האם ראוי שעבירת הרצח תכלול גם מקרה בו הנאשם היה אדיש בקשר לגרימת המוות? מה צריך להיות העונש על רצח בנסיבות מחמירות? קראו את מאמרם של מרדכי קמניצר, יו"ר הועדה לבחינת עבירות ההמתה, ועמיר פוקס, חבר בוועדה.
בהצעת חוק יסוד החקיקה כלול מנגנון התגברות, המאפשר לכנסת, ברוב של 65 ח"כים, להתגבר על פסיקת בית המשפט העליון. מרדכי קרמניצר ועמיר פוקס טוענים שמדובר בלא פחות ממהפכת נגד למהפכה החוקתית. הם קוראים לתומכי בית המשפט והדמוקרטיה בישראל להתאחד כנגד ההצעה.
מאת: ד"ר חיים זיכרמן
הוועדה לקידום השילוב בשירות והשוויון בנטל התפוצצה בקול רעש גדול, והאכזבה הציבורית מובנת. מעמד הביניים הישראלי, הנשחק תחת נטל החובות האזרחיות, רואה בדאגה את הימנעותן של קבוצות המיעוט מלשאת את האלונקה כתף אל כתף.
מאת: פרופ’ אבי בן בסט
הוועדה לקידום השילוב בשירות והשוויון בנטל התפוצצה בקול רעש גדול, והאכזבה הציבורית מובנת. מעמד הביניים הישראלי, הנשחק תחת נטל החובות האזרחיות, רואה בדאגה את הימנעותן של קבוצות המיעוט מלשאת את האלונקה כתף אל כתף.
מאת: יאיר שלג
התרחיש המעשי הראלי הוא שגם אם יאומץ דו"ח פלסנר, המדינה עצמה תרצה לפטור את רוב החרדים משירות צבאי. המאבק הנוכחי בכל זאת חשוב למען עתידו של "צבא העם".
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
דבריו של פרופ' ידידיה שטרן שהיה חבר בוועדת פלנסר לשוויון בנטל.
מאת: ד"ר עמיר פוקס
זכות ההפגנה והמחאה נמצאת הקיץ במתקפה לאחר מפגן המחאה הדמוקרטית של השנה שעברה. ואולם אין להתפלא על כך לנוכח המגמה לחקיקה הפוגעת בחופש ביטוי המקודמת בשנים האחרונות בישראל. קראו את מאמרו של עמיר פוקס על הזכות להפגין.
מאת: נביל חטאב, לאה בורובוי, אביטל מנור
מבחן פיז"ה הוא מבחן בינלאומי הבוחן את ידיעות התלמידים בשלושה תחומים: שפת אם, מתמטיקה ומדעים. מניתוח הנתונים עולה כי בישראל יש פערים גדולים בהישגים הלימודיים בין התלמידים היהודים לתלמידים הערבים. ד"ר נביל חטאב וצוותו מצאו כי השכלת ההורים, תעסוקתם וההשתתפות במסגרות חוץ-בית ספריות הן הגורמים המסבירים את הפערים הללו. קראו את תקציר הדוח והורידו את הקובץ המלא.
מאת: פרופ' מרדכי קרמניצר, שירי קרבס
לאחרונה החליט היועץ המשפטי לממשלה כי אין מקום להעמיד לדין פלילי את הרבנים מחברי הספר תורת המלך וכן את הרבנים שתמכו בספר. מרדכי קרמניצר ושירי קרבס מבקרים את ההחלטה ומסיקים בין היתר כי היועץ המשפטי לממשלה ועוזריו מנותקים כנראה מן המציאות.
מאת: דנה בלאנדר
דוח מבקר המדינה בעניין השרפה בכרמל, שכותרתו דוח ביקורת על השרפה בכרמל - דצמבר 2010 מחדלים, כשלים ומסקנות, העלה שוב את סוגיית אחריותו של הדרג המדיני למחדלים בתחומים הנתונים באחריותו. מבקר המדינה קבע בדוח כי שר הפנים ושר האוצר נושאים ב"אחריות מיוחדת" וכי השר לביטחון פנים וראש הממשלה נושאים ב"אחריות כוללת". מאמר זה יבהיר מהי משמעותם של סוגי האחריות שקבע המבקר ויחווה דעה בשאלה: האם על המבקר היה לכלול בדוח גם המלצות אישיות בעניין הדרג המדיני?
