תוצאות חיפוש ל: דעת קהל
93 תוצאות
מאמרים
דמוקרטיה ליהודים בלבד: משאל העם כמשל
מאת: ד"ר דנה בלאנדר
ממצאי מדד הדמוקרטיה 2013 צריכים להדיר שינה מעיני כל מי שהדמוקרטיה הישראלית יקרה ללבו. מתברר שרוב אזרחי ישראל היהודים סבורים שדמוקרטיה אינה אלא "שלטון הרוב". יתרה מכך מתברר שלא כל רוב זוכה ללגיטימציה בדמוקרטיה הישראלית. רק רוב יהודי.
50% מהציבור: אובמה לא היה ידידותי לישראל
מאת: פרופ' תמר הרמן, פרופ' אפרים יער
מנתוני מדד השלום בינואר עולה, כי רוב הישראלים סבורים שיחסו של טראמפ יהיה הפוך, וכי הימנעות ארה"ב בהחלטת מועצת הביטחון של האו"ם נבעה מיחסים עכורים בין רה"מ לאובמה.
עמדות הציבור היהודי כלפי טרור יהודי
מאת: דנה בובליל, אלה הלר
'משאל עמים': סקר ישראלי- פלסטיני משותף
למעלה מ-50% מהישראלים והפלסטינים תומכים בפתרון שתי המדינות - כך עולה מסקר מיוחד ומקיף שערכנו יחד עם מכון PSR הפלסטיני בקרב כ-1,200 פלסטינים ו-כ-1,200 ישראלים.
סקר: עמדות הציבור היהודי כלפי מערכת הבריאות בישראל
מאת: אלה הלר
בסקר שבדק את הערכת הציבור היהודי בארץ לגבי סוגיות שונות המתייחסות לאיכות מערכת הבריאות בישראל, עולה כי כ14% מהמרואיינים דיווחו כי הם או קרוביהם שילמו לרופא במערכת הציבורית "מתחת לשולחן". עוד נמצא כי קרוב למחצית מהציבור מוכנים לתשלום מס בריאות גבוה יותר כדי לצמצם את הפערים בשירותי הבריאות בין עשירים לעניים.
עמדות הציבור לגבי מדינה יהודית ודמוקרטית
מאת: דרור וולטר, חנן כהן
הצעת חוק היסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי עוררה בשבועות האחרונים דיונים רבים. ביקשנו לברר מהן עמדות הציבור כלפי היותה של מדינת ישראל יהודית ודמוקרטית? איזו משמעות מקנה הציבור למושגים "מדינה יהודית" ו"מדינה דמוקרטית"?
הרהורים על הערכת היתכנות של רפורמות
הפורום לתיקון שיטת הממשל הוקם כדי לשמש סמכות ציבורית מקובלת ומעוגנת בתודעה הציבורית אשר תבחן, תגבש ותניע שיח ציבורי מעמיק שעיקרו רפורמות ושינויים שמטרתם לשמר את הדמוקרטיה הפרלמנטרית כשיטת השלטון בישראל. צוותי המחקר של המכון מגבשים הצעות קונקרטיות, ישימות ומבוססות לשינויים ולתיקונים בשיטת הבחירות, במבנה המפלגות ותפקודן ובשיטת השלטון.
לקראת המפגש השני של הפורום נכתב נייר העבודה בנושא תיקונים בדרכי הצטרפות למפלגה והליכי בחירת מועמדים הכולל ניתוח של המצב הקיים ושורת המלצות לתיקונו.
סיפורה של אהבה נכזבת – עמדות הציבור הישראלי כלפי הפוליטיקה והפוליטיקאים
מאת: פרופ' תמר הרמן
המכון הישראלי לדמוקרטיה ואתר וואלה! מסכמים את העשור הראשון של האלף השלישי של ישראל. מה השתנה באמון האזרחים במדינה? מה חדש ביחסי הדת והמדינה? האם יש לתקן את שיטת המשטר הנהוגה? מומחי המכון הישראלי לדמוקרטיה וואלה! בפרויקט מיוחד.
