בחירות 2020

אודות מערכת הבחירות לשנת 2020

הבחירות לכנסת ה-23 מסמנות שבר עמוק במערכת הפוליטית הישראלית. לראשונה אי פעם, ובאופן חריג גם ביחס לדמוקרטיות אחרות בעולם, יערכו בישראל שלוש בחירות בתוך פחות משנה. הסיבה לתופעה חריגה זו נעוצה בכך ששתי הכנסות הקודמות (ה-21 נבחרה באפריל 2019 וה-22 נבחרה בספטמבר 2019) לא הצליחו לכונן ממשלה.

שתי הבחירות נערכו בצילן של פרשיות השחיתות בהן נחשד ראש הממשלה בנימין נתניהו. התוצאות של בחירות ספטמבר הציבו גם הפעם את אביגדור ליברמן כלשון מאזניים. הליכוד, יחד עם בנות בריתו (ש"ס, ימינה ויהדות התורה) קיבלו ביחד 55 מנדטים. כחול לבן, ביחד עם שלוש רשימות השמאל (עבודה-גשר, המחנה הדמוקרטי והרשימה המשותפת) קיבלו 57 מנדטים. ישראל ביתנו חצצה בין שני ה"גושים" עם 8 מנדטים. כמו לאחר בחירות הקודמות גם הפעם כשלו הניסיונות להקמת ממשלה. התהליך התרחש במקביל להתקדמות המשפטית בפרשיות נתניהו: זמן קצר לאחר הבחירות התקיים השימוע, וב-21 בנובמבר הודיע היועץ המשפטי לממשלה על הגשת כתבי אישום נגד נתניהו בסעיפים של שוחד, מרמה והפרת אמונים.

לאחר שגם נתניהו וגם בני גנץ כשלו להרכיב ממשלה לראשונה אי פעם הגיע התהליך ל"שלב" השלישי שלו - 21 ימים שבמהלכם רשאים 61 ח"כים להגיש לנשיא חתימות תמיכה במועמד שירכיב ממשלה, ואם לא - הכנסת מתפזרת אוטומטית ובחירות מוקדמות מוכרזות בתוך כ-3 חודשים. ב-11 בדצמבר 2019 תמו 21 הימים והכנסת פוזרה. על-מנת לקצר במעט את מערכת הבחירות, הצביעה הכנסת ברוב גדול על קיום הבחירות ביום שני ה-2 במרץ 2020. במערך הרשימות העיקריות לא חלו שינויים רבים ביחס לבחירות הקודמות. השינוי המהותי היחיד היה ההחלטה של העבודה-גשר ושל מרצ לרוץ במסגרת משותפת שזכתה לכינוי העבודה-גשר-מרצ.

במרכז מסע הבחירות הזה עמד גם הפעם שאלת כשירות מועמדותו של ראש הממשלה נתניהו נוכח ההתפתחויות בתיקים נגדו. ביום הראשון של השנה האזרחית הגיש נתניהו ליו"ר הכנסת בקשה לקבלת חסינות, אולם ארבעה שבועות לאחר מכן משך את הבקשה. באותו היום, ה-28 בינואר 2020, הגיש היועץ המשפטי לממשלה את כתבי האישום בבית המשפט המחוזי בירושלים.