מאת: ד"ר דנה בלאנדר
דוח מבקר המדינה בעניין השרפה בכרמל, שכותרתו דוח ביקורת על השרפה בכרמל - דצמבר 2010 מחדלים, כשלים ומסקנות, העלה שוב את סוגיית אחריותו של הדרג המדיני למחדלים בתחומים הנתונים באחריותו. מבקר המדינה קבע בדוח כי שר הפנים ושר האוצר נושאים ב"אחריות מיוחדת" וכי השר לביטחון פנים וראש הממשלה נושאים ב"אחריות כוללת". מאמר זה יבהיר מהי משמעותם של סוגי האחריות שקבע המבקר ויחווה דעה בשאלה: האם על המבקר היה לכלול בדוח גם המלצות אישיות בעניין הדרג המדיני?
מאת: פרופ' בנימין בראון
אם היה עוד מישהו זקוק להוכחות בדבר הפער התודעתי בין העולם החרדי ובין "שאר העולם", באה פרשת המהפך בעיתון הליטאי יתד נאמן וסיפקה את המבוקש. העיתון - שנחשב אחד מבסיסי הכוח של העמדה החרדית השמרנית - עבר מהפכה רבתי ונפל לידיהם של בעלי הקו המתון. כבר כמה שבועות שהדרמה סביב העיתון מסעירה ומטלטלת את העולם החרדי.
מאת: עו"ד אלי בכר
סוגיית הבידוק הביטחוני של אזרחי ישראל הערבים מעמתת מצד אחד את שיקולי הביטחון המתבטאים בשיטת הבידוק הביטחוני שמפעילה מדינת ישראל בשדות התעופה, ומצד אחר – את יחס המדינה כלפי המיעוט הערבי. קראו את מאמרו של אלי בכר על פסקת בג"צ בסוגייה רגישה זו.
הצעות שונות חוק שונות המבקשות בניסוחים שונים ותנאים שונים, לאסור בעבירה פלילית שעונה מאסר, על שימוש בסמלי הנאצים או השואה. זהו עוד חוק בשרשרת חקיקה הפוגעת בחופש הביטוי בישראל קראו את מאמרם של מרדכי קרמניצר ועמיר פוקס.
ההחלטה להעמיד לדין את העיתונאי אורי בלאו באשמת החזקת ידיעות סודיות היא החלטה אומללה ומוטעית. יש הבדל תהומי בין ענת קם לבין אורי בלאו, בדיוק כמו ההבדל בין בראדלי מאנינג, שהדליף לאתר וויקיליקס כמות עצומה של מסמכים, לבין הניו יורק טיימס.
מאת: פרופ' מרדכי קרמניצר
מתברר שבית המשפט העליון הוא שק חבטות מצוין. מה שלא יעשה – יהיה מי שישגר לעברו בעיטה. מי שבוחן במבחן התוצאה את התנהלותו של בית המשפט בפרשת גיוס החרדים לצבא חייב להודות שאלמלא מהלכיו של בית המשפט, לא היה ככל הנראה שינוי חיובי בנושא זה. בית המשפט משמש בחברה הישראלית כזרז לשינויים חברתיים.
מאת: עו“ד לינא סאבא־חבש
חוק חקירת חשודים קובע חובת תיעוד חזותי וקולי במקרים שניכרת בהם חשיבות מיוחדת לשיקוף מהלך החקירה נאמנה כדי למנוע הפרות חוק ועיוות דין אלא שהוראת שעה שחוקקה בשנת 2002 מאפשרת מתן פטור למשטרה מחובת התיעוד החזותי כאשר מדובר בחשודים בעברות טרור. כעת, מבקש המשרד לביטחון הפנים להפוך אותה להסדר קבוע. לינא סבא מתנגדת להצעה קראו את מאמרה.
באחרונה הושק אתר מאגרי המידע הממשלתי - Data.gov.il. האתר מנגיש מאגרי נתונים שלטוניים המכילים מידע שיכול לשמש לתועלת הציבור. האתר מממש חלק מעקרונות הממשל הפתוח בישראל, כפי שמתוארים במחקר המדיניות "מדיניות ממשל פתוח בעידן הדיגיטלי".
מאת: פרופ' עופר קניג
הצטרפותה של קדימה לממשלה ה-32 של מדינת ישראל עוררה עניין רב, בישראל ובתקשורת העולמית כאחד. ביקורות נוקבות הופנו בין היתר אל ההיבטים הבעיתיים של מאזן הכוחות החדש שנוצר בכנסת: קואליציה עם רוב ענק לצד אופוזיציה מצומקת, קואליציה מרובת סיעות וממשלה מנופחת. רשימה זו תשפוך אור על המספרים שמאחורי ממשלת האחדות.
מאת: ד"ר אסף שפירא
המערכת הפוליטית סוערת סביב הניסיונות לפלג את מפלגת קדימה. מספר חברי הכנסת שהודיעו על פרישתם מהמפלגה עדיין לא עומד על המינימום הדרוש לפיצול סיעה. מתי מתרחש פיצול? האם פיצול הוא לגיטימי? והאם יש דרך להגביל פיצולי סיעות.