מכתבי שמיניסטים: מתיקון מבפנים לקריאת תגר כוללת
מאת: איתן אלימי, עדי לבני
שלא כמו כותבי מכתב השמיניסטים בשנות השבעים, כותבי המכתבים של שנות האלפיים מרוחקים מן החברה הישראלית ומן הממסד שלה. זו הסיבה שהממסד אינו רואה בהם איום ממשי. איתן אלימי ועדי לבני טוענים כי מוסד "מכתב השמיניסטים" אינו מזוהה עוד כניסיון תיקון מבפנים, אלא כקריאת תיגר רדיקלית על הממסד הפוליטי כולו.
ארבעים שנה למכתב השמיניסטים הראשון
מאת: ד"ר אסף שפירא
לפני 40 שנה נשלח המכתב הראשון בשורה של "מכתבי שמיניסטים", שבהם הטיחו הכותבים, נערות ונערים על סף גיוס, ביקורת עזה במדינת ישראל ואף קראו לסרבנות. המאמר שלפניכם סוקר את מכתבי השמיניסטים לדורותיהם, את הסערה הציבורית שקמה בעקבותיהם ואת השפעותיהם על החברה הישראלית.
מדינה או שוק? – על (חוסר) המשמעות של עמדות הציבור הישראלי היהודי כלפי הקפיטליזם והסוציאליזם
מאת: דרור וולטר
האם אנו באמת מדינה קפיטליסטית יותר מאז תום עידן מפא"י? האם הקפיטליזם והסוציאליזם הן באמת שתי שיטות כלכליות נבדלות? ואולי מדובר בשיטה אחת לזיהוי פוליטי על פני מפת השמאל-ימין הישראלית?
מבט היסטורי: דעת הקהל על הסכם השלום בין ישראל למצרים, 1978-1982
מאת: יעל הדר
ב- 29.3.2009 צוין יום השנה ה-30 לחתימת הסכם השלום ההיסטורי בין ישראל למצרים. מה חשב הציבור היהודי הבוגר בישראל על הסכם השלום עם מצרים? מאמר זה מציג נתונים על דעת הקהל בישראל לפני חתימת הסכם השלום, מיד לאחר חתימתו ובפרספקטיבה של שלוש שנים מיום חתימתו.
יוניות ונציות בחברה הישראלית: עמדות בסוגיית הביטחון
מאת: יעל הדר, נעמי הימיין רייש, אנה קנפלמן
עד כמה מרכזית סוגיית הביטחון בקרב הציבור הישראלי ועד כמה היא מרכזית בעיני המפלגות? מה שיעור האזרחים בישראל המשייכים את עצמם למחנה הימין ומה שיעורם של אלה המשייכים את עצמם למחנה השמאל?
השפעת המעורבות התקשורתית על גזר הדין של נאשמים מפורסמים
מאת: ד"ר חיים זיכרמן
היחס לקהילה ההומו-לסבית בישראל: האם כבר לפני הפיגוע הייתה הכתובת על הקיר?
מאת: מיכאל פיליפוב, אנה קנפלמן, יעל הדר
נראה שלמן היום שבו התרחש הרצח במועדון ההומו-לסבי בתל-אביב, התעורר דיון ער בכל הנוגע לסובלנות כלפי הקהילה ההומו-לסבית. סקר מדד הדמוקרטיה הישראלית 2009, כלל שאלות רבות בנושא היחס לקבוצות בחברה והסובלנות כלפי האחר, ואחת השאלות שאלה: 'מהו היחס שלך לקהילה ההומו-לסבית?'
דעת הקהל בשנים הראשונות לאחר קום המדינה
מאת: דנה בלאנדר
מפתיע לגלות שחקר דעת הקהל בישראל קדם להקמת המדינה, כאשר 'המכון לחקר דעת הקהל', ערך מחקרים המבוססים על סקרים בקרב אנשי ההגנה עוד בטרם ובימי מלחמת השחרור גם בקרב חיילי צה"ל.