הבחירות לכנסת ה-23

2.3.2020

מספר בעלי זכות הבחירה

6,453,255

אחוז החסימה

3.25%

סך הכל מצביעים

4,615,135

מספר הקולות הכשרים

4,590,062

שיעור ההצבעה

71.5%

table
מפלגה קולות מושבים (מנדטים) אחוז הקולות רשימת מועמדים מצע
הליכוד 1,352,449 36 29.5 המועמדים המועמדים
כחול לבן 1,220,381 33 26.6 המועמדים המועמדים מצע מצע
הרשימה המשותפת 581,507 15 12.7 המועמדים המועמדים
ש"ס 352,853 9 7.7 המועמדים המועמדים
יהדות התורה 274,437 7 6.0 המועמדים המועמדים
העבודה-גשר-מרצ 267,480 7 5.8 המועמדים המועמדים
ישראל ביתנו 263,365 7 5.7 המועמדים המועמדים מצע מצע
ימינה 240,689 6 5.2 המועמדים המועמדים
עוצמה יהודית 19,402 - 0.4 המועמדים המועמדים מצע מצע
עוצמה ליברלית-כלכלית 3,781 - 0.1 המועמדים המועמדים מצע מצע
קול הנשים 2,773 - 0.1 המועמדים המועמדים
הפיראטים 1,473 - 0.0 המועמדים המועמדים
משפט צדק 1,375 - 0.0 המועמדים המועמדים מצע מצע
זכויותינו בקולנו 980 - 0.0 המועמדים המועמדים מצע מצע
אני ואתה - מפלגת העם הישראלית 812 - 0.0 המועמדים המועמדים מצע מצע
איחוד הברית והשותפות 677 - 0.0 המועמדים המועמדים
סדר חדש 677 - 0.0 המועמדים המועמדים מצע מצע
כח להשפיע 667 - 0.0 המועמדים המועמדים
מתקדמת 622 - 0.0 המועמדים המועמדים
דעם 612 - 0.0 המועמדים המועמדים
הלב היהודי 516 - 0.0 המועמדים המועמדים
שמע 442 - 0.0 המועמדים המועמדים
מפלגת הגוש התנ"כי 389 - 0.0 המועמדים המועמדים
קמ"ה 350 - 0.0 המועמדים המועמדים
אדום לבן 342 - 0.0 המועמדים המועמדים
החזון 308 - 0.0 המועמדים המועמדים
מנהיגות חברתית 271 - 0.0 המועמדים המועמדים
כבוד האדם 222 - 0.0 המועמדים המועמדים
פעולה לישראל 210 - 0.0 המועמדים המועמדים

מאמרים בנושא בחירות 2020

שני מבחנים יקבעו אם ממשלת נתניהו-גנץ תיזכר ככזו שעשתה מהלכים אמיצים לטובת חילוץ המדינה מהמשבר הכלכלי ולקידום האינטרס הציבורי, או כזאת שהמיטה בושה על שותפיה ובוחריהם והעמיקה את חוסר האמון הציבורי בדמוקרטיה הישראלית

בשנים האחרונות חלה עלייה בהיקף התופעה של רשימות משותפות, דבר שמגביר את היציבות השלטונית וממתן שסעים חברתיים, אולם רק רשימות משותפות בודדות החזיקו מעמד לתקופה ממושכת יחסית. על כן, יש לשקול לבצע תיקונים בחוק שיעודדו מפלגות שהתמודדו ברשימות משותפות שלא להתפצל לסיעות נפרדות במהלך הקדנציה, ואף להתאחד למפלגה אחת

ממשלה צרה לא יכולה להתמודד עם הסוגיות הדרמטיות העומדות לפתחה של מדינת ישראל, בייחוד לאור העובדה שעצם הלגיטימיות הציבורית של ראש הממשלה נתונה בערעור קשה מצד מחצית מהציבור. על חברי גוש הימין לדרוש מנתניהו הקמת ממשלת אחדות, שלא תחלץ אותו מצרותיו האישיות, אבל יכולה לתרום הרבה לחילוצה של המדינה מבעיותיה

יו"ר הכנסת הנוכחי, ח"כ יואל (יולי) אדלשטיין, מונע הצבעה על בחירת יו"ר קבוע על אף שקיימת לכך דרישה מצד 61 חברי כנסת, תוך ניגוד עניינים חריף והפעלת שיקולים זרים. לפיכך, עליו לקבוע מיד מועד לבחירת יו"ר קבוע- הן משום שכך הדין קובע, והן משום שזהו המעשה הראוי והדמוקרטי

הרוב המכריע בציבור הערבי התגייס בבחירות 2020 להבעת אמון ברשימה המשותפת, עם שיעור ההצבעה הגבוה ביותר משלוש מערכות הבחירות הרצופות. כמה מהערבים אזרחי ישראל הצביעו לרשימה המשותפת וכמה למפלגות היהודיות, ובאיזה מגזר הייתה תמיכה גדולה יותר בכחול לבן, מאשר ברשימה המשותפת?

אחוז ההצבעה שיחק תפקיד מכריע בסבב הבחירות השלישי. בעוד בערים המבוססות אחוזי ההצבעה נותרו יחסית זהים, בערים המזוהות עם תמיכה בליכוד חלה עלייה ניכרת בשיעור ההשתתפות בבחירות, שהשפיעה על התוצאות הסופיות

על פי חברי הממשלה, העם הוא העם היהודי בלבד, והרוב בשלטון הרוב הוא הרוב מבין היהודים, שכן הערבים אינם חלק מהעם. זו איננה דמוקרטיה, אלא תפיסה מעוותת של דמוקרטיה חלולה

