ד"ר אריאל פינקלשטיין

ב-35% מהרשויות כוחה של האופוזיציה הוא נמוך מחמישית מחברי המועצה. סקר חדש מראה שרק כ-35% מהציבור מזהים את גורמי האופוזיציה ביישובם וכן ש-79.5% כלל אינם מכירים את פעילותם.

התיקון שמבקש לאפשר לחבר או ליו"ר ועדה ממונה להתמודד כבר בבחירות הראשונות שלאחר מינויו יסיר לכאורה חסם שפוגע בזכות להיבחר. בפועל, הוא יפגע במעמדה המקצועי של הוועדה, יפתח צוהר למינוי מועמדים מטעם השר ויעלה חשש להיותו פרסונלי.

ארגון המדינות המפותחות ממליץ להעניק לרשויות המקומיות אוטונומיה גבוהה יותר בהחלטה על גובה המס, תוך קביעת יחס קבוע והגיוני בין ארנונה לעסקים לארנונה למגורים כך שישקף את עלויות התושבים והעסקים לרשות המקומית. המהלך שמקדמת הממשלה בחוק ההסדרים מעלה חשש להשתלטות ממשלתית על כספי קרן הארנונה, כפי שקרה בעבר.

35% מהנישואין בחו"ל הם של יהודים שהיו יכולים להינשא ברבנות אך בחרו שלא לעשות זאת • 19.8% מהעובדים הבוגרים עבדו בשנה האחרונה בשבת • 63% מכלל המתגיירים הן נשים • 4.3% מהיהודים נקברים בקבורה אזרחית • 77% מתקציב מוסדות הדת במדינה מתחלק בין המשרד לשירותי דת, המועצות הדתיות וחברה קדישא.

חוק חג המצות שאושר בשנות ה-80 התברר כאות מתה בספר החוקים. חוק החמץ שעבר בשבוע שעבר צפוי לגורל דומה מעצם היותו הצהרה שרק מסמנת לחילונים את גבולות הציבור הדתי.

אין כיום פקחי חמץ מוסמכים בקרב עובדי הממשלה ויחידות הסמך שלה, ואילו רק 15 רשויות מקומיות מעסיקות פקחים האוכפים את חוק חג המצות. מאז נחקק החוק ב-1986 הוגשו רק שני כתבי אישום על הפרתו.

בזמן שהחוק הישראלי נעשה יותר דתי, המציאות הממשית במדינת ישראל נעשית יותר חילונית. מבחינה פוליטית המצב הזה נוח לשני הצדדים, אבל ההתנגדות הרבנית לכל פשרה צפויה לגבות מחיר ממשי מהציבור הדתי.

האם האיזונים והבלמים שעומדים מול הכנסת והממשלה הם בתי המשפט דווקא, או אולי הרשויות המקומיות? ואולי מעמד הר סיני מספק לנו דגם חדש-ישן של ניהול חברה המורכבת מקהילות שונות?
השבוע בוידיאוקאסט "פרשת הדמוקרטיה" תשוחח עו"ד שלומית רביצקי טור-פז עם ד"ר אריאל פינקלשטיין, ראש התכנית לשלטון מקומי במכון הישראלי לדמוקרטיה וחוקר דת ומדינה, על פרשת יתרו ועל עצתו של יתרו למשה להאציל סמכויות.

התחייבות הממשלה להקפיא את תעריפי הארנונה לא היתה ניתנת ברוב המדינות המערביות, שבהן יש לשלטון המקומי אוטונומיה על קביעת גובה המיסוי העירוני. הצורך להסדיר את מערכת היחסים בין הרשויות מחייבת גם את חיזוק מעמד השלטון המקומי.