בין כלכלה לביטחון: דעת הקהל בישראל 1969—2009
מאת: אנה קנפלמן, יעל הדר
בדיקה תקופתית
מאת: פרופ' תמר הרמן
המכון הישראלי לדמוקרטיה עורך סקר שנתי, שמטרתו לאבחן את "מצבה הבריאותי" של הדמוקרטיה הישראלית. מדד הדמוקרטיה 2013 הוגש לנשיא המדינה ב-06.10.2013.
קורסת או בריאה כשור?
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
במדינת השבטים המפוצלת, ממצאי מדד הדמוקרטיה מעודדים ומעוררים אופטימיות.
רוב הישראלים: סבב נוסף בעזה בשנה הקרובה
3 שנים לצוק איתן- רוב הישראלים סבורים שיש סיכוי גבוה לסבב נוסף בעזה בשנה הקרובה; הישראלים נותנים אמון בצה"ל ובחוסן האזרחים בנוגע להתמודדות עם האתגרים הביטחוניים
שמירה על הדמוקרטיה בישראל
מאת: יעל הדר
כיצד מעריך הציבור בישראל את המוסדות המרכזיים; הכנסת, התקשורת, מוסד ראש הממשלה ומוסד בית המשפט העליון? מי מהמוסדות שומר על יציבות ומי נתפס כשומר הדמוקרטיה הטוב ביותר?
מי רוצה להישאר בארץ? הרצון של קבוצות שונות בחברה לחיות בישראל
מאת: Michael Philippov
מי הם הישראלים שרוצים לחיות בארץ גם בעתיד? באילו קבוצות הרצון לחיות במדינה חלש? מי בטוח נשאר: מצביעי ש"ס או מצביעי מרצ? אלה השאלות הנדונות במאמר זה, המבוסס על סקר מדד הדמוקרטיה הישראלית 2007.
הערכת ביצועי הממשלה: טיפול בבעיות המצב הנוכחי, 1969–2006
מאת: דליה שיינדלין
'הממשלה בישראל מעולם לא הייתה ראויה יותר לביקורת ולהערכה שלילית מן הציבור' - מתברר שאפשר היה לומר את המשפט הזה כבר לפני 35 שנים. נתוני הסקרים של מרכז גוטמן מלמדים שבכל תקופה ההתפתחות השלילית המתחוללת בה נראית הגרועה ביותר. סקר העוסק בהערכת הציבור את ביצועי הממשלה מובא במאמר זה.
"נתניהו ידע על מעורבות מקורביו בפרשת הצוללות"
רוב הציבור הישראלי סבור שראש הממשלה ידע על מעורבות מקורביו בפרשת הצוללות וחלק ניכר סבורים גם שההחלטה על רכש צוללות חדשות הושפעה משיקולים אישיים. עוד עולה ממדד השלום החודשי, כי רוב היהודים סבורים שהעונשים שמטילים בתי המשפט בישראל על פלסטינים שביצעו פיגועים קלים מדי
רה"מ או שופטי העליון: במי הישראלים נותנים יותר אמון?
מאת: פרופ' תמר הרמן, פרופ' אפרים יער
למרות ה"מתקפה" הפוליטית על בית המשפט העליון, האמון בו בקרב הציבור הישראלי נותר בשנה האחרונה יציב. רה"מ נתניהו זוכה לפחות אמון ממנו - אך יו"ר העבודה גבאי מדורג בתחתית. תוצאות מדד השלום של המכון הישראלי לדמוקרטיה ואוניברסיטת תל אביב
מדד הדמוקרטיה הישראלית לשנת 2017
מאת: יוחנן פלסנר, פרופ' תמר הרמן, חנן כהן, אלה הלר, ציפי לזר-שואף, פאדי עומר
רוב הישראלים מרוצים ואופטימיים לגבי מצב המדינה- אך כל קבוצה מתבצרת בעמדותיה; אמון הציבור במוסדות הפוליטיים בשפל ; רוב הישראלים סבורים שבכנסת מחוקקים חוקים אנטי דמוקרטים ומתנגדים ללקיחת הסמכות לפסילת חוקים מבג"ץ
אמון הציבור בתקשורת- בלימה, סיבוב ונסיקה?
