מאמר דעה

היעד הבא של הזוגות הצעירים החרדיים

| מאת:

כיצד זוגות צעירים חרדים מתמודדים עם מציאות משבר הדיור? נתוני רכישת הדירות מן התקופה האחרונה – מצביעים על שינוי מגמה בהגירה הפנימית החרדית, שינוי מגמה זה, הוא אתגר והזדמנות, מה על המדינה לעשות בעניין?

Flash90

משבר הדיור הפוקד את ישראל בעשור האחרון, מורגש היטב בכל שכבות האוכלוסייה ובפרט בקרב זוגות צעירים. בעשור האחרון בלבד צנח בכשליש שיעור הזוגות הצעירים שבבעלותם דירה.

ההתמודדות עם מציאות זו אינה פשוטה עבור מרבית הצעירים בישראל, אך עבור זוגות צעירים חרדיים היא עשויה להיות אף מורכבת יותר. מחד, בהיותם בני הדור השני (והשלישי) לחברת הלומדים, היכולת להסתמך על סיוע כלכלי מן ההורים היא מוגבלת משמעותית בהשוואה לעבר; ומאידך מחירי הדיור גבוהים בהרבה מבעבר. כיצד הם מתמודדים עם מצב זה?

כידוע, בני ברק וירושלים הן המרכזים הישנים של החברה החרדית בישראל, ובהן נשמר באדיקות הרבה ביותר מודל חברת הלומדים. אך עבור צעירים חרדים רבים המציאות הכלכלית החדשה ועליית מחירי הדיור לא אפשרה להמשיך להתגורר במרכזים הישנים, והם נאלצו לחפש פתרונות דיור ופרנסה בעיקר באזור יהודה ושומרון ובפריפריה. בין השנים 2000 ל-2014 חל זינוק חד בשיעור החרדים המתגוררים ביהודה ושומרון, בייחוד בערים החרדיות החדשות – בית"ר עילית ומודיעין עילית. אם בשנת 2000 רק כ-6% מן הילדים החרדים בכיתות א'-ו' התגוררו באזור זה -בשנת 2014 התגוררו בו כשליש מכלל הילדים החרדים בארץ! זאת משום שבשנים הראשונות להקמתן היו מחירי הדירות בערים אלו נמוכים יחסית ורכישתן התאפשרה במקרים רבים על ידי גיוס הון עצמי ראשוני (של כמה עשרות אלפי שקלים) כהלוואה ממוסד גמ"ח (או מכמה) – ונטילת משכנתא על היתרה. כלומר, סך ההלוואות שנלקחו לצורך רכישת הדירה יכל להגיע ל-100 אחוז ממחירה – כפי שהיה בארצות הברית טרום משבר הסאבפריים.

אך כמו בארצות הברית שלפני המשבר של 2008, גם בישראל מציאות זו לא הייתה ברת קיימא לאורך זמן. הגידול בהלוואות ובהתחייבויות לימד על הצטמקות מתמדת של המשאבים הזמינים למשפחות חרדיות ותלות מוגברת בסיוע חיצוני.. יתר על כן, הנהירה אל הערים החרדיות ביהודה ושומרון בעשור האחרון הביאה לעלייה משמעותית במחירים גם שם. אם לפני כעשור ניתן היה לרכוש בערים אלו דירה בכ-600 עד 800 אלף ש"ח, טווח המחירים כיום נע בין מיליון למיליון וחצי ₪ - והזוגות הצעירים החרדיים נאלצים לחפש דרכי מימון חדשות וברות קיימא, ויעדים חדשים וזולים יותר.

בשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית בשיעורי התעסוקה של גברים ונשים חרדיות, לצד ירידה מתונה בילודה וזינוק בשיעורי ההשתתפות שלהם בלימודים אקדמיים. שיעורי התעסוקה של הגברים עלו ל-51 אחוזים ושל הנשים ל-73 אחוזים. מעניין לציין כי דווקא בפריפריה שיעורי התעסוקה של הגברים החרדים גבוהים משמעותית מבמחוזות ירושלים ותל-אביב (בני-ברק) בהיפוך מוחלט למצב במגזר הכללי. סיבה מרכזית לכך היא כאמור העובדה שהרקע הכלכלי של הצעירים החרדים המהגרים למקומות זולים יותר, הוא פחות טוב (בממוצע) מזה של אלו הנשארים במרכזים הישנים, ולחצי הפרנסה דוחפים אותם אל שוק העבודה.

אך לתופעה זו יש גם יוצא מהכלל – מחוז יו"ש. בשונה מן הצעירים החרדים שהיגרו לפריפריה הצפונית והדרומית שיעורי התעסוקה של הצעירים החרדיים שהיגרו ליו"ש דווקא נמוכים בהשוואה לממוצע במגזר. סיבה מרכזית לכך, ככל הנראה, היא מיעוט אפשרויות תעסוקה נוכח המיקום המבודד יחסית, והנגישות המוגבלת למוקדי תעסוקה . כלומר, הערים החרדיות החדשות שנבנו ביו"ש סיפקו אמנם פתרונות דיור זולים לזוגות הצעירים שהיגרו אליהן, אך צמצמו את אפשרויות תעסוקה שלהם.
לאור זאת, ולאור העלייה המשמעותית שחלה במחירי הדירות בערים החרדיות ביו"ש, הן הופכות בהדרגה ליעד פחות אטרקטיבי..

נתוני רכישת הדירות מן התקופה האחרונה – מצביעים על שינוי מגמה בהגירה הפנימית החרדית. היעד החדש שהופך יותר ויותר פופולרי, עובר בהדרגה בשנים האחרונות מיהודה ושומרון לאזור הדרום. המספרים הם חדים וברורים: בקרב חרדים צעירים קצב קניית דירות במחוז הדרום בשנים האחרונות גדול כמעט פי שלושה מבמחוז יו"ש.

שינוי מגמה זה, הוא אתגר והזדמנות, בייחוד נוכח מאפייניו הגיאוגרפיים והדמוגרפיים של אזור הדרום. על המדינה להתחיל ולהיערך לקליטת החרדים בדרום, בכדי להציע להם שירותים הולמים מחד, ולאפשר תשתית תעסוקתית וכלכלית הולמת בערי הדרום, שאינן משופעות בתקציבים, בכדי לקלוט בצורה מיטבית את החרדים המגיעים אליהן ולמנוע מציאות תעסוקתית הדומה לזו השוררת ביהודה ושומרון. אם המדינה תשכיל להיערך כראוי לאתגרים אלו - ייתכן שדווקא ההגירה החרדית לדרום תהיה זרז לפיתוחו וצמיחתו המואצת.

פורסם לראשונה בשבתון.