פרק ראשון מתוך שמונה פרקים בדו-שנתון דת ומדינה 2022

פרק שני מתוך שמונה פרקים בדו-שנתון דת ומדינה 2022

פרק שלישי מתוך שמונה פרקים בדו-שנתון דת ומדינה 2022

פרק רביעי מתוך שמונה פרקים בדו-שנתון דת ומדינה 2022

פרק חמישי מתוך שמונה פרקים בדו-שנתון דת ומדינה 2022

פרק שישי מתוך שמונה פרקים בדו-שנתון דת ומדינה 2022

פרק שביעי מתוך שמונה פרקים בדו-שנתון דת ומדינה 2022

פרק שמיני מתוך שמונה פרקים בדו-שנתון דת ומדינה 2022

רשימת מקורות לנתוני הדו-שנתון דת ומדינה 2022

ביטול רפורמת הכשרות תחזיר את המונופול של הרבנים המקומיים במקום כהונתם, וחלקן אף מבקשות לצמצם את סמכותם של הרבנים המקומיים לקבוע נורמות כשרות מקלות.

עבור מי מצביעים המסורתיים, הדתיים הלאומיים והחרדים, ואיזו מפלגה היא הכי חילונית? ניתוח מיוחד מנתח את קולות הציבור היהודי לפי הגדרה דתית.

אם הייתה תחבורה ציבורית בשבת כמה מהציבור היהודי היו משתמשים בה, מהו האמון במוסדות הדת השונים, האם ישנה העדפה ברורה לקבורה דתית וכמה מהנשים נוהגות לטבול במקווה.

פעילות מסחר ותרבות בשבת: 98% מבתי הקולנוע בארץ פועלים בשבת, בדומה למחצית מהיכלי התרבות והתיאטראות וכרבע בלבד מהקניונים ומרכזי הקניות. וגם, הפערים בין החוק למציאות, לצד נתונים על תחבורה ציבורית בשבת, היתרים לעבודה בשבת ואכיפה.

דוח המבקר האחרון מצא כי הממשלה לא עסקה כלל בנושא הקלת הנטל הבירוקרטי המוטל על הרשויות המקומיות. את העלויות הכבדות בטופסולוגיה משלם לא אחר מהציבור.

על רקע ההסכם של יהדות התורה המבטיח מימון מלא למוסדות החינוך החרדי גם מבלי לימודי ליבה, נתונים מיוחדים על היקף האכיפה והקנסות של משרד החינוך מצביעים על אכיפת חסר גם כיום, בגין אי לימוד מקצועות הליבה במוסדות החינוך היסודי החרדי. במרבית המקרים מתבצעים קיזוזים חוזרים לאותם מוסדות, המגיעים בממוצע רק ל-8% מתקציב בית הספר.

החלטה מספר 675 של הממשלה מיום 21.11.2021 הורתה על הקמת ועדה בין-משרדית והקמת צוות פנימי במשרד הפנים לגיבוש המלצות בדבר ביזור סמכויות והפחתת רגולציה עודפת לרשויות מקומיות. בחוות דעת זו יוצג מתווה כללי לפרמטרים ליצירת דיפרנציאליות בביזור בין הרשויות וכן תנאי המעטפת הנדרשים לביזור

בעקבות הטיוטה של תקנות בעניין בחירות של רבני ערים שפרסם לאחרונה המשרד לשירותי דת - הערות בנוגע לשלושה נושאים עקרוניים הקשורים בתקנות: הרכב האספה הבוחרת את רב העיר, משך הכהונה של הרבנים ומינוי ממלא מקום למשרת רב שלא אוישה

אף שהצעת החוק פותרת לכאורה את בעיית חוסר כשירותם של הרבנים הראשיים לתפקידם כדיינים, הוא אינו פותר את בעיות העומק החריפות יותר שיש בחיבור בין הרבנים הראשיים ובין תפקידם כדיינים בכלל וכנשיא בית הדין הגדול בפרט

החלטה 675 של הממשלה מנובמבר האחרון הורתה על הקמת ועדה בין-משרדית והקמת צוות פנימי במשרד הפנים לגיבוש המלצות בדבר ביזור סמכויות והפחתת רגולציה עודפת לרשויות מקומיות. אחד הפרמטרים הבסיסיים לבחינת מידת האוטונומיה של גוף דמוקרטי הוא יכולתו לשלוט על הכנסותיו ועל השימוש בהן. בחוות דעת זו נביא המלצות לחיזוק האוטונומיה הפיננסית של הרשויות המקומיות במטרה להתאים את הנעשה בישראל לנורמות הנהוגות בעולם הדמוקרטי

