מאמרים

בהשוואה לדמוקרטיות מבוססות בעולם, שיעור הקולות הפסולים בישראל הוא נמוך מאוד. כך למשל: בבחירות 2020 לכנסת היו 25,073 קולות פסולים, שהם 0.54% מכלל הקולות.

אבל מה הוא פתק פסול?

דווקא בזמן המשבר הכלכלי החמור ביותר שידעה המדינה, ממשלת ישראל היוצאת הייתה המנופחת ביותר בתולדותיה. 34 שרים לא רק עולים למשלם המסים מאות מיליוני שקלים, הם גם יוצרים המון, אבל המון בלגן

דווקא בימים אלה ולאור משבר הקורונה, שהוביל בשנה האחרונה לפגיעה בזכויות ובחופש האישי של כולנו, שווה להבין עד כמה מעמדם של חוקי היסוד שלנו רעוע.

בתרחיש אופטימאלי אנחנו אמורים להצביע למפלגה מסוימת ואז בבחירות הבאות להחליט- לפי הביצועים וההישגים שלה- אם היא עדיין שווה את הקול שלנו. אז זהו שבמציאות הישראלית, כשח"כים ומפלגות צצים ונעלמים בתדירות מופרכת ולפעמים לא שורדים יותר מקדנציה אחת, זה הפך למשימה בלתי אפשרית.

בשנתיים האחרונות הוביל המכון הישראלי לדמוקרטיה צוות עבודה שכלל את נציגי החברה האזרחית, אשר מטרתו להבטיח שהמעבר למשק דל פחמן יהיה צודק וחברתי (Just Transition). בתום תהליך שכלל ניתוח עומק של הנעשה בעולם בתחום, שיתוף הציבור באמצעות סקרים ואתר התייעצות דיגיטלי, מפגשים ושיחות התייעצויות עבור גורמי הממשל המיישמים, גובשה חבילה של צעדי מדיניות שמטרתם למזער את הפגיעה בשכבות החלשות ולהבטיח שאלו ייהנו לא פחות מתועלות המעבר למשק דל פחמן. במפגש הוצגו למשתתפים עיקרי הממצאים והמלצות המדיניות ונערך דיון בהשתתפות הציבור, נציגת ה-OECD שמלווה את המהלך ונציגי משרדי הממשלה הרלבנטיים.

ישראל היא הדמוקרטיה היחידה שמונעת מאזרחיה לשוב אליה. התנערותה מאחריות על חייהם ובריאותם של אזרחיה בחו״ל מצביעה על שבריריות מעמדן של זכויות ותפיסות היסוד שמרכיבות את האמנה החברתית הישראלית. שיקומן יהיה לפתחנו ביום שאחרי הקורונה

פסק הדין בעניין איכוני השב"כ אינו נוגע רק לזכות לפרטיות, אלא מראה כיצד פרשת האיכונים היא מיקרו-קוסמוס לתהליכי קבלת ההחלטות בממשלה בתקופת הקורונה

מאמצים לעידוד התחסנות הם ראויים וחשובים, על כך אין כל מחלוקת. השאלה היא מה יוביל אותנו לשם ומה, לעומת זאת, יפגע באופן לא מידתי בזכות של כל אחד מאתנו שהמידע הרפואי לגבי עצמו יישאר שלו ובשליטתו

אמנם האזיק האלקטרוני הוא חלופה עדיפה לחיוב אדם בבידוד מחוץ לביתו במלונית, אך חשוב לקבוע במפורש את התכלית שלשמה נועד השימוש באזיקים, להגדיר ולהגביל את הגישה למידע, וכל זאת תוך אבטחת המידע האישי הרגיש

זוכרים למה התפזרה הכנסת אי שם ב-2018? וב-2019? וב-2020? קבלו סיכום קצר שמסביר איך נקלענו ללופ הזה של ארבע מערכות בחירות בשנתיים, ואיך יוצאים ממנו

זהו מדרון חלקלק שיסייע לקונצרן של פייסבוק לאסוף עוד ועוד מידע על כולנו, שיעובד וישמש להתאמת תכנים שיווקיים וגרוע מכך- לשלול כל עצמאות מחשבתית פוליטית אינדיבידואלית. הפתרון הוא התערבות ממשלתית ועדכון חוק הגנת הפרטיות המיושן יחד עם מחאה צרכנית רחבה

ההיענות לחיסונים כמובן משמחת, אלא שאיש לא ביקש את הסכמתנו להשתתף במחקר שעושה פייזר, ובכך יש הפרה של שרשרת האחריות כלפינו, הציבור. מקבלי ההחלטות בממשלה, במשרד הבריאות ובקופות החולים ממשיכים לחשוב שהבריאות והדאטה שלנו הוא רכושם שלהם. הדבר הזה חייב להשתנות

ממשבר הקורונה למשבר האקלים

הצעת החוק להכללת הזכות לשוויון בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, שעברה בשבוע שעבר בקריאה טרומית, היא תיקון מתבקש ואלמנטרי שחייב להכלל ואף נכלל בכל חוקה של מדינה דמוקרטית, חוץ מאשר במדינת ישראל. בכוחו של חוק השוויון לחולל שינוי ולחזק את תביעתם של נשים, להט"בים, בעלי מוגבלויות, מיעוטים, ואוכלוסיות אחרות, לשוויון בפני החוק

המשרד להגנת הסביבה | ישראל 2050

המאמצים להגביל את התפשטות הנגיף הובילו למגבלות חסרות תקדים, שהובילו לשיח ציבורי חשוב ומבורך בשאלות הנוגעות לזכויות אדם, אולם משבר הקורונה הוביל להתפתחויות מדאיגות שצריכות להדליק נורות אזהרה לכולנו