בשנה שעברה הצביע מדד הדמוקרטיה, על שפל של כל הזמנים באמון הציבור בתקשורת. לעומת זאת, בשנת 2017 נראה שהמגמה נבלמה ומתחילה מגמה הפוכה. האמון של הציבור הישראלי במוסד התקשורת עלה ב-4% ועומד השנה על 28% לעומת 24% בשנה החולפת
העם רוצה דמוקרטיה אמיתית
מאת: יוחנן פלסנר
ממעקב אחר השיח בתקשורת וברשתות החברתיות, מתקבל לעתים הרושם שחלק משמעותי מהציבור מאס בדמוקרטיה במובנה המלא ושישנה נכונות לוותר על המגבלות שהיא מטילה על הכוח השלטוני ועל החירויות והזכויות שהיא מבטיחה לכל אזרח. אלא שמדד הדמוקרטיה לשנת 2017 מוכיח שזה לא המצב
אין אמון בנבחרים
מאת: ד"ר חן פרידברג
גם השנה אמון הציבור באחד המוסדות הפוליטיים החשובים ביותר בדמוקרטיה הישראלית מצוי בשפל עמוק – רק 26% מאזרחי ישראל נותנים אמון בכנסת, 80% סבורים שחברי הכנסת דואגים יותר לעצמם מאשר לציבור ושני שליש סבורים שהם אינם מבצעים את תפקידם. בניגוד למה שמקובל לחשוב, המצב שבו אנו נמצאים איננו גזירה משמיים. בכדי לטפל בו נדרש לא רק שינוי תרבותי אלא גם שינוי מבני-מוסדי
ישראל: בוכה או צוחקת?
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
השיחה הישראלית רוויה ביקורת עצמית נוקבת על "המצב". מוסיקת הרקע לחיינו הציבוריים היא מהז'אנר הדיכאוני; סימפוניה מתמשכת של "תוגת הישראליות". על רקע זה, מפתיע לקרוא את מדד הדמוקרטיה 2017: מתברר, שבמענה לשאלה מהו מצבה של ישראל, רק מיעוט קטן סובר שהמצב "רע" או "רע מאד". כשליש משיבים "ככה ככה", וכמחצית האזרחים מעריכים כי המצב "טוב" או "טוב מאד"
הדתיים לא על הגדרות
מאת: ד"ר שוקי פרידמן
79% מהחילונים בארץ סבורים כי הדתיים כובשים את מדינת ישראל ממש עוד רגע. אין ספק כי אלו פירות הביאושים של קמפיין 'ההדתה' הצובע כל סממן יהודי במרחב הציבורי, בצבא ובמערכת החינוך בצבעים שחורים ומאיימים
61% העברת השגרירות האמריקנית תצית אלימות
מאת: פרופ' תמר הרמן, פרופ' אפרים יער
רוב הציבור הישראלי חושש מהשלכות העברת השגרירות, אך לא חושב שזו סיבה מספקת לדחות את המהלך, כך עולה ממדד השלום החודשי. כמו כן, על רקע חקירות רה"מ, העידו 62.5% מהציבור כי אינם מאמינים לאמירתו של רה"מ כי "לא יהיה כלום כי אין כלום"
לפי מה מכריעים הבוחרים – אז והיום?
מאת: דנה בלאנדר
השאלה לפי מה מכריעים הבוחרים בעבור מי להצביע נותרת ללא מענה חד-משמעי. אלו גורמים השפיעו על הבוחר הישראלי ב - 1949 ואלו היום? והאם ניתן לפענח מה באמת קובע כיצד יצביע האזרח?
איזו ממשלה מעדיפים מצביעי מפלגות המרכז והמפלגות החרדיות?
מאת: חנן כהן
מיהו ראש הממשלה המועדף על מצביעי המפלגות השונות, בפרט מצביעי מפלגות המרכז והמפלגות החרדיות? מי לדעת מצביעי המפלגות יטפל טוב יותר בבעיות הביטחון ובבעיות הכלכליות-חברתיות?
שום דבר לא ידוע – המרוץ לנשיאות בעיני הציבור
מאת: חנן כהן
המרוץ לנשיאות המדינה מתחמם, אך הציבור הישראלי אינו מגלה בו עניין. מה יודעים האזרחים על המרוץ ובמי הם תומכים? סקר חדש בסדרת סקרים של מרכז גוטמן מציג נתונים מעניינים.