מאת: יאיר שלג, ד"ר עמיר פוקס
במאמרו "על פינוי ראוי ובלתי ראוי" טוען יאיר שלג כי פינוי המתיישבים בגבעת האולפנה ובמגרון, שבג"ץ לא אישר לעכבו, אינו ראוי. עמיר פוקס חולק על כמה מההנחות ומהקביעות המשפטיות והעובדתיות שמעלה שלג וכן על טיעונו המרכזי. קרא שתי דעות שונות במכון.
מאת: עדו רוזנצוייג
ב-20 בדצמבר 2011, פרסם בית הדין האירופי לזכויות אדם (להלן: בית הדין) פסק דין העוסק בטענות על אודות הפרת זכויות אדם על ידי רוסיה במהלך מבצע לשחרור בני ערובה אשר הוחזקו בכוח על ידי מיליציה צ'צ'נית בתאטרון דוברובקה, הידוע גם בשם נורד אוסט (Nord Ost; להלן התאטרון) במוסקבה באוקטובר 2002.
מאת: ד"ר דנה בלאנדר
האם הקמתה של ממשלת האחדות באישון לילה היא שעתה היפה של הפוליטיקה או שעתה הרעה? תלוי כמובן את מי שואלים – את מי שמשך בחוטים או את מי שצפה בהצגה בלי לדעת מה מתרחש מאחורי הקלעים. מצד אחד יש שיאמרו שהמהלך המפתיע הוא הפוליטיקה במיטבה, מצד אחר יש שיראו במהלך "מכירת חיסול". מכל מקום מהלך זה יגדיר מחדש את האסור, את המותר ואת הכדאי בפוליטיקה הישראלית.
הסכם ממשלת האחדות שנחשף בהמשך לקריאה לבחירות חדשות לכנסת יוצר הזדמנות היסטורית לשבירת הקיפאון הנוכחי של מערכת המשילות בישראל בה לאינטרסים צרים- סקטוריאליים יש הכוח לבלום רפורמות פוליטיות ולמנוע פריצות- דרך בנושאים בעלי עניין לאומי.
בד בבד מסמיך ההסכם רוב גדול לפעול ללא אופוזיציה משמעותית. ממשלת האחדות חייבת לפעול באחריות, לנצל את ההזדמנות ולהעביר רפורמות בשיטת הבחירות הישראלית ולקדם חלוקה שווה יותר של נטל השירות הצבאי תוך שמירה על עצמאותו של בג"צ ועמידה על זכויות המיעוטים.
חשיפתה של מערכת טכנולוגית חדשה לניטור מידע ויזואלי וטקסטואלי בידי הצנזורית מעלה לפני השטח את המתח שהציבור הישראלי חי בו. מצד אחד הוא סומך על המדינה שתגן עליו מפני חברות מסחריות שעלולות לנצל לרעה מידע פרטי; מצד אחר הוא נאלץ להישען על חברות פרטיות וארגונים המתפקדים ככלבי שמירה חוץ-שלטוניים כדי שיגנו עליו מפגיעתה של המדינה כאשר היא מקדמת תוכנות מעקב אחר ביטויים ברשת.
מאת: דנה בלאנדר
עם פתיחת מושב הקיץ של הכנסת השמונה עשרה התבשרנו כי מדובר במושבהּ האחרון של כנסת זו. עיתוי היוזמה לפיזור הכנסת, הבהילות בקביעת התאריך וההסכמה הגורפת של מפלגות הבית להקדים את הבחירות אומרים דרשני. קראו במאמר זה על דרך פיזורה של הכנסת ועל הסיבות האפשריות לחיפזון לפזרה.
תזכיר חוק יסוד החקיקה כולל בחובו מהפכה של ממש: בכוחם של 65 ח"כים יהיה לגבור על פסיקה של בג"צ כי חוק הוא בלתי-חוקתי. קראו את מאמרם של מרדכי קרמניצר ועמיר פוקס המתנגדים נחרצות לחוק, שעלול להביא לפגיעה קשה בזכויות מיעוטים.
מאת: פרופ' עופר קניג
מערכת הבחירות לנשיאות צרפת נמצאת כרגע בשיאה: בין הסיבוב הראשון לשני. ההנחה היא שבדו-קרב שייערך ביום ראשון ינצח מועמד הסוציאליסטים פרנסואה הולנד את הנשיא המכהן ניקולא סרקוזי. במאמר זה נסקור את המועמדים שהתמודדו בסיבוב הראשון, נביט בנושאים שעמדו במוקד הבחירות ונעריך את סיכוייו של הולנד להחזיר את השמאל לארמון האליזה לראשונה זה שבע עשרה שנים.