חוקי מימון מפלגות בישראל ובמבט השוואתי
ישראל חריגה בהיקף המימון הציבורי המוקצה לבחירות – היא מקצה מקורות ציבוריים למימון בחירות יחסית למספר בוחריה יותר מכל מדינה אחרת.
כללי המימון הציבורי בשנת בחירות (אופן החישוב של יחידת המימון)
| שנים | מימון בחירות לסיעה קיימת | מימון בחירות לסיעה חדשה |
| 1948–1973 | לא היו כללים למימון ציבורי של מפלגות | |
| 1973-1994 | מספר חברי הכנסת בבחירות הנוכחיות | |
| 1994- | ממוצע חברי הכנסת בבחירות הקודמות ובבחירות הנוכחיות + 1 | מספר חברי הכנסת בבחירות הנוכחיות + 1 |
ערכה של יחידת מימון עומד על 1.375 מיליון ₪.
ישראל חריגה בהיקף המימון הציבורי המוקצה לבחירות – היא מקצה מקורות ציבוריים למימון בחירות יחסית למספר בוחריה יותר מכל מדינה אחרת.
מקור: בן בסט, אבי ומומי דהן, "מימון הפעילות הפוליטית בישראל במבט בינלאומי", רפורמות, פוליטיקה ושחיתות, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2014 , תרשים 6 עמ' 159.
תרומות מאדם פרטי:
- מפלגה המיוצגת בכנסת יכולה לקבל עד 2,300 שקל מתורם פרטי יחיד בשנת בחירות.
- מפלגה חדשה שמתמודדת יכולה לקבל תרומות של עד 11,500 שקל מיחיד.
- חל איסור על קבלת תרומות מתאגיד.
(חוק מימון מפלגות, תשל"ג – 1973, סעיף 8)
- התקרה לתרומת יחיד בישראל למימון בחירות היא הנמוכה ביותר בהשוואה למדינות המפותחות בהן קיימת הגבלה כזו.
למידע נוסף וממצאי מחקר בנושא ראו: בן-בסט, אבי ומומי דהן, "מימון הפעילות הפוליטית בישראל במבט בינלאומי", רפורמות, פוליטיקה ושחיתות, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2014, עמ' 151-184.