סדרת סקר "בקטנה": סקרים קטנים בנושאים גדולים של מרכז גוטמן
מאת: חנן כהן
כחודשיים לפני הבחירות לתפקיד נשיא המדינה טרם ידוע מי יהיו המועמדים הסופיים לתפקיד, דהיינו אלה שמועמדותם תוגש על ידי לפחות עשרה חברי כנסת. עם זאת, מספר אישים כבר הביעו את רצונם להיות מועמדים לתפקיד. למרות שנשיא המדינה נבחר על ידי הכנסת, מעניין לבחון מי מהמועמדים מתאים ביותר בעיני הציבור להיות הנשיא העשירי של מדינת ישראל.
מי לא חוגג ביום העצמאות?
מאת: חנן כהן
יום העצמאות הוא יום חג לאומי. חוק יום העצמאות התש"ט – 1949 קובע כי "יום ה' באייר ...יוחג מדי שנה בשנה כחג המדינה.". אך במדינה מקוטבת ומשוסעת כמו מדינת ישראל, היחס המורכב למדינה משתקף גם באופן בו נתפס ומצוין יום ההכרזה על הקמת המדינה. יש מי שעבורם הוא יום חג, עבור אחרים יום חול ולגבי אחרים הוא אף נתפס כיום אבל.
שחיתות פוליטית בישראל
מאת: אנה קנפלמן
בשנים האחרונות הפכה השחיתות הפוליטית לאחד התחלואים הקשים של הדמוקרטיה הישראלית, והיא תופסת מקום מרכזי בשיח הציבורי.
סקרי בחירות
מאת: ד"ר רפאל ונטורה
לנוכח ריבוי סקרי הבחירות ראוי לברר מה התועלת שבסקרי הבחירות? עד כמה סקרי הבחירות אמינים? באיזו מידה הם מאפשרים לחזות את תוצאות הבחירות? עד כמה מושפעים המצביעים מהתחזיות המתפרסמות? והאם נכון וראוי לפרסם נתונים של סקרי בחירות לפני ותוך כדי ההליכה אל הקלפיות? מאמר זה מנסה להשיב על שאלות אלה.
הדמוקרטיה הישראלית – לאן?
מאת: פרופ' תמר הרמן
הדמוקרטיה הישראלית ידעה בשנה החולפת נקודות שפל ושיאים קיצוניים: מכתבי הרבנים והפגנות שנאה נגד עובדים זרים מחד גיסא ומחאת האוהלים מאידך גיסא; חקיקה אנטי-דמוקרטית, כגון חוק הנכבה ופסיקת בג"ץ שחייבה את היישוב רקפת לקלוט משפחה ערבית. תערובת זו מקשה להשיב חד-משמעית על השאלה: "הדמוקרטיה הישראלית – לאן?".
מדדי הדמוקרטיה: ישראל 2012 בהשוואה בינלאומית
מאת: ד"ר ניר אטמור
איך נתפסת הדמוקרטיה הישראלית בענייהם של מכוני מחקר בין-לאומיים שונים? לאילו ציונים זוכה ישראל במדדים הבין-לאומיים המשווים עשרות מדינות מדי שנה?
הרוב: דמוקרטיה אינה רק שלטון הרוב
מתברר שלמרות הביקורת הרבה והמוצדקת על היחלשות ערכי הדמוקרטיה בישראל, הציבור מסרב להפנים את הטענה שדמוקרטיה היא רק שלטון הרוב. בסקר שנערך לאחרונה עולה כי לציבור הבנה טובה יותר בדמוקרטיה משיש לכמה מן המחוקקים.
הבוחר אמר דברו: השיטה חולה, אך עדיין ניתן להצילה
סקר שערכו מרכז גוטמן ומכון דחף עבור ישראלים להצלת הדמוקרטיה מעלה: הבוחרים מאסו בחברי הכנסת ובמפלגות, אך בנכונותם לתמוך ביוזמות שישנו את המצב.
