הצהרת שימוש בעוגיות (Cookies)
האתר עושה שימוש בקובצי עוגיות (Cookies) לצורך תפקוד תקין, אבטחת מידע, מדידת ביצועים, שיפור חוויית המשתמש והתאמה אישית של תוכן ופרסומות.
בלחיצה על כפתור "מאשר/ת", הנך מסכים/מה לשימוש בעוגיות בהתאם למדיניות הפרטיות שלנו.

עוסק זה יותר משני עשורים בחקר החברה הערבית בישראל. תחומי העניין העיקריים שלו הם תמורות פוליטיות, לאומיות וחברתיות בחברה הערבית, יחסי יהודים-ערבים ומדיניות הממשלה כלפי האזרחים הערבים במדינה.
בעבודתו בתוכנית לחברה הערבית במכון הוא חוקר את דפוסי ההשתתפות וההצבעה של האזרחים הערבים בבחירות לכנסת, תהליכים דמוגרפיים וכלכליים באוכלוסייה הערבית ותפיסת העולם של בני הדור הצעיר בחברה הערבית.
במקביל לעבודתו במכון, ד"ר רודניצקי הוא חוקר במרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב; ובצד תפקידיו האקדמיים הוא משמש פרשן לענייני ישראל והמזרח התיכון בתקשורת הישראלית והבינלאומית.
הוא בעל תואר ראשון בהיסטוריה של המזרח התיכון ותואר שני במינהל עסקים מאוניברסיטת תל אביב; ובעל תואר שלישי מהמחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בר-אילן.
בין פרסומיו הבולטים:
Arik Rudnitzky, “The Evolution of Narratives on the Oslo Process among Palestinian-Arab Political Elites in Israel.” Israel Studies Review, 38:2 (2023), pp. 86-103
Arik Rudnitzky, “A minority goes to the polls: Arab voters in Israel.” In: Francesco Cavatorta and Valeria Resta (eds.), Routledge Handbook on Elections in the Middle East and North Africa. London and New York: Routledge, 2023, pp. 237-250
Arik Rudnitzky, “Searching for political efficacy: The Israeli Arab vote in the 2019-21 Knesset elections.” Israel Affairs, 28:6 (2022), pp. 856-877
נסרין חדאד חאג'-יחיא, מרב שביב, אריק רודניצקי וארן זינר, גשר לעתיד: שנת מעבר כאמצעי למוביליות כלכלית-חברתית של צעירות וצעירים מהחברה הערבית בישראל (ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2022).
אריק רודניצקי, השתתפות האזרחים הערבים בבחירות לכנסת: הרצוי, המצוי והתקווה לשינוי
(ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2020)
נסרין חדאד חאג'-יחיא ואריק רודניצקי, החינוך הבלתי פורמלי בחברה הערבית: חזון ומעשה
(ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2018)
אריק רודניצקי, "היש ליהודים זכות להגדרה עצמית בפלסטין? השיח האסלאמי בישראל", בתוך: מאיר חטינה ומוחמד אל-עטאונה (עורכים), מוסלמים במדינת היהודים: דת, פוליטיקה, חברה (תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 2018), עמ' 100-80
Arik Rudnitzky, "Back to the Knesset? Israeli Arab Vote in the 20th Knesset Elections." Israel Affairs, vol. 22, no. 3-4 (2016), pp. 683-696
אריק רודניצקי, המיעוט הערבי בישראל והשיח על "מדינה יהודית" (ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2015
Arik Rudnitzky, “The Contemporary Historiographical Debate in Israel on Government Policies on Arabs in Israel during the Military Administration Period (1948-1966).” Israel Studies, 19.1 (Spring 2014), pp. 24-47
צילום: עודד אנטמן
ההצעה המבקשת להעביר כ-3 מיליארד ש"ח מתוכנית החומש "תקאדום" למשרד לביטחון לאומי תוביל לעצירה בפועל של התוכנית שנועדה לחזק את החברה הערבית ולצמצם פערים. המשמעות: בלימת השקעות בחינוך, תעסוקה, בריאות, תשתיות ורווחה, פגיעה במאמצים להפחתת הפשיעה בטווח הארוך, החלשת החברה הערבית ופגיעה בביטחון האישי.
מאת: ד"ר אריק רודניצקי
כל המפלגות הערביות פתחו את מערכת הבחירות במקומות שנחשבו מעוזי תמיכה מובהקים שלהן. בכנסת החדשה הן יתמודדו לא רק עם היותן אופוזיציה לקואליציה ימנית אלא גם עם אופוזיציה לאומית משלהן בזירה החוץ-פרלמנטרית.
