שותפות החברה החרדית בצל מלחמת "חרבות ברזל" - עמדות והתנהגויות הציבור החרדי והציבור הלא חרדי בישראל
על רקע הדיון היום (2.6) בבג"ץ הגיוס, המכון הישראלי לדמוקרטיה מפרסם דוח מיוחד על דעת הקהל בישראל בנוגע לעמדות ותפיסות בחברה החרדית על סוגיית (אי) הגיוס. הדוח נעשה בשיתוף עם מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון, ומבוסס על סקר רחב בקרב מדגם מייצג של החברה החרדית (508 מרואיינים טלפונית, טווח טעות הדגימה הוא 4.35%), במקביל לסקר בקרב הציבור היהודי הלא-חרדי.
כשהחומה מזדעזעת
מאת: אליהו ברקוביץ
סיפורי הגבורה של הלוחמים, לצד רוח ההתנדבות ששטפה את העם כולו, ערערו את הדיכוטומיות שטיפחה החברה החרדית במשך שנים.
״רגשות האשם אינם מוצדקים״? חרדים וגיוס לצה״ל
מאת: ד"ר רבקה נריה בן-שחר
בחינה של מאמרי דעה בעיתונות החרדית מסבירה ממה באמת חוששת הנהגת המגזר בשאלת הגיוס, ואין הכוונה לחוק כזה או אחר או לכפייה כלשהי.
בחזרה לצבא-העם
מאת: פרופ' עמיחי כהן
המודל שהחזיק את צה"ל והחברה הישראלית מאז קום המדינה ונשחק עם השנים קיבל במלחמה הנוכחית חיזוק מחודש. הימנעות החרדים מהשתתפות בו מעמידה אותו בסכנה מחודשת.
כיצד נוהג שופט מקצועי? השיעור של ברק לשופטי האג
מאת: פרופ' סוזי נבות
השופט הישראלי אד-הוק, שהיה בדעת מיעוט גם במקרה רפיח, הבהיר בחוות דעתו שביקורת משפטית עניינית, מקצועית ומבוססת, היא כנראה הדרך הטובה ביותר להתמודד עם בית הדין הבינלאומי לצדק – מוסד הנתון בתקופה זו ללחצים שונים. עמדת בית הדין מעוררת חשש לליקויים משמעותיים באשר לבירור העובדות של מה שנעשה ברצועה.
play
ראיון עם פרופ' תמר הרמן על תמורות בדעת הקהל בישראל לאורך השנים
פרופ' הרמן שוחחה עם ד"ר חיים וייצמן בהסכת המכון לחירות ואחריות על סקרי דעת קהל ועל חשיבותם הן לציבור והן למקבלי ההחלטות.
החלטת בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג בעניין המבצע ברפיח | עיקרים ומשמעויות
מאת: ד"ר ערן שמיר-בורר
ההחלטה על צווי ביניים נוספים בהליך הג'נוסייד מצרה אמנם את מרחב הפעולה המבצעי של ישראל ברפיח, אבל מותירה לה מרחב גמישות בפרשנות וביישום של הצווים. נחישות רבה יותר במתן מענה לצרכים ההומניטריים של האזרחים ברצועת עזה, לצד גילוי אחריות רבה יותר של פוליטיקאים מבית ושיתוף פעולה הדוק של ישראל עם בעלות בריתה מחוץ, יאפשרו לישראל לקדם את היעדים המבצעיים שלה במלחמה תוך צמצום החיכוך המדיני והמשפטי בזירה הבינלאומית.
צווי המעצר נגד נתניהו וגלנט בבית-הדין הפלילי הבינלאומי בהאג | שאלות ותשובות
האם בקשת התובע כרים קאן לצווי מעצר מבוססת עובדתית ומשפטית? כיצד מתנהל ונאכף הליך הוצאת הצווים? מהן השלכותיו ומה ישראל יכולה לעשות ביחס לבקשה ולעבירות שקאן טרם הכריע לגביהן? כל מה שחשוב לדעת.
