מאמרים

היחסים בין דת ומדינה בישראל היו, ותמיד יהיו, מסובכים. גם למעלה מ-70 שנה להיווסדו, אנו מוצאים את הסטטוס קוו בישראל מאותגר שוב ושוב ומהווה בעיקר כלי ניגוח בידי המפלגות החרדיות למניעת רפורמות שונות

חוקי העבודה במדינת ישראל לא עודכנו למעלה מחמישה עשורים, וספק אם הם עדיין רלוונטיים בשוק התעסוקה המודרני והמשתנה של 2018. פרופ' יותם מרגלית מדבר על גמישות (או על היעדרה) של חוקי העבודה, וממליץ על מודל חדש שיתאים לשוק המתקדם

פוליטיקה בצד, מקומות עבודה המעסיקים יהודים וערבים מפתחים את היצירתיות והחדשנות בקרב העובדים, מסייעים להפחתת הניכור בין שתי האוכלוסיות ותורמים למשק. הדרך לעולם תעסוקה אידאלי ושוויוני עוד ארוכה, וכוללת הירתמות של המדינה ושל החברה כולה

עשור להקמת השירות האזרחי לציבור החרדי, הגיע הזמן לשאול: האם שילוב החרדים בשירות האזרחי יעיל? עם פחות ממחצית מבוגרי השירות האזרחי שמשתלבים לאחר מכן בשוק העבודה, נראה כי התוכנית אינה משיגה את מטרותיה

בעוד שכ-85% מהתפקידים בצה"ל פתוחים לנשים, גופים אזרחיים מנסים להשפיע על תהליך הגיוס של נשים לצה"ל, ועל סוגיות הלכתיות אחרות. על הגופים האמונים על כך בצבא לקחת את המושכבות לידיים ולתת מענה הולם לצורכי החיילים הדתיים

הדיון הציבורי לגבי פסקת ההתגברות עוסק בעיקר בבית המשפט העליון, ומפספס את המהות: כוחה הכמעט בלתי מוגבל של הממשלה בישראל

החתונה המתוקשרת של העיתונאית לוסי אהריש והשחקן צחי הלוי עוררה מחדש את שאלת הנישואים המעורבים, בין יהודים ולא יהודים, ואת האפשרות שהנה, גם בישראל, כמו בארה"ב ובשאר התפוצות, יתחיל תהליך התבוללות

למרות הטרוניות הנשמעות בנוגע לטקס המשפחתי בחגים, רוב הציבור היהודי מאוד או די אוהב את ארוחות החג המשפחתיות; על השנה שהסתיימה- רוב הציבור הישראלי סבור שהשנה הייתה טובה עבור מדינת ישראל ואופטימיים לגבי שנה הבאה

במאבק סביב מעמדם של הלהט"בים והזכויות שצריכות להינתן להם נחצו קווים אדומים, ונשפכו, במובן של הלבנת פנים, דמים. כשפוליטיקאים או אישי ציבור מתבטאים באופן פוגעני, הם חוטאים לתפקידם ולשולחיהם, כשרבנים עושים זאת בשם שמיים הם עלולים לחללו. במאבקים הללו, ולו מתוך שיקול ענייני, מצווה לומר דברים נשמעים ובאופן שיישמע על ידי כלל הציבור וירבה אהבת תורה ולא להיפך

האפליה בחוק הפונדקאות מביאה לחוסר שוויון באופן המנוגד לערכיה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית, ואף לערכים הרווחים בקרב רוב מרכיבי החברה הישראלית

משך הזמן הממוצע להקמת מפעל בישראל הוא בין שנתיים לארבע שנים. כל שנת עיכוב מובילה להפסד של כ-140,000,000 ש"ח. על הפתרונות להקלת הנטל הבירוקרטי ולהפחתת הרגולציה במסמך מפת הדרכים המציע שקיפות ובהירות עבור משקיעים מקומיים וזרים

