מדינה פלסטינית

39.5% מהיהודים מעריכים שהחברה הישראלית תישא בנטל הלחימה בעזה ובעימות בצפון כמה זמן שיידרש, לעומת 7% בלבד מהערבים • מעט יותר ממחצית מהיהודים בטוחים או חושבים שההנהגה עושה את המאמצים המרביים לשחרור החטופים מעזה, עם רוב ברור לכך בימין לעומת מיעוט במרכז ובשמאל • הסכמה רחבה וחוצת מחנות פוליטיים בקרב היהודים על כך שמדיניות הממשלות האחרונות הקלה על חמאס לבצע את מתקפת ה-7 באוקטובר.

תוכנית הסיפוח של ממשלת ישראל מיועדת להחיל את הריבונות הישראלית על חלקים ניכרים מיהודה ושומרון, בעיקר בקעת הירדן ושטחי ההתנחלויות. הסיפוח עלול להביא לפגיעה קונקרטית בזכויות אדם של תושבים פלסטינים, בעיקר אלו הגרים בבקעת הירדן ובסמיכות להתנחלויות

בשנים האחרונות נשמעה העמדה כי לאור העובדה שהסיפוח הזוחל יצר סיפוח דה-פקטו, השינוי שיחיל סיפוח רשמי אינו דרמטי. אולם ישנה חשיבות להתנגדות לסיפוח רשמי, גם במציאות שבה בהיבטים רבים כבר הוחל סיפוח דה-פקטו

השתתפות פוליטית של פלסטינים מהשטחים היא מחויבת מהמציאות של כיבוש ארוך טווח, עד שהגדרה עצמית לאומית תושג באמצעות הסכם. עמדה כזו מסרבת להכיר בחוקיותו של סיפוח חד צדדי ומתעקשת על הזכות להגדרה עצמית של כולנו. אולם בינתיים, לא ניתן להחזיק את הפלסטינים כבני ערובה במעמדם כ"תושבים מוגנים" בשטח כבוש

השימוש במנגנוני הדמוקרטיה הישירה בהכרעה בסוגיות טריטוריאליות הרות גורל מחויב מעצם מעמדן והיקף השלכתן של סוגיות אלו על הציבור. ואכן, מדינות דמוקרטיות רבות עושות שימוש במשאלים הישירים להכרעת בשאלות כאלו חרף הביקורת ביחס ל'בורות ההמונים'

מאבק בסיפוח אינו יכול להתמצות רק בהתנגדות להחלת החוק הישראלי. המשך המצב החוקי הקיים תוך האצת הפעולות של סיפוח דה-פקטו לא יהיה הצלחה אלא כישלון מהדהד של מי שמתנגדים לסיפוח. התנגדות אפקטיבית להם היא צו השעה

שני מישורי התייחסות קיימים באשר לסוגיה הפלסטינית, האחד מתמקד בשאלת האינטרס הלאומי הישראלי והשלכות הסדר חלוקה, אם יהיה, והשני עוסק בשאלת הנכונות בצד הפלסטיני להגיע להסדר מדיני או לא. התשובה לשתי השאלות הללו היא חיובית בהחלט, ושני המישורים אף יכולים להתלכד

החלת הריבונות הישראלית על שטחים ביהודה ושומרון איננה רק פעולה משפטית טכנית, אלא צפויה להשפיע על חייהם של רבים, ישראלים ופלסטינים. חשוב לתת את הדעת על השלכות אלו כבר עכשיו, על מנת שלא ניתקל בהן רק לאחר שהסיפוח יתבצע

תכניות הסיפוח חותרות תחת שני עקרונות בסיסיים על פי המשפט הבינלאומי ופסיקת בג"ץ - צורכי ביטחון וזמניות. הן אינן משקפות צורך ביטחוני, והן קוברות באופן רשמי את יכולתה של ישראל לטעון לזמניות ההתיישבות בשטחים הכבושים. לא בכדי תומכיהן מתעלמים מהיבטים אלה של הסוגיה

בצד שלילתה של עסקת השלום האמריקאית כבלתי חוקית, בלתי מוסרית וככזו שאין באפשרותה ליישב את הסכסוך, אלא רק להנציח אותו, חשוב גם לבחון מחדש את הנחות היסוד לגבי המשפט הבינלאומי והדרך המועדפת ליישב את הסכסוך

החלת ריבונות ישראלית בשטחים מעבר לקו הירוק מעלה שאלות חוקתיות ופוליטיות רחבות היקף, אלא שבמקביל לשאלות במישור הפנימי של מדינת ישראל, יש לבחון מהן המשמעויות המשפטיות של סיפוח, או החלת ריבונות גם במישור הבינלאומי