צווי המעצר לנתניהו וגלנט בהאג הם רעידת אדמה של ממש
החלטת התובע כרים קאן מעוררת תמיהה מבחינה מקצועית ושנויה במחלוקת מבחינה משפטית ומדינית. היא נשענת על בסיס עובדתי רעוע ביותר, לאור מאמצי ישראל להבטיח סיוע הומניטרי לתושבי עזה, ויוצרת סימטריה פגומה וחמורה בין ישראל, דמוקרטיה המחויבת לשלטון החוק, לבין חמאס, ארגון טרור רצחני שמבצע ג'נוסייד. עם זאת, על ישראל להתנהל בתבונה מול בית הדין כדי שתמשיך ליהנות מגיבוי בינלאומי נרחב.
play
דפנה אבירם-ניצן - פתיחת מושב האקלים בכנס הורביץ 2024
play
מצגת אקלים משותפת | כנס אלי הורביץ 2024
מאת: דפנה אבירם-ניצן, פרופ' רוסלנה רחל פלטניק, שי בירן, נדב פורת הירש
מה משמעות צווי המעצר שביקש התובע בביה"ד הפלילי בהאג?
התובע כרים קאן מתמקד במצב ההומניטרי בעזה ובטענה שלישראל מדיניות של שימוש בהרעבה מכוונת של האוכלוסייה האזרחית כשיטת לחימה. קיים חשש כי אחרי נתניהו וגלנט יבקש להוציא צווי מעצר גם נגד בכירים בדרג המדיני והצבאי. אם בקשותיו יאושרו תהפוך ישראל לדמוקרטיה הראשונה שנגד בכיריה מוצאים צווי מעצר.
play
איך ישראל נכנסה לרשימה השחורה של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג?
באופן מסורתי, ישראל בלמה את ההתערבות המשפטית הבינלאומית בטיעון שהיא חוקרת בעצמה – אך הוא נחלש בשנה האחרונה. לצד זאת, פוליטיקאים חסרי אחריות השתמשו בביטויים שנתפסו בעולם כניסיונות להפר את הדין הבינלאומי. מערכות החקירה של צה"ל צריכות לפעול וכך יינתן לו הזמן להילחם בארגוני הטרור.
עולמות מקבילים בהאג? על הניסיון הרביעי של דרום אפריקה לבקש מביה"ד הבינ"ל לצדק לעצור את המלחמה בעזה
מאת: פרופ' יובל שני
דרום אפריקה טענה בדיון שרפיח היא ״קו ההגנה האחרון״ של רצועת עזה ולכן הרחבת המלחמה לשם תוביל לקריסת המצב ההומניטרי ברצועה. ישראל, מנגד, ייחסה את המשבר ההומניטרי לפעולות החמאס והדגישה את המאמצים שהשקיעה לשיפור המצב, שהובילו לתוצאות בשטח. שאלת הוצאת הצו להפסקת הלחימה ע"י בית הדין תלויה במידת השכנוע מצד ישראל שהפעולה ברפיח לא תגרור תוצאות הומניטריות חריגות.
המפתח לשימור יחסי ישראל-ארה"ב נמצא בין מוסקבה לבייג'ינג
מאת: ד"ר ישי (ג'סי) פרס
שורשי המשבר ביחסים עם ארה"ב נמצאים לכאורה ברפיח. אולם המפתח לפתרונו מצוי הרחק מעזה, בין מוסקבה לבייג'ינג. סדר עולמי חדש הולך ומתעצב לנגד עינינו והוא שיכתיב את התנהגותם של מנהיגי ארה"ב בעתיד. המלחמה הקרה החדשה בין ארה"ב לסין מעמידה את ישראל, הזקוקה לבעלות ברית בחזית מול איראן, בפני צומת של הזדמנויות וסיכונים.