שוק העבודה העתידי טומן בחוסו אתגרים רבים בצד הזדמנויות לצמיחה וחדשנות. מומחים בתחום חוזים שינויים מרחיקי לכת במבנה ובמאפיינים של שוק העבודה בעשור הקרוב. שינויים אלה טמונים בהתפתחויות טכנולוגיות, שינויים דמוגרפיים ושינויים תפיסתיים בכל הנודע לעולם העבודה

עובדי ציבור הם כשמם, עובדים של הציבור- לא של הפוליטיקאים. נשמע פשוט נכון? הקשיבו להסבר, למה החוק שיכפיף את בחירת היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה לבחירת השר יהיה כר פורה למינויים פוליטיים של מקורבים ו"נאמנים" ויהווה פתח לשחיתות, תוך פגיעה קשה באתוס השירות הציבורי

על פי חוק לרבנות הראשית יש מונופול מוחלט על נישואין וגירושין של יהודים בישראל. למי שאינם רוצים בנישואין ברבנות, או שמסיבה הלכתית לא יכולים להינשא נישואין דתיים ('פסולי חיתון') אין דרך להינשא בגבולות מדינת ישראל

 מה יכולים לעשות קובעי המדיניות וחוקרי הרגולציה כדי שגידול ילדים, בוודאי ילדים עם צרכים מיוחדים, לא יהפוך למלחמה נגד המדינה?

הפיטורים קורעי הלב בנגב קרמיקה ובמפעלים נוספים בשנים האחרונות הם רק קצה הקרחון של שינויים דרמטיים שעוברים על שוק העבודה שלנו. מחקרים מצביעים על כך שמחצית מהמקצועות שמוכרים לנו היום, ייעלמו בעתיד הקרוב בעקבות התפתחויות טכנולוגיות ומעבר לשוק של מיומנויות. למעשה, שליש מהתלמידים שנכנסים היום למערכת החינוך יעבדו במקצועות שעדיין לא קיימים היום. אז מה צריכה המדינה וכל אחד ואחת מאיתנו לעשות בכדי להיערך לשינויים ולמקצועות העתיד?

במדינת ישראל קיימות 131 מועצות דתיות שמגלגלות 760 מיליון ₪. המועצות האלו רלבנטיות לכל אחד ואחת מאתנו, ולא רק לדתיים. הן אחראיות גם על סוגיות כמו נישואין, כשרות וקבורה. דוח מבקר המדינה שפורסם היום מצא שוב שהן סובלות מכשלים קריטיים בשל התלות בדרג הפוליטי- ג'ובים, גירעונות, היעדר שקיפות, חריגה מתקנים ואי מינוי מחצית מהמועצות בשל צרכים פוליטיים של שר הדתות!

איך מאזנים בין חופש הדת וחופש מדת מבלי לפגוע בזכויותינו האזרחיות?
צפו בסרטון מתוך סדרה מיוחדת על מתחים בדמוקרטיה הישראלית, בהמשך להשקת שער הדמוקרטיה הישראלית- מיזם מיוחד של המכון בשיתוף עירית תל אביב- יפו לרגל שנת ה- 70 למדינה

שוויון וחירות עם שני ערכי ליבה של הדמוקרטיה. מה עושים במצבים שהחירות מתנגשת בשוויון?
צפו בסרטון מתוך סדרה מיוחדת על מתחים בדמוקרטיה הישראלית, בהמשך להשקת שער הדמוקרטיה הישראלית- מיזם מיוחד של המכון בשיתוף עירית תל אביב- יפו לרגל שנת ה- 70 למדינה

מה מגדיר מדינה כדמוקרטית? מהי דמוקרטיה מהותית? ומהי דמוקרטיה חלולה?
צפו בסרטון מתוך סדרה מיוחדת על מתחים בדמוקרטיה הישראלית, בהמשך להשקת שער הדמוקרטיה הישראלית- מיזם מיוחד של המכון בשיתוף עירית תל אביב- יפו לרגל שנת ה- 70 למדינה

