רגולציה

פוליטיזציה בתחומים נרחבים מהשירות הציבורי ועד האקדמיה, צמצום מתמשך של חופש הביטוי והחלשה עיקשת של מערכת המשפט. שורה הולכת ומתארכת של הצעות חוק, מהלכים מיניסטריאליים והתבטאויות שנויות במחלוקת מלמדת שבצל המלחמה ועל אף ההצהרות על זניחתם, הכוונה והביצוע של התהליכים להחלשת הדמוקרטיה שהחלו ב-2023 עדיין על סדר היום.

בעקבות המהלך של מודי'ס, ישראל תשלם ריבית גבוהה יותר על הלוואות והדבר ישפיע גם על היקף החזרי החובות שלה. צמצום ההשקעות בהייטק שייגרם בעטיו עלול להביא לירידה בהכנסות המדינה ממסים, לעליה באבטלה ובעקיפין לפגיעה ביכולתה להציע שירותים אזרחיים ברמה גבוהה.

ההצדקות שמונה התזכיר להסמכת שר התקשורת להרחיב את זיכיון התחנות האזוריות נתלות ב"העדפת הציבור" ובשידורים שוטפים דווקא בהן גם בשעת חירום. למעשה, הן מכסות על רצון השר לאפשר לתחנות מסוימות, אהודות יותר בקרב קהלים מזוהים פוליטית, להתרחב לפריסה ארצית ועשויות ליצור עומס ביורוקרטי בזמן המלחמה.

ההצעה לאחד את רשויות רגולציית השידורים בישראל תחת גוף שמרבית המינויים שבו יהיו פוליטיים תגביר את מעורבות הממשלה והדרג הפוליטי ברגולציה ואת יכולת ההשפעה והשליטה שלהם. היא גם מבקשת לאפשר תוכן פרסומי סמוי בשידורי אקטואליה, באופן הסותר את האתיקה העיתונאית, ולהעביר את ניהול המדרוג למשרד במהלך העשוי להוביל למשבר אמון מול האזרחים והמפרסמים.

12 שנים אחרי מחאת הקוטג', נפרץ סכר ההתייקרויות בקרב שורת יצרניות מזון. העלייה במדד המחירים לצרכן והעלאת שיעור הריבית כבר בפתח, והממשלה אינה נוקפת אצבע כדי לבלום את יוקר המחיה ולהתמודד עם השלכותיו.

סקר עמדות הציבור בנושא כלכלה ויוקר המחייה, המתפרסם לקראת כנס אלי הורביץ 2023, מעלה כי 60% מהציבור בישראל רואה בממשלה אחראית ליוקר המחייה. כמחצית מהציבור מדווחים על הרעה במצבם הכלכלי האישי.

הרפורמה המוצעת מורכבת ומחייבת איזונים הקשורים לזכויות אדם ואינטרסים ציבוריים אשר הרגולציה והרגולטורים מופקדים עליהם. בין היתר יש לוודא שהרשות אשר מוצע להקים לא תפעל כ"רגולטור על" ולא תפגע בסמכויות הרגולטורים המקצועיים. מסיבות אלה ועוד - יש להחריג את הרפורמה מחוק ההסדרים ולנהל דיון מקצועי ורחב, בהליך חקיקה סדור וראוי

חוסר מעורבות מצד הרגולטור עלול להביא לכך שככל שתינתן לספקיות השירותים יד חופשית להערים קשיים בדרך להינתקות - יהיו אלה דווקא האוכלוסיות המוחלשות שייפגעו

אנחנו חיים בעולם שבו מי שעשיר בדאטה, נהיה עשיר יותר. הדרך למנוע הקמת אימפריות דאטה עוברת בהתאמת חוק הריכוזיות לעולם הנוכחי והבנה שבדיוק כפי שלא רצוי שגוף אחד ישלוט באחזקות פיננסיות וריאליות, כך צריך להיות גם באחזקות דאטה

במצב הקיים לא מושם הדגש הנדרש על בטיחות העובדים. המרוץ העיקרי הוא להפחתת מחירי הדיור, והקבלנים נדרשים שוב ושוב לצמצם עלויות ולהזדרז בהשלמת העבודות לעיתים זה בא על חשבון בטיחות העובדים

משבר הקורונה הוא הזדמנות מצוינת להסיר חסמים ביורוקרטיים באמצעות מעבר להצהרות המבוססות על אמון בין בעלי העסקים לממשלה

מהן ההשלכות של היוזמה החדשה של פייסבוק להשקת מטבע דיגיטלי? לצד השאלות על ערעור עולם הבנקאות והפגיעה הקשה בפרטיות ובתחרות, יש לתהות גם כיצד ישפיע מהלך כזה על המוסדות הדמוקרטיים המוכרים לנו כיום, ואיך יכולות המדינות להיערך לכך?