הטריגר שהוציא את הציבור הערבי להצביע בבחירות האחרונות נמצא מחוץ לפוליטיקה הערבית. אם ביבי הוציא את הערבים להצביע בספטמבר, הפעם היה זה טראמפ. ההתלכדות סביב ההתנגדות לסיפוח המשולש הוכיחה עצמה, ועודדה את האזרחים הערבים להצביע ולשנות את התמונה הפוליטית

האם ניתן בעת הזו להעביר חוק שימנע מנתניהו לכהן כראש ממשלה, ומה תפקידו של בית המשפט בשאלת הרכבת הממשלה? בכירי המכון הישראלי לדמוקרטיה על חקיקה פרסונלית, שפיט ולא שפיט ושיקול הדעת של הנשיא

מערכת הבחירות השלישית בתוך שנה מאחורינו, וכעת ניתן לצפות כיצד תיראה הכנסת ה-23 - מה יהיה הרכבה, כמה סיעות נכנסו מתוך כלל המפלגות שהתמודדו, מה היה אחוז ההצבעה והיכן ישראל ממוקמת יחסית לעולם בכל הנוגע לתדירות הבחירות?

אחרי שגם סבב הבחירות השלישי לא הניב הכרעה פוליטית ברורה, קרוב לוודאי שתעלה אופציה נוספת שעשויה להוציא אותנו מהפלונטר - ממשלת מומחים. מה המשמעות של ממשלה כזו, מי יכהנו בה ובאילו מדינות המודל כבר יושם?

עם סיומה של מערכת הבחירות השלישית בשנה האחרונה, על המפלגות המובילות לאמץ מספר צעדים חיוניים שיובילו לשתי תוצאות מידיות - האחת, חיזוק יכולת ההכרעה והמשילות; והשנייה, עיצוב מערכת מוסמכת של איזונים ובלמים ביחסים שבין רשויות השלטון

במדינה שאין לה חוקה מלאה ומגילת זכויות אדם, שחזונה נתון במחלוקת עזה בין שבטים שונים, שהמנהיגות שלה מתדלקת שיח שנאה, נדרשים שומרי סף חזקים ועצמאיים כנגד שימוש לרעה בכוח השלטוני שאנו מוסרים בידי הרשות המחוקקת והרשות המבצעת. עקרונות אלה צריכים להיות נר לרגליה של הממשלה החדשה שתקום

ארבעה ימים לבחירות: שאננות גוברת בקרב מצביעי השמאל- 67% מתעניינים פחות במערכת הבחירות; 30% מהישראלים סבורים שישראל בדרך לבחירות מועד ד'. וגם- משבר הקורונה וליצמן: שיעור המרוצים מטיפול משרד הבריאות בנושא גבוה יותר בהתאם לרמת הדתיות

איך זה שמגזר, שנוכחותו בכל תחומי החיים בישראל רק הולכת ונעשית דומיננטית יותר ויותר, משיג תוצאות עלובות כל כך כשמדובר בתחום הפוליטי?

רוב הציבור הישראלי תומך במתן שבתון ביום הבחירות רק למי שיוכיח שהצביע; חקירות נתניהו הן לדעת הישראלים הנושא העיקרי שישפיע על ההצבעה; בנושא המדיני- רוב במרכז ובשמאל לעומת מיעוט בימין סבורים שמועד פרסום עסקת המאה של טראמפ הוא בבחינת התערבות אמריקנית בבחירות בישראל

אחרי שתי מערכות בחירות בהן הפיצו את מסריהן והשקיעו כספים רבים בפרסום, כעת מצופה מהמפלגות לנהל קמפיינים חסכוניים וצנועים יותר ולהימנע מבזבוז מופרז של כספי הציבור

כבר למעלה משנה שמכהנת בישראל ממשלת מעבר, שלא זכתה למנדט ציבורי או לאמון הכנסת. חמישה שבועות לפני הבחירות, מתפרסמת תוכנית השלום של הנשיא טראמפ, ועמה עולה שאלת הלגיטימיות והיכולת המשפטית של ממשלת המעבר להכריע בעניין זה. מורה נבוכים לתהליך החקיקה

פסילת מועמדים ורשימות לכנסת פוגעת באחת הזכויות הדמוקרטיות הבסיסיות ביותר, הזכות לבחור ולהיבחר. על כן, עליה להיעשות תוך נקיטת משנה זהירות, שיקול דעת ואובייקטיביות. מי רשאי לפסול מועמדים ורשימות לכנסת, ועל סמך אילו קריטריונים ניתן לעשות זאת? חוקרי המכון עם התשובות לכל השאלות