מאז הצגת "תכנית המאה" של הנשיא טראמפ קיבלה קדחת הסיפוח החד-צדדי תאוצה חסרת תקדים. חסידי הסיפוח ראו בשילוב בין מצוקתו של ראש הממשלה – אשר ערב הבחירות היה זקוק לכל קול במאמציו להיחלץ מאימת הדין, לבין תמיכתו הבלתי מסויגת של נשיא ארה"ב בכל גחמה ישראלית, משום הזדמנות היסטורית למימוש חזונם. הם ביקשו לנצל את שעת הכושר המדינית-פוליטית בכדי להסיר את היתכנות פתרון שתי המדינות מעל סדר היום ולקדם ריבונות ישראלית בחלקים נרחבים ביהודה ושומרון

הדיון בעניין סיפוח שטחי יו"ש מחייב את ישראל להתמודד עם שאלה שניסתה להימנע ממנה עשרות שנים – מעמדם של הפלסטינים, ולנקוט לגביה עמדה ברורה

למעלה מ-50% מהישראלים והפלסטינים תומכים בפתרון שתי המדינות - כך עולה מסקר מיוחד ומקיף שערכנו יחד עם מכון PSR הפלסטיני בקרב כ-1,200 פלסטינים ו-כ-1,200 ישראלים.

"דוח המאחזים" של הוועדה לבחינת "הבנייה באזור יהודה ושומרון" בראשות השופט בדימוס אדמונד לוי קבע כי על האזור לא חלים דיני הכיבוש ולכן הבנייה הישראלית בשטחים ציבוריים היא חוקית אף לפי המשפט הבין-לאומי. פרופ' פרנסס רדאי ועו"ד עדו רוזנצוייג חולקים על מסקנות הועדה ומסבירים מדוע לפי המשפט הבין-לאומי האיזור אכן נמצא תחת דיני הכיבוש והבנייה הישראלית אינה חוקית.

אם יאומץ "דוח המאחזים" של הוועדה לבחינת "הבנייה באזור יהודה ושומרון" בראשות השופט בדימוס אדמונד לוי  עלול זה להיות צעד נוסף שבו מתרחקת ישראל ממשפחת העמים אגב התעלמות בוטה מעמדותיה של הקהילה הבינלאומית, ובכלל זאת מעמדותיהן של ידידותיה הקרובות. ככזה, סופו של הדוח שיסב נזק רב למדינת ישראל. 

אפשרות הכרזתה של מדינה פלסטינית במסגרת עצרת האו"ם מעוררת אי נוחות הן בקרב מדינת ישראל והן בקרב תנועת חמאס. נדמה כי זו האחרונה אינה מתכחשת לצורך בהכרה בינלאומית אך באותה מידה מתקשה לחיות בשלום אם המהלך אותו מובילים אויביה הפוליטיים מבית. על הנימוקים העומדים מאחורי עמדה זו, קראו במאמרו של שלומי דסקל.

שאלת קבלתה של פלסטין כמדינה באו"ם מציבה לפני ישראל אתגרים לא פשוטים, אך גם טומנת בחובה כמה יתרונות ממשיים. קראו את מאמרו של יובל שני, העוסק בסיכונים ובסיכויים הנוגעים להתפתחויות האחרונות בזירת האו"ם.

הרשות הפלסטינית הכריזה כי היא עתידה לפנות לארגון האומות המאוחדות בבקשה להכריז על מדינה פלסטינית. מהי משמעותה של הכרזה כזו? האם יכול האו"ם להקים מדינה פלסטינית? האם יש בדבר כדי להשפיע על מדיניותה של ישראל? קראו את מאמרו של עמיחי כהן

בעשורים האחרונים הציבורי הישראלי חלוק בעמדותיו כלפי הפתרון של "שתי מדינות לשני עמים". ב-25 השנים שחלפו מאז נחתמו הסכמי אוסלו, אנו עדים לתנודות בתמיכת הציבורית בנוסחה זו. צפו בנתונים המלאים

למרות הטענות החוזרות ונשנות על שלטון אפרטהייד בשטחי יהודה ושומרון, הלכה למעשה יש הבדל גדול בין שלטון אפרטהייד כמו זה שהתקיים בדרום אפריקה, או הגדרתו של אפרטהייד במשפט הבינלאומי, למצבם של הפלסטינים בשטחים. אבל צריך לומר בכנות: הפועל היוצא של המציאות הזו הוא במקרים רבים פגיעה בזכויותיהם של הפלסטינים, שאין חולק שמגיעות להם כבני אדם.