בהיעדר רגולציה ופיקוח מספקים על תחומי הריגול העסקי והפיתוח הטכנולוגי, יוצאי מערכת הביטחון הישראלית משתלבים לא פעם בחברות "סייבר התקפי" שפועלות באזורים אתיים בעייתיים

הדיון הציבורי על החלשת בג"ץ כמעט ולא עוסק בשאלת הרגולציה והמגזר העסקי. התוצאה של פעולה כזו לא תתבטא בחיזוק הרשות המבצעת, אלא דווקא בחיזוק המגזר העסקי ובהעצמת שליטתו בממשלה עצמה

היועמ"ש פרסם את החלטתו בעניין תיקי 1000, 2000 ו-4000, אך מתחת לאפנו חמק תיק גדול לא פחות - מאמציו של ראש הממשלה להצלת ערוץ 20 מפני סגירה. כאן, בניגוד לשאר התיקים, הכל נעשה בגלוי והדיונים עליו נכתבו ותועדו בפרוטוקולים

אין ספק שהנטל והקשיים הרגולטוריים המושתתים על המגזר העסקי יכולים וצריכים להשתנות, אך כדי שזה יקרה, על בעלי העסקים להוכיח עצמם כראויים לכך ולפעול באופן הגון ואתי כלפי הציבור

העיכוב בהחלטה על המיזוג בין ערוץ 10 ל'רשת' הציף בעיה רחבה עוד יותר - הנטל הרגולטורי הנובע מהיעדר שיתוף הפעולה בין הרשויות השונות בישראל, מקשה על תפקוד מהיר ויעיל שלהן ופוגע במשק. הסדרת תחומי הסמכות והאחריות של כל רשות בחוק וקיום שיח להעברת מידע ביניהן, יפתחו את התרבות הבין-ארגונית הנחוצה לשם כך

האם מי שכה התגאה במהלך פיצול ערוץ 2 אך לפני כמה חודשים, ייקח עכשיו אחריות על הכישלון שתוצאתו היא שפלורליזם בשוק החדשות – אין, שחקנים עם מודל עסקי יציב – גם אין, ונשארנו רק עם מעורבות פוליטית בלתי נגמרת באסדרת השוק. וזו כנראה רק ההתחלה

לקראת ההצבעה הצפויה בממשלה על חוק ההסדרים, חוות דעת מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה ועמותת הצלחה, קוראת לנתק את הרפורמה בתקשורת מנוסח החוק

"מהלך חפוז שלא מבוסס על מודל כלכלי, הנועד לדרוס את הרגולטור; במקום פלורליזם בתקשורת נקבל שוק שבו הרבה שחקנים חלשים שאינם יכולים למלא את תפקידם"

לאחר הגשת כתבי האישום החמורים בפרשת השחיתות במפלגת ישראל ביתנו, מסתמן כי אחד הכשלים הבולטים הוא הפיקוח המצומצם על עבודתם של שדלנים (לוביסטים). יש להדגיש כי העיסוק בשדלנות בישראל הוא חוקי, ורובם המכריע של השדלנים מבצעים את עבודתם במסגרת החוק. ובכל זאת, קשה לחלוק על כך שבעבודה זו טמונה סכנה פוטנציאלית גבוהה לשחיתות.

יש להתחיל לחשוב על הוספת פרק מיוחד בחוק ההגבלים העסקיים, שיכלול התמודדות עם תהליכי ריכוזיות בתעשיית התוכן העיתונאי. דיון, סקירה והצעה לסדר

חוות דעת שנשלחה לחברי ועדת הכלכלה של הכנסת

בזמן בו הופכות הרשתות החברתיות לזירה חשובה מאי פעם לפעילות פוליטית, וקמפיין מתוזמר היטב בפייסבוק וביוטיוב יכול להשפיע אף יותר מאשר קמפיין בטלוויזיה. חוסר האיזון בין הרגולציה הקיימת על אמצעי התקשורת הממוסדת לבין היעדר ההסדרה של תכנים זהים הנמצאים ברשת, הינו לא פחות מאשר פצצת זמן.

