חוות דעת

הצעת חוק הדגל, הסמל והמנון המדינה

(תיקון – הצבת דגל באירוע ציבורי), התשע"ו–2016

לקראת הדיון ביום ראשון (13.11.16) בוועדת השרים לענייני חקיקה, בהצעת החוק המבקשת לאסור על נשיא המדינה, ראש הממשלה, חברי הכנסת, שרי הממשלה ושגרירים להשתתף באירוע פומבי שבו לא יוצב דגל המדינה, נשלחה חוות דעת של המכון הישראלי לדמוקרטיה הקוראת לשרים להתנגד לה.

דגל ישראל

אנו מבקשים להתנגד לתזכיר החוק.

הצעה זו מבקשת לפגוע באפשרות של נשיא המדינה, ראש הממשלה, חברי הכנסת, שרי הממשלה ושגרירי מדינת ישראל, להשתתף באירוע פומבי בו לא יוצב דגל המדינה או לנאום באירוע בו לא יוצב על הבמה שעליה יישא הנציג את נאומו, במקום בולט לעין ולאורך כל זמן הנאום. ההצעה למעשה תצר את חופש הביטוי של נציגים רשמיים של המדינה ותמנע מהם להשתתף באירועים פומביים בהם לא יוצב דגל המדינה. כמו כן, היא תפגע קשות בפעילותם של נציגי הציבור בחו"ל בכך שלא תותר להם לנאום אלא על בימה שבה יוצב דגל ישראל. בנוסף, ההצעה פוגעת בחופש התנועה בכך שמונעת את האפשרות להשתתף באירוע ציבורי של אותו גוף שאירגן את האירוע הציבורי לתקופה של שישה חודשים.

מהות המוצע בהצעה

א. ההצעה מבקשת להטיל חובה על מספר נציגים רשמיים של המדינה בהם נשיא המדינה, ראש הממשלה, חברי הכנסת, שרי הממשלה ושגרירי מדינת ישראל (לפי ההגדרה בחוק– "נציג רשמי של המדינה"):

  1. ההצעה מטילה חובה להצבת דגל המדינה באירוע פומבי שבו מיועד להשתתף נציג רשמי של המדינה, וכן ההצעה קובעת כי בכל אירוע ציבורי שבו מיועד לשאת נאום נציג רשמי של המדינה, יוצב דגל המדינה על הבמה שעליה יישא את נאומו, במקום בולט לעין ולאורך כל זמן הנאום.
  2. נציג רשמי כאמור המשתתף באירוע ציבורי שבו לא הוצב דגל המדינה יהיה מנוע מלהשתתף באירוע ציבורי של אותו הגוף שאירגן את האירוע הציבורי לתקופה של שישה חודשים.
  3. בנוסף, הצעת החוק קובעת סנקציה כספית בגובה אלפי שקלים על העובר על ההוראות המפורטות בחוק. מנוסח ההצעה לא ברור האם הקנס הכספים יושת גם על נציג הציבור וגם על הגוף שארגן את האירוע הציבורי.

תכלית ההצעה

ב. הצעת החוק קובעת כי תכליתה היא למנוע מצב בו משתתף נציג רשמי של המדינה באירוע שבו לא מוצב דגל המדינה. עם זאת, הצעת החוק לא מפרטת מדוע דווקא כעת מתעורר הצורך בכך. קשה להבין מדברי ההסבר להצעת החוק מדוע יש צורך להטיל חובה להצבת דגל בכל אירוע פומבי בו משתתף נציג ציבורי כמפורט בהצעה.

ג. כמו כן, ההצעה לא מפרטת כיצד תיאכף הסנקציה על נציגי הציבור שלא להשתתף באירוע של גוף לא ישתתף הוא באירוע ציבורי של אותו גוף שאירגן את האירוע הציבורי האמור, לתקופה של שישה חודשים.

פגיעה בחופש הביטוי

ד. ההצעה כאמור מונעת מנציג ציבור להשתתף באירוע שבו לא יוצב דגל. בכך ישנה פגיעה מהותית בחופש הביטוי של נציג ציבור. יש להדגיש כי ישנה חשיבות עליונה על שמירה על חופש הביטוי ובייחוד על חופש הביטוי של נציגי ציבור. האיסור על נאום באירוע ציבורי אם לא יוצב דגל במקום בולט על הבמה פוגע פגיעה קשה בזכות זו.

ה. בנוסף, הסנקציה שתוטל על הנציג שיפר את הוראות החוק האמורות תמנע ממנו להשתתף באירוע של אותו הגוף בעתיד. מניעת השתתפות שכזו עולה כדי פגיעה גם בחופש התנועה לצד פגיעה בחופש הביטוי.

ההצעה תגרום נזק לפעילותם של הנציגים הרשמיים

ו. ניתן להניח שההצעה תמנע גם השתתפות של נציגים רשמיים כאמור להשתתף באירועים מסוימים על אף שקיים אינטרס חזק לנוכחות של נציג ישראלי. למעשה, מארגני אירועים שיחליטו לא להציב את דגל המדינה יוכלו לדחוק את הנציגים הישראלים ולמנוע מהם לא רק לנאום אלא גם להשתתף באירוע.

ז. באשר לנציגי ציבור של המיעוט הערבי, ברור שהצעת החוק תגרור פגיעה קשה אף יותר בחופש הביטוי. קשה להתכחש לעובדה שבקרב המיעוט הערבי ההזדהות עם סמלי המדינה ובניהם הדגל היא נמוכה. לפיכך, קיומה של חובה שכזו תפגע אף יותר בנציגי הציבור הערבי. זאת, לאו דווקא בשל התנגדותם של הנציגים הערבים להצבת הדגל, אלא בשל התנגדותם של גופים בקרב המיעוט הערבי לקיים את הדרישות האמורות בחוק.

אנו מתנגדים להצעה זו מכל וכל.