פורום קיסריה 2009, עתידו של מנוע הצמיחה הישראלי

פרופ' ארנון בנטור מהטכניון בחיפה עמד בראש הצוות שעסק בסוגיית עתידן של התעשיות המבוססות על ידע וטכנולוגיה בישראל. הממצאים שהצוות העלה מלמדים על צורך חיוני בטיפול במדיניות המדע והטכנולוגיה, לא רק על רקע המשבר הכלכלי שפגע פגיעה קשה ביצוא של מגזר זה, אלא גם בכל הקשור לשאלות יסוד מרכזיות אחרות המחייבות התייחסות מעודכנת לתעשייה חשובה זו בישראל.

ראש הצוות: פרופ' ארנון בנטור, דיקן הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית וחוקר בכיר במוסד שמואל נאמן, הטכניון
עורך: לאוניד בקמן, בית הספר למנהל עסקים, האוניברסיטה העברית בירושלים

חברי הצוות  
ד"ר אלי אופר, מדען ראשי, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה
אייל אפשטיין, אגף התקציבים, משרד האוצר
יגאל ארליך, משנה ליו"ר המועצה הלאומית למחקר ופיתוח
ד"ר ארנה ברי, שותפה עצמאית, ג'מיני קרנות ישראליות
תא"ל ד"ר דני גולד, ראש המחקר והפיתוח בצה"ל ובמשרד הביטחון
ד"ר יהושע גלייטמן, מנהל שותף, Platinum VC
שגיא דגן, כלכלן בכיר, המועצה הלאומית לכלכלה, משרד ראש הממשלה
יובל וולמן, יועץ כלכלי לשר אוצר
יהודה זיסאפל, נשיא קבוצת רד-בינת, יו"ר איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה
פרופ' מנואל טרכטנברג, ראש המועצה הלאומית לכלכלה, משרד ראש הממשלה
לידיה לזנס, סגנית המדען הראשי לתקציב ותפעול תמיכות מו"פ, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה
פרופ' שאול לך, הפקולטה לכלכלה, האוניברסיטה העברית בירושלים
סטיבן סתיו, מנכ"ל ות"ת
סאמי פרידריך, יו"ר שלדור בע"מ
גיל רבינוביץ, ראש צוות, שלדור בע"מ
ד"ר מיכאל רודה, סגן נשיא לפרויקטי צמיחה-פיתוח עסקי, IBM
אלי רונן, יו"ר מקורות

  • התעשיות עתירות הידע הן מנוע הצמיחה המרכזי של המשק והחברה בישראל, ותרומתן לתעסוקה, לייצוא ולתוצר המקומי ניכרת.
  • התהליכים שאפשרו את ההצלחה של תעשיית הידע והחדשנות נחלשו ואף מוצו עוד בטרם פרוץ המשבר הכלכלי-פיננסי העולמי. על כן, המשך צמיחה של התעשייה והצלחתה כ"קטר צמיחה לאומי" מצויים בסכנת הכחדה.
  • ההצלחה של 15 השנים שחלפו היא תוצאה של שורה של גורמים, חלקם פנימיים (מדיניות, מחקר מדעי מוביל, כוח אדם מעולה, מו"פ ביטחוני, רוח יזמית וכד') וחלקם חיצוניים למשק (התפתחות תעשיות התקשורת ומערכות המידע בעולם).
  • הצלחה זו היא חלקית משום שהמערך שהוקם אינו בר קיימא ויש חשש לשרידות רכיביו. בנוסף, זליגה של טכנולוגיה וידע לכלל המשק והחברה הישראלית הייתה מוגבלת ולא אפשרה את ניצול מלוא הפוטנציאל שלה להשפעה רחבה יותר במדינה.
  • שיעור תרומת ההיי-טק לייצוא (סחורות ושירותים) ולתוצר העסקי נמצא בקיפאון יחסי בעשור האחרון.
  • המשבר הכלכלי-פיננסי הגלובלי מעצים את מגמות השחיקה ומסכן את נכסי הליבה של מערך תעשיית ההיי-טק בטווח המידי. לטיפול במגמות אלה נדרשים מהלכים אופרטיביים ברמת הלאומית על מנת שיהיה אפשר למנוע נזקים בלתי הפיכים מחד גיסא ולהזניק את התעשייה קדימה מאידך גיסא.
  • עתיד התעשיות עתירות הידע חייב להימנות עם התחומים ה"קיומיים" של מדינת ישראל ולקבל התייחסות שוטפת ובסדר עדיפות גבוה של הממשלה וקובעי המדיניות.
  • נדרש לנצל את המשבר הפיננסי-כלכלי הגלובלי ליישום שינויים מבניים עמוקים אשר יאפשרו התפתחות והתחדשות של התעשיות עתירות הידע והחדשנות לשנים הבאות.
  • על הממשלה להוביל מהלך אסטרטגי, מערכתי, עקבי ומתמשך כדי לאפשר התפתחות בת קיימא של מערך התעשיות עתירות הידע והחדשנות. על מהלך זה לגבש מסגרות פעולה לטווח המידי ולטווח הארוך. 
  • למרות ההצלחה בשני העשורים האחרונים, נקודת המוצא לעתידה של מדיניות המדע, הטכנולוגיה, המחקר והפיתוח וההשכלה הגבוהה צריכה להשתנות לנוכח השינויים בנקודת המוצא של המשק הישראלי כיום ולנוכח השינויים הגלובליים בתחומים אלה.
  • יש למצות את הפוטנציאל של התעשיות עתירות הידע לגידול של חברות גדולות ולפיתוח תעשיית ידע בעלת בסיס רחב ויציב אשר תהיה בת קיימא.
  • על הממשלה לתמוך ביצירת מסה קריטית בתחומים מתפתחים (מעבר לתחומי ICT) ולייצר מנועי צמיחה חדשים בתחומים שבהם הביקוש העולמי צומח בקביעות.
  • נדרשים צעדים להרחבת מעגל הנהנים מעתירות ידע וחדשנות גם מחוץ למרחב המצומצם של תעשיות ההזנק בתחומי ההיי-טק.
  • יש צורך בצעדים למניעת פיטורים, לשימור ולחיזוק ההון האנושי המדעי והטכנולוגי בתעשייה בתקופת המשבר הכלכלי הנוכחי.
  • שימור ויצירת ידע והון אנושי באקדמיה כבסיס לצמיחה עתידית (כולל החזרת ישראלים מחו"ל).

לעיון בספר עתידו של מנוע הצמיחה הישראלי

לתוצרי פורום קיסריה בנושא מגזר עסקי לאורך השנים