שר התקשורת מבקש ליצור שינוי דרמטי בפיקוח על שידורי הטלוויזיה והרדיו המסחריים בישראל על ידי הקמת גוף כלאיים פנים ממשלתי שיהיה בשליטה פוליטית וכך יחזק גם את פיקוח על שוק השידורים המסחריים. 

הערוץ הייעודי בשפה הערבית, "הלא טי.וי.", עוד לא התחיל לשדר באופן רציף וכבר יש מי שמזדרז לתייג אותו כמדיום "קיצוני", שעוין את המדינה. עתידו של הערוץ איננו ברור אך נחיצותו ברורה מאד.

רמת הבריאות של האוכלוסייה הישראלית נמצאת בעלייה מתמדת ובמקום נכבד מאוד בין המדינות המפותחות. עם זאת ישנם פערים גדולים בין יהודים לערבים, בין המרכז לפריפריה ובין קבוצות במעמד כלכלי-חברתי שונה. באיזו מידה אחראית מערכת הבריאות לרמה הגבוהה בצד פערים גדולים? קראו את מאמרו של גור עופר, שנכתב לרגל יום הבריאות העולמי.

ועדת הכלכלה של הכנסת דנה בהצעה לתיקון חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו. בשנה האחרונה נמצאת הסדרת שוק הטלוויזיה בתנועה. הצעת החוק הנוכחית תעניק לראש הממשלה ולשר התקשורת את הסמכות לסגור את חברת החדשות ותביא לשליטה פוליטית בערוץ החדשות. קראו את מכתבם של מרדכי קרמניצר ותהילה שוורץ אלטשולר.

ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר, ראש פרויקט רפורמות במדיה, וצוות הפרויקט משיקים בלוג חדש! הבלוג יעסוק הן בנושאים של מדיניות תקשורת, רגולציה ומדיה חדשה והן בתחומים משיקים. הפוסט הראשון בוחן כיצד ישפיעו ריבוי ערוצים ומגוון גדל והולך של ממשקי צפייה על ההעדפות, על הרגלי הצפייה בטלוויזיה ועל עיצוב פניה הדמוקרטיים של החברה הישראלית.

ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר, ראש פרויקט רפורמות במדיה, וצוות הפרויקט משיקים בלוג חדש! הבלוג יעסוק הן בנושאים של מדיניות תקשורת, רגולציה ומדיה חדשה והן בתחומים משיקים. הפוסט הראשון בוחן כיצד ישפיעו ריבוי ערוצים ומגוון גדל והולך של ממשקי צפייה על ההעדפות, על הרגלי הצפייה בטלוויזיה ועל עיצוב פניה הדמוקרטיים של החברה הישראלית.

אם לא תהיינה הפתעות ודחיות של הרגע האחרון, בראשית שנת 2012 אמור להצטרף ערוץ טלוויזיה חדש לרשימת הערוצים הישראליים. אתגרים רבים רובצים לפתחו של הערוץ, וראוי להעלותם לדיון ציבורי עוד בזמן הישיבה אל שולחן הסרטוטים ולא כחוכמה לאחר מעשה אם הערוץ יקרוס. קראו את מאמרה של תהילה שוורץ אלטשולר.

בימים האחרונים מתנהל משא ומתן קדחתני בנוגע לעתידו של ערוץ 10. אלא אם יגיעו בעלי הערוץ להסדר, יאבדו את הזיכיון שלו וייאלצו להחשיך את המסך. סאגת ערוץ 10 היא דוגמא להיעדר תכנון נכון של שוק התקשורת ובעיקר לכשל מובנה בתרבות הרגולטורית: היעדר ההבחנה בין תפקידם של הפוליטיקאים ותפקידם של המסדירים את התחום. קראו את מאמרה של תהילה שוורץ אלטשולר.