יש לשנות את עילות ההתנגדות לחוקי עזר מצד שר הפנים ולמקד אותן בהגנה על עניינים מדינתיים, ובכך לבטל את הרגולציה הכלכלית והמשפטית מצד המשרד. צעד זה אינו דורש שינוי חקיקה, והולם את נוסח החוק הנוכחי הרבה יותר מהמצב הקיים. בנוסף, מוצע לערוך מיפוי שיטתי של תחומי החוקים ולבחון באילו מהם ניתן להסיר כליל את הרגולציה. כצעד משלים להורדת נטל הרגולציה מוצע לטייב את הליכי החקיקה בתוך הרשות

חוות דעת זו עוסקת בצורך ביצירת מגנוני בקרה פנימיים ברשויות המקומיות, כחלק מהליכי הביזור לרשויות המקודמים היום בממשלה. עד היום, עיקר המיקוד של הפיקוח והבקרה על הרשויות המקומיות בישראל נעשה באמצעות רגולציה הדוקה מצד הממשלה. מנגד, אנו סבורים כי עיקר תפקידו של השלטון המרכזי הוא קידום הסדרים אשר יחזקו את יכולת מנגנוני הבקרה הפנימיים על עבודת הרשות המקומית, בקרה שוטפת על קיומם של הסדרים אלו ומניעת ביזור סמכויות לרשויות שאינן פועלות כיאות בנושא

למעלה ממחצית מהציבור היהודי בישראל (51%) תומכים במינוי רב לרשות המקומית; רוב הציבור תומך בקציבת כהונת הרבנים לקדנציה של 5 שנים ומתן אפשרות להיבחר שוב בסוף כל כהונה – בהם גם מצביעי ש"ס והציונות הדתית; ניתוק כמעט מוחלט בין הרבנים המקומיים לציבור החילוני: רק 6% ידעו האם קיים רב ברשות המקומית שלהם וידעו מה שמו

הריכוזיות במערכת השלטונית בישראל מחלישה את מעמד השלטון המקומי, עד כדי כך שישראל הוכתרה כהכי פחות מבוזרת מבין מדינות ה-OECD. לכן, החלטת הממשלה על הקמת צוות בין־משרדי שיבחן צעדים לחיזוק סמכויות השלטון המקומי והפחתת רגולציית הממשלה עליו, היא צעד חשוב ביותר. עם זאת, עד היום מעט מאוד נעשה בנושא בפועל - יש לקוות שהפעם הממשלה לא תישאר רק בשלב הדיבורים

הנכונות לדווח על פגיעות מיניות בחברה החרדית גוברת: לאורך שני העשורים האחרונים נרשמה עלייה משמעותית במספר תיקי רשויות הרווחה העוסקים בפגיעות מיניות או אלימות נגד ילדים ברשויות החרדיות, והוא גבוה מזה שנרשם ברשויות הלא חרדיות

לקראת הבחירות לרבנות הראשית (למועצת הרבנות הראשית ולתפקיד הרבנים הראשיים), שייערכו באוגוסט 2023, מוצעים מספר שינויים שמטרתם לפתור בעיות עקרוניות במבנה הנוכחי של האספה הבוחרת לגוף זה

לקראת הבחירות לרבנות הראשית לישראל העתידות להיערך בעוד פחות משנתיים, מוצגת להלן חוות דעת המציעה לבחון מחדש את הזיקה הקיימת כיום בין הרבנים הראשיים לישראל ובין מערכת בתי הדין הרבניים

בניגוד לקהילות ישראל בגולה שמינו בעצמן את רבניהן, התכנסות הרבנות המקומית אל תוך מוסדות המדינה בישראל שינתה מהותית את אופייה, ניתקה אותה מהמקובל במסורת ישראל, ויצרה ליקויים קשים. כיצד ניתן ליישב בין דת למדינה? הצעה למודל חדש