השקופים החדשים
מאת: ד“ר גלעד מלאך
לפי נתוני מדד הדמוקרטיה לשנת 2016, החרדים הם ישראלים הגאים במדינה ומרגישים חלק ממנה. עם זאת, בקרב רוב החרדים קיימות בעיות בהפנמת הערכים הדמוקרטים וקבלת המיעוט הערבי.
מחלת הסקרת של התקשורת הישראלית ונזקיה
מאת: גבי ויימן
סקרים אינם פסולים: אדרבה, בידיים הנכונות, בשיטות הנכונות ולמטרות הנכונות הם כלי מחקר חשוב ואמין. אך כשהם משמשים לשעשועי תחזיות, להשערות פרועות ולפרשנויות מופרכות – אזי הסקרת רעילה ומסוכנת.
סקרי דעת קהל – מדריך למשתמש
מאת: אלי ספיר
המידע שיש לנו על המתרחש בחיי היומיום שלנו נאסף ברובו בסקרים. כדי שהכלי הטוב והחשוב הזה ישמש אותנו בצורה יעילה לשיפור הבנתנו בעניין שנערך בו הסקר, עלינו לצרוך אותו באופן ביקורתי, להבין את מגבלותיו ולדעת להעריך את רמתם המקצועית של הסקרים שאנו נתקלים בהם.
המרכז החדש
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
סקר פלסטיני-ישראלי משותף, של פרופ' הרמן מהמכון הישראלי לדמוקרטיה וד"ר שקאקי מהמרכז הפלסטיני לחקר מדיניות ולסקרים, שהתפרסם השבוע, חושף עובדה מרתקת: ערביי ישראל, מבחינת עמדותיהם כלפי "הסכסוך" והיחסים בין ישראל והפלסטינים, מהווים קבוצת מרכז מובהקת. מהן השאיפות ארוכות הטווח של הפלסטינים כלפי ישראל? והפחד מהזולת באשר הוא?
סקר עמדות לקראת תחילת שנת הלימודים תשע"ח
מאת: פרופ' תמר הרמן, פרופ' אפרים יער
לכבוד תחילת שנת הלימודים בדקנו על קצה המזלג את עמדות הציבור באשר להבטים שונים של החינוך בישראל. מי מרוצה משר החינוך ומי חושב שהוא לא ממלא את תפקידו כראוי? למי דחוף ליישם את החוק המורה על קיצור החופשות ומדוע? ומה דעת הציבור על האופן בו מערכת החינוך מכינה את תלמידיה להתמודדות עם אתגרי החיים? אנחנו שאלנו, התשובות לפניכם
מגמות ביחסי הציבור הערבי והמדינה
מאת: אריק רודניצקי
שנת 2017 מסתמנת כשנה לא פשוטה ביחסים שבין הציבור הערבי למדינה. מחקר חדש של מרכז גוטמן לחקר דעת קהל במכון הישראלי לדמוקרטיה, 43% מהאזרחים הערבים מעידים כי הרגשתם כלפי מדינת ישראל הפכה שלילית יותר בשנים האחרונות
הישראלים נגד חוק ההמלצות ומודאגים מהנוכחות האיראנית בסוריה
מאת: פרופ' תמר הרמן, פרופ' אפרים יער
מדד השלום החודשי של המכון הישראלי לדמוקרטיה ואוניברסיטת תל-אביב המתפרסם היום מצא, כי רוב משמעותי בציבור סבור שאין לאשר את חוק ההמלצות, וכי יש להמשיך לאפשר למשטרה להגיש לפרקליטות גם את ממצאי החקירה וגם את חוות דעתה לגבי ההעמדה לדין של הנחקר. עוד עולה, כי הישראלים מתנגדים למעורבות של הקהילה היהודית בארה"ב בעניינה הפנימיים של ישראל וכי חלק משמעותי בציבור, סבור שראש הממשלה נכשל בטיפול באיום האיראני
43%: מטרת ההפגנות - הפלת רה"מ
מאת: פרופ' תמר הרמן, פרופ' אפרים יער
על פי נתוני מדד השלום של המכון הישראלי לדמוקרטיה ואוניברסיטת תל אביב חלק גדול בציבור סבור שמטרת ההפגנות בתל אביב היא הפלת שלטון נתניהו בעוד שהרוב הביעו אמון בעבודת המשטרה והיועמ"ש. בנוסף יותר ממחצית סבורים שהכרזת טראמפ על י-ם תרמה לאינטרס הישראלי
רק 36% מהחרדים: "יום השואה הוא יום אבל"
מאת: אור ענבי, פרופ' תמר הרמן
לא אחת נשמעות בציבור הישראלי טענות כלפי האוכלוסייה החרדית, על שאינה לוקחת חלק במועדים לאומיים דוגמת יום הזיכרון לשואה ולגבורה, יום הזיכרון לחללי צה"ל ויום העצמאות. כך, שנה אחר שנה מפרסים ערוצי בתקשורת השונים ידיעות וצילומים של חרדים שאינם עומדים בצפירה או אינם מכבדים בדרכים אחרות את אירועי הזיכרון למיניהם. האם אכן זה המצב?