מאת: ד"ר אריק רודניצקי
סקירה זו עוסקת בדפוסי ההצבעה של האזרחים הערבים בבחירות לכנסת ה-25 שהתקיימו ב-1 בנובמבר 2022. התרשימים והלוחות המוצגים להלן מתבססים על ניתוח התוצאות הסופיות של הבחירות שפרסמה ועדת הבחירות המרכזית של הכנסת.
מאת: ד"ר אריק רודניצקי
בחזרה למבנה המשולש: אחרי סגירת הרשימות, המערכת הפוליטית הערבית יוצאת לדרך עם שלוש אלטרנטיבות – האחת דוגלת בהשפעה ישירה מבפנים, השנייה בהשפעה מבחוץ והשלישית שואפת לאתגר את המיינסטרים הפוליטי בישראל. בהפוך על הפוך, דווקא הפיצול עשוי להפיח חיים ולעודד השתתפות בבחירות.
מאת: ד"ר נסרין חדאד חאג'-יחיא, ד"ר מוחמד ח'לאילה, ד"ר אריק רודניצקי , בן פרג'ון
יחד עם זאת, נרשמה עלייה משמעותית בהוצאה למשק בית; תמותת תינוקות בחברה הערבית היא פי 2 בחברה היהודית, ובנגב מטפס לכ-1 מכל 100 תינוקות; פשיעה בחברה הערבית: גידול של 44% במספר אירועי הירי תוך 3 שנים
מאת: ד"ר נסרין חדאד חאג'-יחיא, ד"ר מוחמד ח'לאילה, ד"ר אריק רודניצקי , בן פרג'ון
מהפכת ההשכלה הגבוהה: שנתון החברה הערבית 2021 חושף שנתוני הזכאות לבגרות בחברה הערבית קפצו בעשור האחרון לכ-64%; שיעור הסטודנטים הערבים הוכפל; עליה משמעותית בסטודנטים למדעי המחשב לכ-16%
מאת: ד"ר נסרין חדאד חאג'-יחיא, ד"ר מוחמד ח'לאילה, ד"ר אריק רודניצקי , בן פרג'ון
שנתון החברה הערבית בישראל 2021, שיוצא לאור זו השנה הראשונה במכון הישראלי לדמוקרטיה, סוקר את השינויים שחלו בעשורים האחרונים בחברה הערבית בתחומים מגוונים, בהם חינוך, תעסוקה ואורח חיים
מאת: ד"ר אריק רודניצקי
דווקא בתקופה שבה הקול הערבי מקבל חשיבות מכריעה, כוחן של המפלגות הערביות נחלש ויותר מחצי מהמצביעים הערבים לא הגיעו לקלפי. שתי הרשימות הערביות אמנם הצליחו לעבור את אחוז החסימה ולשמור על ייצוגן בכנסת, אולם הרשימה המשותפת תידרש לעשות חשבון נפש נוקב ולתהות מדוע דווקא היא שילמה את מחיר הפיצול בשורותיה ערב הבחירות
מאת: ד"ר אריק רודניצקי
הרוב המכריע בציבור הערבי התגייס בבחירות 2020 להבעת אמון ברשימה המשותפת, עם שיעור ההצבעה הגבוה ביותר משלוש מערכות הבחירות הרצופות. כמה מהערבים אזרחי ישראל הצביעו לרשימה המשותפת וכמה למפלגות היהודיות, ובאיזה מגזר הייתה תמיכה גדולה יותר בכחול לבן, מאשר ברשימה המשותפת?