הקצנת השיח הציבורי והלימודים מרחוק לא מדלגים מעל ראשם של הצעירים: רוב בני הנוער סבורים שהשלטון הדמוקרטי בישראל נמצא בסכנה חמורה, וכי החברה הישראלית אינה סובלנית לדעות שונות. בעוד הערך המרכזי לדמוקרטיה בקרב בני הנוער הערבים הוא שוויון וזכויות אזרח, בקרב יהודים יהיו אלה בחירות וחופש ביטוי. סקר מיוחד על מצב הדמוקרטיה בעיני הצעירים

עד מתי צבא העם?
הוויכוח על קיצור השירות יצר בגדול שני מחנות: אלה שמתנגדים ומזהירים מפני מחסור בכוח אדם ביחידות המובחרות, כמו גם על תחלופת כוח אדם גבוהה שתשפיע על איכות הצבא וכשירותו.
ואלה שתומכים בקיצור השירות, הטוענים שצריך להתאים את מודל צבא העם למציאות שבה כמחצית מבני מחזור הגיוס ממילא אינם מתגייסים, ולשלב את החיילים המשוחררים מהר יותר בשוק העבודה.

נוכחותם הגוברת של דתיים ודתיות בשורות הצבא מקרינה על אופיו, ומשפיעה על החברה הדתית לאומית פנימה. יותר ויותר מחלוקות אידיאולוגיות בתוך הציונות הדתית, באות לידי ביטוי בצבא: מעמד האישה, היחס ללהט"בים ושאלות על מוסר מלחמה.
עד כמה הצבא הפך לזירת התגוששות של הדתיים לאומיים ומה היה אומר על זה דוד בן גוריון שהיום מציינים את יום פטירתו?

צבא ההרגעה לישראל?!
מעורבות הצבא במשבר הקורונה מציפה לא מעט סימני שאלה על הגדרת גבולות הגזרה בין ניהול מערכה צבאית לניהול משבר אזרחי.
שימוש בצבא העם במשימות אזרחיות צריך שייעשה באופן מדוד, תוך פיתוח מערכת אזרחית יעילה ואפקטיבית לניהול מצב חירום-אזרחי עתידי.

סדקים באמון הציבור בצה"ל? תלוי איך מסתכלים על זה. בכל הקשור למשימות ויכולות מבצעיות שנמצאות מתחת לרדאר הציבורי, האמון בצבא נשאר גבוה. הספקות צפים ועולים בנושאים שבהם צה"ל נחשף לציבור, ובהם יש לא מעט מקום לשיפור. ובכל זאת- כמה היו רוצים שצה"ל יקבל לידיו את ניהול משבר הקורונה? צפו וגלו

שלושה שבועות לבחירות לנשיאות ארה"ב, הקמפיינים הפוליטיים עוקפים את הרשתות החברתיות באמצעות אפליקציות שיוצרות דאטה מלא מלא על הצרכנים: פעולות, העדפות, מאפיינים וחיזוי התנהגות. האם בבחירות הבאות בישראל יעתיקו את השיטה?

המגבלות שאוסרות יציאה של יותר מקילומטר מהבית, אותן החילה ממשלת ישראל גם על הפגנות, הן חריגות בחומרתן בעולם. מהשוואה בינלאומית עולה כי ישראל היא המדינה היחידה שהגבילה את טווח ההפגנות של אזרחיה ביחס למקום מגוריהם

התיקון לחוק שעבר בוועדת חוקה לקראת קריאה שניה ושלישית אינו ראוי ופוגע באופן מופרז בזכות היסוד הדמוקרטית של החופש למחות. ההחלטה על הגבלת הפגנות בהתאם למצב התחלואה צריכה להיות בידי דרג מקצועי נטול פניות ונטול שיקולים פוליטיים

אז איך קרה שבית המשפט העליון הפך לאויב העם? לפי ספרו החדש של עמיחי כהן, מלחמות הבג"צ - הוא לא. פשוט לפוליטיקאים מסוימים נוח להציג אותו ככה.

בזמן שהאמון בראש הממשלה מגיע לשפל חדש ועל אף שרק שליש מהציבור מאמינים שהמגבלות שהטילה הממשלה אכן מוצדקות ותואמות למצב - רוב הישראלים סבורים כי יש לאסור קיומן של הפגנות בזמן הסגר

7 חברי כנסת, 7 שאלות - יצאנו לדרך! כמובן שלא שכחנו לבקש מהם גם איחול לשנה החדשה... שנה טובה!

נדרשת זהירות מיוחדת בהגבלת הזכות להפגין, בגלל זהותה של המגבילה, הממשלה, הנמצאת בניגוד עניינים מובנה. בתוך כך, באפשרותם של מארגני ההפגנות והציבור המשתתף בהן להיות חלק מהפתרון ולקחת אחריות גם על בריאות הציבור

עתירת ראשי הערים מוצדקת. צריך להגמיש את התנאים לתפילה באוויר הפתוח, אולם הגבלת מספר המשתתפים במחאה היא פגיעה קשה בזכות להפגין

ההפגנות הן כלי חשוב ומרכזי לביטוי ביקורת על השלטון. ביכולתן להביא לידי ביטוי את הקולות השונים, כדי להשפיע על מקבלי ההחלטות ועל דעת הקהל, אבל הן בשום אופן לא יכולות להיות הנתיב להחלפת הממשלה בדרך לא דמוקרטית