דמוקרטיה היא שלטון העם, איך קובעים מי מהעם שולט? והאם הרוב תמיד קובע?
צפו בסרטון מתוך סדרה מיוחדת על מתחים בדמוקרטיה הישראלית, בהמשך להשקת שער הדמוקרטיה הישראלית - מיזם מיוחד של המכון בשיתוף עירית תל אביב-יפו לרגל שנת ה-70 למדינה

החופש להגיד כמעט כל משה שעובר בראש הוא כנראה סמל הדמוקרטיה. מתי ואיך מגבילים את חופש הביטוי?
צפו בסרטון מתוך סדרה מיוחדת על מתחים בדמוקרטיה הישראלית, בהמשך להשקת שער הדמוקרטיה הישראלית- מיזם מיוחד של המכון בשיתוף עירית תל אביב- יפו לרגל שנת ה- 70 למדינה

למה חשוב לשמור על הפרדת הרשויות ואיך זה משרת אותנו האזרחים?
צפו בסרטון הראשון מתוך סדרה מיוחדת על מתחים בדמוקרטיה הישראלית, לקראת השקת שער הדמוקרטיה הישראלית - מיזם מיוחד של המכון בשיתוף עיריית תל אביב-יפו לרגל שנת ה-70 למדינה

חוק הלאום אושר במחטף בוועדה מיוחדת בכנסת, וצפוי לעלות היום להצבעה בקריאה ראשונה במליאה. כן, זה אותו חוק לאום שפירק את הקואליציה הקודמת, והפעם ללא הביטוי "מדינה יהודית ודמוקרטית ברוח הכרזת העצמאות" שהיה בכל הנוסחים הקודמים.

לקראת שנת ה-70 למדינת ישראל מרכז גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה משיק את אתר דאטה-ישראל: מאגר מחקרי דעת הקהל המקיף והוותיק ביותר בישראל בלחיצת כפתור

כמה חרדים חיים בישראל? כמה מהם יצפו בסרטון הזה דרך האינטרנט? כמה מהם עובדים? כמה מהם לומדים באקדמיה ובאיזה גיל הם שוברים את הכוס מתחת לחופה?

עם אישור חוק הפריימריז במליאת הכנסת, חשוב להבין- דמוקרטיה היא לא רק פעם ב-4 שנים, היא גם בין לבין בבחירות פנים מפלגתיות - "פריימריז". צפו בסרטון של פרופ' רהט על הצעדים לשיפור מערכת הבחירות הפנים מפלגתית

השירות הצבאי של האוכלוסיה החרדית בישראל לא רק זירה המחברת בין החרדים לחברה הישראלית הוא גם משמש כמקפצה להשתלבות בשוק העבודה. אסף מלחי, חוקר בתכנית לחרדים בישראל, מספר על היחסים בין הצבא לבין האוכלוסיה החרדית

בשנים האחרונות ראינו ראש ממשלה, שרים וראשי רשויות מקומיות נכנסים לכלא, אלא שרובם, בתחילת דרכם הציבורית, היו מלאים באידיאלים וכוונות טובות. מחקרים מתחום האתיקה מוכיחים בסיטואציות מסויימות רובנו נשקר או נרמה, וכך קבלת מתנות, הזמנה לכנסים וקידום מקורבים לא נתפסים כמשהו בעייתי. פרופ' יובל פלדמן מסביר, איך נלחמים בשחיתות השלטונית?

"הרגילו אותנו לחשוב שהתקשורת צריכה להיות אובייקטיבית, אבל האובייקטיביות מתה. ככל שהתקשורת תהיה שקופה יותר, כך נוכל לחזור להאמין בה". ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר חושבת שאובדן אמון הציבור בתקשורת הוא לא בהכרח דבר רע