רפורמת הכשרות, המבטלת את מונופול הרבנים המקומיים ופותחת את שוק הכשרות לתחרות, היא מהלך מבורך, שעתיד לייצר מספר מצומצם של גופי כשרות חזקים ואמינים, ולשפר את איכות ההשגחה. אבל קשה להתעלם מהפספוס המשמעותי שקיים ברפורמה: במקום להביא לצמצום המאבק בין הרבנים ובתי המשפט, היא עשויה להביא דווקא להחרפת המאבק ולהגברת המתח והקיטוב בין דת ומדינה בישראל

מחקר חדש חושף נתונים על מערך הכשרות ומצביע על פערים משמעותיים בעלויות ההשגחה והיעדר סטנדרטיזציה במועצות הדתיות, שיוצרים אי שוויון בין העסקים; היקף סבסוד המדינה נאמד בכ-13 מיליון שקלים בשנה

לרבים מעסקי ייצור המזון בישראל אין צורך ממשי בתעודת כשרות מטעם הרבנות - ל-79% יש שתי תעודות כשרות ול-9% יש שלוש תעודות כשרות. העלויות העודפות המתגלגלות לצרכן נאמדות בכ-7 עד 8 מיליון ₪ בשנה לפחות

הגישה המקובלת כיום בשלטון המרכזי היא שהרשויות המקומיות הן זרוע ביצועית חסרת מעמד עצמאי ממשי, ולכן ממעטים לשתף אותן בקבלת ההחלטות ובעיצוב המדיניות. אלא שהדוח מלמד שהשלטון המקומי לא יכול להיות זרוע ביצועית בלבד אלא הוא חייב להיות מעורב באופן עמוק בקבלת החלטות המדיניות העקרוניות

התנהלות הרשויות המקומיות במשבר הקורונה חיזקה את ההערכה הציבורית סביב עבודת הרשויות המקומיות והדגישה את חשיבותן במערך השירותים שמקבל התושב. לכן עכשיו יותר מתמיד נדרשות מספר רפורמות ביחסי השלטון המרכזי והרשויות המקומיות, בתחומים הפיננסיים והמינהליים, בניהול מערכת החינוך ובניהול התחבורה העירונית

מדינת ישראל מתאפיינת בשלטון ריכוזי שאינו מעניק לרשויות המקומיות מרחב פעולה עצמאי. פרופ' דניאל אלעזר המחיש כי מדובר בגישה המנוגדת למסורת ולהיסטוריה היהודית, וזיהה את הבסיס למבנה שלטוני התואם את המסורת הפוליטית היהודית בחיזוק השלטון המקומי המייצג את הקהילות השונות

פרשת פאינה קירשנבאום חשפה את התלות של ראשי הרשויות המקומיות בממשלה. לכן, חשוב לצמצם את המעורבות הממשלתית והפוליטית בתקצוב לרשויות המקומיות, ולהגדיל את היקף התקציב הממשלתי המועבר לרשויות המקומיות על בסיס מענקים מוגדרים ושקופים

בעוד מנהיגי הממשלה החדשה הצהירו כי לא יעסקו בנושאים שנויים במחלוקת, דבר אחד מתברר כקונצנזוס - הצורך ברפורמה מקיפה של ביזור סמכויות לשלטון המקומי. נראה שכולם מבינים את הצורך בשינוי מן היסוד - כעת הגיע הזמן להפוך דיבורים למעשים

הוועדות יכולות לתרום תרומה משמעותית לעבודת המועצה המקומית, אולם ריבוי הוועדות יוצר עומס יתר על חברי המועצה. לכן, יש לצמצם את מספר ועדות החובה ולחייב הקמת מספר קטן בלבד של ועדות שתפקודן התקין הוא קריטי עבור הרשות

ההסכמים הקואליציוניים של יש עתיד עם כמה מהמפלגות כללו התחייבויות לתחבורה ציבורית בשבת, ביטול חוק המרכולים ונישואים אזרחיים, אך לדבר מכל אלו אין סיכוי של ממש להתרחש. המציאות מלמדת שהשינוי בתחומים אלו לא מתרחש בכנסת, אלא מבעבע מהשטח

