מאמר דעה

בין שמירה על הדמוקרטיה לשמירה על בריאות הציבור

| מאת:

בעוד ראש הממשלה עומד ומבהיר את חשיבות הציות להנחיות משרד הבריאות, מגבילות ככל שיהיו, לשם שמירה על בריאות הציבור- דווקא יו"ר הכנסת אינו מציית להנחיית בית המשפט, שנועדה לשמור על חוסנה של הדמוקרטיה הישראלית

Flash 90

באותה השעה בה נכנסה לתוקף חובת הציבור לציית להוראות החדשות והמחמירות, נדונה הפרת חובת הציות של יו"ר הרשות המחוקקת. בכך, המציאות הפוליטית הסירה את האבק מסוגיות תיאורטיות של תורת המשפט, אותם משננים בעיקר סטודנטים בפקולטות למשפטים, והעמידה אותן במרכז הווייתנו: מהי נורמה משפטית ומהי נורמה מוסרית. לפי שופט בית המשפט העליון בדימוס פרופ' יצחק אנגלרד (הנשען על כתיבתו של  המשפטן הנס קלזן), אבן הבוחן המרכזית לצורך מענה על אבחנה זו הינה הסנקציה המוטלת בעקבות הפרת הנורמה. ככל שהנורמה קובעת כי לרשות מערכת האכיפה נתונים כלים להטלת סנקציות על מפר הנורמה – זוהי נורמה משפטית, ככל שלא, מדובר בנורמה מוסרית.

לפי עקרון זה, הגבלות התנועה החדשות שהוטלו בעקבות וירוס הקורונה, וקיום פסק דין שנתן היום בית המשפט העליון, שחייב את יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין לכנס את מליאת הכנסת לבחירת יו"ר חדש- הן נורמות משפטיות. הצווים, התקנות, ההנחיות וההמלצות שהוציאה הממשלה ומשרד הבריאות אמנם היו תחילה מעורפלים למדי עבור אזרחים מן השורה, ולפיכך גם הציות להם היה חלקי, אך כיום, ההמלצות הפכו להנחיות מחייבות – ברות אכיפה, כולל אפשרות להשית קנס ואפילו מאסר. באותה המידה, גם על הפרת הנורמה לציית לפסק דין של בית המשפט העליון, ישנן סנקציות אפשריות.  

למעשה, נורמות הגבלות התנועה ופסיקת של בית המשפט העליון ראויות לציות לא רק בשל החשיפה לסנקציה הקבועה לצדן במקרה של הפרתן. ראוי לציית להגבלות התנועה (במקביל לדיון הנחוץ בשאלה עד כמה הן מידתיות ולחתור לשנות את חלקן בהתאם לבדיקה חשובה זו) – כיוון שאלו נועדו להגן על בריאות הציבור בישראל. במקביל, פסק הדין של בית המשפט העליון, נועד להגן על בריאותה של הדמוקרטיה הישראלית. ראש הממשלה נוזף מדי ערב באזרחים על אי ציות (אפילו שלאזרחים לא היה לעיתים קרובות ברור מה טיב הנורמה), ובינתיים, יו"ר הכנסת, ח"כ יולי אדלשטיין מסרב למלא אחר הוראות בית המשפט העליון. מצב זה מעורר אי נוחות גדולה, של חברה בה איש הישר בעיניו יעשה:  יאמר לעצמו האזרח, מדוע עלי לציית לנורמה אחת בשעה שהממשלה "מצפצפת" על נורמה אחרת? מדוע עליי להפגין כבוד לנורמה שנקבעה בצו בריאות העם כאשר מופגן בוז כלפי בית המשפט? במצב דברים זה עשרת אלפים מכונות הנשמה שתרכוש המדינה יוכלו אולי לעזור כדי לצמצם את הנזקים שנגרמים כתוצאה מהפרת ההנחיות שמביאה לעיתים להדבקה בנגיף הקורונה, אך לא יוכלו לסייע בהזרמת האוויר החיוני לו זקוקה הדמוקרטיה הישראלית כאשר יו"ר הכנסת מסמן במעשיו שהנורמות הנקבעות בבית המשפט אינן מחייבות אותו וחלות עליו.

אכן, לעיתים ראוי שלא לקיים נורמות משפטיות, ולהסתכן בחשיפה לסנקציות הקבוצות על הפרתן. הניסיון מלמד שישנם מצבים בהם ציות עיוור לנורמה המשפטית שנקבעה הוא מעשה תועבה. יחד עם זאת, כפי שאמר היום הנשיא ריבלין ביחס לשתי הנורמות מושא ענייננו: "אנחנו צריכים ללמוד את אמנות הציות. לציית להוראות משרד הבריאות, לציית להוראות הממשלה, לציית להוראות כוחות החירום וההצלה" כאשר במקביל ציין כי "חובה על כולנו לציית לצווי בית המשפט". כדי להבטיח את המשמעת הציבורית לנורמות המשפטיות, על נבחרי הציבור להעניק לנו דוגמה אישית.