מאמרים

מרבית המפונים והמתפנים הם תושבי הדרום וחלקם מהצפון. רוב המפונים משני האזורים זכאים למלון או לבתי הארחה במימון המדינה.

רבים מאלה שהתייצבו ראשונים מול מחבלי חמאס ב-7 באוקטובר היו שוטרות ושוטרים: הראשונים להגיב, להגן, ליפול, בטרם הגיעו כוחות צה"ל. ועם זאת, הביצועים בשגרה של המשטרה, שלאורך שנים "הורעבה" תקציבית וגם נקרעה במחאה נגד ה"רפורמה", לא מצליחים עדיין לשקף את מסירותם של המשרתים בה. ביום שאחרי המלחמה היא ראויה להכרה קולקטיבית.

ברור כעת שעלינו לחסל את ארגון הטרור חמאס ככוח שלטוני. אין שום ברירה אחרת למדינה חפצת חיים. רצועת עזה מיושבת בצפיפות בשני מיליון אזרחים פלסטינים ולכן חשוב להבהיר לתומכינו ולידידנו בעולם שהרבה מאוד אזרחים פלסטינים ייפגעו בלחימה הצפויה בעזה. אנו מדינה שומרת חוק וחפצת חיים והאחריות על הפגיעה באזרחים היא של חמאס | יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, מתייחס לנושא בראיון מיוחד לרשת בלומברג

המכון הישראלי לדמוקרטיה משתתף בצער המשפחות ומחזק את ידיהם של כל אלו שלוקחים חלק במאמץ הלאומי.

בראיון ל-CNN היום הבהיר נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, יוחנן פלסנר, שבנושא הבטחון כולנו מאוחדים. אמנם יש לנו מחלוקות פנימיות קשות לאחרונה, אבל כולנו מגויסים ומחויבים למטרה של לחימה ופגיעה במשטר חמאס הברברי והרצחני, וקרא להקים ממשלת חירום.

עוד יהיה זמן לתחקר ולהפיק לקחים מהמחדלים. עכשיו כולנו עומדים מאחורי הלוחמים והלוחמות הגיבורים שלנו. יש לנו עם אמיץ ונפלא שיודע להתגייס, להתנדב ולהירתם עד להשבת הבטחון. זה מקור העוצמה האמיתי שלנו.

רק חמישית יתמכו בעמדה שגם אם בג"ץ יפסוק שעל שר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים הוא יסרב לעשות כן. 61% סבורים שביטחון הפנים בהיבטי הפשיעה והטרור גרוע יותר מבתקופת הממשלה הקודמת. בקרב מצביעי הליכוד רק 16% חושבים שהמצב השתפר.

רוב פשוט של הכנסת יכול לחוקק כל חוק יסוד בלי שום מגבלה? זה לא מתאים לשיטת המשטר שלנו ולא למה שקורה בעולם. כשאין איזונים ובלמים חייבים ביקורת של בית משפט.

המורות והמורים נמנים עם שומרי הסף ונדרשים לתווך לתלמידים את המציאות ולהעניק להם כלים להתמודדות עם מציאות מקוטבת. רוב הציבור מעוניין בכך: 73% מתוכו סבור שחינוך לדמוקרטיה הוא אחד מתפקידיהם, ולכן בלעדיו לא תהיה דמוקרטיה.

לאחר דה-לגיטימציה שיטתית לשומרי הסף ולמערכת המשפט כולה, כך בדיוק נראית הפיכה משטרית: לא רק סבירות והוועדה לבחירת שופטים אלא כוח. הסיפור הוא כוח שמתבטא בניסיון השתלטות על האקדמיה, השירות הציבורי, התקשורת והכלכלה. אם לא נגן על הדמוקרטיה, לא יהיה מי שיגן עלינו.

בתגובה לדברי ראש הממשלה בנימין נתניהו על דעותיהם בנוגע לעילת הסבירות, הבהירו השופט סולברג והשופטים בדימוס פרוקצ'יה וגרוניס עד כמה המציאות שונה לחלוטין.

שרי הליכוד ממהרים לקדם את החקיקה עד סוף מושב הקיץ, אך פחות ממחצית ממצביעי המפלגה תומכים בקידום התכנית. האם ממשלת אחדות לאומית היא הפתרון?

ללא סבירות, תהיה לממשלה יד חופשית בפיטורים ובמינויים ותוכל לפטר שומרי סף ללא מגבלה אם לא יתיישרו עם רצונה. היא תוכל למנות לפי העיקרון של קשרים במקום כישורים וכך נקבל "שומרי ראש" שנאמנים לשרים בלבד.

מספיקה החלטה אחת בלתי סבירה שתשנה את החיים של כל אחת ואחד מאתנו. ביטול עילת הסבירות ומתן כוח בלתי מוגבל לשלטון יביא לריסוק הדמוקרטיה.

רק "סבירות" לא נשמע נורא, אך מדובר בשיטת הסלמי ולכן אסור לבחון את הסבירות כרעיון בודד.

ביטול עילת הסבירות יתן אור ירוק להזרמת כספים למגזרים נבחרים ללא ביקורת שיפוטית ולא יאפשר לבית המשפט לפסול החלטות שרים גם אם הן מופרכות או בלתי סבירות באופן קיצוני.

הצעת החוק שתאפשר לשר לביטחון לאומי ולשוטרים בכירים סמכות להוציא צווי מעצר והגבלה מנהליים נגד אזרחים ישראלים ללא הליך הוגן דרקונית ומסוכנת, ויש להתנגד לה בכל תוקף.