הגיע הזמן שנפסיק להאמין להפחדות בדבר הכאוס שיוליד ביטול מעמדה המונופוליסטי של הרבנות הראשית בתחום הכשרות. הציבור החרדי, שבלאו הכי מסתמך על גופי כשרות פרטיים בלבד, צריך להיות הראשון להכיר בכך. העם היהודי אכל כשר עוד לפני שקמו הרבנות הראשית והמשרד לשירותי דת, ויוכל לעשות זאת היטב גם ללא המונופול שלהן

כשחוסר היציבות השלטוני מביא לבחירות רביעיות בתוך שנתיים, דווקא הרשויות המקומיות בולטות כאי של יציבות. עם זאת, השלטון המקומי בישראל סובל מחוסר עצמאות והיעדר סמכויות מספקות ביזור סמכויות לשלטון המקומי יכול להוות דרך מצוינת לשמירה על יציבות, גם בעת קונפליקט חריף בשלטון המרכזי

משבר הקורונה המחיש את הצורך בחיזוק הרשויות המקומיות ושיתופן בתהליך קבלת ההחלטות. כל זה יתאפשר באמצעות ביזור סמכויות מהממשלה לראשי ערים. כך גם ניישר קו עם מדינות ה-OECD

קבינט הקורונה אישר השבוע את מתווה הרמזור של פרופ' גמזו, שמבקש להטיל מגבלות על ערים באופן דיפרנציאלי. זהו בהחלט צעד בכיוון הנכון. כעת יש לפעול גם להתאמת מערכת החינוך למודל, ובהמשך- העברת סמכויות נוספות, גם בעתות שגרה, מהשלטון המרכזי לרשויות

כחלק מההסכמים הקואליציוניים, עוברת ראשות הוועדה למינוי דיינים לאחריות המשרד והשר לשירותי דת, ובכך משלימה את חזרת מערך בתי הדין לידי המשרד. מדובר בצעד שיבלום את ההתקדמות המשמעותית שנעשתה בהתנהלות בתי הדין בשנים האחרונות, ויפגע קודם כל בציבור

חולשתם של חברי מועצות ברשויות מקומיות היא אחת מהבעיות הבולטות של השלטון המקומי בישראל. מתן תגמול לחברי מועצות יחזק את מעמדן של המועצות ויכולתן לפקח על ראש הרשות, וישפר את תפקוד הרשויות המקומיות והדמוקרטיה המקומית

על הממשלה להבין שהשלטון המקומי הוא גוף ממשל דמוקרטי ועצמאי ולא רק זרוע ביצועית, ולבזר את סמכויותיה לטובת הרשויות המקומיות

חברי המועצות ברשויות המקומיות הם השחקנים העיקריים שיכולים לייצג את האינטרסים של התושבים, לפקח על הרשות ולשפר את תפקודה. מדובר בשחקני מפתח, בעלי תפקיד חשוב במארג המוסדות של הדמוקרטיה המודרנית בכלל, ובישראל בפרט

בזמן שמשרדי ממשלה חדשים צצים- הגיע הזמן גם לסגור אחרים. במקום לפעול למטרה שלשמה הוקם, עסוק המשרד לפיתוח הנגב והגליל בהערמת קשיים וביורוקרטיה על הרשויות המקומיות הזקוקות ביותר לעזרתו

רבות דובר בתקופה האחרונה על כך שרמת הציות להנחיות משרד הבריאות נמוכה מאד בקרב החברה החרדית. כדי להעלותה, על המדינה ללמוד לשתף פעולה עם הרשויות המקומיות, במיוחד אלה החרדיות, שיכולות לתווך לתושביהן את המידע החיוני

ההתנהלות הקלוקלת של בתי הדין הרבניים והעומדים בראש המערכת, הכוללת קיום מגעים עם גורמים פוליטיים, מעלה את הצורך בהפרדה בין התפקיד הסמי-פוליטי של הרב הראשי לישראל לתפקיד נשיא בית הדין הגדול, וכן בין דיינים מכהנים לפוליטיקאים