המלצות הוועדה לבחינת הריכוזיות במשק שהוגשו לאחרונה והתגובות להן בעיתון מעריב מלמדות אותנו שיעור חשוב על חשיבותה של ההפרדה בין בעלות על עיתון ובין בעלות על תאגידים כלכליים.

מנכ"ל משרד האוצר לשעבר אבי בן בסט מנתח במאמר זה את המניעים לרפורמות מבניות, ואת מאזן הכוחות בין השחקנים המשפיעים על יישומן  – הפוליטיקאים, הרגולטורים, ובעלי העניין. רפורמות מבניות רבות ממתינות כ 10 שנים ליישומן, למרות צורך מיידי בביצוע רפורמה עקב אי הסכמה בין מומחים בתחום והתנגדות רבה של בעלי אינטרסים.

הפורום לתיקון שיטת הממשל הוקם כדי לשמש סמכות ציבורית מקובלת ומעוגנת בתודעה הציבורית אשר תבחן, תגבש ותניע שיח ציבורי מעמיק שעיקרו רפורמות ושינויים שמטרתם לשמר את הדמוקרטיה הפרלמנטרית כשיטת השלטון בישראל. צוותי המחקר של המכון מגבשים הצעות קונקרטיות, ישימות ומבוססות לשינויים ולתיקונים בשיטת הבחירות, במבנה המפלגות ותפקודן ובשיטת השלטון.
לקראת המפגש השלישי של הפורום נכתב נייר העבודה בנושא הצבעה אישית ו/או רשימתית, המשווה בין שיטות בחירה רשימתיות סגורות, פתוחות למחצה ופתוחות, וכולל ניתוח של המצב הקיים ושורת המלצות לתיקונו.

הפורום לתיקון שיטת הממשל הוקם כדי לשמש סמכות ציבורית מקובלת ומעוגנת בתודעה הציבורית אשר תבחן, תגבש ותניע שיח ציבורי מעמיק שעיקרו רפורמות ושינויים שמטרתם לשמר את הדמוקרטיה הפרלמנטרית כשיטת השלטון בישראל. צוותי המחקר של המכון מגבשים הצעות קונקרטיות, ישימות ומבוססות לשינויים ולתיקונים בשיטת הבחירות, במבנה המפלגות ותפקודן ובשיטת השלטון.
לקראת המפגש השלישי של הפורום נכתב נייר העבודה בנושא הצבעה אישית ו/או רשימתית, המשווה בין שיטות בחירה רשימתיות סגורות, פתוחות למחצה ופתוחות, וכולל ניתוח של המצב הקיים ושורת המלצות לתיקונו.

מאמר זה יעסוק בתופעת השדלנים המסחריים בישראל כמו שזו באה לידי ביטוי בעבודת הכנסת. המאמר מבוסס על עבודת דוקטור, שהיא גם המחקר האקדמי הראשון שנעשה בישראל בנושא זה (טל, 2009). בתחילה יוסבר מהי שדלנות מסחרית, לאחר מכן יוצגו הגורמים לצמיחתה בישראל אגב התייחסות לשיטות הפעולה של השדלנים והשדלניות, ולסיום תובא סקירה של הסדרת פעילותם של השדלנים בישראל מתוקף תיקון מס' 25 לחוק הכנסת. 

השדלנות (לוביזם) היא ניסיון להשפיע על עיצוב מדיניות, והיא נפוצה בדמוקרטיות רבות ומאז שנות התשעים גם בישראל. לצד תרומתה לעקרונות דמוקרטיים חשובים כמו ייצוג אינטרסים והשתתפות פוליטית, היא זוכה גם לביקורת נוקבת ואף נטען שיש בה סכנה אמתית לדמוקרטיה; בשל סכנה זו מדינות רבות נוהגות להסדיר אותה בחוק. מאמר זה יגדיר את השדלנות ויאפיין את סוגיה, יסקור את התפתחותה, ידון בחשיבותה ובסכנות הטמונות בה ויבדוק את הסדרת מעמדה בישראל ובהשוואה בין-לאומית.

לאחרונה גיבש ראש הממשלה ועדת שרים בראשותו של שר המשפטים כדי שתבחן את הסוגיה של הגבלת שכר הבכירים. ידידיה שטרן גורס שההסדרה של שכר הבכירים מוצדקת, רציונלית ומתבקשת במציאות הישראלית.

