם אין לשמעון פרס גוש חוסם. לגוש הימין-דתיים היו 65 מושבים, ואף שמבחינה מספרית היה פרס יכול להקים ממשלה עם הדתיים, פוליטית הדבר לא התאפשר. למרות הניצחון הברור של גוש הימין-דתיים, הרכבת הממשלה לא הייתה פשוטה, שכן הדתיים הציבו תביעות מפליגות בנוגע לחקיקה דתית. בסופו של דבר החליטו שמיר ופרס לכונן ממשלת אחדות נוספת ,אבל הפעם בראשותו של שמיר וללא רוטציה. אל הקואליציה הצטרפו גם ש"ס, המפד"ל ואגודת ישראל.
הבחירות לכנסת ה-12
1.11.1988
מספר בעלי זכות הבחירה
2,894,267
אחוז החסימה
1%
סך הכל מצביעים
2,305,567
מספר הקולות הכשרים
2,283,123
שיעור ההצבעה
79.7%
| מפלגה | קולות | מושבים (מנדטים) | אחוז הקולות | רשימת מועמדים | מצע |
|---|---|---|---|---|---|
| הליכוד | 709,305 | 40 | 31.1 |
המועמדים
|
מצע
|
| מערך | 685,363 | 39 | 30.0 |
המועמדים
|
מצע
|
| ש"ס | 107,709 | 6 | 4.7 |
המועמדים
|
|
| אגודת ישראל | 102,714 | 5 | 4.5 |
המועמדים
|
מצע
|
| רצ | 97,513 | 5 | 4.3 |
המועמדים
|
מצע
|
| מפד"ל | 89,720 | 5 | 3.9 |
מצע
|
|
| חד"ש | 84,032 | 4 | 3.7 |
המועמדים
|
מצע
|
| התחיה | 70,370 | 3 | 3.1 |
המועמדים
|
מצע
|
| מפ"ם | 56,345 | 3 | 2.5 |
המועמדים
|
מצע
|
| צומת | 45,489 | 2 | 2.0 |
המועמדים
|
מצע
|
| מולדת | 44,174 | 2 | 1.9 |
המועמדים
|
|
| שינוי | 39,538 | 2 | 1.7 |
המועמדים
|
מצע
|
| דגל התורה | 34,279 | 2 | 1.5 |
המועמדים
|
|
| הרשימה המתקדמת לשלום | 33,695 | 1 | 1.5 |
המועמדים
|
|
| מד"ע | 27,012 | 1 | 1.2 |
המועמדים
|
|
| גמלאים | 16,674 | - | 0.7 |
המועמדים
|
|
| מימד | 15,783 | - | 0.7 |
המועמדים
|
|
| דרך ארץ | 4,253 | - | 0.2 |
המועמדים
|
|
| תנועת לאו"ר | 4,182 | - | 0.2 |
המועמדים
|
|
| התנועה למען חברה צודקת | 3,222 | - | 0.1 |
המועמדים
|
|
| ישי-יחד שבטי ישראל | 2,947 | - | 0.1 |
המועמדים
|
|
| תנועה למען המושבים | 2,838 | - | 0.1 |
המועמדים
|
|
| תרשיש | 1,654 | - | 0.1 |
המועמדים
|
|
| הכוח השקט | 1,574 | - | 0.1 |
המועמדים
|
|
| התנועה למען חיילים משוחררים | 1,018 | - | 0.0 |
המועמדים
|
|
| התאחדות התימנים | 909 | - | 0.0 |
המועמדים
|
|
| אחדות-ויקטור תייר | 446 | - | 0.0 |
המועמדים
|
|
קישורים בנושא
אברהם דיסקין, הבחירות לכנסת ה-12,ירושלים: המכון לחקר ישראל, 1990.
אליעזר דון יחיא, "דתיות ועדתיות בפוליטיקה הישראלית - המפלגות הדתיות והבחירות לכנסת ה-12", מדינה ממשל ויחסים בינלאומיים 32 (1990), עמ' 54-11.
Asher Arian and Michal Shamir (eds.), The Elections in Israel 1988, Boulder: Westview, 1990.
Daniel J. Elazar and Shmuel Sandler (eds.), Who's the Boss in Israel? Israel at the Polls 1988, Lanham: Rowman and Littlefield, 1992.