הנימוקים המובאים בבקשתו של ראש הממשלה לחסינות מפני העמדה לדין אינם מתיישבים עם עקרונות הבסיס של חסינות חברי כנסת, שמוענקת לחברי כנסת על מנת שיוכלו לבצע את תפקידם ללא חשש מפני התעמרות מצד הממשלה

האם הייעוץ המשפטי לממשלה הוא כלי אנטי-דמוקרטי במהותו, שמגביל את פעולות הממשלה ואת יכולת המשילות שלה? פסק הדין ניתן לאחרונה בעניין מינוי שר הביטחון בתקופת ממשלת מעבר מספק תמונה אחרת לגמרי

אחרי לא מעט טלטלות פוליטיות, השבוע האחרון סימן כנראה את סוף דרכה הפוליטית מגזרית של הציונות הדתית. אולם כבר ברגע שהציבה לעצמה את יעד ההשתלבות בחברה הישראלית, אי אפשר היה להניח שהתהליך הזה יתקיים בכל התחומים, אך יפסח על המערכת הפוליטית

צפי למספר הנמוך ביותר של רשימות שייכנסו לכנסת הבאה; גוש המרכז שמאל התכווץ מ- 8 רשימות בבחירות 2013, ל-3 רשימות בלבד; הייצוג הנשי ימשיך כנראה לדשדש. בפעם השלישית בתוך פחות משנה, הסתיים אמש בכנסת הליך הגשת רשימות המועמדים לכנסת ה-23. ד"ר עופר קניג עם תמונת המצב

רבים ראו באמירתו של ראש הממשלה, לפיה "חסינות היא אבן יסוד בדמוקרטיה", מעין קוריוז או פליטת פה, אלא שיש להתייחס לאמירתו בכובד ראש ולהבין מה עומד מאחוריה

ההכרעה האמיתית בשאלת החסינות של ראש הממשלה איננה בעד או נגד נתניהו כמנהיגה הפוליטי של ישראל - זו כבר תיערך ביום הבוחר, בחודש במרץ. ההצבעה על החסינות תהיה הצבעת אמון או אי אמון ברשויות אכיפת החוק בישראל

מהי חסינות פרלמנטרית, מדוע היא איננה ניתנת לחברי כנסת באופן אוטומטי ומהן העילות להענקתה? עם שובה של החסינות לסדר היום, חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה עושים סדר ומסבירים כל מה שצריך לדעת

האם ראש ממשלה רשאי להוסיף ולכהן כאשר מוגש נגדו כתב אישום חמור בעברות של שחיתות, שיש עמן קלון? מה הנפקות, לעניין שאלה זו, של היות הממשלה זו ממשלת מעבר? האם ניתן להטיל על מועמד שתלוי ועומד נגדו כתב אישום חמור, להרכיב ממשלה? האם נבצר מראש הממשלה למלא את תפקידו? חוות דעת זו לא תתייחס לשאלה אם בג״ץ צריך לדון לפני הבחירות בעתירות סביב סמכות הנשיא להטיל את הרכבת הממשלה על ח״כ שנאשם בפלילים

במאבק המתמשך בין המערכת המשפטית לבין המערכת הפוליטית - מערכת המשפט חייבת לשמור על מעמדה העצמאי ולשפוט ללא סייג וללא חשש מפגיעה במעמדה, אולם את ההכרעה בדבר שאלת הרכבת הממשלה על ידי אדם המואשם בפלילים, יש להשאיר בידי הציבור

מערכת המשפט לא צריכה להימנע מהכרעה בעניין כהונת ראש ממשלה תחת כתב אישום, ולהשאיר זאת בידי המערכת הפוליטית והציבור. עצמאות מערכת המשפט מחייבת אותה לפעול במנותק משיקולים פוליטיים, לרבות משיקולים הקשורים למעמדה שלה עצמה

אקטיביזם משפטי יכול להיות מוצדק כשמטרתו היא הגנה על זכויות אדם ומיעוטים, אבל האם יש לו הצדקה לצורך סילוק ראש ממשלה נאשם בפלילים מהמערכת הפוליטית, ערב בחירות? כיוון שהחוק לא מספק מענה לסוגיה, ההכרעה מונחת על כתפי הציבור

על אף התחזיות, שיעור ההצבעה בבחירות בספטמבר עלה, גם אם לא באופן דרמטי. כמה אזרחים ניצלו את זכותם הדמוקרטית, אילו שעות הן הפופולריות ביותר בקלפי, כמה הצביעו ביישובים הערביים ובקרב החרדים, והיכן דווקא נרשמה ירידה בהשתתפות בבחירות?