שלטון שרוצה לפעול לטובת האזרחים משיקולים עניינים אינו פוחד מסבירות. רק שלטון שמעוניין בהחלטות שרירותיות כמו פיטורי שומרי סף והחלפתם באנשים פוליטיים פוחד מסבירות.

כ-30 שנה נהוג שלפחות אחד משני נציגי הכנסת בוועדה הוא מהאופוזיציה, על מנת למתן את כוחה של הממשלה ולמנוע פוליטיזציה של מינוי שופטים. בממשלה הנוכחית מדובר במהלך קריטי, שיש אף להפוך לחוק.

השבוע בוידיאוקאסט "פרשת הדמוקרטיה" תשוחח עו"ד שלומית רביצקי טור-פז עם פרופ' קרנית פלוג, סגנית נשיא במכון הישראלי לדמוקרטיה ולשעבר נגידת בנק ישראל.
לרגל פרשת "בהר" נשאל על מטרותיו של היובל המקראי ועל הקשר שלו למוביליות חברתית בישראל של היום. האם 'פוס משחק' אחת ל-50 שנה מאפשר שוויון הזדמנויות או פוגע במאמצי העניים לשפר את מצבם?

בואו נכיר את ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל

דומה כי התמיכה העכשווית בגנץ מבטאת את החזרה לערך המקצוענות השקולה, המכירה במגבלות הכוח ובצורך להפעילו בתבונה. היא הידהדה בעיקר כששר הביטחון יואב גלנט , הדמות השקולה ועתירת הזכויות הצבאיות, עמד בפני פיטורין כדי לרצות את הכוחות האחרים בממשלה.

מאמר זה משרטט שלוש דילמות הצפויות ללוות את המעבר למזרח תיכון גרעיני על סמך שורה של תקדימים היסטוריים. הראשונה, נקודת המעבר ממדיניות של מניעה למדיניות של הרתעה. השנייה, סוג ההרתעה שתידרש לישראל בזירה הגרעינית החדשה. השלישית, אופן ההתמודדות עם הטרור בתנאים של איום גרעיני. אף שחלון ההזדמנות לפעולת מנע צבאית עשוי להיוותר פתוח גם לאחר השגת יכולת גרעינית צבאית בידי האויב, יש צורך לרענן את תפיסת ההרתעה של ישראל נגד יריבים גרעיניים שלא בהכרח יאמצו את תכתיבי מאזן האימה. כמו־כן יש להביא בחשבון את הקושי בשמירה על חופש פעולה צבאי נגד ארגוני טרור הפועלים בחסות מטריית הגנה גרעינית.

עו"ד שלומית רביצקי טור-פז משוחחת עם ד"ר רבקה נריה בן שחר על פרשת "תזריע" ועל היולדת בתורה. נשאל מהי המקבילה המקראית לחופשת הלידה, כמה בחירה יש ליולדת בישראל ולמה מדינת ישראל ייחודית כל כך ביחסה לילודה ו" שוברת" את כל הגרפים.

האם מתנות הכהונה הן שכר ראוי לעובדי ציבור שלא זכו לנחלה בארץ? האם יש חשש שהכהנים יתנו העדפה למקריבי הקרבנות הנדיבים? ומה רע בחוק המתנות המוצע כיום?
השבוע בוידיאוקאסט "פרשת הדמוקרטיה" תשוחח עו"ד שלומית רביצקי טור-פז עם עו"ד עדנה הראל פישר, ראשת התכנית לאתיקה שלטונית ולמאבק בשחיתות במכון הישראלי לדמוקרטיה' על הכהנים כעובדי ציבור ועל מתנות הכהונה.

השבוע בוידיאוקאסט "פרשת הדמוקרטיה" תשוחח עו"ד שלומית רביצקי טור-פז עם ד"ר דנה בלאנדר, עמיתת מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, על תפקידו של הנשיא במשברים לאומיים. בעקבות סוגיית הנשיא בפרשת ויקרא נשאל על הקרבנות שצריכים נשיאים להקריב בישראל המודרנית, על הציפיות ממוסד הנשיאות, ומה קורה כאשר "נשיא יחטא".

הקואליציה רוצה שופטים שיהיו של השלטון: לא עצמאיים, לא מקצועיים ואפילו לא שמרנים. ברגע שזה יקרה, יהיה בלתי אפשרי לבטל חוקים ולפגוע בזכויות של כולנו.

השבוע בוידיאוקאסט "פרשת הדמוקרטיה" תשוחח עו"ד שלומית רביצקי טור-פז עם גבי גורדון, חוקר במרכז לממשל וכלכלה ובתכנית חרדים, על המפקד המקראי בפרשת פקודי, ועל מפקדי הלמ"ס בישראל המודרנית.
האם המפקדים מבקשים לשרת אותן המטרות? האם הנפקדים משתפים פעולה? מי נכלל בכל אחד מן המפקדים ומי נותר בחוץ?

השבוע בוידיאוקאסט "פרשת הדמוקרטיה" תשוחח עו"ד שלומית רביצקי טור-פז עם ד"ר גיא לוריא, עמית מחקר במרכז לערכים ומוסדות דמוקרטיים, על רגעים של כינון חוקה.
בעקבות משה רבנו השובר את הלוחות הראשונים ועולה להר סיני לקבלת לוחות שניים, נשאל גם אנחנו על היכולת לשבור חוקה ראשונה ולכונן רגע חוקתי שני. האם ניתן לייצר רגע כזה? האם הוא מגיע רק על רקע של משבר עמוק כמו חטא העגל ומלחמת שבט לוי בשבטים האחים? ואילו עצות ניתן לתת למחוקקי חוקה בישראל 23?