מאת: ד"ר אריק רודניצקי
הטריגר שהוציא את הציבור הערבי להצביע בבחירות האחרונות נמצא מחוץ לפוליטיקה הערבית. אם ביבי הוציא את הערבים להצביע בספטמבר, הפעם היה זה טראמפ. ההתלכדות סביב ההתנגדות לסיפוח המשולש הוכיחה עצמה, ועודדה את האזרחים הערבים להצביע ולשנות את התמונה הפוליטית
מאת: ד"ר אריק רודניצקי
אחרי שבבחירות באפריל האחרון הגיע אחוז ההצבעה בחברה הערבית לשפל, הפעם נרשמה עלייה של כ-10%. כמו כן, קולות הערבים העניקו לכחול לבן מנדט, עם למעלה מ-80% מהדרוזים שהצביעו למפלגות יהודיות. מרצ, לעומת זאת, איבדה כמעט שני שלישים מכוחה בקרב הציבור הערבי
מאת: ד"ר אריק רודניצקי
המפלגות הערביות החליטו להתאחד ולרוץ פעם נוספת תחת הרשימה המשותפת. אם בפעם הראשונה היה האיחוד מלווה בתחושת אופוריה, הפעם התלוותה למהלך הפוליטי של איחוי הקרעים תחושה של אנחת רווחה. כעת, היא ניצבת בפני אתגרים חדשים, כמו שחקנים חדשים בזירה ואמון הבוחר הערבי, שצנח בבחירות האחרונות והגיע לשפל חדש
מאת: ד"ר אריק רודניצקי
הסיפור האמיתי בבחירות אפריל 2019 התרחש מחוץ לקלפיות. בציבור הערבי פעלה במאורגן "התנועה הלאומית להחרמת הבחירות לכנסת". מדובר בתנועה עממית, לא-ממוסדת, שהסתמכה על צעירים וסטודנטים ערבים. הללו היו פעילים ברשתות החברתיות ובתקציב זעום הנהיגו קמפיין אפקטיבי עם מסר פשוט וקליט: "ההחרמה – רצון העם". המסר עמד בניגוד גמור לסיסמת בחירות 2015 – "הרשימה המשותפת – רצון העם"
מאת: ד"ר אריק רודניצקי
שיעורי ההצבעה הנמוכים בקרב הציבור הערבי הם תמרור אזהרה, ומסר פוליטי חד וברור לנציגיו בכנסת. כעת, הפוליטיקאים הערבים קיבלו הזדמנות נוספת להוכיח לציבור הערבי שהם כאן בשבילו, לאחר שזה איבד את אמונו במערכת הפוליטית ובנציגיו
מאת: ד"ר אריק רודניצקי
הערבים נוהרים לקלפיות? אחוזי ההצבעה בבחירות בקרב האזרחים הערבים נמצאת בשפל של שני עשורים, ועומד על 49.2% בלבד שהשתתפו בבחירות לכנסת ה-21. סקירה מקיפה אודות דפוסי ההצבעה בקרב הציבור הערבי
מאת: ד"ר אריק רודניצקי
הציבור הערבי הולך ומדיר את רגליו מההליך הדמוקרטי, בין היתר בגלל שאיבד אמון במנהיגיו. המפלגות הערביות יצטרכו לעשות חשבון נפש ולהיערך מחדש לקראת הבחירות הבאות ואולי, דווקא על רקע הכישלון המהדהד של המפלגות, בחירות 2019 עשויות לבשר על ראשיתה של תקופה חדשה בפוליטיקה הערבית בישראל
מאת: ד"ר אריק רודניצקי
המבחן האמיתי של הפוליטיקה הערבית הוא חיזוק אמון הציבור בבחירות לכנסת בכלל וברשימות הפוליטיות הערביות בפרט. עם פרישתו של ח"כ אחמד טיבי, עתידה הפוליטי של 'הרשימה המשותפת' מותנה ביכולתה לשמור על לכידות פנימית ולשכנע את הציבור הערבי להשתתף בבחירות ולהביע במפלגה אמון מחודש
מאת: ד"ר אריק רודניצקי
שנת 2017 מסתמנת כשנה לא פשוטה ביחסים שבין הציבור הערבי למדינה. מחקר חדש של מרכז גוטמן לחקר דעת קהל במכון הישראלי לדמוקרטיה, 43% מהאזרחים הערבים מעידים כי הרגשתם כלפי מדינת ישראל הפכה שלילית יותר בשנים האחרונות
חודש לאחר פרישת תע"ל מהרשימה המשותפת, עתידה של הרשימה המשותפת עדיין לוט בערפל. אם לא תימנע התפרקותה של הרשימה המשותפת ברגע האחרון, 4 מפלגות ערביות שונות יתחרו על קולם של 950 אלף מצביעים. בשל החשש מירידה באחוז ההצבעה בקרב הערבים, על המפלגות הערביות לשלב כוחות ולפתור את המשבר כדי לזכות מחדש באמון הציבור הערבי
האתר עושה שימוש בקובצי עוגיות (Cookies) לצורך תפקוד תקין, אבטחת מידע, מדידת ביצועים, שיפור חוויית המשתמש והתאמה אישית של תוכן ופרסומות.
בלחיצה על כפתור "מאשר/ת", הנך מסכים/מה לשימוש בעוגיות בהתאם למדיניות הפרטיות שלנו.
בחר/י אילו קטגוריות תרצה/י לאפשר