המלצות מדיניות לעידוד עבודה מהבית
מעבר לעבודה מהבית לפחות ליום בשבוע יתרום משמעותית לשיפור רווחת כלל אזרחי המדינה. ההיערכות לכך חייבת לכלול התאמת חקיקת העבודה, פיתוח שיטות הערכת ביצועים ותפוקות, והבטחת נגישות למחשב וחיבור לאינטרנט לכלל אוכלוסיית העובדים
shutterstock
לעבודה מהבית לפחות יום בשבוע יתרונות רבים לכלל השחקנים במשק. העובד יכול ליהנות מגמישות בשעות העבודה ומאיזון טוב יותר בין העבודה לחיים האישיים הודות לחיסכון בזמן הנסיעה אל/ממקום העבודה, ניהול עצמאי של הזמן ועוד. המעסיקים במגזר העסקי ובממשלה ייהנו מחיסכון בעלויות, הודות להפחתת הוצאות אנרגיה, ציוד משרדי, החזר הוצאות נסיעה ועוד וכן משיפור ביעילות הודות לעלייה בפריון העבודה של העובד מהבית.
מעבר לעבודה מהבית לפחות יום בשבוע יתרום לשיפור רווחת כלל אזרחי המדינה: הדבר יוביל להפחתה משמעותית בעומסים בכבישים ומכאן לצמצום זמן העמידה בפקקים גם לעובדים שלא יוכלו לעבוד מהבית בשל אופי עבודתם. הפחתת הגודש בכבישים תוביל להפחתת זיהום האוויר שכולנו נושמים ומכאן להפחתת התחלואה והתמותה וכן לצמצום מספר תאונות הדרכים. בנוסף, הפחתת העומס בכבישים תורמת לשיפור בפריון העבודה ומכאן לשיפור כושר התחרות המשקי ולהאצת הצמיחה והתעסוקה.
מסקר דעת קהל שערכנו בדצמבר 2019 עולה שטרום הקורונה, 94% שנסעו לעבודתם מדי יום- הלוך וחזור- שהו בממוצע על הכביש כשעה ועשר דקות. המשמעות היא הפסד של שלושה ימי עבודה בחודש, שהם 36 ימים בשנה. כלומר, אובדן של 13% מסך ימי העבודה השנתיים.
גם אם אחרי משבר הקורונה נתייצב על יום עבודה בודד מהבית לכל עובד – מדובר בשיפור הפריון והפחתת העומסים בכבישים לכולם (גם לאלו שימשיכו יסוע לעבודה וייהנו מהפחתה של 15-20% מהעומס בכבישים).
הגישה המקובלת עד כה הייתה שמעבר לעבודה מהבית בהיקף של לפחות יום בשבוע מסייעת לצמצום הפערים הכלכליים. הדבר מסייע לשילוב אוכלוסיות נוספות בשוק העבודה, כגון תושבי הפריפריה, אנשים עם מוגבלות והורים לילדים קטנים שיוכלו להגיע למקום העבודה גם מרחוק/מהבית ולעבוד בשעות גמישות יותר.
עם זאת, מגוון סקרים שנערכו בארץ ובעולם הציגו תמונה מטרידה לפיה הנהנים העיקריים מהאפשרות לעבוד מהבית הם בעיקר העובדים החזקים יותר בשוק העבודה (בעלי השכלה גבוהה ועובדים עם רמות שכר גבוהות), בעוד העובדים החלשים יותר בשוק העבודה מועסקים לרוב במשרות שאינן ניתנות לביצוע מהבית (מלצרים, עובדי ניקיון, מוכרים בחנויות וכדומה).
יתרה מכך, משבר הקורונה חשף מגוון אתגרים שטומן בחובו המעבר לעבודה מהבית, אשר בהעדר התערבות ממשלתית מושכלת, עלולים לגרום דווקא למגמה ההפוכה ולהגדיל את הפערים הכלכליים והחברתיים.
באחריות הממשלה הן כמעסיק הגדול ביותר והן כמובילת המדיניות הכלכלית–חברתית להבטיח שהמהלך של הגדלת שיעור העובדים מהבית לא יביא להגדלת אי-השוויון באמצעות הבטחת חיבור אינטרנט ראוי לכלל אזרחי המדינה, כולל תושבי הפריפריה הרחוקה (גיאוגרפית וחברתית), קידום מהלכים שיבטיחו מחשב ותנאי עבודה סבירים לכל עובד שיעבוד מהבית והסדרת החקיקה בתחום, לרבות התייחסות לסוגיית הצורך בפינת עבודה בתכנון הדירות העתידי. זאת, כדי להבטיח התמודדות טובה יותר עם האתגרים שטומנת בחובה העבודה מהבית.
חשוב להכיר בכך שיש עדיין לא מעט אתגרים בעבודה מהבית, כגון טשטוש הגבולות הפיסיים וההפרדה בשעות בין העבודה לפנאי, גלישה לעבודה בשעות לא שגרתיות (אם מבחירה של העובד או שלא), העדר ממשקים בין אישיים, תחושת בדידות, פגיעה בעבודת הצוות, עבודה ללא תנאים בסיסיים כגון שולחן עבודה וכיסא נוח, מחשב, תאורה וכו'.
עם זאת, חשוב לחדד שרוב האתגרים הללו רלבנטיים בעיקר כאשר עובדים באופן קבוע מהבית ופחות במצב של יום או יומיים בשבוע עבודה מהבית.
על הממשלה לפעול בכמה מישורים:
- גיבוש והסדרת כללי התנהלות בעבודה מהבית, וכן התאמת חקיקת העבודה לכך (הסדרים לעבודה גמישה מקובלים בעולם).
- שדרוג רשת האינטרנט לפס מהיר (בעיקר עניין של רגולציה – הדגש על תחרות במחיר של הרפורמה בתחום התקשורת פגע בהשקעה בתשתיות).
- הנגשת הדרכות וקורסים לעובדים ולמנהלים בשיטות של ניהול זמן ועבודה מהבית ובכן בהטמעה ולימוד של הכלים הדיגיטליים הנדרשים לעבודה מרחוק. הדבר יכול להתבצע באמצעות מערך המתנ"סים, הכשרות במסגרות הלימוד של מערכת החינוך, השכלה גבוהה והכשרות מקצועיות וכן הכשרות במקומות העבודה תוך השתתפות המדינה בעלותן.
- סיוע תקציבי לעסקים (בעיקר קטנים ובינוניים) לבצע את ההשקעה הנדרשת בהתאמת העסק לעבודה מרחוק (אבטחת מידע, מערכות תקשורת, גישה מרחוק וכו') באמצעות השתתפות בעלויות ההשקעה בשיעור של 30% לפחות. אפשר שהסיוע ייעשה באמצעות הטבות מס או השתתפות בעלות.
- פיתוח שיטות לבקרת והערכת ביצועים ותפוקות בזמן העבודה מהבית – הממשלה כמעסיק הגדול ביותר צריכה להבטיח מנגנוני הערכת תפוקות לעובדי הסקטור הציבורי. אם הסקטור הציבורי יצליח בכך, מדובר במהפך ממשי שיתרום לייעול עבודת הסקטור הציבורי כולו ובכך יתרום לשיפור השירותים לאזרחים. (הנחת היסוד הינה שהמגזר העסקי ימצא את הדרך לעשות זאת גם ללא סיוע ממשלתי).
- סיוע לאוכלוסיות חלשות ליהנות מהאפשרות לעבוד מהבית – באמצעות הבטחת נגישות למחשב, חיבור לאינטרנט וכדומה.