כיצד תראה הכנסת החדשה מבחינת חברי כנסת חדשים, נשים, גנרלים וכמות מפלגות?

אחת ממערכות הבחירות המוזרות והמקוטבות ביותר שהתקיימו בישראל הסתיימה. כעת נכנסת המערכת אל השלב הבא של מחזור החיים הפוליטי: הרכבת הממשלה. מהם הכללים המכתיבים את התהליך הזה ומה מלמד עליו הניסיון ההיסטורי וההשוואתי?

כיצד השיגו המפלגות החרדיות את כוחן, ומה תהיה השפעתן בעשורים הקרובים? קצב הגידול הדמוגרפי אמנם משחק תפקיד חשוב, אך עם זאת, ישנם גם שינויים בדפוסי ההצבעה בקרב החרדים, שמעלים סימני שאלה רבים אודות עתידן וכוחן של המפלגות החרדיות בישראל

מזה חצי שנה אנחנו נמצאים בסוג של ממשלת מעבר, ועד הבחירות בספטמבר נגיע למעשה ל-9 חודשים. חוקי היסוד בישראל כמעט ולא מטילים מגבלות על ממשלת מעבר. מעבר לפיטורי ומינויי שרים, למעשה לא ניתן כמעט בתקופה הזו למנות בכירים, ולפי הנחיות היועמ״ש עליה להימנע מ"הבטחות בחירות" או ביצוע רפורמות למעט פעולה דחופה וחיונית

באילו ישובים מימשו הכי הרבה אזרחים את זכות ההצבעה? באילו נרשמו אחוזי הצבעה נמוכים? כיצד בא לידי ביטוי הפער שבין ערים מרכזיות לישובים בפריפריה? סקירה על המגמות המעניינות העולות מניתוח שיעורי ההשתתפות בבחירות

עושים סדר: הזכות לבחור היא מהזכויות הדמוקרטיות הבסיסיות ביותר והיא כמעט ואינה מוגבלת, אך גם לה יש מספר סייגים. כיצד התפתחה הזכות לבחור ואיך החלה את דרכה בישראל, מי רשאי לבחור (ומי לא), ומה קורה במדינות דמוקרטיות אחרות?

ועדת הבחירות המרכזית היא מהגופים החשובים ביותר בתקופת בחירות, אך הרכבה ואופן פעילותה אינם מוכרים מספיק לציבור הרחב. כשהיא מורכבת מחברי כנסת המשקפים את הרכב הכנסת היוצאת, החלטותיה והכרעותיה אינן יכולות להיות אובייקטיביות

גם אם מוקדם עדיין להעריך אם חקירות ראש הממשלה והתיקים נגדו יובילו בסופו של דבר לכדי הגשת כתב אישום, לא כל שכן להרשעה, נקודת הזמן הנוכחית מספקת הזדמנות טובה לעשות סיכום של התייחסות החוק למצב בו ראש ממשלה נתון בהליך פלילי, ולהציע כמה תיקונים

לצד ההתפתחויות והמגמות החיוביות שעברה מערכת החינוך הערבי בישראל, ישנם עדיין מספר אתגרים העומדים לפתחה, כמו גם פערים שיש לצמצם - הן ביחס למערכת החינוך היהודי, והן ביחס לצורכי האוכלוסייה הצומחת - כדי להביא לשילוב מיטבי של האוכלוסייה הערבית בחברה ובכלכלה בישראל

השותפות הקואליציוניות העתידיות הסכימו לבחון את קידומה של הצעת חוק שתאפשר הצבעה של אזרחים ישראלים השוהים בחו"ל. מהם הטיעונים המרכזיים בעד ונגד היוזמה הזו ומה קורה בעולם בהקשר הזה?

בבחירות הקרובות יעמוד לראשונה אחוז החסימה על 3.25%. האם המשֹוכה הגבוהה הזו תרתיע בוחרים מלהצביע למפלגות קטנות? האם היא תקטין את שיעור הקולות המבוזבזים ואיזו השלכה תהיה לה על מידת היחסיוּת של שיטת הבחירות?

נשיא המדינה הטיל את תפקיד הרכבת הממשלה על בנימין נתניהו ובכך נורתה יריית הזינוק לתהליך שבסופו תושבע הממשלה ה-33. מה מלמד הניסיון ההיסטורי וההשוואתי על תהליך הרכבת הממשלה והאם חלה עם השנים עלייה משמעותית במספר השרים? 

פרסומים בנושא בחירות 2020