83% מהחרדים: יום העצמאות אינו יום חג
מאת: אור ענבי, פרופ' תמר הרמן
לקראת יום הזיכרון ויום העצמאות "חפרנו" במאגר המקוון החדש Data Israel, וגילינו שלמעלה ממחצית מהישראלים צפו בעבר וגם היום בטקס המשואות ולא פחות מעניין, שבניגוד לעבר בשנים האחרונות רובנו רוצים להפריד בין יום הזיכרון ליום העצמאות
זה לא משנה אם זה הוא או אנחנו: הבוחר הישראלי לא מחפש מנהיג אלא דרך
מאת: אלה הלר
רגע לפני הבחירות בדקנו בסקר מיוחד מהו הגורם שמשפיע עלינו בעיקר בבחירת הפתק אותו נשים בקלפי והאם יש הבדל בין הבחירות הקודמות לאלה?
עמדות הציבור בסוגיית גיוס בני הישיבות
מאת: דרור וולטר, חנן כהן
במהלך השנים בדקו סקרי מרכז גוטמן את עמדות הציבור הישראלי בסוגיית גיוס בני הישיבות לשירות צבאי. במסמך זה נציג את העמדות הללו, ונראה כיצד מאפיינים סוציו-דמוגרפיים מסוימים של המשיבים משפיעים על נטייתם להתנגד לגיוס בני ישיבות או לתמוך בו. לבסוף גם נסקור את עמדות הציבור לגבי הפרדה בין חיילים לחיילות בצה"ל כחלק מדרישותיהם של גורמים דתיים וחרדיים.
היבטים פוליטיים של ועדות חקירה – סקירה
מאת: רענן סוליציאנו-קינן
בעקבות השאלה אם ראוי להקים ועדת חקירה לבדיקת השרפה בכרמל מגיש רענן סוליציאנו-קינן סקירה היסטורית קצרה של מוסד ועדות החקירה, הסיבות להקמת ועדות אלה ויישום מסקנותיהן.
אידאולוגיה או מנהיג? ביטחון או חברה?
מאת: אלה הלר
המאמר בוחן את שיקולי ההצבעה של הבוחר הישראלי בבחירות לכנסת התשע עשרה שייערכו בינואר 2013, בהשוואה למערכות בחירות קודמות בשלושה היבטים.
הישראלים: מאמינים בצבא ומעוניינים בגיוס חרדים
מאת: פרופ' תמר הרמן, פרופ' אפרים יער
מדד השלום מוצא, כי האמון בצה"ל ובצבא העם עדיין גבוה בקרב החברה היהודית. עם זאת, בנושאים שאינם קשורים לתפקודו של צה"ל בשדה הקרב, ניכר כי הציבור הישראלי אינו מעניק לצבא אשראי בלתי מוגבל
65% מהציבור מתנגדים לפסקת ההתגברות
רוב הציבור סבור שהפסקה תוביל לעלייה בשחיתות פוליטיקאים וחושש ממתן כוח בלתי מוגבל לפוליטיקאים. לסקר המיוחד שנערך על ידי מרכז גוטמן לדעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה
