סקר עמדות הציבור בנושא משבר האקלים

  • מאת:
  • שנה:
  • מספר עמודים: 64 עמ’
  • מרכז: המרכז לממשל וכלכלה

בסמוך לוועידת האקלים הבינלאומית, סקר מיוחד שערכו במכון הישראלי לדמוקרטיה, דפנה אבירם ניצן מנהלת מרכז ממשל וכלכלה במכון הישראלי לדמוקרטיה והילה שואף-קולביץ חוקרת במכון בחן את עמדות ותפיסות הציבור בנוגע לשינויי אקלים, לצד נכונותו לפעולה בנושא.

דפנה אבירם ניצן, מנהלת מרכז ממשל וכלכלה: "ממצאי הסקר מראים שרוב הציבור בישראל מוטרד משינויי אקלים וסבור כי על ממשלת ישראל להיערך בהתאם. הדרך לצמצום צריכת האנרגיה המזהמת ומעבר לאנרגיה ירוקה ויעילה יותר, עוברת דרך הסרת חסמים בירוקרטים ורגולטוריים, בנייה בתקן ירוק, התקנת פאנלים סולאריים על גגות, פיתוח תשתיות של תחבורה ציבורית, רכבים חשמליים, עידוד המגזר העסקי לפיתוח טכנולוגיות של אגירה ואנרגיה מתחדשת, השקעה והתאמת רשת החשמל ועידוד התייעלות אנרגטית".

להלן עיקרי הממצאים:

תפיסות בנוגע לשינויי אקלים
רוב הציבור (72%) סבור שהאנושות בסכנה בשל שינויי האקלים וההתחממות הגלובלית,  ויותר ממחצית (54%) סבורים כי המשבר הבא יהיה משבר האקלים. הרוב (76%) סבורים כי על ממשלת ישראל לדאוג להיערך לקראת שינויי האקלים.

נכונות לפעולה בנושא
77% הביעו נכונות גבוהה להפריד פסולת למיחזור באופן קבוע אם פחי המיחזור יהיו ליד ביתם. עוד בהקשר זה, 61% מהציבור מוכנים לוותר על שימוש בכלים חד פעמיים, אך בציבור החרדי הנתון נמוך כמעט בחצי, 37% בלבד.

נושאים בנטל
הציבור בישראל מפגין מוכנות גבוהה לשאת בנטל להפחתת פליטות מזהמות. רוב הציבור (73%) מוכנים לשלם על התקנת פאנל סולרי על גג ביתם, כדי ליהנות מהוזלה קבועה של חשבון החשמל. כשני שליש (66%) מוכנים לשלם יותר בעבור רכב פחות מזהם, ויותר ממחצית (53%) מסכימים כי יש להטיל מס על מוצרים שאינם עומדים בתקן ירוק. שיעור דומה (52%) מוכנים להוציא יותר על דיור (שכ"ד או מחיר הדירה), כדי לגור בבית שנבנה לפי תקן בניה ירוקה וחסכוני בהוצאות חשמל ומים. כמחצית מהמשיבים לסקר (49%) מוכנים לשלם יותר מיסי עירייה כדי להוסיף הצללה ופארקים במקום מגוריהם.

ומה באשר לוויתור על הרכב הפרטי?
45% מהציבור מוכנים לצמצם את היקף הנסיעה ברכב פרטי כדי להקטין זיהום אוויר, גם אם תפגע נוחות הנסיעה ומשך הנסיעה יתארך, לעומת 32% שלא מוכנים לכך. חלק גדול יותר (45%) בציבור מתנגדים להטלת אגרת גודש בסך 30 שקל על המגיעים ברכב פרטי למרכזי ערים גדולים או לכבישים מרכזיים בשעות עומס, לעומת 37% שתמכו בצעד זה.

על מי האחריות להפחתת זיהום אוויר?
רוב גדול בציבור (81%) רואה בחברות הגז והנפט ותחנות הכוח כאחראיות המרכזיות לפעול לצמצום זיהום האוויר בישראל, כמו גם התעשייה הישראלית כולה (76%) כאחראית לכך. אחריהן, נתפסת הממשלה כאחראית במידה רבה עד רבה מאוד לפעול לצמצום זיהום האוויר בישראל, בדגש על משרדי האנרגיה, התחבורה והמשרד להגנת הסביבה (73% מהציבור ייחסו להם אחריות רבה עד רבה מאוד). הציבור מודע גם לאחריותו האישית לפעול להפחתת זיהום האוויר: כ-60% מטילים את האחריות על הנוסעים ברכב פרטי וכ- 58% על הציבור עצמו.

מס פחמן
רוב הציבור (75%) מעדיף שההכנסות ממס פחמן - באם יוטל - יופנו להנחה בחשבון החשמל ו/או מים למשקי הבית וכן לסיוע כספי למשקי בית לעבור לצריכת אנרגיה ירוקה וחסכונית יותר.

בשנתיים האחרונות מוביל המכון הישראלי לדמוקרטיה בשיתוף עם המשרד להגנת הסביבה, משרד התחבורה, משרד האנרגיה, משרד הכלכלה, משרד האוצר- מנהל תכנון, וארגון ה-OECD תהליך רב מגזרי וחוצה משרדים לגיבוש חזון למעבר לכלכלה דלת זיהום ומשגשגת עד 2050.