בחודש מרס 2010 עברה בכנסת בקריאה ראשונה הצעת חוק ייעול הליכי האכיפה ברשות ניירות ערך. לאה פסרמן-יוזפוב מסבירה את הצעת החוק וטוענת כי זו מהפכה של ממש שתאפשר להפעיל מנגנוני אכיפה חדשים שטרם הופעלו בישראל. קראו את מאמרה.

המושג "רגולציה" טומן בחובו פרדוקס: מצד אחד בשנים האחרונות השימוש בו נעשה תכוף יותר ויותר וההכרה בחשיבותו רק הולכת וגוברת. ומן הצד האחר נדמה שככל שמתעמקים בו יותר, כך מגלים עוד חילוקי דעות בנוגע לטיבו הן בין חוקרים באקדמיה והן בין "אנשי שטח", והגדרתו המדויקת טרם הובהרה. לאמתו של דבר המונח רגולציה מופיע בהקשרים רבים, והמונחים העבריים שנקבעו לו מבטאים את מגוון שימושיו: ויסות, אסדרה, פיקוח ותקנות.

סקירת המצב בעולם מעלה כי פתרונות לתופעת חשיפתם של ילדים לתכנים מזיקים באינטרנט נעים בין שני קטבים מרכזיים. בקוטב האחד נמצאים פתרונות חקיקה, המטילים צנזורה וחסימות על רשת האינטרנט; * ובקוטב האחר, פתרונות הדוגלים בהסדרה עצמית חברתית (Self Regulation), הנשענת על ממד של וולונטריות.

המכון הישראלי לדמוקרטיה ועמותת הצלחה לרשות להגבלים עסקיים: "להתנות את מיזוג רשת וערוץ 10 בשמירה על איכות התוכן החדשותי והיקף ההשקעות בו"

יש הבדל מהותי בין פרשת מוזס לבין ענייני ערוץ 10 ואפילו חוק ישראל היום - ההבדל בין עניינים הנדונים מתחת לשולחן לבין אלה הנדונים מעליו. שוק העיתונות המודפסת הוא שוק שאין עליו רגולציה. אין צורך ברישיון כדי להקים עיתון. דווקא ללא רגולציה, השוק הופך להיות יותר מושפע מאינטרסים פוליטיים ויותר מושחת

המכון הישראלי לדמוקרטיה ועמותת "הצלחה" לקראת הדיון על חוק אסדרת הערוצים הייעודיים: "חקיקה המתנהלת בהליך לא תקין וללא עבודה רצינית"

ערוץ 20 בחר אסטרטגית שלא לבקש רישיון לערוץ ברודקאסט – מה שהיה מאפשר לו לשדר חדשות כאוות נפשו, אבל היה מחייב אותו בעמידה בסט של מחוייבויות וסטנדרטים שעולים הרבה כסף. עכשיו, כשהם נדרשים לשלם על פי חוק את המחיר על מעשיהם מגיע הבכי ומישהו חייב לומר: הפרידו בין צנזורה במובן האמיתי שלה, לבין הצורך בכפיפות לכללים מוסכמים ועמידה במחויבויות – כספיות או תוכניות

נאום ההגנה על הפקידות של המשנה ליועמ"ש ליכט: "ישנן התקפות חוזרות ונשנות על הלגיטימיות של עבודת הפקידים. אסור שהפחתת הרגולציה תפגע בציבור ובבסיס המשטר"; החשב הכללי במשרד האוצר, רוני חזקיהו: "יש אווירה אנטי עסקית בישראל"

"99% מהציבור סובל מעודף הרגולציה ורק 1% מרוויח ממנה הרבה. חוק ההסדרים השנה יתמקד בהפחתת עודף הרגולציה באמצעות חקיקה" כך אמר מנכ"ל משרד ראש הממשלה במסגרת מושב בנושא 'הפחתת הנטל הבירוקרטי והרגולטורי'

אם ללמוד מהניסיון באסדרת טכנולוגיה בעבר, בעיקר סביב מהפיכת המידע והקישוריות בעשרים השנים האחרונות, קובעי מדיניות מתעוררים מאוחר מידי – בדרך כלל לתוך אופוריה שבינה לבין אוריינות דיגיטלית אין ולא כלום.